יום ראשון, 6 בינואר 2013

פרשת וארא- הלב כמכשול לחוכמה-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

/מאמר מאת: אהובה קליין

בפרשת וארא ה' מבטיח למשה כי הגאולה בוא תבוא,אך עם זאת מכין אותו: שהדברים אינם פשוטים כלל כי פרעה הוא אדם בעל לב קשה כפי שכתוב:"ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותיי ואת  מופתי
בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה..." [שמות ז,.ג-ד]
מעניין כי פרעה הוא מלך נבון וכפי שמעידים עליו חז"ל היה  מחכמי העולם שהרי היה בקי בשבעים שפות של  הגויים.[סוטה ל"ו] גם לאחר שגילה יחד עם חרטומי מצרים שאהרון הוא אדם כלל  לא פשוט, אלא בעל כוחות מיוחדים,
אין שינוי בהתנהגותו ואלוקים אומר למשה:"כבד  לב פרעה מאן לשלח העם"
[שמות ז,י"ד]
מסתבר כי כאשר הלב מתפקד ככבד- הוא משמש מחסום לחוכמתו של האדם, פרעה אינו מבחין, למרות חוכמתו כי בסביבתו מתרחש מהלך גדול מאד- מהלך אלוקים  וזאת למרות כל המכות. חז"ל אומרים כשם שהמלח תפקידו להוציא את דם הבהמה ולהכשירה לאכילה- באופן דומה הייסורים הבאים על האדם גורמים להכשיר את הנפש [ברכ',ה],אבל לעומת זאת כדי להכשיר את הכבד אין די במלח אלא הכבד טעון צלייה בדומה לכך גם לב פרעה – לא די בעשרת המכות שסופגים הוא ועמו,אלא ליבו חייב לעבור זיכוך מיוחד, מכאן שהלב הוא גורם מרכזי  באדם ובעקבות ליבו  יתבצעו גם המעשים.
נושא הלב מוזכר במסכת אבות, מסופר על רבי יוחנן בן זכאי, שהיו לו  חמישה תלמידים וכאשר שאל אותם:"איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם" ענו לו תלמידיו:" רבי אליעזר אומר: עין טובה, רבי יהושע אומר: חבר טוב, רבי יוסי אומר: שכן טוב, רבי שמעון אומר: הרואה את הנולד, רבי אליעזר אומר: לב טוב, אמר להם: רואה אני את דברי אליעזר בן ערך, שבכלל דבריו- דבריכם" [מסכת אבות ב,ח-ט]
כלומר רבי יוחנן בן זכאי אומר: שאדם בעל לב טוב- כולל את כל המידות הטובות ואכן יש לו השפעה רבה גם על חוכמת האדם היות והמוח מקבל את ההוראות מהלב ואם הלב רע- יהווה מכשול בקבלת החלטות נכונות ויעוות את המחשבות.
על כך אומר שלמה המלך:"למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חוכמה ולב אין" [משלי י"ז, ט"ז]
כוונתו של שלמה- גם אם יש לאדם שכל הדרוש ואת כל הכלים המתלווים לכך
על מנת לרכוש חוכמה, אך ליבו:"לב אין" הלב יסרב לרכוש  חוכמה ולא יועילו כל הכישורים של האדם.
בדומה לכך התנהג פרעה, לכן גם במכת הכינים כאשר  החרטומים אמרו לו:"אצבע אלוקים היא ויחזק לב פרעה ולא שמע אליהם כאשר דיבר ה'" [שמות ח,ט"ו] ובהמשך גם ביתר המכות פרעה מכביד את ליבו והפרשה חותמת בפסוק:"ויחזק  לב פרעה ולא שילח את בני ישראל כאשר דיבר ה' ביד משה[ט,ל"ה] המסקנה:
פרעה היה בעל לב רע והדבר היווה מכשול לצעדיו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 5 בינואר 2013

שליחות אלוקית/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שליחות אלוקית/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

משה מתייצב  בשליחות אלוקים
מתגבר על מהמורות ומשקעים
חש מבפנים
סיוע מלאכים.

שליחות אלוקית רבת מימדים
חוצה זמנים שבעה רקיעים
במסירות נפש כרוכה
  סופה מביאה  ברכה.

מעז יצא מתוק
בכי יהפך לשחוק
משה ייזכר לנצח נצחים
מנהיג דגול עניו בענווים.

הערה: השיר בהשראת פרשת  וארא [חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דבורה הנביאה יושבת תחת עץ התומר/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את ישראל בעת ההיא:והיא יושבת תחת-תומר דבורה בין הרמה ובין בית -אל בהר  אפרים.."[שופטים,ד,ד]


הטכניקה: שמן על בד]76pmzta6mtwlzfhu1j5d.jpg

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עצים ואנשים-יחסי גומלין ביניהם לאור התנ"ך/ מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עצים ואנשים – יחסי גומלין ביניהם לאור התנ"ך.

הימים חולפים במהירות והנה כבר באופק  מתקדם לעברנו חג עליז במיוחד-האהוב על כולנו.הלוא הוא חג ט"ו בשבט-ראש השנה  לאילנות.מקור החג:"ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה,באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטות וליובלות,לנטיעה ולירקות.באחד בשבט ראש השנה לאילן,דברי בית שמאי,ובית הלל אומרים בחמישה עשר בו"[מסכת ראש השנה ב,א]יש אומרים: כי בראש השנה לאילנות,העצים עצמם צריכים לעשות חשבון נפש,בדומה לאדם,העושה חשבון נפש בראש השנה,ולשאול את עצמם,האם התמידו לצמוח לגובה,בדומה לאדם ששואף להתעלות ולהתקדם כלפי מעלה?האם דאגו לסביבתם כראוי? כגון שסיפקו מפירותיהם לסביבתם –בדומה לאדם המקיים מצוות וגם דואג לזולתו.בט"ו בשבט  נוהגים לנטוע עצים ולערוך סעודה חגיגית אשר בה אוכלים מפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל.החל מיום זה גוברת כוחה של השמש והיא מגביהה את מסלולה, שעות האור מתארכות והלילות מתקצרים ואנו קרבים לימות החמה.ביום זה מתחיל להתחולל שינוי בעצים:"יום שבו מתלחלחין עצי אילנות ומתחילים לשתות ולחיות"כלומר העלים מתחילים לפרוח.מעניין כי בתנ"ך אנו פוגשים  עצים ובצידם אנשים.כבר בתחילת חומש בראשית מתואר האדם  בסביבת גן העדן כנאמר:"וייטע ה' אלוקים גן-בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר" ובהמשך נאמר:"וייקח ה' אלוקים את- האדם ויניחהו בגן העדן לעובדה ולשמרה" [בראשית ב,ט"ו]מכאן שבדרך כלל העץ זקוק לעזרת האדם-על מנת שיתפתח יפה ובסופו של דבר  האדם ייהנה  ממנו.אברהם אבינו מקבל בסבר פנים יפות את שלושת המלאכים הבאים לבקרו,באומרו:" יוקח נא מעט- מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ:"[בראשית י"ח,ד]על כך ישנו פירוש  מעניין המסביר כי: היה זה עץ אשל-המסמל שלושה דברים הנדרשים במצוות  הכנסת אורחים:אכילה,שתייה,לינה,או ליווי.דבורה הנביאה אשר הייתה גם שופטת, הייתה יושבת בצל עץ התומר-שהוא עץ התמר כפי שהדבר מתואר בספר שופטים:"ודבורה אישה נביאה אשת לפידות היא שופטה את- ישראל בעת ההיא,והיא יושבת תחת-תומר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט" [שופטים ד,ד-ה]כנראה ,היות והייתה צדיקה ישבה דווקא תחת עץ זה,אשר עליו נאמר:"צדיק כתמר יפרח.."עץ התמר הוא משבעת המינים וענפיו מכוונים לכל עבר,הוא משמש גם לנוי ופירותיו לאכילה.כך הוא הצדיק,אשר קובע עיתים לתורה ופירותיו מתוקים-היינו בניו ממשיכים את דרכו הטובה ומפיצים כמוהו תורה  לכל עבר,והוא משמש כנוי לסביבתו הקרובה והרחוקה בעצם נתינתו דוגמא אישית לאחרים.מעניין כי אישה טובה משולה לענפי הגפן,כפי שהדבר מתואר בתהילים:"אשתך כגפן פורייה"והכוונה : אישה טובה משתבחת ומשתכללת עם השנים,בדומה ליין,ככל שהוא ישן יותר הרי הוא משתבח יותר.המשכן של עם ישראל אשר היו נושאים אותו - בדרכם במדבר-לכל מקום, ביסודו היה עשוי מעצי שיטים.ומהיכן היו להם עצי שיטים? על כך הרבה פירושים,אבן עזרא טוען: כי ליד הר סיני היה יער של עצי שיטה ולשם היו הולכים בני ישראל,כורתים את העצים ותורמים אותם לצורך הקמת המשכן.לעומתו,רש"י אומר: כי יעקב אבינו ראה ברוח הקודש שבני ישראל עתידים לבנות משכן, לכן לקח עימו עצים כשירד למצרים - במטרה לגדלם שם  על מנת שכאשר בני ישראל יצאו משם לכיוון המדבר ייקחו איתם ביציאתם את העצים למטרת הקמת המשכן.גם חלק מכלי המשכן היו עשויים ביסודם מעץ:הארון,השולחן,מזבח הזהב ומזבח הנחושת.יותר מאוחר כאשר נבנה בית המקדש- כמקום קבוע לשכינה,הרי ביסודו נבנה מעצי ארזים הגדלים בצור שבלבנון ונשלחו על ידי חירם מלך צור לשלמה המלך,כמו שנאמר:"ויהי חירים נותן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל-חפצו: ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חיטים מכולת לביתו ועשרים כור שמן כתית כה ייתן שלמה לחירם שנה בשנה"[מלכים- א,ה,כ"ד-כ"ז]לאור האמור לעיל, ניתן לראות בברור את יחסי הגומלין בין האנשים לעצים בתנ"ך.מי ייתן ודברי ישעיהו הנביא יתגשמו במהרה כפי שנאמר על אחרית הימים:"אתן במדבר ארז, שיטה והדס ועץ שמן . אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו "המדבר בארצנו בע"ה עתיד להיות מקום פורה  –אשר בו  עצים פורחים ומשגשגים.[ישעיהו מ"א,י"ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 3 בינואר 2013

פרשת שמות-מה היה סוד כוחן של המיילדות?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות- מה היה  סוד כוחן של המיילדות?
מאת: אהובה קליין.

פרשת שמות - היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש שמות והיא מציינת כי מספר יוצאי ירך יעקב היו סך הכול שבעים נפש, לאחר שיוסף ודורו מתו, בני ישראל המשיכו להתרבות כפי שהכתוב מציין:
" ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד, מאד ותמלא הארץ אותם ויקם מלך חדש על מצרים אשר  לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו: הבה  נתחכמה לו פן ירבה .." [שמות א, ז- י]

ציורי תנ"ך/ פרעה מתלונן בפני המיילדות/ ציירה: אהובה קליין(c)

השאלות הנשאלות הן:
א] מדוע הקב"ה סופר את בני יעקב  בפרשה זו, הרי הם נספרו כבר בפרשת וייגש – חומש בראשית?
ב] מי היה אותו מלך חדש במצרים?
ג]מה היו חששותיו?
ד]מה היו החלטותיו?
ה] מה היה מקור כוחן של המיילדות? ומה היה שכרן?
התשובה  לשאלה א] האמת שבני ישראל נספרו כבר בחומש בראשית כפי שכתוב:"..ובני יוסף אשר יולד במצרים נפש שניים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" [בראשית מ"ו,כ"ז]
רש"י אומר על כך: כי בחומש  בראשית הם נספרו בעודם בחיים ואילו כאן הם נספרו לאחר מותם וזאת - כדי להודיע עד כמה הקב"ה  מחבב את עם ישראל - שנמשלו לכוכבים, שה' מוציא אותם וגם מכניס אותם במספרם ובשמותם כמו שנאמר [ישעיה מ]" המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא"
לפי "השפת אמת": עם ישראל חייב  לדעת כי ה' אוהב אותם וכשם שהכוכבים נבראו על מנת להאיר בלילה-  כך נבראו עם ישראל  במטרה להפיץ את  האור האלוקי  לאזורים המושפלים  והחשוכים ביותר בעולם.
התשובה לשאלה  ב] לפי רש"י ישנה מחלוקת בן רב ושמואל: האחד אומר: שאכן קם מלך חדש במצרים אשר  לא הכיר את יוסף ואילו השני אומר: כי מדובר באותו מלך, אלא שנתחדשו  גזרותיו ועשה עצמו כאילו אינו מכיר את יוסף.
וישנו פירוש מעניין של [אמרי אש להה"ק מגומבין ז"ל]
לפי  פירוש זה: אכן מדובר במלך חדש ממש שאם היה מדובר באותו פרעה שהכיר את יוסף- לא היה נוקט במיני גזרות על עם ישראל- שהרי ראה כי כל הייסורים שנגרמו ליוסף על ידי אחיו  ועל ידי פוטיפר - דווקא הביאו אותו לפסגת ההצלחה ולא ההיפך.
התשובה  לשאלה ג] חששותיו של פרעה היו: שמא עם ישראל יתרבה עד כדי כך שיהיה די חזק להצטרף לאויבי מצרים ויצא נגדו למלחמה.
כפי שכתוב:"הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" [שמות א,י]
רש"י אומר: כי פרעה חושש ממושיען של ישראל.
ומוסיף על כך"נועם מגדים" : כי  לעם ישראל יש תמיד מנהיג המחזק אותם במיני עצות ואינו נותן להם ליפול באמונתם ובכך הוא מושיעם. לכן שונאי ישראל תמיד זוממים  רעיונות  - כנגד המנהיג לבל יצליח
לאחד את העם ולהשפיע עליו לטובה .
התשובה לשאלה ד] ראשית פרעה מטיל מיסים על העם , במטרה לבנות ערי מסכנות למענו - כדי לאכסן שם את אוצרות  המלכות.
שמות הערים היו: "פתום ורעמסס"
עם ישראל הפכו לעבדים- בנו בעצמם וחיזקו את הערים.
וכאן הייתה מטרה להתיש את כוחם על ידי המשא הכבד שהטילו עליהם.
וכפי שנאמר:"וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה, את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך"[שמות א,י"ד]
על כך ישנו פירוש מעניין המובא בזוהר הקדוש:
על ידי זה שבני ישראל  לומדים תורה שבעל- פה-  המבוססת על שלוש- עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן והראשונה מתוכן היא: "קל וחומר" ועוסקים גם בברור הלכות התורה- אלוקים מעניק להם כוח מיוחד לשרוד את קשיי החומר והלבנים  בגלות.
כאשר פרעה רואה שעדיין אינו מצליח להקטין את עם ישראל, אלא  עם ישראל מתרבה, הוא פונה אל המיילדות באומרו: ".. בילדכן את –העבריות וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה" [ שמות א, ט"ז]
התשובה  לשאלה ה] למרבה הפלא, המיילדות סירבו לקיים את גזרתו של פרעה- סוד כוחן היה טמון ביראת האלוקים שלהן, וההוכחה לכך-
שנאמר:"ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את – הילדים"[שם ,א,י"ז]
מסיבה זו- גם היה להן כוח ואומץ לענות לפרעה כאשר שאל אותן מדוע החיו את הילדים:"ותאמרנה המיילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות-  העבריות כי חיות הנה בטרם אליהן המיילדת וילדו"
[שם, א,י"ט]כאן המיילדות משמשות סמל ודוגמא מוחשית לעבודה רוחנית.
לכן קיבלו את שכרן על יראת האלוקים שלהן כפי שנאמר:"ויהי כי  יראו המיילדות את האלוקים ויעש להן בתים" הדבר מוסבר גם במדרש רבה על הפסוק:"וייטב אלוקים למיילדות" [פרשה א, ט"ז]
הרי נאמר: "ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חוכמה"[איוב כ"ח,כ"ח] ושכר היראה- היא תורה והיות ויוכבד הייתה יראה מהקב"ה העמיד ה' ממנה את משה שניתנה התורה על ידו.
והתורה  נקראת גם על שמו: "זיכרו תורת משה עבדי" [מלאכי ג]
ומרים יצא ממנה בצלאל- שהיה מלא חוכמה כפי שכתוב:"ואמלא אותו רוח אלוקים" ועשה ארון לתורה שנקראת טוב.
ורש"י אומר : כי השכר שהמיילדות קיבלו- בתי כהונה, בתי- לוויה ובתי מלכות.
מכאן לומדים :לאיזה  כוח עצום זוכה אדם בעל יראת אלוקים
ולאילו מעלות הוא מגיע.
גם דוד המלך מזכיר את עניין היראה:"ראשית חוכמה יראת אלוקים, שכל טוב לכל- עושיהם, תהילתו עומדת לעד". [תהילים קי"א,י]
יהי רצון ועם ישראל יתחזק ביראת שמים, המפתח להצלחה וישועה.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 2 בינואר 2013

פרשת שמות-כפיות טובה בפרשה-כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שמות, כפיות טובה בפרשה- כיצד?/ אהובה קליין

פרשת שמות היא הפרשה הראשונה בחומש שמות , הפותחת במילים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו..."
המתבונן היטב בפסוקים אלו יבחין כי סופי המילים במשפט הנ"ל יוצרים את המילה : תהלים, כאשר עם ישראל היה בגלות הוא היה צמוד לספר התהלים ומתפלל מתוכו אל הקב"ה, באין מולדת גשמית לעם-  ספר זה שימש להם-" מולדת רוחנית" והעניק רוח חיים לעם, ספר נצחי  קדוש זה מלווה את עם ישראל מאז ומתמיד וידוע בסגולותיו המיוחדות.
בהמשך הפרשה אנו נתקלים בכפיות טובה  נוראה על-ידי פרעה מלך מצרים:"ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ.." [שמות א,ח-י"א]
נשאלת השאלה, מיהו אותו מלך חדש?
על כך מביא רש"י שני פירושים, פירוש א: מדובר במלך חדש ממש שלא "הכיר את יוסף"
פירוש ב: אותו מלך היה, אלא נתחדשו גזרותיו.
משני הפירושים גם יחד ניתן ללמוד כי פרעה היה כפוי טובה, אם נלך  לפי הפירוש הראשון שהוא היה חדש, הרי קשה  להאמין  שהוא לא למד את השטח טרם נכנס לתפקידו החדש,
אלא, שלפי רש"י הוא פשוט התעלם מיוסף בכוונה ועשה עצמו כאילו אינו מכירו.
ניתן לראות כאן בברור שפרעה מגלה כפיות טובה אל בני אדם וסופו לגלות גם כפיות טובה כלפי הקב"ה, חז"ל שמעו צליל שווה בשני המשפטים הבאים: "אשר לא ידע את יוסף" [שמות א,ח]
"ויאמר פרעה... לא ידעתי את ה' " [שמות ה,ב] על כך אומרים חז"ל: כי כל הכופר בטובת חברו- סופו שיכפור בטובת הקב"ה, הוא פשוט נכנס להרגל- להיעזר בבריות ולא מכיר להם טובה ובסופו של דבר אינו מכיר טובה גם לה'.
כפיות טובה זו משחיתה את נפש האדם באיטיות , הולכת ומתעצמת עם הזמן ונעשית קשה ואכזרית.
דוגמא לכפיות טובה מסוג זה מוצאים אנו בספר שמואל א [כ"ה,א-ב] "איש במעון ומעשהו בכרמל...ולו צאן שלושת אלפים ואלף עיזים" ומדוע נסמך הספדו של שמואל לעושרו של נבל הכרמלי? זאת כדי להוכיח שבמקום שנבל ישתתף גם כן באבל על שמואל הנביא  אשר פעל רבות לטובת העם, נבל עסוק בענייניו הוא ואינו מכיר טובה לנערי דויד ואף מכלים אותם בדרך גסה ביותר ולבסוף אינו מכיר טובה גם לה', כפי שנאמר:"למנצח לדויד
אמר נבל בליבו אין אלוקים..." [תהילים י"ד,א]
עניין הכרת הטוב מוזכר גם בספר החינוך ככלי לעבודת ה' ולמצוות כיבוד הורים הרי אדם חייב לכבד את הוריו לא רק מפני שהוא מצווה על כך מהתורה, אלא עליו לזכור שהם הביאוהו לעולם זה בסייעתא דשמיא ,גידלו וטפחו אותו לאורך שנים,אם יכיר טובה להוריו סופו שיכיר טובה גם לקב"ה.
לסיכום ,אם נתבונן בהתנהגותו של פרעה, נגיע למסקנה שהתנהגות זאת נובעת מחוסר הכרת הטוב כלפי יוסף ועם ישראל , השנאה  הולכת וגוברת  ופרעה מעביד את עם ישראל,
אך אלוקים האוהב את בניו אינו נוטש  אותם לנצח:"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
משפט זה לא נאמר בלשון  עבר אלא גם בעתיד, מכאן שגם בימינו וגם בעתיד הקב"ה אינו נוטש את בניו, אלא גם אם  האויבים פוגעים בעם ישראל ,חלילה, אלוקים מגן על בניו:"וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ"
"כי לא ייטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב" [תהלים]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 1 בינואר 2013

פרעה מלך מצרים / שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה מלך מצרים/ שיר מאת: אהובה קליין©

פרעה מלך מצרים
יכביד ליבו כפליים
כסלע נטול סדקים
זוקף ראשו לרקיעים.

גזירות חסרי רחמים
הופכות ישראל לעבדים
להקים ערים ומגדלים
בחומר טיט ולבנים.

כי יד אלוקים בדבר
לעצב עם נבחר
לזככו בכור ברזל
למען יתעצם ויתחשל.

הערה: השיר בהשראת פרשת שמות[חומש שמות]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר