‏הצגת רשומות עם תוויות משפט צדק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות משפט צדק. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 16 באוגוסט 2023

פרשת שופטים - החיבור בין משפט - לירושת הארץ?/ מאמר , מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שופטים - החיבור  בין משפט - לירושת הארץ?

 מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:





ציורי תנ"ך/  משפט בשער העיר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי  תנ"ך/ "תמים תהיה עם ה' אלוקיך " / ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ בית משפט בשער העיר / ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)



 ציורי תנ"ך/  משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ץיורי תנ"ך/  דבורה שופטת את העם/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ מצור על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]






ציורי תנ"ך/ מלך נבחר אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ המלך וספר התורה/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings 


 by Ahuva Klein- The King is holding the Torah


 "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ, עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ--וְכָתַב לוֹ אֶת-מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת",




ציורי תנ"ך/ דוד המלך על רקע ירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ המלך אינו מרבה סוסים/ ציירה: אהובה קליין(c [שמן על בד]



 ציורי תנ"ך/ שלמה המלך מביט בפריחה באביב/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ שלמה המלך החכם שבאדם/. ציירה: אהובה קליין (c)



נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלוקיך אליו תשמעון"

 [דברים י"ח,] 



 ציורי תנ"ך הכהן הגדול מברך את העם  טרם יציאתו למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה נגד האויב/ציירה: אהובה קליין(c)







 ציורי תנ"ך/ אהרון הכהן מברך את עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

יצירותיי להפטרה:



ציורי תנ"ך/ ציון מנערת את בגדי תפארתה/ ציירה: אהובה קליין (c)

[ישעיהו, נ"ב, א- ב]

" עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ, צִיּוֹן:  לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ, יְרוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ--כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד, עָרֵל וְטָמֵא.   הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי.."



ציורי תנ"ך/ כוס התרעלה  נלקחת  מציון בידי ה'/ ציירה: אהובה קליין (c)

הפרשה פותחת בציווי:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק.  לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא- תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.." [דברים ט"ז, י"ח- כ"א]

השאלות הן:

א] נאמר: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן -לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ" באילו שערים מדובר?

ב] מה הקשר בין הצדק לירושת הארץ?

תשובות.

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן - לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ"

על פי רש"י: מדובר בשופטים שהם  דיינים הפוסקים את הדין – והם נמצאים בשער של כל עיר  ובלשון רש"י: "מלמד שמושיבין דיינין לכל שבט ושבט בכל עיר ועיר"- הם צריכים להיות דיינים מומחים – וצדיקים ,כדי לשפוט צדק ותפקיד השוטרים הוא לדאוג שפסק הדין של השופטים יתבצע בפועל ואם  נתקלים בקשיים הם  משתמשים במקל וברצועה עד שהסרבן יקבל עליו את דין השופט.

מדוע היה צורך להעמיד שופטים בכל פתח של עיר? על כך ישנה תשובה יפה,

רבי שלמה קלוגר מסביר:  באופן זה השופטים יהיו מתונים בדין לשפוט צדק, היות ולא ייווצר לחץ של משפטים והדבר מונע חיפזון אצל הדיין ,או השופט - דבר שמסוגל לפגוע במשפט צדק.

דעת מקרא מסביר:

כי , ישראל ידעו אילו מידות צריכות להיות לשופט הנבחר  כפי שמסופר לראשונה בעניין עצת יתרו - המציע למשה להיעזר בשופטים שיסייעו לו  לשפוט את העם :

"וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.  אִם אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד; וְגַם כָּל-הָעָם הַזֶּה, עַל-מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם.  .......".  [שמות  י"ח, כ"א- כ"ו]

תפקיד מינוי השופטים חייב להיעשות על ידי ראשי העם.

על פי הרמב"ם שביאר את סדר מינוי הדיינים: אמרו חכמים מבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקים :  מי שנמצא איש חכם וירא חטא , עניו , שפוי ופרקו נאה ורוח הבריות נוחה עמו -היו בוחרים אותו לשמש דיין בעירו .משם היו מעלים אותו לפתח  הר הבית ומשם מקדמים אותו לפתח העזרה ומעלים אותו לבית דין הגדול.     מקום  השופטים היה בכל עיר – בשער של אותה העיר – הכוונה: בערים של כל שבט - יהיו בני השבט נידונים בפני דייני השבט והמשפט חייב להיות משפט צדק.

על פי אבן עזרא: השופט חייב להקפיד לא להטות משפט כגון שלא יזכה את החייב כפי שכתוב: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ" [שמות כ"ג, ו']

כמו שנאמר: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט—לֹא -תִשָּׂא פְנֵי-דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל:  בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"[ ויקרא י"ט, ט"ו]

כמו שנאמר בחומש דברים:

"לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא" [ דברים א', י"ז]

הכוונה: כשמופיעים שני אנשים לפני השופט ואת אחד  מהם הוא מכיר באופן אישי - בין אם הוא קרוב משפחה, או ידיד. וירצה להטות את הדין לזכותו -התורה מזהירה אותו לנהוג כלפיו כאילו אינו מכירו .

הסבר ב] למשמעות השערים:

מופיע בספר היצירה [פרק ד', י"ב] שיש שבעה שערים בנפש האדם. שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי האף, הפה.

על פי זה השל"ה הקדוש מסביר: האדם צריך לשים על עצמו שופטים ושוטרים על שבעה שערים הנ"ל ועליו לשפוט את עצמו תמיד שלא יהיה בו שום עבירה וחטא ויקפיד על קדושה וטהרה על עצמו.

אך בהסבר זה ישנו קושי: איך ניתן לחבר  את המשפט: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"?

התשובה על כך על פי חז"ל [מסכת קידושין מ'] "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת, אשריו -שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת ,אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה." מכאן שכל פעולה שאדם נוקט, גורם בכך לכל העולם כולו להיות מוכרע לטוב, או חלילה לרע.

דוגמת המשל: אחד שישב בספינה וניקב תחתיו חור בקרקעית הספינה וששאלו אותו: מדוע עושה זאת? הרי מסכן את כל האנשים בספינה והוא עונה להם: "אני נוקב חור רק מתחת למקום מושבי שעליו שילמתי במיטב כספי" אמרו לו: "אתה מסכן את כולנו! עלולים אנו לטבוע בגללך"!

הנמשל: כאשר אדם עובר עבירה הוא לא רק גורם נזק לעצמו ,אלא גורם בכך לכל העולם להכריע לכף חובה.

לפי זה המשך הפסוק: "וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק".  על ידי שהאדם ישים שופטים ושוטרים על כל שעריו בגופו וישגיח שלא יחטא - בכך ישפוט את העם כולו במשפט צדק ולא יכריע את כל העם לכף חובה חלילה. אלא לכף זכות .

הקשר בין משפט צדק לירושת הארץ:

רבינו בחיי אומר: כי עשיית משפט צדק היא למען שני יסודות:

א] למען העולם הבא - תחיה בצדק עליון שהוא האור הגדול הגנוז לצדיקים.

ב] למען הצדק בעולם הזה -  תירש את ארץ ישראל, על כך אמר שלמה המלך: "רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד"- על ידי רדיפה אחר מידת הדין שיש בה   חסד , ה' ישיג צדק עליון שהוא העולם הבא  וצדק תחתון בארץ ישראל.

רש"י מסביר: כדאי למנות דיינים כשרים כדי להחיות את ישראל ולהושיבם על אדמתם.

"הכלי היקר" מסביר את דברי רש"י: לפי "שאלמלא מוראה -איש את רעהו חיים בלעו" [מסכת אבות פרק ג', משנה ב']

שלוש מצוות נאמרו כאן: א] מינוי דיינים, ב] שיפוט צדק.

ג] הליכה לבית דין יפה. בעקבות פירוש הספרי- רש"י מסביר: שהשכר המובטח הוא : -"לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.."- יינתן עבור מינוי דיינים כי היא מצווה כללית לכל ישראל.

מסתבר שהשכר של ירושת הארץ שגם הוא כללי לכל העם - יינתן עבור מצווה כללית.

רש"ר מסביר: כי ירושת הארץ והביטחון המדיני - יהיה במידה ויקדם את הצדק.

מכאן אנו לומדים: כי ירושת הארץ עלולה להיות  מוטלת בספק בכל רגע והמדינה היהודית צריכה לרשת את הארץ תמיד מחדש-על ידי הקיום המלא של הצדק.

גם דעת מקרא סובר: כי יש במשפט צדק להביא חיות וחיזוק לישיבת עם ישראל בארץ ירושתם.

ספורנו מדגיש: שיש לבחור שופטים הפועלים על פי הצדק ,למרות שאין להם מעלות אחרות  הראויים לדיין כגון: שלמות הקניין, שלימות הגוף ,כמו  שאמר ה' לשמואל כאשר הלך לבחור מלך  מבניו של ישי:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-שְׁמוּאֵל, אַל- תַּבֵּט אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ:  כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" [שמואל- א, ט"ז, ז].

וזאת למען ירושת הארץ כי חסרון הצדק במשפט  ימנע את ירושת הארץ.

במסכת אבות נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת הַדִּין, וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה".[אבות  פרק ה, משנה ח']

קיים קשר בין נושא המשפט לבין ירושת הארץ והסיבה היא: ארץ ישראל שונה מכל הארצות, ארץ הידועה כקדושה במיוחד כמו שנאמר: "ארץ אשר- ה' אלוהיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א, י"ב]

אם נדמה זאת  בצורה ציורית - הר ארצנו- ארץ זבת חלב ודבש - היא כארמון שבו הכול חייבים להתנהג בכבוד מיוחד - על פי כל החוקים בהתאם לדרישות המלכות.

והעם עצמו גם בדרגה רוחנית גבוהה כמו שנאמר: "כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על- פני האדמה" [דברים י"ד, ב]

הארץ מכוח  קדושתה המיוחדת אינה מסוגלת לשאת דברים הנעשים בניגוד לתורה ומצוותיה.

כמו שניתן לקרוא בכתובים: "ולא תקיא הארץ אתכם" [ויקרא י"ח, כ"ח].

או: "ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה"[שם י"ח, כ"ה]

יש בה גם סגולות מיוחדות שלא ניתן  למוצאן בשום מקום אחר, סגולה לתורה, יראה ולחוכמה ועוד.

תפקידם של השופטים והשוטרים לדאוג שארץ ישראל תתנהל ברוח התורה - כלומר  משפט צדק ואהבה בין איש לרעהו.

החיים חייבים להתנהל בתוכה על ידי אמת וצדק, כי ללא משפט, לא ניתן לקיים חיים תקינים בארץ ישראל.

לסיכום לאור האמור לעיל:

התורה מצווה להעמיד שופטים בכל שערי הערים -כדי לשפוט משפט צדק - וחיים של שלום בכל עיר , השופטים  חייבים להיות בעלי מידות טובות ,זאת גם למען -ירושת הארץ גם לאחר שנכבשה . ארץ קדושה כישראל יכולה לשמור על רמתה הרוחנית רק על ידי משפט צדק.

לכן חשוב הציווי: "צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף--לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ"






*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 בפברואר 2021

פרשת יתרו- מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת יתרו - מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


יצירותיי לפרשה:









ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא ייבול כעץ ללא מים ומזון-
 מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)





ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)





"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות,י"ט, י"ב]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]


  

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)








ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח,י-י"א]




ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

פרשת יתרו - מדוע מדמה יתרו את משה לעץ השדה?

מאת: אהובה קליין.

זכות גדולה - נפלה בחלקו של יתרו - חותן משה שפרשה זו נקראה על שמו.  כששמע  יתרו  על כל הניסים שעשה ה' לעם ישראל- הן במצרים והן במדבר קיבל עליו את האמונה באלוקים וזכה ששמו יונצח  -  כאן בפרשה המיוחדת   המתארת את-מעמד הר סיני ועשרת הדברות.     

אכן הפרשה מתארת את השמועה שהגיעה לאוזניו:                                       "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:  כִּי-הוֹצִיא יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם.  וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.  וְשֵׁם הָאֶחָד, אֱלִיעֶזֶר--כִּי- אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי, וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.  וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:  אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם--הַר הָאֱלֹהִים. [ שמות  י"ח, א-ה]

מתברר, כי יתרו העריך מאד את משה - חתנו והתמלא רחמים כלפיו כאשר ראה כיצד  הוא מתאמץ , יתר על המידה - בזמן שהוא בכבודו ובעצמו שופט את העם מהבוקר עד הערב , לכן אמר למשה:                                            "...מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם -- מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ:  כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים.  כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר, בָּא אֵלַי, וְשָׁפַטְתִּי, בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ; וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְאֶת- תּוֹרֹתָיו.  וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו:  לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.  עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי, אִיעָצְךָ, וִיהִי אֱלֹהִים, עִמָּךְ; הֱיֵה אַתָּה לָעָם, מוּל הָאֱלֹהִים, וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת-הַדְּבָרִים, אֶל-הָאֱלֹהִים.  וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם, אֶת- הַחֻקִּים וְאֶת- הַתּוֹרֹת; וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם, אֶת-הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ, וְאֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.  וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ". [שם י"ח, י"ד-כ"ג]   

 

 

השאלות הן:

א] מי היה  יתרו - במה ייחודו וגדולתו?

ב] נאמר: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" במה שונה מאחרים ששמעו?

ג] ביקורתו של יתרו כלפי משה - בתחום השיפוט-כיצד ?

 

 

תשובות

יתרו – ייחודו וגדולתו

יתרו חותן משה היה כוהן מדיין , במשך שנים רבות עבד עבודה זרה, אולם משראה את כל הניסים שהתרחשו לעם ישראל- התגייר והכיר באלוקי ישראל.

האגדה מספרת: "ויצו המלך [פרעה] ויקראו שלושת יועציו: יתרו ואיוב ובלעם ויאמר להם: זה וכזה חלמתי ועתה עוצו נא עצה מה לעשות לבני ישראל למען השמידם מעל פני הארץ, וישמע יתרו את דברי פרעה, ויברח אל ארצו.."

חז"ל משבחים את יתרו על מידת הכנסת האורחים שגילה כלפי משה בזמן בריחתו ממצרים - כמו ששנינו  במסכת סנהדרין [ק"ד, ע"א]

בשכר "קראו לו ואכל לחם"- ועל כך זכו בניו וישבו בלשכת הגזית - בתוך אולם שבהר הבית - שבו היו מתכנסים חכמי הסנהדרין בימים שבית המקדש היה קיים.

לפי דברי רש"י: ליתרו היו שבעה שמות: רעואל, יתר, יתרו, חובב, חבר, קיני, פוטיאל.

השם: "יתר" ניתן לו על שם שייתר פרשה אחת בתורה.

רבינו בחיי אומר על כך: יתרו הכיר במעלת  אלוקי ישראל לעומת כל האלילים והבחין בגמול שה' השיב למצרים על מעשיהם  -  שתכננו בזדון לעולל לבני ישראל, שהרי פרעה גזר: "כל הבן הילוד היאורה תשליכהו" ועל כך נענשו המצרים מידה כנגד מידה - ומצאו את מותם בים סוף.

כי אם רק היו מסתפקים להעביד את  ישראל בפרך  לא היו נענשים, לפי שה' הבטיח לאברהם בברית בין הבתרים: "ועבדום ועינו אותם", אבל התוספת שהם הוסיפו - לפגוע בתינוקות של עם ישראל , זה דבר שלא נכלל בעבדות שנאמרה על ידי ה', אלא דבר שתכננו המצרים בזדון לבצע, כפי שנאמר: "כי ידעתי כי הזידו עליהם" [נחמיה ט]  זה היה פשעם של המצרים.

רבי יהושע מבלז שואל: מדוע נאמר: "וַיָּבֹא יִתְרוֹ" מדוע לא נאמר: "וילך  ממדיין"- כפי שנאמר על יעקב: "וילך חרנה"  [בראשית כ"ה. י]?

תשובתו: קיים הבדל בין: "וילך" לבין "ויבוא".

"וילך"- משמעו:  הליכה איטית וחוסר רצון. ואילו: "ויבוא"- המשמעות: הליכה מתוך רצון וזריזות .ידוע. כי יעקב אבינו נאלץ לצאת בלית ברירה מארץ ישראל משום רצונו של עשיו להתנקם בו - בשל הברכה - בה  התברך יעקב טרם עשיו. לכן נאמר שם: "וילך" ,אך מנגד יתרו השתוקק בכל לבו לבוא למחנה ישראל ולזכות להיות תחת כנפי השכינה, מטעם זה נאמר:" וַיָּבֹא יִתְרוֹ"

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ" - בהשוואה לאחרים ששמעו.

האגדה מתארת את חשיבותו של יתרו גם בעיני ה':

"וישמע יתרו את כל הגדולות אשר עשה ה' למשה   ולישראל עמו וישלח אל משה לאמור: הנה אנוכי יתרו- חותנך בא אליך המדברה, ועתה הואל נא ויצאת לקראתי והלכתי אחריך אל המקום אשר אתה חונה שם.

אולם אם תמאן לצאת לקראתי, כי קטונתי בעינך - ויצאת לקראת אשתך ושני בניך ההולכים אתי אליך, וה' אמר אל משה: צא לקראת יתרו חותנך וקרבתהו אליך וכבדתהו, כי הולך הוא להתגייר- ואהבת גרים כמוני! ויצא משה לקראת יתרו. וילך אתו גם אהרון ונדב ואביהוא בניו ושבעים איש מזקני ישראל, וייגש משה אל יתרו וישאל לו לשלום ויישק לו ויכבדהו כאשר יכבד בן את אביו, ויספר לו משה את כל אשר עשה ה' לישראל, וישמח יתרו מאד ויאמר: אין כה' אלוקיכם ואין כמעשיו! הן עד היום הזה הייתה מצרים  סוגרת ומסוגרת וגם עבד אחד לא יכול לברוח ממצרים,- ויפליא אלוקיכם לעשות ויוצא עם רב כזב לעיניי כל המצרים! ויהי כשמוע ציפורה אשר עשה ה' למצרים בים סוף ואת דבר השירה אשר שרו הגברים והנשים- ותתעצב אל ליבה  עד  מאד, כי לא הייתה בעת ההיא בין בני ישראל ולא שוררה לה'!

ויאמר ה': עקב אשר התעצבה ציפורה על הדבר הזה - על כן יבוא יום והייתה נשמתה את דבורה - אשת לפידות- אשר תושיע את ישראל - ותשיר גם היא שיר ישועה וגאולה"

הה"ק מהר"ד מללוב: אומר: והלא הכול שמעו? אלא ,הוא שמע והבין - מתוך הבנתו - הסיק מסקנות לעומת אחרים שגם שמעו, אלא נשארו איתנים בדעתם-והדבר לא נגע לליבם..

חידושי- "הרי"ם מסביר:

כבר בתחילה שאף יתרו להתגייר . אלא חש שעדיין לא הגיע הזמן- בשל- שאינו טהור וכשר במידה הראויה -  כדי להיות  חלק מעם ישראל, אך מששמע   שאחרי קריעת ים סוף  "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל הנביא"- עדיין  עם ישראל היה חייב להילחם כנגד יצר הרע [עמלק סמל כוח הרע שבאדם] הבין: כי  מדרגתם הגבוהה של ישראל- אינה נובעת מתוך שאין להם מלחמה ביצר הרע, אלא -  בעזרת החסד של ה' - הם מתגברים עליו. ולכן ראה הזדמנות להתגייר ולהיות לאחד מישראל.

 רש"י אומר: כי תחילה נקרא: "יתר" אבל לאחר שהתגייר נוספה לו אות אחת: ו'

זו מידה חשובה באדם- כאשר הוא שפל בעיני עצמו-  עושה עצמו  כאילו מיותר- כדברי חכמים: "לשארית נחלתו- למי שמשים את עצמו כשיריים" וכך נהג יתרו- חש עצמו מיותר  והתנהג בענווה. רק לאחר שהתגייר קיבלה מידה זו של "יתר" את חשיבותה האמיתית- והתורה מציינת את הדבר בשם "יתרו" — יתר שלו. גם לאחר שהתגייר- נשאר בעל ענווה ומיותר בעיני עצמו.

ביקורתו של יתרו - על משה בתחום השיפוט - "נָבֹל תִּבֹּל" !

".....לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה.  נָבֹל תִּבֹּל--גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ:  כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ". 

רש"י מבאר: כתרגומו—הכוונה ללשון כמישה—כדברי הנביא ירמיהו:

"אֵין עֲנָבִים בַּגֶּפֶן וְאֵין תְּאֵנִים בַּתְּאֵנָה, וְהֶעָלֶה נָבֵל-" [ירמיהו ח', י"ג]

וכדברי הנביא ירמיהו:

" כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן, וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה". [ישעיהו  ל"ד, ד']

דברי יתרו מכוונים לא רק כלפי משה, אלא גם לגבי אהרון, חור ושבעים הזקנים.

אונקלוס: מסביר: באופן דומה - הכוונה  לכמישה והתייבשות.

"החיזקוני" טוען: לשון ערבוב: כמו שנאמר בעונשם של דור הפלגה:                 "הָבָה, נֵרְדָה, וְנָבְלָה שָׁם, שְׂפָתָם--אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ".  [בראשית, י"א, ז] הכוונה: שמשה  יתבלבל וגם הם יתבלבלו אחד צועק מכאן: "שמעני" והשני צועק מכוון אחר ומשה לא ידע למי לענות קודם.

רבינו בחיי מסביר: דע לך משה, אינך רשאי  לשאת משא  כה כבד - זה גורם לטרחה רבה וגם לעייפות גם לך ולכל הקהל הם לא יצליחו  להתקרב אליך ולהגיש לפניך את עצומותיהם.

 ספורנו סבור: כי משה פשוט לא יוכל להשתלט על כל משימות המשפט- קודם עליו להקשיב לכל הדברים הגדולים - וגם לשמוע את כל אלה המרגישים צורך לדבר  אתו.

לעניות דעתי- המשיל  יתרו את משה ואת  יתר עוזריו והקהל- לעץ השדה- כפי שנאמר:

"כי האדם עץ השדה" (דברים כ'   י"ט)

 כשם שעץ חייב תנאים טובים לגדילתו והתפתחותו – גם משה – כשופט יחד עם כל עוזריו והקהל - חייב את כל התנאים הנוחים והסבירים - כדי שיוכל למלא את ייעודו כראוי - ללא נטל כבד מידי על עצמו.

כך גם העץ - אם יהיה שתול יחד עם עצים רבים , ללא מרווחים - לא יחזיק מעמד- שורשיו לא יוכלו להתפתח כראוי, או אם יינטעו אותו באדמה לא ראויה – לא יחזיק מעמד , כך גם  לגבי תנאי מזג האוויר- אם לא יתאימו לצומח- לא תהיה צמיחה.

אברבנאל. סבור: כי המעלה של יתרו היא שהוסיף רק פרשה בתורה, אך לא  הוסיף  חכמה למשה ,  כי הכול נמסר למשה מסיני - כולל  סדרי השיפוט וההנהגה, - לכן שכרו היחיד של יתרו - הוא: על רצונו הטוב - עניין הנצחת עצתו  למרות שישראל לא היו זקוקים לה.

לסיכום,  יתרו ראוי לשבח על התנהגותו המסורה כלפי משה  ועם ישראל ועצתו לגבי אופן השפיטה של משה ויפה הדימוי של משה לעץ השדה בתנאי  שפיטה מפרכים. עם כל זה ניתן להגיד על משה את דברי דוד המלך:


"וְהָיָה--    כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִיתֵּן 

  בְּעִתּוֹ--וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל;

    וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ". [תהלים א']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר