ציורי תנ"ך/ יעקב מבחין ב:"שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם- בית אלוקים וזה שער השמים"

[בראשית כ"ח, י"ז]

 הטכניקה: צבעי שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא- מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויצא - מהי מסקנתו של יעקב כאשר התעורר מחלום הסולם?

מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצא מבאר שבע - לחרן-בצווי אמו/

  ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ חלום יעקב- מלאכים עולים ויורדים/ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/יעקב רואה את "שער השמים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי  תנ"ך / יעקב יוצק שמן על המצבה בבית אל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מגולל את האבן מפי הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב עובד בעד רחל- שבע שנים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ רחל אומרת ליעקב: "הבה לי בנים..".

ויעקב עונה לה:"...התחת אלוקים אנוכי.."?

ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב קורא לנשותיו לשוב לכנען/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ רחל יושבת על התרפים/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו  היא המשכה של פרשת תולדות והיא פותחת במסעו של יעקב לחרן : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה.  וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם  וַיָּלֶן שָׁם , כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא.  וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹוקים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.  וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹוקי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹוקי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ.  וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ.  וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת:  כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ.  וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". 

 השאלות הן:

א] לאיזה מקום הגיע יעקב?

ב] מהי מסקנתו לאחר החלום?

תשובות.

 המקום אליו מגיע יעקב.

רש"י מסביר: אין הכתוב מזכיר לנו באיזה מקום פגע יעקב, אלא כתוב: "במקום" והמשמעות: כמו 'בהמקום' בה"א הידיעה- והכוונה  למקום הידוע שהוא כנראה הר המוריה, כפי שהתורה מתארת את הליכתו של אברהם עם יצחק לעקדה:       "ביום השלישי ויישא אברהם את - עיניו וירא את המקום מרחוק".[בראשית כ"ב, ד] על פסוק זה אומר שם רש"י: כי אברהם ראה ענן קשור אל ההר ועל פי זה הבין שזה המקום שהשכינה שורה בו.

לגבי המילה: "ויפגע"- מבהיר רש"י: פגיעה - היא לשון פגישה, לא רק כאשר נפגשים שני אנשים- זה מול זה, אלא גם לשון של הגעה למקום מסוים, כגון: "ופגע ביריחו" [יהושע ט"ז, ז]הכוונה שהגבול הגיע עד יריחו.

עוד דוגמא: "ופגע בדבשת"- והפירוש- הגבול הגיע עד הדבשת.[שם י"ט, י"א]

חז"ל מפרשים: "פגיעה"- היא מלשון תפילה [מסכת ברכות כ"ו]

כמו שנאמר:" ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תישא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" [ירמיהו ז, ט"ז]

המסקנה על פי חז"ל- שיעקב התפלל במקום ואנו לומדים כאן, כי הוא תיקן את תפילת ערבית.

אם כן, שואל רש"י, מדוע לא נאמר שיעקב התפלל במקום, אלא "ויפגע במקום"?

אלא ללמדנו שהתקצרה ליעקב הדרך - שהר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו לכן נאמר: "ויפגע במקום"- שהמקום ויעקב נפגשו זה מול זה, ועל כן גם בהמשך נאמר: "כי בא השמש" והיה יותר נכון שיהיה כתוב: "ויבוא השמש וילן שם.." מכאן המסקנה של רש"י :כיון שהגיע יעקב למקום שקעה לה השמש שלא בזמנה - על מנת שיישן דווקא במקום זה.

בתום החלום אומר יעקב:" אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי". זהו מקום בית המקדש, כיצד?

רבי אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא אמר: הסולם הזה שהתגלה ליעקב בחלום, רגליו היו בבאר שבע וראשו מעל בית אל ששם שכב יעקב בזמן חלומו, אמצע השיפוע של הסולם מגיע כנגד  מקום בית המקדש בירושלים, לפי שבאר שבע ממוקמת בדרומה של נחלת שבט יהודה וירושלים בצפונה של נחלת יהודה בגבול שבין יהודה ובנימין - ובית אל היה בצפונה של נחלת בנימין. יוצא, אפוא, שרגלי הסולם בבאר שבע דרומית לירושלים וראשו בבית אל- צפונית לירושלים כך שאמצע שיפוע הסולם - כנגד ירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם- יעקב קרא: "בית אלוקים"

לכן רש"י מסביר על פי דברי חז"ל: שהמקום הזה - הוא מקום המקדש, וכמו שנאמר [ מסכת חולין צ"א] בזמן שיעקב הגיע למקום ה' החשיך לו את היום והחמה שקעה  טרם זמנה, לפי שאמר ה': "צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה"? ובית המקדש נקרא -"בית מלון" של הקב"ה ועוד אמרו חז"ל [מסכת פסחים  פ"ח]"יעקב קראה לירושלים בית אל" ומהיכן למדו רבותינו שיעקב לן במקום המקדש? אלא, הר המוריה נעקר ובא לכאן - לבית אל יוצא שיעקב לן במקום המקדש וזוהי קפיצת הדרך [שנאמר במסכת חולין דף צ"א] שבית המקדש בא לקראת יעקב עד בית אל, כלומר  יעקב ומקום המקדש הלכו  זה לקראת זה עד שנפגשו ופגעו זה בזה.

בהמשך מקשה רש"י :כיוון שה' רצה שיעקב ילון בבית מלונו, מדוע חיכה עד  שיגיע ללוז ואז יצטרך לעקור את הר המוריה ממקומו?- מדוע ה' לא עיכב את יעקב כשעבר בדרכו אל מקום בית המקדש ?  אלא ה' רצה שיעקב בעצמו יתעכב שם לתפילה, אך יעקב לא חשב באותו זמן להתפלל כדוגמת  אבותיו, אלא ה' נתן לו להמשיך בדרכו מבלי לעכב אותו עד שהגיע לחרן, וכיוון שהגיע לחרן, אמר יעקב בליבו: האם זה הגון מצדי שעברתי במקום שאבותיי התפללו ואני לא התפללתי שם? לכן החליט לחזור למקום המקדש ואז חזר בדרכו והגיע עד בית אל [ ואין הכוונה  לבית אל הנמצא סמוך לעיר העי המוזכר אצל אברהם:"ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם"[בראשית י"ב, ח] - אז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו מדובר כאן ב"בית אל" הסמוך לירושלים והיות והיא הייתה עיר האלוקים, יעקב קרא לה: "בית אל" וזהו הר המוריה ששם התפלל גם אברהם וגם השדה שהתפלל שם יצחק. בישעיהו [ב,ג] נאמר: "לכו ונעלה.. אל הר ה' אל בית אלוקי יעקב"- בעתיד יאמרו הגויים איש אל רעהו בואו נלך אל בית המקדש כדי לעבוד את ה'  והם יקראו למקום - כמו שיעקב קרא: "בית אל"- מלשון בית.

 מסקנת יעקב בתום החלום.

כפי שהכתוב מציין: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אלוקים וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".

רש"י מסביר בשני אופנים את משמעות המילים: "שער שמים":

א] אין לשמים שערים, אלא יעקב הבחין - כי המקום הוא מיוחד והוא מסוגל להעלות את תפילתם של המתפללים לשמים, "שער שמים"- נאמר כמשל - כאילו יש כאן פתח לשמים וכל מי שמתפלל בשטח זה , תפילתו קרובה להתקבל.

ב] לפי המדרש-חז"ל מבארים: שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

ולכן יעקב אמר : "אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים"!

ו"שער השמים"- זה בית המקדש של מעלה המכוון כנגד בית המקדש של מטה.

רבינו בחיי  מביא  שלושה פירושים:

א] לגבי המילים:  "שַׁעַר הַשָּׁמָיִם"-  יש לשים לב בהמשך לדברי יעקב במיוחד למילה: "זה" המופיע שלוש פעמים בתגובת יעקב: "וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹוקים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. 

על כך אמרו רז"ל: ה' הראה ליעקב בית מקדש בנוי וחרב ובנוי:

"מה נורא המקום הזה"- בית המקדש בנוי.

"אין זה"- בית מקדש חרב.

"וזה שער שמים"- בית מקדש בנוי.

לפי זה רמז הכתוב על שני מקדשים בלבד.

פירוש ב] יתכן גם לפרש: כי יש רמז לשלושה מקדשים, היות  והמילה: "זה"- היא רמז לשכינה- כמו שנאמר: "זה אלי ואנווהו" [שמות ט"ו]

לפי זה: דברי יעקב:

"מה נורא המקום הזה" - התכוון לבית המקדש הראשון ששרתה בו השכינה.

"אין זה"- התכוון על בית שני – שלא שרתה עליו השכינה. כפי שכתוב: "וארצה בו ואכבדה" וכתוב: "ואכבד"- כתיב חסר- השכינה אשר מתבטאת באות- ה"א- נחסרה. על פי נבואת חגי [חגי א']

"וזה שער השמים"- התכוון לבית המקדש השלישי שבע"ה יבנה בקרוב ותחזור לשם עבודת הקורבנות והשכינה  ממש כמו בימי קדם.

והמילה: "שמים" רומזת שבניין שלישי יבנה בע"ה על ידי  מעשה שמים- לא בן אדם יבנה אותו.

ג] על פי המדרש: מהמילים: "וזה שער השמים"- לומדים: המתפלל בירושלים- כאילו מתפלל לפני כיסא הכבוד. כי שער השמים פתוח להקשיב לתפילתן של ישראל.

הרב שמשון רפאל הירש  מסביר: "שער השמים"- זהו ביתו של אלוקים כשהמלאכים מחפשים את ה' בשמים  הם צריכים  לרדת לחפש אותו גם בקרב בני האדם ולכן כל בית  שיש בו חיים רוחניים - הרי הוא בבחינת-"שער שמים"- שער שדרכו האדם נכנס על מנת להדבק בשכינה. והדבר מסמל איחוד בין השכינה שלמטה לבין השכינה שלמעלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל: לאחר שיעקב חלם את חלום הסולם, הוא הבין שהוא לן במקום קדוש במיוחד  וקרא לו: "בית אלוקים, שער השמים"

יהי רצון שעם ישראל  ימלא את הציווי :"קדושים תהיו" בבחינת :"ושכנתי בתוכם" ואז נזכה לחיבור השכינה למטה עם השכינה למעלה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שער השמים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

יעקב חולם חלום

מה נורא המקום

מראה נדיר ונבואי

מסר קדוש  ואלוקי.

הבטחה לדורי דורות

ארץ שורשי אבות

זרעו  יתרבה כרגבים

יפרוץ לכל הכיוונים.

 אותו ינצור אלוקים

בלכתו בכל הנתיבים

ה' צילו על יד ימינו

כאב על כפיו נושא בנו.

יעקב מתעורר נסער

ליבו כמשברי ים

רואה שער השמים

משתומם נושא כפיים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ויצא  [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש לדרוש את ה'/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם- כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את- ה' "

[בראשית כ"ה, כ"ב]

הטכניקה: צבעי שמן על בד.

Biblical paintings by Ahuva Klein-

Rebecca going to pray and ask God

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה הולכת לבית המדרש/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

רבקה הולכת לבית המדרש.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

רבקה מחישה צעדיה

חשה אי שקט  בלבטיה

עקב התרוצצות הבנים

ברחמה לשני כיוונים.

 האחד נחפז לאלילים

 השני  לתורה באוהלים

או שמא שניהם מריבים

בזכיית עולמות כפולים?

ליבה נושא רגליה

לדרוש עתיד בניה

תתבשר בשני לאומים

עד בוא גואל נאבקים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת תולדות [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תולדות- מה צופנת התרוצצות הבנים ברחמה של רבקה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים לפרשה:

ציורי תנ"ך/ רבקה הולכת לבית המדרש/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה אוחזת ביעקב ועשיו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ רבקה צופה אל עבר עשיו בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב איש תם יושב אוהלים ועשיו איש יודע ציד/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ רבקה מצווה על יעקב לברוח לחרן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/יצחק עורך משתה לאבימלך ולפיכול שר  צבאו/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יצחק זוכה להצלחה בגרר/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו פותחת בפסוקים בעלי חשיבות מיוחדת - שיש להם השפעה גם בדורות הבאים כולל בימינו:

"ְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם:  אַבְרָהָם, הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק.  וַיְהִי יִצְחָק, בֶּן-אַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּקַחְתּוֹ אֶת-רִבְקָה בַּת-בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, מִפַּדַּן אֲרָם--אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי, לוֹ לְאִשָּׁה.  וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יְהוָה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.  וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם-כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי; וַתֵּלֶךְ, לִדְרֹשׁ אֶת-יְהוָה.  וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ, שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים, מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר.  וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ, לָלֶדֶת; וְהִנֵּה תוֹמִם, בְּבִטְנָהּ". [בראשית כ"ה, י"ט-כ"ה]

השאלות הן:

א] מדוע- התורה מקדימה את   תפילתם של יצחק ורבקה לפני הודעת הסיבה לתפילה?

ב] לאן הלכה רבקה לדרוש את ה' ומדוע?

ג] כיצד התורה רומזת לנו  על הצפוי לעם ישראל לאורך הדורות?

 תשובות.

התורה מקדימה את תפילת יצחק ורבקה.

רבינו בחיי  מסביר: כי קודם התורה ,אכן ,מתארת את תפילת יצחק ורבקה- במטרה להקדים את העיקר לטפל, כמו שנאמר במדרש תנחומא: "למה נתעקרו  האימהות? שהיה הקב"ה מתאווה לתפילתן, אמר הקב"ה: עשירות הן האימהות והן נאות אם אני נותן להן בנים [מיד]  אינן מתפללות לפניי".

מדרש זה בא להסביר כי  התפילה היא סיבת העקרות וניתן ללמוד מכך :שלא נתעקרה רבקה אלא כדי שיתפללו שניהם-היא ויצחק- על הדבר. לפיכך הקדים הכתוב את התפילה שהיא העיקר והסיבה הראשונה שבשבילה באה העקרות לרבקה.

מכאן ניתן ללמוד עד כמה התפילה יכולה להועיל ובכוחה אפילו לשנות את הטבע.

ועוד מוסיף רבינו בחיי: כי נאמר:"ויעתר" ולא נאמר: "ויתפלל", או, "ויצעק" כי  הכוונה מלשון –עתר = מן כלי עבודה דוגמת הקלשון [רחת] שבעזרתו מהפכים את התבואה כמו שהבינו חכמים ואמרו [בפרק קמא סוכה דף י"ד] למה נמשלה תפילתן של צדיקים? לעתר, כמו  שהעתר מהפך את הגורן ממקום למקום- כך תפילתן של צדיקים מסוגלת להפוך את דעתו של הקב"ה ממידת אכזריות למידת רחמנות.

 ועוד פירוש: כמו שהעתר מהפך את התבואה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מפיל את התבואה מלמעלה למטה - כך הצדיק כאשר מתפלל: מחשבתו עולה מלמטה כלפי מעלה ואחר כך מוריד את השפע מלמעלה למטה.

ופירוש נוסף: "עתר" – מלשון ריבוי- כמו שנאמר: "ועתר ענן הקטורת עולה"[יחזקאל ח]

הרב שמשון רפאל הירש מסביר את המילה:"ויעתר"- "חתר" ו"מחתרת" כמו שהמלחים הנוהגים את ספינתם ומתגברים על עוצמת הגלים הם נקראים: "חותרים" [יונה א', י"ג]       לכן הכוונה לתפילה מתוך הפצרה הבוקעת שערי שמים.  

 רבקה הולכת לדרוש את ה'.

על פי רש"י: רבקה שחשה כי הבנים מתרוצצים בתוכה- התרוצצות משונה באופן יוצא דופן מאשר אצל נשים הרות- חז"ל אומרים: שבניה היו רצים אנה ואנה בקרבה, כשהייתה עוברת ליד שערי בתי מדרש של שם ועבר- היה יעקב רץ ורוצה לצאת אל עבר בית המדרש. כאשר הייתה עוברת ליד פתח של עבודה זרה -היה עשיו מפרכס לצאת למקום זה.

פירוש ב]: היו הבנים מתרוצצים – נלחמים זה בזה ומתווכחים ביניהם: על נחלת שני עולמות- העולם הזה והעולם הבא. לפי שכל אחד משניהם רצה לרשת את שני העולמות.

רבינו בחיי אומר רעיון דומה: הבנים היו מתרוצצים בבטנה של רבקה - שלא כדרך הנשים ההרות האחרות- הדבר היה גורם לה לצער רב זה היה אות לבאות- שהם עתידים להילחם זה נגד זה. ולכן ה' אמר לה: "שני גויים בבטנך"-  שבנים אלה המתרוצצים בבטנך עתידים לצאת מהם שתי אומות, זו כנגד זו.

רש"י מסביר: כי  רבקה הגיעה למסקנה: אם צער העיבור הוא כה גדול מדוע היא בכלל מתפללת על קיום ההיריון?

מהטעם הזה שהתרוצצו הבנים אצל רבקה- הלכה לבית המדרש של שם ועבר לדרוש את ה'- לשאול את פי ה' שייאמר לה מה יהיה בסוף כשתלד?

אור החיים מתפלא על רבקה שעל פי רש"י התחרטה על הריונה, היתכן שתמאס בברכת הבנים בגלל הייסורים שהיא עוברת? משום כך הוא מסביר באופן הפוך: היא התחילה לחשוש שהריונה אינו מתקיים והיה לריק ,מהטעם הזה הלכה לבית מדרש לבקש מה' שההריון יתקיים עד הסוף בגלל כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה.

הכלי יקר מסביר: כי היו לרבקה לבטים נפשיים, היא נבהלה מהתרוצצויות האלה- פעם לכיוון מקום עבודה זרה ופעם לכיוון מקום של תורה .היא חששה שמדובר בשתי רשויות על כן הלכה לשאול- כיצד נוצר מצב כזה? כשאין אלא רשות אחת בעולם. ורק אחרי שנודע לה שהייסורים נובעים משני גורמים המתרוצצים בתוכה הבינה שיש רשות אחת בעולם אשר מחוללת גם את הטוב וגם את הרע.

על פי ספרי חסידות: היא חששה  משתי תופעות המנוגדות - שיהיו  צבועים בני האדם כשהם עוברים ממקום למקום ללא רגש של מצפון. לכן הודיעו לה: כי שני בנים בקרבה, האחד טוב לגמרי והשני רע לגמרי  ומכאן סיבת ההתרוצצות אצלה. התשובה הזו הרגיעה את רוחה ,היא קיבלה את עניין ההתרוצצות באהבה ובלבד  שהאחד יהיה בעל יראת שמים.

הטור מבהיר: כי היות ועשיו היה שעיר כבר ברחמה של אמו ויעקב היה חלק ,שערותיו של עשיו הציקו ליעקב והוא ניסה להימלט ממנו וכתוצאה מכך ההתרוצצות של שני הבנים הייתה טבעית.

התורה רומזת לנו על הצפוי בעתיד לעם ישראל,

אברבנאל מסביר את מה שנאמר לרבקה כאשר באה לדרוש את ה': שני הבנים- הם שני גויים והם נבדלים זה מזה גם בשוני גזעי, כאילו האחד הוא הודי והשני הוא גרמני, הם גם שורש ללאומים ,לאורך כל הדורות , מהטעם שיעקב מסמל את הרוחניות ואילו עשיו מסמל את החומריות. ועל כן: "רב יעבוד צעיר" ובעתיד הם יאבקו זה בזה.

אברבנאל מביא לכך כמה דוגמאות למלחמה הממשית בין יעקב לעשיו. באדום  משלו מלכים טרם היהודים הפכו לעם ,אך דוד המלך ניצח את אדום ושם ניצבים בתוכה.

בימי בית שני - הורקנוס ניצח את אדום והכריח אותם להתגייר.

בימי אגריפס המלך - באו לירושלים לסייע ליהודים במלחמה נגד הרומאים, חז"ל מכנים את גלות רומא –גלות אדום ובתום מלחמה זו עתיד להופיע המשיח, כפי שכתוב: "וידו אוחזת בעקב עשיו"

אור החיים מסביר- כי כל ההתרוצצות של הבנים ברחמה של רבקה מורה על דבר אחד.: השתקפות האירועים העתידים לבוא על עם ישראל.

הרב הירש אומר: כי כאן ההתרוצצות היא לא של עמים, אלא של "גויים" אשר לכל אחד מהם שיטה משלו והדבר מטביע את חותמו על ההיסטוריה: "ולאום מלאום יאמץ"  קו המאזניים- עולה ויורד, פעם יד הסייף על העליונה ופעם  יד הספר על העליונה, ולבסוף יתגלה: "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה', "ורב יעבוד צעיר" ,הכוח יעלם מן העולם והתוצאה הסופית: "ה' אחד ושמו אחד"

השפת אמת מסביר את המילים: "ורב יעבוד צעיר" כשהוא מסתמך על דברי חז"ל: אם יעקב יזכה- יעבוד הרב את הצעיר, כאן מחדש השפת אמת: "זכה יעבוד"- מוסב על עשיו הרשע, אם יזכה הוא יכניע את עצמו כלפי הצעיר ויקבל עליו את מרותו ,אז יש לו סיכוי להתקיים ,אך אם לא יזכה- סופו שצפוי למפלה ולהעלם מהעולם.

יש מפרשים הטוענים כי פרשה זו - היא הקדמה לעתיד לבוא בו רבקה תבליט את אהבתה כלפי יעקב ומסירת הבכורה ליעקב הגיעה לידי הכרעה עוד במעי רבקה - כפי שנאמר לה:    "ורב יעבוד צעיר" היא ידעה את הסוד הזה ולא גילתה ליצחק. מטעם זה היא סייעה ליעקב לקבל את ברכות אביו קודם עשיו.

לסיכום לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד מפרשה זו : עד כמה ה' מתאווה לתפילתם של צדיקים והדבר המשמעותי הנוסף: כי עוד בהיות הבנים- עשיו ויעקב ברחם אימם-עצם ההתרוצצות שלהם-עשיו לכוון עבודה זרה ויעקב לכיוון לימוד תורה- מורה על מה שעתיד להתרחש בהיסטוריה העתידית עד בוא גואל.

 יהי רצון שנזכה במהרה  לצאת מאפלה לאורה ונחזה בגאולה שלמה בבחינת: ה' אחד ושמו אחד.

 יהי רצון שנזכה במהרה  לצאת מאפלה לאורה ונחזה בגאולה שלמה בבחינת: ה' אחד ושמו אחד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מנהל משא ומתן עם עפרון בדבר רכישת מערת המכפלה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר אל עפרון באוזני- הארץ לאמור, אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה"

[בראשית  כ"ג, ,י"ג]

 הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)