ציורי תנ"ך/ מצוות מעשר ראשון/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"מקצה שלוש שנים תוציא את כל- מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשערך:
ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך.."
[דברים י"ד,כ"ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מה המיוחד במצוות מעשר?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מה  המיוחד במצוות מעשר?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו התורה מצווה לחשוב גם על יתר חלקי העם,כגון: הלוי,הגר,היתום והאלמנה,

כפי שנאמר:

"והלוי אשר בשערך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עימך: מקצה שלוש שנים

תוציא את—כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך: ובא הלוי כי אין לו חלק

ונחלה עימך והגר והיתום והאלמנה אשר בשערך ואכלו ושבעו למען יברכך ה' אלוקיך

בכל מעשה ידך אשר תעשה:[י"ד,כ"ז-כ"ט]

ציורי תנ"ך/מעשר גם לגר ,יתום ואלמנה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

השאלות הן:

א] מהו מעשר ראשון ולמי ניתן?

ב]  מה המיוחד במצוות מעשר?

ג] מדוע ישנם עוד אנשים שזוכים למעשר-דוגמת הגר?

התשובה לשאלה א]

מעשר ראשון, הכוונה: לעשירית מיבול האיכר,הכולל גם ירק ופירות שנשארו לאחר

 הפרשת תרומה הגדולה לכוהנים.

עובד האדמה  מצווה -בתום שלוש שנים -להוציא את המעשר ולהניח בשער שדהו.

מצווה זו  מופיעה גם בחומש במדבר,כפי שנאמר:"ולבני לוי הנה  נתתי כל מעשר בישראל

 לנחלה,חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אוהל  מועד....כי את- מעשר בני- ישראל

 אשר ירימו לה' תרומה נתתי ללווים לנחלה"[במדבר י"ח,כ"א- כ"ד]

ועוד כתוב:"וכל- מעשר הארץ מפרי הארץ ומפרי העץ לה' הוא קודש לה' "

[ויקרא  כ"ז,ל]

לפי דברי ספר החינוך, משמעות  מעשר ראשון:"משורשי המצווה,

לפי ששבט הלוי בחר ה' יתברך בתוך אחיו לעבודתו  תמיד במקדש-

על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחייתם דרך כבוד,

כי כן יאות למשרתי המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה

 להם ולא יצטרכו הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה"

מעשר זה של הלויים הוא חולין לגמרי,לפיכך הוא מותר לאכילה לכל אדם,

בין אם הוא לוי או,כל אדם אחר.

התשובה לשאלה ב]

על מצווה זו נאמר:"הביאו את כל- המעשר אל-בית האוצר..." ובחנוני נא בזאת אמר ה' "

[מלאכי ג,י]

מכאן המסקנה:רק במצווה זו בלבד- מותר לאדם לנסות את ה',אם אכן-  ה'  יברכהו –

בקיומה.

מסופר על רבי יוחנן: ששאל את בנו של ריש לקיש,שיספר לו מה למד באותו  היום?

ענה לו:"עשר תעשר"

שאל אותו רבי יוחנן: מה כוונת הפסוק?

ענה לו:כי על ידי שמעשרים-זוכים להתעשר.

שאל אותו רבי יוחנן: כי מאין הוא יודע זאת?

ענה לו הילד: שילך וינסה בעצמו ויראה  כי הדבר נכון.

היקשה עליו רבי יוחנן בשאלתו: האם מותר לנסות את ה'? שהרי נאמר בפירוש:

"לא תנסו את ה' "[דברים ו,ט"ז]

ענה לו הילד:"הביאו את כל המעשר אל בית האוצר...ובחנוני נא בזאת,אמר ה' צבאות,

אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די"[מלאכי ג,י]

ומה פירוש:"עד בלי די"? ענה על כך רבי חמא: עד שיתעייפו השפתיים שלכם מלהגיד:

"די"[תלמוד בבלי- גמרא,תענית ט,א]

ועוד מסופר:"שאל רבי יהודה הנשיא מרבי ישמעאל ברבי יוסי":

אלה  הגרים בארץ ישראל וזוכים להגיע לעושר,מה הסיבה להתעשרותם?

ענה לו רבי ישמעאל:הדבר  נובע מתוך שמקיימים   מעשרות כדין.

ובהמשך שאל רבי יהודה הנשיא:ואנשי בבל מפני מה מתעשרים?הרי אינם חייבים

במעשרות וביתר המצוות התלויות בארץ?אם כן,כיצד זוכים לעשירות?

ענה לו רבי ישמעאל:הסיבה היא: נתינת כבוד לתורה הקדושה.

וכשנשאל: כיצד מתעשרים בשאר הארצות?

ענה לו רבי ישמעאל:בזכות שמירת השבת.

התשובה לשאלה ג]

לפי מדרש חז"ל: שאל משה את הקב"ה: היתכן כי הגר  נחשב בעיני ה' כלוי?

על כך ענה ה':כי הגר  יקר מאד לפני הקב"ה –מהסיבה, שהיה מוכן להתגייר מרצונו למען ה'.

משל  לצבי שהצטרף מרצונו החופשי לעדר הכבשים,

הרועה היה מטפל בו באופן  טוב יותר מאשר ביתר העדר.

שאלו אותו:כיצד יתכן כי הוא הרועה מתייחס טוב יותר  לצבי משאר העדר?

ענה להם:הרי בצאן השקיע את כל מאמציו  ודאגותיו ואילו הצבי אשר היה-

 מצוי באזור מדברי, הצטרף מרצונו החופשי לעדר-לא ראוי לכבוד מיוחד?

והנמשל: הקב"ה השקיע  מאמצים רבים בעם ישראל מימי העבדות במצרים-

עד היום הזה,בלכתם במדבר דאג להם לעמוד האש- בלילה ,לעמוד ענן - ביום,נתן

להם  שליו,

העלה להם באר מים,ענני כבוד.

הנחיל להם את התורה בסיני,אך הגר בא ביוזמתו והצטרף לכלל ישראל.

לכן בעיני ה' הוא שקול-כישראל וגם כלוי.

לסיכום,לאור האמור לעיל,ניתן ללמוד על חשיבות הנתינה ללויים, לגר,

ליתום והאלמנה.

בכך התורה  מחנכת את הכלל  והפרט- לדאוג לזולת ומבטיחה לעוסקים במצוות המעשר-:

ברכת שמים,כפי שנאמר:"למען יברכך ה' אלוקיך בכל מעשה ידיך אשר תעשה"

אמן ואמן.[דברים י"ד,כ"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון ביום גאולתה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציון ביום גאולתה

שיר מאת: אהובה קליין ©

כהרף עין הנה היום

מציאות רוקמת חזון

ציון מוחה דמעותיה

חיש פוקחת עיניה.

שיכורה ולא מיין

שטופת שמש וקרניים

מסירה מעליה אפר

עוטרת בראשה כתר.

לאוזנה המולה ושאון

גיל שמחה ששון

ים רוזנים ומלכים

את גאולתה חוגגים.

בית הבחירה עוטה תפארה

לבוש מלכות וענווה

הכול חפצים לחסות בצילו

ליהנות  מנוגה וזיו שכינתו.

הערה: השיר בהשראת ההפטרה לפרשת עקב,[ישעיהו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ירושלים ביום גאולתה/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"שאי- סביב עינייך וראי כולם נקבצו באו לך" [ישעיהו מ"ט,י"ח]

הטכניקה: שמן  על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת פרשת עקב-ישועת ה' בציון-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הפטרת פרשת עקב- ישועת ה' בציון-כיצד?

מאת: אהובה קליין.

ההפטרה  פותחת בדבריה של ציון- הלוא היא ירושלים הקדושה וגם כנסת ישראל וארץ ישראל:

"ותאמר ציון עזבני ה' ואלוקים שכחני:"

ולשאלתה זו הנביא ישעיהו עונה:" התשכח אישה עולה מרחם בן ביטנה?  גם-אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך:הן על כפיים חקותיך חומותייך נגדי  תמיד:מהרו בנייך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו: שאי סביב עינייך וראי כולם  נקבצו- לך חי אני נאום-ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה:[ישעיהו מ"ט,י"ד-י"ט]

ובהמשך בשורה נפלאה:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מינקתיך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קווי"[שם מ"ט,כ"ג-כ"ד]

השאלות הן:

א] מה המשותף  בין פרשת עקב להפטרה?

ב] באילו אמצעים אומנותיים משתמש הנביא  ישעיהו בנבואת הנחמה?

ג] כיצד מתאר הנביא את יום הישועה?

התשובה לשאלה א]

בפרשת עקב נאמר:"ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית"[דברים י"א,י"ב]

מכאן, שארץ ישראל היא ארץ מיוחדת וגם עם ישראל נחשבים לבניו של אלוקים,לכן  הקב"ה משגיח  ומביט תמיד על הארץ ובניו.

ובמקביל לכך- בהפטרה  נאמר:

"הן על- כפיים חקותיך חומתיך נגדי תמיד"

[ישעיהו מ"ט,י"ז]

כוונת הנביא להגיד: כי כמו שאדם חורת את דמות אהובתו על כף ידו - על מנת שלא ישכח אותה-כך גם אלוקים מביט בחומות ירושלים  תמיד ואינו שוכח את ציון,אלא  דואג לה.

מכאן שגם בפרשה וגם בהפטרה אלוקים מביט באופן  תמידי על בניו בארץ ישראל וזוכר אותם.

התשובה לשאלה ב]

האמצעים האומנותיים בהם משתמש הנביא ישעיהו הם:

1] דימויים.

2] ניגודים.

3]"האנשה"

4] שאלה רטורית.

5] לשון נופל על לשון.

דימויים:

הנביא משתמש בדימויים כדי להמחיש את דבריו:את ציון הוא מדמה לתינוק-האהוב על אימו,ומסביר: כשם שאימא  לא תשכח לעולם את תינוקה,כך גם  הקב"ה  אינו שוכח את בניו לעד.

יש בדבריו של הנביא:"האנשה"-הכוונה שהוא  מדבר על ציון כפי שמדברים על אדם:"ותאמר ציון עזבני ה' "או, בפנייתו אל ציון נאמר:"שאי- סביב עיניך וראי.."

ניגודים: "גם- אלה תשכחנה ואנוכי לא אשכחך"?- הנביא אומר: גם אם יש בכל זאת אמהות העלולות לשכוח את ילדיהן,הרי אלוקים לעומתן אינו שוכח!

שאלה רטורית-היא שאלה שהתשובה שלה מובנית מאליה כדוגמת שאלת הנביא:

"התשכח אישה עולה מרחם ביטנה?- האם יתכן שאימא תישכח את תינוקה?

לשון נופל על לשון:"מהרסייך-ומחריבייך"

התשובה לשאלה ג]

הנביא פונה ישירות לציון ואומר:"מהרסייך ומחריביך ממך יצאו, שאי סביב עינייך וראי כולם נקבצו  באו לך, חי-אני נאום ה' כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"

ביום שהבנים שבים לציון ,כל המחריבים והמהרסים יצאו ויעזבו את ירושלים.

הנביא  מדמה כאן את ציון לצופה-המסוגל להביט בעיניו-כדי לראות את כל המתרחש סביבו ביום הישועה, בדומה לדברי ה' אשר נאמרו לאברהם:

"שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה  וימה:כי את כל הארץ אשר-אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם"[בראשית י"ג,י"ד-ט"ו]

דוגמא נוספת,כאשר משה מתחנן לה' על רצונו להיכנס לארץ ,אלוקים עונה  לו:

"עלה ראש הפסגה ושא עינך ימה צפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך.."[דברים ג,כ"ז]

ובהמשך הנביא אומר:"כי כולם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה"

גם כאן יש שימוש בדימוי יוצא מהכלל:כל השבים אל הארץ יהיו כתכשיט המהדר את המקום,כלומר כל הבנים השבים  מהגלות ישמשו כתכשיט לציון בכך שהם יבנו אותה

כלילת יופי והדר.ציון תצמיד את התכשיטים בקישורי  חוטים- כדוגמת הכלה המקשרת את עדייה לגופה.

הנביא מבשר:"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותייך אפיים ארץ ישתחוו לך ועפר רגלייך ילחכו וידעת כי-אני ה' "

מסתבר שהגולים לא ישובו לבדם לארץ הקודש,אלא בסיוע המלכים- מלכי  הגויים,הנביא מדמה אותם לאומנים המטפלים בתינוקות, והשרים של אותם מלכים  יהיו כביכול המניקות של הבנים,הם  ישתחוו לכבוד ציון וילחכו את העפר לרגליה.

המטרה הסופית תהיה,כי ציון תיווכח כי כל חששותיה,שמא הקב"ה שכח אותה-היו לשווא,כמו שנאמר:"אשר לא יבושו קווי"-כלומר: כל הבוטחים בה' אינם מתאכזבים מתקוותם כי ה'  יגאל אותם- וזאת בדומה לדברי דוד המלך :"גם כל קוויך לא יבושו"[תהלים כ"ה,ג]

לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן לראות בברור קו משותף לפרשת עקב ולהפטרה-בה מוכח כי הקב"ה אינו נוטש בניו,הוא מביט על ארץ ישראל מראשית השנה  עד אחרית.

ועל כן אין לחשוש לשכחה,מסירות ה' אל בניו היא כמסירות נצחית בין האם לבניה.

יהי רצון ובקרוב נזכה,בע"ה לגאולה שלמה.

אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ממדבר לארץ חמדה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ממדבר לארץ חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

ארבעים שנות נדודי מדבר

אלוקים ישמרם מכל משמר

כנשר הנושא גוזליו

כן ינצור בניו.

מזון על מגש הכסף

אש וענן ללא הרף

בגדיהם אינם בלים

כעור לגופם תואמים.

אך בהיכנסם לארץ חמדה

לא עוד זרי דפנה

עמל ויגע מנת חלקם

ישתו בצמא מעיין תורתם.

יחסו בצל השכינה

יאכלו רימון ותאנה

דבש חלב בכל פינה

יודו למלך רם ונישא.

הערה: השיר בהשראת פרשת עקב [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכה בהשראת התנ"ך-בבית גבריאל- הפתיחה ב:כ"ו אב תשע"ג-2,8,2013

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תערוכה בהשראת התנ"ך בבית גבריאל
התערוכה תוצג בע"ה החל מ:29 יולי עד 31 אוגוסט 2013
פתיחה  חגיגית בע"ה ביום שישי 2 באוגוסט-כ"ו באב.

בפתיחה- חוקר התנ"ך, ד"ר יגאל בן נון, מאונ' סורבון בפריז.

אוצרת - יעל ניצן

משתתפים-

אבל פן, אהובה קליין,  אהוד שחורי, אהרן בצלאל, אייל הצפון, איילה באר, אלברט אלטרץ,  אן ל, הלן ואסנת,  אסתי בן שושן, אריקה וייס, בן ואנג, דבורית בן שאול, דיק בן דור, הני ברודני,  ורוניקה בלונדר, חוה חייט, חנה חניאל קופף, יואב דסה,  לילך זוננשיין איזנברג, מייק ליף, מירי סוסנה, מלכה גולדמן, מנואל לנצה, מרדכי בק,  משה כץ, משה ליבה, עידית גולדצוויג, פנינה רובין, צבי הלפרן, רחל גולדרייך, רחל אלתר, שלום קלנר, שמואל בונה,  שמעון אדרי, שרין ברקוביץ רונן, תמנע מוסט.

התנ"ך שימש מקור השראה לציירים רבים, והוא למעשה הספר המצויר והמפוסל ביותר בעולם. 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)