פרשת בא- במה נחלקו פרעה ועבדיו?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - במה נחלקו פרעה ועבדיו ?

מאת: אהובה קליין .

הציורים שלי על הפרשה:

ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון  לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of 

Israel leave Egypt 

פרשת בא פותחת בפניה ישירה של הקב"ה אל משה בדברי הכנה לקראת  מכת הארבה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה:  כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ.  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת - אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי.  כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ.  .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה.  וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.  וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי וָמִי, הַהֹלְכִים.  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם.  לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה".  [שמות י',א-י"ב]

השאלות הן:

א] מדוע ה' הקשה את לב פרעה?

ב] "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ"-מה כוונת עבדי פרעה ובמה נחלקו עליו?

תשובות

ה' מקשה את לב פרעה.

הקב"ה מדגיש למשה ואהרון: כי הוא מכביד את  לב פרעה: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה"

על כך אומרים חכמי המסורה: את המילה: "למען" ניתן למצוא בשני מקומות  בתורה: פעם  אחת בפרשתנו ובפעם שנייה בפרשת :"עקב"

"וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים י"א, ט]

ללמדנו: שכל המחנך כראוי את בניו ובנותיו- זוכה לאריכות ימים על האדמה שהבטיח הקב"ה לעם ישראל.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה-כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

רש"ר שם את הדגש על המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"-לא פעולה אחת בודדת, אלא סידרה של פעולות שה' יעשה -  להראות את כוחו דרך אדם המשמש לו כחומר גרידא- על ידי סדרת פעולות שהולכת ומתקדמת וזה יתבטא אצל פרעה-  אשר יפעל מתוך רשעות ללא התחשבות בכבוד  האדם.

דברי עבדי פרעה.

לאחר שמשה ואהרון מזהירים את פרעה שתבוא מכת הארבה, מעניינים דברי עבדי פרעה הפונים אליו באומרם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"? 

בעל הטורים מסביר: כי כוונת עבדי פרעה הייתה להצביע על משה - שהוא משמש כאן כמוקש, כמו שכתוב: "זה משה האיש"

כפי שמוזכר[שמות ל"ב, א]  "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ".

בדברי  עבדי פרעה-המילה: "הָאֲנָשִׁים"- בגימטרייה- גדלים עם קטנים-ממש תואם את דברי משה:" בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ"[גדלים- ללא האות וו]

רבינו בחיי מסביר: על דרך הפשט- התכוונו עבדי פרעה - למשה עצמו שהוא מוקש: "שהרי על ידו היו באות המכות אשר בהם הם יוקשים"

ה"כלי יקר" מעלה השערה: כי כאשר משה  יצא מעם פרעה , הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה  בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע  לאוזני פרעה , אז משה ואהרון  הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו.

מעניינים דבריו של אור החיים: לדעתו, הייתה מחלוקת בין פרעה ובין עבדיו: פרעה היה סבור: שמשה מערים עליו באומרו: "יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.." [שמות ג,י"ח]

כוונת משה לנוס ממצרים יחד עם כל עם ישראל ולהוציאם לחלוטין, אך לעומתו דעת עבדיו הייתה הפוכה, הם סברו: שמא משה באמת ובתמים משתוקק ללכת במדבר עם עמו דרך שלושה ימים - ולשוב חזרה למצרים היות ואין כביכול לאלוקים די כוח להוציאם לגמרי ממצרים, זוהי כפירה בה', לכן אמרו לפרעה:" עַד-מָתַי יִהְיֶה..."

הם הציעו לפרעה לשלח את  האנשים מהטעם: "הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם"? שהרי עד כה היו כבר שבע מכות במצרים ועכשיו צפויה  המכה השמינית- שהיא  מכת הארבה, לכן העבדים צדדו בסברה שהאמת שאין ה' מעוניין להוציא את בני ישראל לגמרי ממצרים ,אלא שילכו דרך שלושה ימים במדבר ואז ישובו חזרה למצרים ועל זה פרעה לא השיב לעבדיו, אלא קרא למשה ואהרון ושאל מי ההולכים והם השיבו לו: "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.."          פרעה הסכים שרק הגברים יצאו- כי הוא חלק על עבדיו והיה סבור שמשה ואהרון רוצים להערים עליו.

רש"ר- [הרב שמעון רפאל הירש ] שואל: כיצד יכלו עבדי פרעה להתייחס אל משה כ:"מוקש"- בזמן  שהוא דיבר ביושר ובגילוי לב?

כנראה שהבעיה הייתה בשיטת- אופן המכות, אילו היה ה' מביא מכה אחת ארוכה עד שהמצרים ישברו ואז פרעה היה משלח את בני ישראל מעבדות לחירות מוקדם יותר- הדבר היה בהחלט מועיל. אך הבעיה שכל מכה- הייתה חלקית בלבד, ונפסקה- ברגע שפרעה התחנן לקיצורה -דבר שהביא למכה חדשה שנועדה לכך שכח ה' ילך ויגבר ,מנוקדת המבט המצרית, "התעללות" זו - ההפסקות בין חלקי המכות גרמו לכך שפרעה שוב  ושוב - הכביד את ליבו  מחדש, "הכבדת הלב" של פרעה אפשר לכנותה - אך ורק כ"מוקש".

לסיכום, לאור  האמור לעיל: ניתן להסיק, כי הקב"ה   הכביד את לב פרעה- הן כדי שייענש הוא עצמו על חטאיו שחטא  כלפי עם ישראל  והן כדי שהדורות  הבאים יחזו  באותות הגדולים של בורא עולם וכך  יתחנכו  בהתחזקות האמונה בבורא עולם- שהוא המנהיג- הכול יכול.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה ועבדיו/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה ועבדיו

שיר מאת: אהובה קליין©

עת יצאו משה ואהרון

עבדי פרעה זעקו חרון

פנו אל מלך מצרים

לאות מחאה הרימו ידיים.

עד מתי נספוג מכות

שוט זורע מלקות

די לנו מזה המוקש

הסר מעלינו מלכודת אש!

אין  בכוחנו לשאת אבדון

ממלכה מתנפצת בביזיון

את האנשים חיש גרש

למען לא נתרסק ונתייאש!

 פרעה שומע ומאזין

לזעם ההולך ומעצים

יושב  בכיסא מלכותו

אלוקים מכביד ליבו.

 הערה: השיר בהשראת: פרשת בא  [חומש שמות].

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/הבטחת הארץ למשה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)שמן על בד]

Biblical paintings

God promises the Holy Land to Moses

"וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

[שמות ו',ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא- מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים? מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וארא  מה בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים?

מאת: אהובה קליין.

הציורים שלי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ בני ישראל אינם שומעים למשה מקוצר רוח ועבודה קשה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה  פוגש -את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

ציורי תנ"ך/ ארבע לשונות הגאולה/ ציירה: אהובה קליין(c)




ציורי תנ"ך/ הבטחת הארץ למשה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה רואים כי מכת הדבר אינה פוגעת  במקנה של ישראל/

ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי  תנ"ך/ משה מתפלל להסרת הברד/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה,אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד

Biblical painting

Israel pray to  God in Egypt

"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

פרשת שמות מסיימת בדברי ה' אל משה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה:  כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ. [פרק ו' פסוק א'] וממשיכה בפרשת וארא : וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי יְהוָה.  וָאֵרָא, אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב--בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יְהוָה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם.  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ........ וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.,". [פרק ו' פסוקים ב'-ח']

כל מפרשי התורה סבורים: שפרשת וארא היא המשך פרשת שמות, לפי שהקב"ה  עונה למשה  על שאלתו המופיעה בפרשת שמות. "וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"? [שמות ה' פסוק ח']

השאלות הן:

א] באיזה אופן פנה ה' אל משה?

ב] מה הייתה הבטחת ה' אל משה?

ג] במה שונה משה משאר הנביאים?

תשובות.

אופן פניית ה' אל משה.

על פי רש"י: ה' דיבר עם משה במשפט - מפני שמשה ערער אחר דברי ה' באומרו: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי"?

בהמשך רש"י  מביא את דברי שמות רבה : "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק" הדא הוא דכתיב (קהלת ב, יב): "ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו"?

פסוק זה נאמר על שלמה המלך וגם על משה - לפי ששניהם ערערו אחרי דברי אלוקים.

שלמה המלך טען : מדוע נאסר על המלך "שלא ירבה לו נשים" בזמן  שהוא יכול להמשיך לקיים את התורה?

משה שאל: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה"? למרות שה' הכין את משה לקראת מה הוא  הולך: שיחזק ה' את לב פרעה ומשה לא לקח לתשומת ליבו את הדברים.

על זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה , הוללות וסכלות היו: "כי מה האדם שיבא אחרי המלך" "וכי מה היה לו להרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן ,חזר ונהג עמו במידת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה' "

 רש"י מדייק בדבריו: הקב"ה פונה אל משה בשתי צורות: "וידבר" ומיד: "ויאמר"  ויש הבדל בין שתי הלשונות. "וידבר" - לשון קשה , "ויאמר"- לשון רכה. תחילה ה' ענה למשה על דבריו הקשים בלשון קשה - במידת הדין, אבל היות וה' התחשב בצער עם ישראל- בהיותם שרויים במצב קשה של עבדות במצרים חזר ופנה  ה' אל משה במידת הרחמים.

הבטחת ה' אל משה:

ה' מבטיח למשה את הבטחת הארץ- כפי שכתוב: "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ".

רש"י מסביר: לפי שה' מבטיח כי הוא נאמן לשלם שכר טוב - לקיים את מה שהבטיח לאבות הראשונים.

חז"ל מסבירים: במסכת  ברכות [ה, א] "שלש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא לישראל, וכולן לא נתנן, אלא על ידי ייסורים ; אלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא"

כלומר שלושת הדברים: ארץ ישראל, התורה ועולם הבא- נקנים על ידי ייסורים.

"הנצי"ב מוולוז'ין  בפרושו לתורה, טוען: כי הבטחת הארץ ניתנה לא רק לדור יוצאי מצרים, אלא לכל הדורות העתידיים   שיגורו בארץ ישראל. לכן כתוב: "ונתתי לכם מורשה" ירושה מיועדת לעם ישראל ועליהם להמשיך להוריש אותה לבנים וכן הלאה.

"הכתב והקבלה" אומר דברים דומים: כשם שהתורה לא ניתנה רק לדור שעמד לרגלי הר סיני-אלא לכל הדורות הבאים- בדומה לכך ניתנה ארץ ישראל כמורשה עולמית לכל הדורות שיקומו  גם בעתיד- בארץ ישראל.

בעל הטורים מפרש: כי בכל התורה כולה מוצאים פעמיים את  המילה "מורשה"   בפרשתנו נאמר: "וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה...... "

בפרשת וארא זה נאמר על ארץ ישראל ובפרשת "זאת הברכה" זה נאמר על התורה: "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". מכאן ניתן ללמוד על הקשר בין עם ישראל לתורה - שבזכות שמירת התורה- יזכו  לרשת את ארץ ישראל. כמו שאומר דוד המלך: " וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו --  וְתוֹרֹתָיו  יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ-יָהּ".[תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

רבינו בחיי  מבהיר: כתוב "מורשה" ולא כתוב: ירושה, כדי לרמוז שיוצאי מצרים לא ירשו את הארץ - לפי שעתידים למות במדבר, אבל יהיו מורישים את ארץ ישראל לבניהם ובניהם יכנסו לארץ.

בדומה לכך נאמר על התורה [דברים ל"ג] : "תּוֹרָה צִווָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה:  מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב". ולא  נאמר: "ירושה"- היות והתורה לא תהיה ירושה כי אם לאותו הדור שקיבלו את התורה בלבד ולכן נאמר: "מוֹרָשָׁה"- כי תפקיד האבות ללמד את בניהם תורה ובאופן זה להוריש אותה הלאה, כפי שכתוב: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ" [דברים ו, ז]

 היות וגם הדורות הבאים חייבים לקיים את התורה כאותו דור שקיבלוה.

וזאת מהטעם שכתוב: "וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה," עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים  כ"ט, י"ג—י"ד]

 משה שונה  משאר הנביאים:

חז"ל במסכת יבמות  שואלים " מה בין נבואת משה רבנו לנבואת שאר הנביאים?

משה נסתכל באספקלריא המאירה [ראי], ושאר הנביאים לא נסתכלו באספקלריא המאירה"

רבינו בחיי מסביר: כי אספקלריא  המאירה- היא המידה, בה יעשו נסים מפורסמים ביצירה. השגת האבות הייתה באספקלריא שאינה מאירה,

היינו בא-ל שד-י, שהוא משדר מערכות, אבל בשמו המיוחד ,בו נהיה כל הוויה, לא נודעתי להם, לברוא להם חדשות ונצורות בנסים מפורסמים" ההסבר:

הקב"ה התגלה לאבות באמצעות חלומות, וזו המשמעות של המילה:"וארא"-אבל המילה "נודעתי"- היא התוודעות פנים אל פנים.

הרמב"ם [בספר מורה נבוכים חלק ב', פרק  ל"ה] וכן בספר המדע מסביר- ארבעה הבדלים בין משה לשאר הנביאים:

א] בעוד שאצל שאר הנביאים- ה' התגלה באמצעות חלום ,אצל משה התגלה כאשר הוא ער. כפי שכתוב: "בבוא משה"

ב] אצל יתר הנביאים המלאך היה מביא את הנבואה ואילו אצל משה- פנים אל פנים.

ג] בעוד שכל הנביאים בזמן הנבואה- נרעדו והתמוגגו, אצל משה הייתה הנבואה בדומה לנבואה הנמסרת על ידי איש לרעהו.

ד] בעוד שאצל שאר הנביאים הנבואות מגיעות אליהם בזמנים מסוימים אצל משה- בכל עת ובכל שעה כאשר רצונו של ה' היה לדבר עמו. שנאמר: "עמדו ואשמעה" מעלתו של משה הייתה מעלה גדולה מכולם כמו שנאמר: על צד ההגדה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְהוָה פָּנִים אֶל פָּנִים". [דברים ל"ד, י']

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי משה  היה מנהיג מיוחד אשר נבחר על ידי ה' ושליחותו המיוחדת מתבטאת במסירות נפש לעם וגם כאשר מתרעם על ה' בשאלה : "למה הרעותה..." ? ה' אינו כועס- אומנם הוא פותח במידת הדין ,אבל ממשיך במידת הרחמים ,היות ורואה ומבין כי משה חס על עמו בצרתם.

הבטחת הארץ ניתנת למשה בהמשך להבטחה שניתנה לאבות ומכאן שזוהי הבטחה נצחית ועל פי הפרשנים משה הוא גדול הנביאים אשר זוכה לקבל מסרים ונבואות מפי ה' פנים אל פנים- בניגוד ליתר הנביאים.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)