השבת אנו קוראים את
שתי הפרשיות: "אחרי מות" ו"קדושים". ישנו קשר הדוק בין שתי פרשיות אלה.
בעוד שפרשת
:"אחרי מות" בתחילתה מתארת את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים- שהוא היום הקדוש ביותר, פרשת
"קדושים" מתארת מצוות רבות שבין
אדם לחברו - כשהתכלית של עם ישראל היא- לחיות
בקדושה.
פרשת קדושים מסיימת
בנושא ירושת ארץ ישראל לעם ישראל: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל- חֻקֹּתַי
וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ. וְלֹא תֵלְכוּ
בְּחֻקֹּת הַגּוֹי, אֲשֶׁר-אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם: כִּי
אֶת-כָּל-אֵלֶּה עָשׂוּ, וָאָקֻץ בָּם. וָאֹמַר לָכֶם, אַתֶּם תִּירְשׁוּ
אֶת-אַדְמָתָם, וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב
וּדְבָשׁ: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם
מִן-הָעַמִּים. וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין-הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, לַטְּמֵאָה, וּבֵין-הָעוֹף
הַטָּמֵא, לַטָּהֹר; וְלֹא-תְשַׁקְּצוּ אֶת-נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף,
וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-הִבְדַּלְתִּי לָכֶם, לְטַמֵּא.
כו וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה; וָאַבְדִּל אֶתְכֶם
מִן-הָעַמִּים, לִהְיוֹת לִי". [ויקרא כ, כ"ב-כ"ו]
השאלות הן:
א] באיזה תנאי עם
ישראל יזכה לרשת את ארץ ישראל?
ב] האם ישנם מקורות
נוספים המוכיחים את ירושת הארץ?
תשובות.
התנאי לירושת הארץ
התורה מציינת את התנאי
הראשוני לירושת הארץ במילים: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל- חֻקֹּתַי
וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת בָּהּ"
ע ם ישראל בהיותו העם
הנבחר אשר קיבל את התורה כאיש אחד בלב אחד במעמד הר סיני - מחויב לקיים את מצוות
התורה - הלכה למעשה וכל סטייה מהתחייבות זאת מעמידה את הבטחת הארץ לעם הנבחר -
בסכנה.
רש"י מתייחס למילה:" וָאָקֻוץ
בָּם".
ההסבר: לשון מיאוס
כמו המילים: "קצתי בחיי - כאדם" שהוא קץ במזונו"
בהמשך רש"י מביא
את דברי תורת כוהנים: נאמר: "
וְלֹא- תָקִיא אֶתְכֶם, הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לָשֶׁבֶת
בָּהּ."
ארץ ישראל איננה
יכולה לקיים עוברי עבירות, משל למה הדבר דומה? לבן מלך שנתנו לו מזון שאינו יכול
להחזיק מעמד במעיו והוא מקיאו. באותו אופן גם ארץ ישראל איננה מקיימת אנשים
שחוטאים.
לכן לדעתו של
רש"י: "וָאָקֻוץ"- המילה מקבילה למילה: "תקיא" לכן אם עם ישראל ישמור
את החוקים והמצוות, הארץ לא תקיא את
יושביה היהודים, אך חלילה, אם עם ישראל ילך
בדרך הגויים - ה' ימאס בם כדוגמת האדם אשר קץ במזונו.
רבינו בחיי : שם את הדגש על הייחודיות ומתבסס על שלושת המילים: "וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם"
הכוונה: שה' המיוחד
מבטיח לתת ארץ מיוחדת לעם ישראל- שהם עם מיוחד. אין ה' משליט על עמו- לא כוכב ולא
שרף ולא מלאך ,אלא עם ישראל שייכים לקב"ה
ואין הקב"ה משייך עצמו לעובדי
עבודה זרה.
עוד מוסיף רבינו
בחיי: כי חכמת התורה מחייבת את העם היהודי להיות מובדלים במאכל, במשתה ובמלבוש
ומתוך כך שעם ישראל דבק בתורה ומצוותיה - הגויים מגיעים לידי קנאה ומתוך הקנאה – מגיעים
לידי שנאה. הראיה לכך: שרז"ל טוענים:
כי הר חורב- בו ניתנה התורה- נקרא בשם סיני- כי משם יצאה שנאה לעם ישראל.
בהמשך רבינו בחיי מביא מדרש:
הקב"ה מצווה לעם ישראל : להיות מובדלים מעובדי הגלולים – ובתנאי זה הם שייכים לה' ואם
חס ושלום אינם מקיימים את הציווי- הרי הם שייכים לנבוכדנצר ומרעיו.
עם ישראל חייב להתרחק
מהחטאים ולקבל עליו עול מלכות שמים וזאת ,לעומת הגויים שכהו עיניהם מלראות את אור
התורה והיות ולא קיבלו את התורה – הם מהלכים בחשכה והנביא ישעיהו אומר עליהם: "והיה
במחשך מעשיהם"[ישעיהו כ"ט] סופם לגיהנום שנקרא: "חושך" כפי
שכתוב [באיוב כ]"כל חושך טמון לצפוניו"
לעומתם, עם ישראל-זוכה
לאור הגנוז אשר צפון לצדיקים לעתיד לבוא וזאת בזכות שקיבלו את התורה- הנקראת: "אור"
כפי שנאמר: [בתהלים קי"ט] "נר
לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".
הרב שמשון רפאל הירש מסביר: הארץ לא ניתנה לכנענים בירושה לנצח, אך הם משמשים "שומרי המקום
עד שתבואו"[תורת כוהנים] לעומתם, עם ישראל בא להתנחל בארץ בקביעות ועל
כן עליו להיזהר לא ללכת בדרכם של הגויים ואזהרה זו חלה על העם בכל רגע ורגע שהם
חיים בארץ ישראל. שהרי התושבים הקודמים עשו את כל המעשים אשר ה' אוסר על בניו ולכן
הם התקלקלו ונפערה תהום בין ה' לגויים ומאס בהם. ועל כן עם ישראל ראוי
לרשת את ארץ כנען בשמירת חיי הצניעות בקרב משפחתם, אפילו בזמן שהיו בין
המצרים ובתוך הכנענים ,זהו הייעוד המוסרי של עם ישראל שבו תלויה הירושה הנצחית על הארץ הקדושה.
הקב"ה הבדיל את בניו מכל העמים, שהרי ישנו
מרחק עצום בין הגדולה הרוחנית והמוסרית שאלוקים דורש מבניו - לבין השפלות של העמים אשר בסביבתם. הקב"ה שואף לבנות מחדש את עמו ולחזור להקים את פסגות
הרוח והמוסר של האנושות.
מקורות בדבר ירושת הארץ בתנ"ך.
להלן כמה דוגמאות:
א] "וַיִּקְרָא
יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא-תִקַּח
אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל
אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ.
וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל
עַמִּים. וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ
אִתָּךְ--לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם". [בראשית
כ"ח, א-ז]
ב] דוד המלך מזכיר את
הברית אשר כרת ה' עם אברהם לגבי הבטחת הארץ- לישראל.
" דִּרְשׁוּ
יְהוָה וְעֻזּוֹ; בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד.
זִכְרוּ--נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר-עָשָׂה;
מֹפְתָיו, וּמִשְׁפְּטֵי-פִיו.
זֶרַע,
אַבְרָהָם עַבְדּוֹ: בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו.
הוּא,
יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; בְּכָל-הָאָרֶץ, מִשְׁפָּטָיו.
זָכַר
לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ; דָּבָר צִוָּה, לְאֶלֶף דּוֹר.
אֲשֶׁר
כָּרַת, אֶת-אַבְרָהָם; וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק.
וַיַּעֲמִידֶהָ
לְיַעֲקֹב לְחֹק; לְיִשְׂרָאֵל, בְּרִית עוֹלָם.
לֵאמֹר--לְךָ,
אֶתֵּן אֶת-אֶרֶץ-כְּנָעַן: חֶבֶל, נַחֲלַתְכֶם.
בִּהְיוֹתָם,
מְתֵי מִסְפָּר; כִּמְעַט, וְגָרִים בָּהּ.
וַיִּתְהַלְּכוּ,
מִגּוֹי אֶל-גּוֹי; מִמַּמְלָכָה, אֶל-עַם אַחֵר".
לֹא-הִנִּיחַ
אָדָם לְעָשְׁקָם; וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.
אַל-תִּגְּעוּ
בִמְשִׁיחָי; וְלִנְבִיאַי, אַל-תָּרֵעוּ".[תהלים ק"ה, ו-ט"ו]
ובהמשך דוד המלך מדגיש את התנאי לירושת הארץ:
" וַיִּתֵּן
לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם; וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ.
בַּעֲבוּר,
יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו-- וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ;
הַלְלוּ-יָהּ".[ שם ק"ה, מ"ד-
מ"ה]
ג]
"וַיהוָה אָמַר אֶל-אַבְרָם, אַחֲרֵי הִפָּרֶד-לוֹט מֵעִמּוֹ, שָׂא נָא
עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מִן-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אַתָּה שָׁם--צָפֹנָה וָנֶגְבָּה,
וָקֵדְמָה וָיָמָּה. טו כִּי אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לְךָ
אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֲךָ, עַד-עוֹלָם. [בראשית י"ג, י"ד]
ד] ה' מבטיח ליעקב:
"וְאֶת-הָאָרֶץ,
אֲשֶׁר נָתַתִּי לְאַבְרָהָם וּלְיִצְחָק--לְךָ אֶתְּנֶנָּה; וּלְזַרְעֲךָ
אַחֲרֶיךָ, אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ"
[בראשית ל"ה, י"ב]
לסיכום, לאור האמור
לעיל: ארץ ישראל הובטחה לעם ישראל בהיותו העם הנבחר.
ההבטחה ניתנה עוד
לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב- אך על מנת להבטיח את ירושת הארץ לישראל- עם ישראל
חייב להיות מובדל מאומות העולם: בלבוש, משתה ומאכל, וכל מהלך חיי העם חייב להיות
מושתת על ערכי התורה המוסר.
יהי רצון שנקיים את
התורה ככתבה ולשונה ונזכה לחיות לעד בארץ ישראל -ודברי ישעיהו הנביא יתגשמו במהרה:
"וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים
לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ"׃ [ישעיהו ס, ג]
