פרשת נח - במה נח מצא חן - בעיני ה' ?
מאת: אהובה קליין.
הציורים שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ נח מוצא חן בעיני ה'/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ נח בונה תיבה וליצני הדור לועגים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המבול ותיבת נח/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח והיונה עם עלה הזית/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח נוטע כרם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ נח שותה יין ומשתכר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/קשת בענן/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עונשם של אנשי דור הפלגה/ ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו- היא המשך
לסיומה של פרשת בראשית, שם נאמר: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה". [בראשית ו, ח]
כאן הכתוב ממשיך:
"אֵלֶּה,
תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו: אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". [בראשית
ו, ט]
השאלות הן:
א] מדוע נח מצא חן
בעיני ה' ?
ב] מה המשמעות:" אֶת- הָאֱלֹהִים,
הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ". ?
תשובות.
נח מצא
חן בעיני ה'
רבינו בחיי מסביר :
"וְנֹחַ,
מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה".
הרשעים היו ראויים
להימחות ונח הצדיק היה ראוי להינצל - כי מצא חן בעיני ה' וכאן מובן למי העונש,
הרשעים נענשים במי המבול ואילו השכר של נח הוא
שהוא מצא חן בעיני ה' וגם עתיד
להינצל מהמבול. ועל כך אמר שלמה המלך: "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב
מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב". [משלי כ"ב ,א]
על פסוק זה אומר הרלב"ג: השם הטוב –של האדם, מועיל
יותר לאדם מאשר הכסף והזהב שברשותו, כי אדם שהוא צדיק ומתחשב בזולת- הוא גם אהוב
על סביבתו ובתקופות קשות יוכל ליהנות
מהמחסה שלהם ,יותר מאשר יוכל לחסות בכספו וזהבו.
עוד
נאמר: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב"
[קהלת ז, א]
על כך אומר : אבן עזרא:
העני יודע ששמו הטוב – היינו - מעשיו הטובים שבאמצעותם רוכש את שמו
הטוב- יש בו יותר כבוד משמן טוב ויש לו יותר תענוג ויום המוות טוב יותר לאדם - שיש
לו שם טוב מיום היוולדו- כי ביום היוולדו האדם אינו יודע מראש אם יהיה טוב ,או רע.
אך במותו מתגלה שמו הטוב היות ובעולם הבא -יזכה לשכר טוב ולמנוחה ולא יראה עמל -
אך אין המצב כך ביום היוולדו של האדם- כי האדם לעמל יולד. ויש מפרשים האומרים:
שטוב יעשה אדם שכל יום ויום יחשוב על יום
המוות מאשר על יום היוולדו - כי זה דבר מועיל ותורם לדרכיו.
על פי ספר "אוצר
אגדות התורה" [- ליקט: ישראל יעקב קלפהולץ ]: באו המלאכים, ושאלו את ה':
"במה מצא חן -נח בעינך?" השיב
להם מה ההבדל בין נח לבין קודמיו:
כשהוליד שת- את אנוש-
בנו ובקש ממנו שיאכיל את אביו, השיב לו: שהוא מוכן להאכילו, אבל כאשר בקשו ממנו להאכיל
גם את סבו- את אדם, השיב להם: "מה לי ולו?" "די לי באבי, לא אוכל
לדאוג גם לסבי "וכך גם הבאים אחריו-
לא הסכימו להאכיל את הסבא, אלא את אביהם בלבד. כשנח הופיע בעולם ובקשו ממנו להאכיל את סבו השיב
להם:
"היכן כל קרוביי
וגואליי וכל אבות אבותיהם, כי חפץ אני להאכיל ולכלכל את כולם ולשרתם כל
ימיהם"
כאשר המלאכים שמעו על
כך- הם הבינו מדוע נח מצא חן בעיני ה' ואמרו: "אין כנח צדיק תמים, עושה צדקה
וחסד, יהי רצון שצדקתו תצילו ממוות"
רש"ר [ הרב
שמשון רפאל הירש] מסביר את משמעות
המילים: "וְנֹחַ,
מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה"- מציאת
החן אינה משהו מקרי, מילים אלה נאמרות על
מי שה' חנן אותו בעוצמות ותכונות מיוחדות - למען מימוש מטרות נעלות ומיוחדות, כך
היה אצל משה רבינו וכך נאמר גם על עם ישראל:
"כֹּה
אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו ל"א, א]
וכך
נאמר על נח- שבעוד כל הדור השחית את דרכו ונענש בכליה, נח היה נראה ראוי בעיני ה' להציל את כל הגרעין הטוב ולהעביר הלאה את העתיד.
אם אדם ראוי שה'
יחונן אותו- זוהי ההוכחה שהוא מוצא חן
בעיניי ה', מציאת החן מושגת על ידי עמל ויגיעה, לכן המילה: "מצא"
הכוונה למעלות רוחניות, כגון: חכמה, דעת שהם מושגים על ידי עמל ויגיעה.
המחשבה היא קשה:
שלאחר אלף וחמש מאות שנות היסטוריה אנושית –עומדים נח ומשפחתו לבדם וה' בונה את
העולם בהתבססות- על איש אחד.
הרב שמואלביץ
בספרו:" שיחות מוסר" מצטט את דברי חז"ל: "אפילו נח שנשתייר מהן לא היה כדאי, אלא שמצא חן בעיני ה'
"
ומעובדה זו אנו למדים
כאן את גודל המעלה של מציאת חן בעיני ה' , שהרי אם נח לא היה מוצא חן בעיני ה' היה
נאבד עם כל דור המבול ולא הייתה מועילה זכות אבות וזכות עם
ישראל וזכות הגואל- שעתידים לצאת ממנו ולא בזכותם ניצל, אלא רק היות ומצא חן בעיני ה'.
וכך היה אצל משה רבינו, לפי שנאמר:
"וְעַתָּה
אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת-דְּרָכֶךָ, וְאֵדָעֲךָ,
לְמַעַן אֶמְצָא-חֵן בְּעֵינֶיךָ"
[שמות ל"ג,י"ג]
העניין של
"מציאת חן"- היא המשמעות: שהאדם זוכה לקרבתו וחסדו של ה' למעלה מן הראוי
לו, "חן"- היא האהבה שאותו אדם זוכה מאת ה' כלפיו.
דרך השגת החן היא אחד הדברים הנעלמים- ועל כך אמר שלמה
המלך: "..וְגַם
לֹא לַיֹּדְעִים, חֵן.." [קהלת ט, י"א] מצד החכמה לבד אין דרך להשיג את החן, אך על פי
הכתובים ישנם שני יסודות שבאמצעותם ניתן
להשיג את מציאת החן בעיני אלוקים:
א] ענווה – שנאמר:" וְלַעֲנָוִים, יִתֶּן- חֵן". [משלי ג, ל"ד]
ב] תורה- "אַיֶּלֶת אֲהָבִים, וְיַעֲלַת-חֵן" [משלי ה', י"ט]
שני יסודות אלה- יש בכוחם להציל את האדם מן הסכנה-
הענווה מצילה את האדם כי בעלי הענווה – זוכים לקבל חן מה'. וכיוון שאדם זוכה
למציאת חן בעיני ה'- הוא ניצל מכל רע וגם אם חטא וראוי להיענש הרי החן מגן עליו
כמו שאמרוְ חז"ל:[ מסכת ברכות ז, א]
"וְחַנֹּתִי
אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵם" [שמות ל"ג,
י"ט]
בנוגע
לתורה- העוסקים בתורה נדבק אצלם חן וכך מובטח שהתורה מגינה עליהם מכל רע, כך מסביר
רש"י [גמרא כתובות, ט"ז, ב]
ולומדים את הרעיון מקל וחומר: שאם יש
בלימוד התורה לעלות חן על לומדיה ברור שיש ביכולתה להגן מפני סכנות, החן - ששורה על לומדי התורה הוא מציל ומגן וכך ניצל
נח מימי המבול על ידי שמצא חן בעיני ה'- למרות שלא היה ראוי וכדאי להינצל.
"אֶת-הָאֱלֹהִים,
הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ- המשמעות:
רבינו בחיי מסביר את המשמעות של הליכת הצדיק: ומצטט את
דברי שלמה המלך: "מִתְהַלֵּךְ
בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו." [משלי כ, ז]
אין
האדם צדיק, אלא ילך בדרך עבודת ה' באופן תמים ויקיים מצוות וחסדים -במטרה לירא את ה' מתוך אהבה ולא יעשה זאת מתוך מטרה להתפאר ולהתגדל במעשיו .
אלא
יקיים את המצוות לא מתוך גאווה, אלא באופן
של ענווה וצנעה. אדם כזה נקרא: "איש
אמונים"
הוא
אינו מכריז בקולי קולות את המצוות שקיים, אלא עושה הכול בצנעה.
רבינו
בחיי מוסיף ואומר: הכתוב הזכיר שלוש מעלות של שבח לנח:
א] היה
צדיק במעשיו- לא איש חמס כבני דורו.
ב]
היה תמים- שהיה שלם בכל מידותיו- לא היה בו מום- לא הייתה בו מידה מגונה. על כך
נאמר: "אַשְׁרֵי
תְמִימֵי-דָרֶךְ" [תהלים קי"ט]- -שהיו תמימי המידות- וזה ההפך מבני דורו.
ג]" אֶת- הָאֱלֹהִים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"- ידוע כי את מידת ההתהלכות מצאו רק ביחידי
הדור.
רש"ר
מבהיר: נח
התהלך יחד עם אלוקים כי נח דבק באלוקים וויתר על חברתם של בני אדם בדורו -שהיו
לועגים לו וכך נעשה ראוי להיקרא בשם "נח" ובדרך זו הנחיל לאנושות-
שהייתה חסרת תקווה- עתיד חדש.
על פי
"ילקוט דרוש":
הכוונה שנח לא היה נוהג להוכיח את בני דורו על חטאיהם לכן נחשב "צדיק תמים
בדורותיו" היה נחשב בעיני כולם- צדיק וחביב מפני שהיה מתבודד עם האלוקים
בלבד.
על
פי "קשת אהרון": נח עלה ממדרגה למדרגה, ממעלת צדיק נתעלה למדרגת תמים עד שהגיע
למדרגה- בה התהלך את האלוקים.
ה"כלי
יקר"
מסביר: כי המשמעות של:" אֶת- הָאֱלֹהִים,
הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ"- שלא פנה לעבודת אלילים. למעשה- לא השתתף בעבירות של בני
דורו: גילוי עריות ,גזל ועבודה זרה.
הספורנו מבאר: שנח
הלך בדרכיו להיטיב לזולת והיה
מוכיח את בני דורו על חטאיהם.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי נח
מצא חן בעיני ה'- את מציאת החן הזאת- השיג
באמצעות עמל ויגיעה והיה צדיק בדורותיו ,את האלוקים התהלך ולא חטא כבני
דורו- בזכות מציאת החן והדרך בה הלך- הוא ובני ביתו היו ראויים להינצל מן המבול ולהמשיך את האנושות
לעתיד חדש.
מי
ייתן ועם ישראל ימצא חן בעיני ה' תמיד ויהיה ראוי להגנה מפני איומי האויבים סביב,
כפי שנאמר:
"כֹּה
אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב..." [ירמיהו ל"א, א]
