האישה בעין התנ"ך.
מאת: אהובה קליין.
האישה היא עמוד התווך
בבית ונקראת: עקרת הבית. היא אשר נותנת את הטון בביתה ומוזכרת כבר בתחילת חומש
בראשית: "וַיֹּאמֶר
יְהוָה אֱלֹהִים לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר
כְּנֶגְדּוֹ". [ בראשית, מ"ג,
ב, י"ח]
רש"י מבהיר: אדם
שנשא אישה, אם זכה- אזי השכינה שורה ביניהם ואם לא חלילה - היא כנגדו- נלחמת בו.
החכם מכל אדם אמר על
האישה: "צוֹפִיָּה
הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל".[משלי ל"ז, כ"ח]
אישה הראויה לשבח - מביטה בהליכות אנשי ביתה ומיישרת דרכם
בצניעות וביראת ה' וכאשר מתיישבת לאכול, אינה עושה זאת בעצלות, אלא בזריזות ומיד עוברת לשאר מלאכותיה.[מצודת דוד]
יש בכוחה של האישה
לבנות את ביתה - לדאוג לבעלה ולחנך את
ילדיה למען ילכו בדרך הישר-לאור התורה
הקדושה.
וכבר נאמר: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה
בֵיתָהּ, וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ"[משלי י"ד, ,א]
דוגמא יפה לאישה חכמה שהצילה את בעלה לומדים אנו - בסיפור על קורח ואנשיו, בין אנשיו של קורח מופיע תחילה און בן פלת ,אך בהמשך הוא לא מוזכר
יותר, היכן הוא נעלם ?
משיבים
חז"ל, מכאן אנו לומדים על תבונתה של האישה: אשתו של און בן פלת הצליחה לשכנעו
לבל ילך עם החולקים על משה כי בלאו הכי לא ירוויח
מזה דבר ! היא שלחה אותו לנוח בחדר
וישבה בפתח ביתה גלוית ראש וסרקה את שיערה, כשבאו אנשי קורח לקרוא לבעלה מיד הסתלקו ,לפי שלא רצו לתת את עיניהם באשה
ללא כיסוי ראש ובזכות חוכמתה - הוא ניצל ,כאשר חבריו נענשו קשות ונקברו מתחת לאדמה. מכאן ניתן ללמוד
על חוכמתה של האישה.
האישה האידיאלית- היא
זו שמעורבת בנוסף לניהול ביתה- גם בחיי הקהילה ובחיי עמה, היא אחת שלא תשב בחוסר
מעש בזמן שיש בכוחה להשפיע למען טובת העם.
לדוגמא : מרים - אחות
אהרון ומשה, בזכותה חזר עמרם אביה לשאת שנית את יוכבד אימה לאחר שגירשה . כאשר גזר
פרעה על הזכרים .אמרה לו מרים בתו: פרעה גזר על הזכרים ואילו אתה גם על הנקבות ! כבר בצעירותה השגיחה על
אחיה הקטן בתיבה . בזמן קריעת ים סוף - מרים דאגה לשמח את כל הנשים: "ותיקח מרים הנביאה
אחות אהרון את - התוף בידה ותצאנה כל הנשים אחריה בתופים ומחולות: ותען להם מרים
שירו לה' כי גאה, גאה..."[שמות ט"ו, כ"א]
מרים
הייתה רגילה לשיר ולנגן -במטרה לשבח את ה' ומתוך כך זכתה שרוח הנבואה שרתה עליה.[דעת מקרא]
רש"י
מגלה לנו : כי היא אפילו התנבאה על הולדת אחיה משה.
הנשים מוזכרות גם
בזמן עבדות מצרים ,למרות רצון פרעה להצר
ולדכא את עם ישראל נאמר: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן
יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ".
עוד ידוע שהנשים לא
לקחו חלק בחטא העגל ועל כך הן ראויות
לשבח.
ידועה האמרה: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור,
נגאלו אבותינו ממצרים" (סוטה יא, ב)
גם במהלך הקמת המשכן
במדבר , מוזכרות נשים חכמות הלב: הטוויה הייתה אחת מהמלאכות
המיוחדות של הנשים בימי קדם. הן
זכו בכישרונן לטוות חוטים משיער העיזים -במטרה
לארוג את יריעות העיזים למשכן.
דבורה הייתה אישה
משכמה ומעלה, ידועה הייתה כשופטת, משוררת
ונביאה וזכתה להשפיע לטובה על עם ישראל.
המלבי"ם
סובר: כי דבורה זכתה לנבואה -מה שלא זכו
מושיעים קודמים - מהסיבה: שהייתה אשת לפידות שכל מעשיה היו נעשים מתוך זריזות והתלהבות-
כמו לפידים.
ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה שופטת את ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי
האישה כפי שמופיעה בתנ"ך- כחוט השני לאורך כל הדורות- משאירה חותם
נפלא ובכוחה להאיר את עם ישראל למרחקים ויפים ונכונים
דברי שלמה המלך:
"אֵשֶׁת-חַיִל,
מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ". [משלי ל"א, י]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה