יום שישי, 31 במאי 2013

עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עליה וירידה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

ישנה עליית שלהבות
על ידי הטבתן עולות
דוגמת הנר במשכן
בצל השכינה שכן.

הנר מסמל נשמה
בגוף האדם משכנה
שאיפתה לעלות להתעלות
אך  פעמים תרד במעלות.

יוסף התעלה במצרים
בעזרת חוכמתו כמים
את האלוקים לא נטש
למרות  היותו בחיק נחש.

המרגלים חטאו בלשונם
בכך כשלו בשליחותם
מאיגרא רמא נפלו
לבירא עמיקתא צללו.

הערה: השיר בהשראת פרשת שלח[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח-עליה וירידה-כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת שלח-עליה וירידה,כיצד?
/ מאת: אהובה קליין.
פעמים במהלך חיי האדם נפתחים לו שערים ואם רק ידע כיצד להיכנס דרכם  וינהג בחוכמה - אזי עשוי הוא להתעלות מבחינה רוחנית ובד בבד גם ברמה הגשמית.
אך אם ידאג אך ורק לענייניו הפרטיים ולא יתחשב בזולת ובסביבתו הקרובה והרחוקה,או ישפוט את הדבר בעין לא טובה-אזי עשוי הוא למעוד ולרדת למעמקים.
דבר זה קרה למרגלים:
משה שולח שנים עשר מרגלים לתור את ארץ ישראל- נשיא מכל שבט.
ומצווה עליהם:
"..עלו זה בנגב ועליתם את ההר וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם-רב:ומה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם-רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחניים אם במבצרים:ומה הארץ השמנה היא אם רזה,היש בה עץ אם-אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי ביכורי ענבים":[במדבר י"ג,י"ז-כ"א]
hpeqtfgt8wvkzpfusfn1.jpg
ציורי תנ"ך/ המרגלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה היה תפקידם של המרגלים?
ב] מה הקשר בין פרשת בהעלותך לפרשת שלח?
ג] היכן מוצאים בתנ"ך דוגמאות על אנשים שהתעלו,או חלילה מעלו בתפקידם וירדו ברמתם?
התשובה לשאלה א']
תפקיד המרגלים היה:
לפי דברי רבי חזקיהו בן מנוח-בעל ה"חיזקוני":
תכנית חלוקת הארץ לשבטים לאחר כיבושה,פרט לשבט לוי שלא נשלח נציג משבט זה לפי שלא זכה בנחלה בארץ ישראל.
לפי רבינו בחיי: המטרה הייתה- לבדוק את המסלול והדרכים אשר משם כדאי לבוא לכבוש את הארץ.
לפי רש"י: המטרה הייתה להגשים את דרישת עם ישראל לשלוח מרגלים לארץ וה' הסכים להגשים מבוקשם.
וזאת בדומה למצוות:"שום תשים עליך מלך" לכתחילה אלוקים לא היה חפץ במלך,אבל לאחר שהעם דרש בא הציווי,רעיון זה מבטא:הנביא הושע:"אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי[הושע י"ג]
יש דעה שאומרת: שהמרגלים  נשלחו לתועלת משה,היות וכך התארך הזמן שהתלווה לעם במדבר,שאם לא כן ,הם היו נכנסים מיד ועונשו של משה לא להיכנס לארץ -היה מתרחש מוקדם יותר.
התשובה לשאלה ב']
לעניות דעתי , קיים קשר בין שתי הפרשיות בנושא: עלייתו של אדם בדרגתו הרוחנית ,או ירידתו.
בפרשת בהעלותך: תפקידו של אהרון היה:
לפי אחד מפירושי רש"י: להדליק את הנר עד שהשלהבת עולה מאליה.
"נר ה' נשמת אדם"- הרי בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות.או חלילה לרדת ברמתו המוסרית-הדבר כרוך בהתנהגותו.
המרגלים נשלחו לתור את הארץ,כאשר נשאו עימם את הפירות, במקום לשבח את ארץ ישראל ולהתבונן בה בעין טובה,הם הוציאו דיבה ואמרו:"..באנו אל- הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרייה:אפס כי עז העם בארץ והערים בצורות גדולות מאד וגם ילדי הענק ראינו שם:עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי יושב בהר.."[במדבר י"ג,כ"ז-כ"ט]
והגרוע מכול,המרגלים אמרו את חוות דעתם מנקודת ראות שלהם:"..לא נוכל לעלות אל- העם כי חזק הוא ממנו"!
כאן היה כישלונם של המרגלים , במקום לעלות ולהתעלות הם ירדו למעמקים.
לא כן,כלב-הוא היה בעל רוח אחרת:"ויהס כלב את העם אל- משה ויאמר:עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה":[שם י"ג,ל"א]
גם יהושע היה עימו בדעתו ולכן זכה אחר כך להמשיך להנהיג את העם ולהכניסו לארץ ישראל.
הנקודה השנייה המקשרת בין שתי הפרשיות היא: המתאוננים:
בפרשת בהעלותך נאמר:ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'.."[שם י"א,א]
בפרשת שלח נאמר:"וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל-העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לא מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:ויאמרו איש אל אחיו ניתנה ראש ונשובה מצרימה":[שם י"ר,ב-ה]
בשני המקרים  ישנה הסתכלות בעין רעה  וישנה כפיות טובה -לגבי אלוקים אשר דאג  להוציאם ממצרים ובמשך כל נדודיהם במדבר הרעיף עליהם מכל טוב- באמצעות ניסים ונפלאות.
זוהי ירידה מוסרית גדולה וכפיות טובה מאין כמוה!
התשובה לשאלה ג']
להלן דוגמאות לעליה ברמה הרוחנית והפיסית:
א] יוסף הורד למצרים לאחר שאחיו התעללו בו והשליכהו לבור,במצרים שהה בבית האסורים,בכל זאת לא נטש את אמונתו ובטחונו בה',הצליח לפתור חלומות לשרי המשקים והאופים ובסופו של דבר פתר גם לפרעה את חלומותיו והוא התעלה,זכה בתפקיד בכיר  בדאגתו לכלכלת מצרים והעולם בתקופת הרעב.
ב]פינחס נקם את נקמת ה' כאשר הרג את המדיינית והישראלי אשר חטאו לעיני כול, כתוצאה מכך התעלה וזכה ב:"כהונת עולם"-היות וכיפר על עם ישראל.
להלן דוגמאות לירידה מוסרית וגשמית:
א] שאול המלך הפסיד את מלוכתו היות ולא השמיד את כל העמלקי כפי שציוהו שמואל ובמיוחד את אגג מלך עמלק.
ב] קורח ועדתו נענשו ונבלעו באדמה- לאחר שדרשו כהונה ממשה ואהרון בניגוד לרצון ה'.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק כי  בכוחו של אדם לעלות ולהתעלות-אך מנגד גם לרדת, הרשות נתונה לכל אחד ובידו לקיימנה או חלילה לאבדנה.
מי ייתן ועם ישראל ילך בדרך התורה הקדושה ויישם את תכונותיו של אברהם אבינו:"עין טובה,רוח נמוכה ונפש שפלה" [מסכת אבות ה',י"ט]
ואז צפוי הוא לעלות ולהתעלות ואף ולהאיר לכל העולם. 
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
המתאוננים/שיר מאת: אהובה קליין ©

ביד חזקה ה' הוציאם
בניסי ניסים הוליכם
עמוד אש עמוד ענן
ניזונים מזרע גד לבן.

אל האספסוף נסחפים
דמעות כמים שופכים
התאווה זורמת בעורקיהם
מטשטשת כערפל עיניהם.

זיכרונם מתעתע במוחם
מערבל מטשטש דעתם
מחפשים עילה להתרחק
מאביהם שבשמים להתנתק.

שוכחים עבדות מצרים
בוקר ערב צהרים
זוכרים דגה וקישואים
שום בצלים ואבטיחים.


הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 25 במאי 2013

עליה והארה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עליה והארה./ שיר  מאת: אהובה קליין(c)

אדם בורר דרכים
להשגת  מטרות חיים
יש וילך על קצה קרחון
מועד לסכנה רבת אסון.

יש וילך דרך חתחתים
מהמורות רבות ומכשולים.
יחכים ישכיל לנתב דרכו
מתוך תחנוני  תפילה לבוראו.

יעלה אט בשלבי סולם
יקטוף הצלחות יאיר כולם
דוגמת מנורת הזהב במשכן
הועלו נרותיה האירה לעולם.


הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 24 במאי 2013

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה' וישמע ה'.."

[במדבר י"א,א]
הטכניקה: שמן על בד.byar4fmrx8ga277cobny.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 22 במאי 2013

שליו/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שליו /שיר מאת: אהובה קליין ©

שליו עגלגל ובשרני
חד מבט וערני
עטוף פלומת נוצות
בחמה כפנינה נוצצות.

פורח בציווי עליון
מעל צייה ושיממון
נושא כנפיו במרום
מגיח לפתע כדאון.

עליו עטים המתאווים
כחבורת זאבים טורפים
ידיהם בחיפזון מושיטים
ללכוד האוצר משתוקקים.

הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 20 במאי 2013

פרשת בהעלותך-מי היה האספסוף ובמה חטא?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך- מי היה האספסוף ובמה חטא?
מאמר מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים בפרשה: נתינת בשר לעם במדבר, לאחר התאווה הגדולה שהייתה
להם,כפי שהכתוב מציין:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכלנו בשר"?[במדבר  י"א,ד]
ובהמשך נאמר:"ורוח נסע מאת ה' ויגז שלווים מן הים וייטוש על- המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתיים על- פני הארץ:ויקם העם כל- היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את- השליו הממעיט אסף עשרה חמרים.."[במדבר,י"א,ל"א-ל"ג]
yjkt9sz4e5qc5acietw7.jpg

ציורי תנ"ך/השליו במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

השאלות הן:
א] מי היה האספסוף שהתאוו תאווה במדבר,ומה הייתה הסיבה האמיתית להתנהגותם?
ב] מה טיבו של השליו, ובאיזה אופן מיוחד הגיע אל עם ישראל?
ג] באיזה עונש נענשו בני ישראל,ומדוע משה לא התפלל עליהם?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: האספסוף-היו הערב רב בתוך בני ישראל שהצטרפו אליהם כאשר יצאו ממצרים.
לפי רבי אייזיל חריף- [רבה של סלונים]:הכוונה לאותם עסקני ציבור-שכוחם  מתבטא בעיקר בפיהם ולא במעשיהם.הם נוהגים לקיים כינוסים בקרב העם,אך בפועל חוץ מדיבורים,אינם עושים דבר.
לפי רש"י:הסיבה האמיתית  להתנהגות האספסוף הייתה -לחפש סיבה איך לפרוש מהקב"ה ולא הייתה להם בעיה של רעב.
רש"י מבסס את דבריו על הכתוב,שהרי נאמר:"וגם  ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד.."[שמות י"ב,ל"ח]האם יתכן שהם אכלו את כל הבשר שברשותם עוד בהיותם במדבר?לא יתכן!הרי נאמר:"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד.."[במדבר ל"ב,א]
חז"ל אומרים:המן שירד להם מהשמים איפשר לטעום ממנו כל מיני טעמים,כולל טעם בשר,כפי שכתוב במסכת יומא[ע"ה,ע"א]:"כל המינים טעמו במן"
הרמב"ן אומר: כי לא היה להם חיסרון במזון, המן היה משביע אותם והיו מכינים ממנו מיני מטעמים,פשוט הייתה להם תאווה רעה...
רבי אברהם מנחם רפא מפורט[בעל:"מנחה בלולה"]אומר: האספסוף רצה בשר שיהיה לו טעם של דגים,היות ונזכר כי במצרים אכלו דגים שדגו במי הנילוס,לכן גם אמר:" זכרנו את הדגה.."מסיבה זו הקב"ה הסכים להוריד להם את השליו –עוף שכנראה  היה לו טעם של דגים.
תשובה  לשאלה ב]
 השליו הוא עוף ממשפחת התרנגולים,כנראה שבשרו הזכיר את טעם הדגים ובכך היה ייחודו.
לפי דברי רש"י:ה' הפריח להם את השלווים  באוויר,רש"י מבסס את דבריו לנאמר בתהלים:"כי גז חיש.."[תהלים צ,י]
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת כגיזים האלו של צמר"[צ"ז]
רש"י מדגיש כי:העופות היו פורחים בגובה נוח-כנגד ליבו של האדם כך שלא היה צריך לטרוח במיוחד כדי ללכוד אותם.
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת ועולה על רום מן הארץ שתי אמות,כדי שלא יהיו מצטערים עליה בשעת לקיטתה"[צ"ז]
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבינו בחיי:בני ישראל נענשו במגפת הדבר, ומדוע לא התפלל עליהם משה כמו בהרבה מקרים קודמים?
יתכן והסיבה היא: כי משה חש בושה מפני החטא הגדול-היינו- התאווה הגדולה לבשר בזמן שלא היו רעבים כלל,ובכך הם הביעו את כפיות הטובה שלהם כלפי ה' והוסיפו עוון על עוונם בכך שמתאוננים, והגבירו את תאוותם ולא למדו לקח מאותם אנשים שנענשו בעבר ונשרפו באש מהשמים.
ומשה, כנראה ,התבייש גם על התנהגותו שלו ,לפי שהתרעם לפני הקב"ה באומרו:"למה הרעות לעבדך.."היות והיה ירא מאד ממידת הדין על דבריו אלו.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:
כי האספסוף, כלל לא היה רעב,אלא הייתה לו תאווה גדולה לאכילת בשר.
וזה היה עיקר חטאו,תאווה זו הייתה כפיות טובה כלפי ה' וגם כלפי משה,הרי באמת לא חסר להם דבר– כי המן כלל את כל הטעמים שרצו.
מכאן ניתן להבין, מדוע  משה לא התפלל עליהם כאשר החלה המגפה.
על עניין התאווה ניתן ללמוד מתוך מסכת אבות:"רבי אלעזר הקפר אומר:הקנאה, והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם".
[אבות,פרק ד,כ"א]
מי ייתן ועם ישראל ישכיל להתרחק ממידות רעות  אלו וידבק אך רק במידות הטובות,כגון:ענווה,צניעות,הסתפקות במועט  ויתמיד להודות לקב"ה על כל הטוב שמיטיב עימנו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר