פרשת בשלח- מה הקשר בין חוק ומשפט לבריאות?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת בשלח
כוללת מספר נושאים וביניהם : התרחשות
מעניינת שאירעה לעם ישראל במדבר שור- בדרכם מים סוף לעבר הר סיני- מציאת מים
מרים.
וכך הכתוב
מתאר את האירוע:
"ויסע
משה את –ישראל מים סוף,ויצאו אל- מדבר- שור,וילכו שלושת ימים במדבר ולא- מצאו מים:
ויבואו מרתה,ולא יכלו לשתות מים ממרה,כי מרים הם,על כן קרא- שמה מרה:וילונו העם
על- משה לאמור: מה נשתה?ויצעק אל-ה' ויורהו ה' עץ,וישלך אל- המים,וימתקו המים:שם
שם לו חוק ומשפט ושם ניסהו:ויאמר: אם שמוע תשמע לקול ה' אלוהיך והישר בעינו תעשה
והאזנת למצוותיו ושמרת כל- חוקיו,כל- המחלה אשר שמתי במצרים לא- אשים עליך,כי אני
ה' רופאך" [שמות ט"ו,כ"ב-כ"ז]
ציורי תנ"ך/ המים ממותקים במרה/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מה הייתה
המטרה בהבאת עם ישראל למקום-בו היו דווקא מים מרים?
ב] איזה
עץ-השליך משה לתוך המים?
ג] על איזה חוק ומשפט מדובר בקטע זה?
התשובה לשאלה א]
לפי
פירוש:"עקדת יצחק"-
כאן הייתה מטרה חינוכית כדי לחנך את עם ישראל-
היינו ללמדם -מהי
המהות של התורה ומצוותיה,הרי בני ישראל היו שקועים במצרים ב:מ"ט שערי טומאה-
הם היו רגילים לחיים אלה ופעמים היו
מתגעגעים לאותה תקופה, לכן גם התורה מזהירה אותם:"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם
בה לא תעשו,ובחוקותיהם לא תלכו, את משפטי תעשו"
[ויקרא
י"ח,ג]
מטעם זה,
ה' הקרה
לפניהם את המים המרים,במשך שלושה ימים הם הלכו ללא שתיית מים-סבל
נוראי,והנה כשמגיעים למרה,דווקא מוצאים מים מרים ,אך כהרף עין התרחש נס
ומשה השליך עץ לתוך המים והפכו למים מתוקים לשתייה,בכך הייתה מטרה להוכיח לעם
ישראל שהעולם אינו נוהג כהבנתם,ודבר מר בעיניהם-בשנייה הופך למתוק בהתערבות
הקב"ה.
וגם מבחינה
רוחנית מה שנראה בעיני ישראל:"חוק" דבר ללא טעם-הוא:"משפט"
שניתן להבנה,ניסיון זה לא התאים להם במצרים באווירה של עבדות וטומאה.
ומעניין כי
בהמשך הדרך, ה' זימן לפניהם שנים עשר מעינות באילים-שהם היו טובים לשתייה-כדי
להוכיח להם: כי יש בידו גם להביא מים מתוקים-הכול תלוי ברצונו ומטרתו, אין עוד
מלבדו!
רבינו בחיי
אומר: כי עניין המים המרים היה ניסיון לעם ישראל ולפי רז"ל:
תחילה היו מים אלה מתוקים, אלא נהפכו למרים- על מנת לנסות את עם ישראל,כמו
שנאמר:"..ושם ניסהו" והפיכת המים למתוקים הייתה לחזק בעם ישראל את מידת
הביטחון בה'.
רבינו בחיי
מביא גם מדרש יפה:כי אין מים
אלא תורה שנאמר:"הוי כל צמא לכו למים"[ישעיהו נ"ה]
מכאן יצאה
התקנה של עזרא: לקרוא בתורה שלושה ימים בשבוע- כדי שעם ישראל לא ילך שלושה ימים ללא
תורה.
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי
חז"ל: הכוונה לעץ זית,ובמקום
אחר אמרו:"למה נמשלה תורה לזית? מה זית תחילתו מר וסופו מתוק אף דברי תורה
כך".הקב"ה לימד כי מטרת המצוות הן לא על מנת ליהנות.
חז"ל
אמרו:"ותגיד לבני ישראל
דברים קשים כגידין" והוסיפו- עוד:"תושייה,שמתשת כוחו של אדם" הנפש
מתרפא דווקא על ידי חיים קשים הקשורים בחיי עמל תורה-דבר המשמש ניסיון לא קל לבני
אדם שמטבעם מחפשים חיים קלים ונוחים.
לפי
מכילתא: הכוונה ל:"עץ
חיים המחזיקים בה" על כך אומר החתם סופר:
כי תפקיד
מחזיקי התורה להמתיק את תחושת המרירות
בנחלתם של לומדי התורה,המתקה של מר במר כדברי חז"ל.
הכוונה: כי לומד
התורה בעצמו חש מרירות בגשמיות,ואילו חברו התומך בו חש תחושה של מרירות
ברוחניות-אך שיתוף פעולה ביניהם ממתיק את המרירות ומביא לשניהם מתיקות.
רבינו בחיי
מביא את דברי חז"ל: לפי
דברי ר' נתן: הכוונה לעץ-הרדוף הנחלים,ר'
אליעזר המודעי אומר: כי מדובר בעץ
זית,ויש הסוברים כי: עץ תאנה היה,בכל אופן,כאן נעשה נס בתוך נס,לפי שהעץ היה מר
ובא במגע עם המים המרים וראו זה פלא-רק אלוקים מסוגל לגדולה כזאת ולא אדם-בשר ודם.
התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי
מביא לכך כמה פירושים:
1] מדובר
בחוקי מדבר,משה הדריך את העם כיצד להתנהג במדבר עם הנשים והילדים וכיצד לנהוג עם זרים הבאים מארצות רחוקות למטרות מסחר.
2] הקב"ה לימד את עם ישראל נושא חוכמת הצמחים במדבר,לפי שישנם צמחים
רעילים,וישנם צמחים בעלי סגולות מרפא,יש הממתיקים את המר ויש הממררים את המתוק .
חוק הכוונה לסגולה המיוחדת -שהטעם שבו נעדר מהבנת האדם,ואילו משפט הוא- הטבע
המובן לאדם.
למרות שבני
ישראל למדו יסודות אלה על אופי
הצמחים-עליהם להיזהר לא לסמוך רק על סגולתם כמרפא למחלות-אלא מן הראוי לבטוח בקב"ה ולהתפלל אליו ,לבקש רחמים-
מהסיבה :"אני ה' רופאך"
3] הכוונה
למצוות שניתנו לעם ישראל במרה והם:שמירת שבת,פרה אדומה-הנקראת חוק וגם דינים.
לפי הכלי
יקר:"שם –שם לו חוק ומשפט
ושם ניסהו" יהודי מרגיש ניסיון דומה
במהלך חייו- על ידי השגת חוק ומשפט,תחילה חש מרירות ,אך התוצאה הסופית -מתיקות.
הרמב"ם
בספר:"המורה" [חלק ג ,פרק ל"ב] מסביר: כי החוקים והמשפטים
שניתנו במרה-הם עיקרי האמונה הישראלית- הערכים החשובים הברורים ביותר-לקיים חיים
מסודרים המרחיקים את עול הרשע מבני אדם,רק יותר מאוחר נצטוו על הקורבנות,לפי
שעדיין לא היו בשלים לעבודת ה' הטהורה- באמונות ודעות בלבד.
לסיכום.
לאור האמור
לעיל ניתן להסיק: כי המים המרים היו ניסיון לעם ישראל והתרחש שם נס בתוך נס- העץ
המר שבא במגע עם המים המרים, בסייעתא דשמיא,- הפך את המים למתוקים.
דבר זה מוכיח כי שמירת החוק והמשפט-היינו הליכה לאור
התורה שהיא:
"עץ חיים
למחזיקים בה" גם אם יש מרירות
בתחילה-הרי התוצאה הסופית היא מתיקות וישנה הבטחה אלוקית בפירוש כי:"כל-המחלה
אשר שמתי במצרים לא-אשים עליך,כי אני ה' רופאך"