פרשת בא - במה נחלקו פרעה ועבדיו ?
מאת: אהובה קליין .
הציורים שלי על הפרשה:
ציורי תנ"ך:"בֹּא אֶל-פַּרְעֹה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה:
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
![]()
![]()
![]()
![]()
ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע וקורא למשה ואהרון לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings by Ahuva Klein- The people of
Israel leave Egypt
פרשת בא פותחת בפניה
ישירה של הקב"ה אל משה בדברי הכנה לקראת
מכת הארבה: "וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בֹּא אֶל-פַּרְעֹה: כִּי-אֲנִי
הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ, וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו, לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי
אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר
בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת
- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה,
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ
לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי. כִּי אִם-מָאֵן אַתָּה, לְשַׁלֵּחַ
אֶת-עַמִּי--הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה, בִּגְבֻלֶךָ. .....וַיִּפֶן וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו, עַד-מָתַי
יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה
אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם. וַיּוּשַׁב אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן,
אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; מִי
וָמִי, הַהֹלְכִים. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה,
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ; בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ
וּבִבְקָרֵנוּ, נֵלֵךְ--כִּי חַג-יְהוָה, לָנוּ.
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, יְהִי כֵן יְהוָה עִמָּכֶם, כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח
אֶתְכֶם, וְאֶת-טַפְּכֶם; רְאוּ, כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם. לֹא כֵן, לְכוּ-נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ
אֶת-יְהוָה--כִּי אֹתָהּ, אַתֶּם מְבַקְשִׁים; וַיְגָרֶשׁ אֹתָם, מֵאֵת פְּנֵי
פַרְעֹה". [שמות י',א-י"ב]
השאלות הן:
א] מדוע ה' הקשה את
לב פרעה?
ב] "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ"-מה כוונת עבדי פרעה ובמה נחלקו עליו?
תשובות
ה' מקשה את לב פרעה.
הקב"ה מדגיש
למשה ואהרון: כי הוא מכביד את לב פרעה: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי
בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת -אֹתֹתַי,
אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה"
על כך אומרים חכמי
המסורה: את המילה: "למען"
ניתן למצוא בשני מקומות בתורה: פעם אחת בפרשתנו ובפעם שנייה בפרשת
:"עקב"
"וּלְמַעַן
תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת
לָהֶם וּלְזַרְעָם--אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".[דברים י"א, ט]
ללמדנו: שכל המחנך
כראוי את בניו ובנותיו- זוכה לאריכות ימים על האדמה שהבטיח הקב"ה לעם ישראל.
על פי דברי הרב
אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות
להכבדת לב פרעה-כדברי ה'.
א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה,
בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה
מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו
תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי וסופם
יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]
ב] הכבדת
לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ
וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי,
אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה". חינוך עם ישראל לדורות באמונה בקב"ה – שאין עוד
מלבדו בבריאה וכך גדולתו מתבטאת
בכל המכות שהיכה את המצרים ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות.
[רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]
רש"ר
שם את הדגש על המילה: "הִתְעַלַּלְתִּי"-לא פעולה אחת בודדת, אלא סידרה
של פעולות שה' יעשה - להראות את כוחו דרך
אדם המשמש לו כחומר גרידא- על ידי סדרת פעולות שהולכת ומתקדמת וזה יתבטא אצל פרעה-
אשר יפעל מתוך רשעות ללא התחשבות
בכבוד האדם.
דברי
עבדי פרעה.
לאחר
שמשה ואהרון מזהירים את פרעה שתבוא מכת הארבה, מעניינים דברי עבדי פרעה
הפונים אליו באומרם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ--שַׁלַּח
אֶת-הָאֲנָשִׁים, וְיַעַבְדוּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם; הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי
אָבְדָה מִצְרָיִם"?
בעל
הטורים מסביר:
כי כוונת עבדי פרעה הייתה להצביע על משה - שהוא משמש כאן כמוקש, כמו שכתוב: "זה
משה האיש"
כפי
שמוזכר[שמות ל"ב, א] "וַיַּרְא
הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי
זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה
הָיָה לוֹ".
בדברי עבדי פרעה-המילה: "הָאֲנָשִׁים"- בגימטרייה-
גדלים עם קטנים-ממש תואם את דברי משה:" בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ"[גדלים-
ללא האות וו]
רבינו
בחיי מסביר: על
דרך הפשט- התכוונו עבדי פרעה - למשה עצמו שהוא מוקש: "שהרי על ידו היו באות
המכות אשר בהם הם יוקשים"
ה"כלי
יקר"
מעלה השערה: כי כאשר משה יצא מעם פרעה ,
הוא לא יצא לגמרי מארמונו, אלא עדיין היה
בתוך עבדיו ובתוך כך אמרו את דבריהם: "עַד-מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ
לְמוֹקֵשׁ.."- היו מצביעים על משה באצבעם , זה כנראה הגיע לאוזני פרעה , אז משה ואהרון הושבו אל פרעה ואמרו: "בנְעָרֵינוּ
וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." אך פרעה סירב והסכים שרק הגברים ילכו.
מעניינים
דבריו של אור החיים: לדעתו,
הייתה מחלוקת בין פרעה ובין עבדיו: פרעה היה סבור: שמשה מערים עליו באומרו: "יְהוָה
אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת
יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.." [שמות ג,י"ח]
כוונת
משה לנוס ממצרים יחד עם כל עם ישראל ולהוציאם לחלוטין, אך לעומתו דעת עבדיו הייתה
הפוכה, הם סברו: שמא משה באמת ובתמים משתוקק ללכת במדבר עם עמו דרך שלושה ימים - ולשוב
חזרה למצרים היות ואין כביכול לאלוקים די כוח להוציאם לגמרי ממצרים, זוהי כפירה
בה', לכן אמרו לפרעה:" עַד-מָתַי
יִהְיֶה..."
הם
הציעו לפרעה לשלח את האנשים מהטעם: "הֲטֶרֶם תֵּדַע, כִּי אָבְדָה
מִצְרָיִם"? שהרי עד כה היו כבר שבע מכות במצרים ועכשיו צפויה המכה השמינית- שהיא מכת הארבה, לכן העבדים צדדו בסברה שהאמת שאין
ה' מעוניין להוציא את בני ישראל לגמרי ממצרים ,אלא שילכו דרך שלושה ימים במדבר ואז
ישובו חזרה למצרים ועל זה פרעה לא השיב לעבדיו, אלא קרא למשה ואהרון ושאל מי
ההולכים והם השיבו לו: "בִּנְעָרֵינוּ
וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ.." פרעה
הסכים שרק הגברים יצאו- כי הוא חלק על עבדיו והיה סבור שמשה ואהרון רוצים להערים
עליו.
רש"ר-
[הרב שמעון רפאל הירש ] שואל: כיצד יכלו עבדי פרעה להתייחס אל משה כ:"מוקש"-
בזמן שהוא דיבר ביושר ובגילוי לב?
כנראה
שהבעיה הייתה בשיטת- אופן המכות, אילו היה ה' מביא מכה אחת ארוכה עד שהמצרים ישברו
ואז פרעה היה משלח את בני ישראל מעבדות לחירות מוקדם יותר- הדבר היה בהחלט מועיל. אך
הבעיה שכל מכה- הייתה חלקית בלבד, ונפסקה- ברגע שפרעה התחנן לקיצורה -דבר שהביא
למכה חדשה שנועדה לכך שכח ה' ילך ויגבר ,מנוקדת המבט המצרית, "התעללות"
זו - ההפסקות בין חלקי המכות גרמו לכך שפרעה שוב
ושוב - הכביד את ליבו מחדש, "הכבדת
הלב" של פרעה אפשר לכנותה - אך ורק כ"מוקש".
לסיכום, לאור
האמור לעיל: ניתן להסיק, כי הקב"ה
הכביד את לב פרעה- הן כדי שייענש הוא עצמו על חטאיו שחטא כלפי עם ישראל והן כדי שהדורות הבאים יחזו
באותות הגדולים של בורא עולם וכך
יתחנכו בהתחזקות האמונה בבורא
עולם- שהוא המנהיג- הכול יכול.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה