פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת משפטים - השבת והגאולה- מה הקשר?

 מאמר מאת אהובה  קליין.

                                          ציורי תנ"ך/ קדושת השבת והמקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ מנוחת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                          ציורי  תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)                                      

                                         ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

      ציורי תנ"ך/ הבטחת ה' בדבר הסרת מחלה מהעם/ ציירה: אהובה קליין (c)

      ציורי תנ"ך/ משה עולה להר סיני לקבל את הלוחות/ ציירה: אהובה קליין(c)

                      ציורי תנ"ך/ שילוח העבד לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (שמן על בד)(c)

Biblical painting/Slave set free Shiping/By Ahuva Klein(c

                       ציורי תנ"ך/ העבד ואשתו יוצאים לחופשי/ ציירה: אהובה קליין (c)

                                 ציורי תנ"ך  שומר חינם/ ציירה: אהובה קליין (c)

      ציורי תנ"ך/ השדה - שטח הפקר בשנת שמיטה- מיועד לאביונים  ולאחר מכן גם לחיית השדה/ציירה:

      אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שנת השמיטה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                     ציורי תנ"ך/ שמיטה בכרם- הפקר/ ציירה: אהובה קליין (c)

       ציורי תנ"ך/ הדאגה לעני בשנת השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד

       ציורי תנ"ך/ שנת היובל- האדם שב אל נחלתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                            ציורי  תנ"ך/ הריסת אלילים/ ציירה: אהובה קליין (c)

                      ציורי תנ"ך/ ברכה בלחם ובמים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ אמה עבריה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                               ציורי תנ"ך/ משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                                    ציורי תנ"ך/עליה לרגל לירושלים/ציירה: אהובה קליין(c)

                         ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המלאך ההולך לפני בני ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

                      ציורי תנ"ך/ נרות שבת ונרות ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה זו: היא המשכה של פרשת יתרו לפי שהיא מתחילה  בוו החיבור: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". [שמות כ"א, א']

הפרשה כוללת מצוות וחוקים בין אדם לחברו ובין אדם למקום.

אחד הנושאים: שמירת שבת.

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת --לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר.  וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם, תִּשָּׁמֵרוּ; וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. [להלן פרק: כ"ג, י"ב-י"ד]

השאלות הן:

א] מה משמעות  הפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"?

ב] במה חשיבותה של השבת לעם ישראל?

תשובות

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

הקורא פסוק זה שם לב כי הוא מתחיל ב- וו החיבור

רש"י נותן על כך הסבר: המילה –"ואלה" – בתוספת וו החיבור באה ללמדנו " מה עשרת הדברים שבפרשה הקודמת- מסיני הרי גם המצוות שניתנו כאן- הם מסיני, והרי דברי רש"י תמוהים הם, האם מישהו היה מעלה בדעתו שדינים אלו שנאמרו בפרשה-  אינם מסיני?

רבי יצחק מאיר מגור עונה על שאלה זו:["בעל  חידושי הרי"ם]

רצה כאן רש"י  –  להדגיש שאפילו המשפטים המובנים לכל בר דעת ע"פ השכל וההיגיון, הרי עיקר כוחם הוא: מטעם שניתנו לנו על ידי הקב"ה בהר סיני.

שואל רש"י שאלה נוספת מדוע נסמכה פרשת הדיינים לפרשת המזבח?- המופיעה -בסוף פרשת יתרו?

תשובתו: כדי  לומר: שיש לשים את הסנהדרין - אצל המקדש, היינו, בלשכת הגזית.

אמר ר' אבינא: כשם שהזהיר הקב"ה את הכוהנים, שלא יהיו פוסעים פסיעות גסות על גבי המזבח, אלא שיהיו מהלכים עקב בצד אגודל- כך הזהיר הקב"ה את הדיינים שלא יפסעו פסיעות גסות בדין. [שמות רבה, ל', א']

ניתן להבחין – בראשי תיבות בפסוק :"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" = וחייב אדם לחקור המשפטים- כלומר: הדיין  מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט- אש"ר- ראשי תיבות: אם שניהם רוצים, או: תשמע –שניהם מדברים.

"בעל הטורים" סובר: כי  בפסוק: "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם".

יש חמש מילים- ומכאן ניתן ללמוד: שכל הדן אמת לאמיתו , הרי כאילו קיים את חמישה חומשי תורה וכאילו נעשה שותף לקב"ה במעשי בראשית.

רבי בונים מפשיסחא אומר:

"וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם". כאן לימדה התורה: שיהיו המשפטים-היינו המצוות- שבין אדם לחברו לפני המצוות שבין האדם למקום-כי: "דרך ארץ קדמה לתורה"

במסכת אבות ישנה התייחסות לנושא משפט צדק:

"רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:

עַל הַדִּין, וְעַל הָאֱמֶת, וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח, ט"ז):" אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם": [מסכת אבות  פרק א', י"ח]

עוד נאמר: חֶרֶב בָּאָה לָעוֹלָם עַל עִינּוּי הַדִּין, וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה" [מסכת אבות: פרק ה', משנה: ח']

ערכה של השבת.

השבת  מופיעה לראשונה  בפרשת: בראשית:

"וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל צְבָאָם.  וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה.  וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ:  כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת"[בראשית א'-ד']

רש"י מסביר את ההבדל בין הקב"ה  לביו האדם בנושא: דיוק  הזמן:

הוא מביא את דברי  ר' שמעון:

רבי שמעון אומר: אין  דומה מידת מלכי המלכים למידת בשר ודם, בשר ודם  כיוון שאינו יודע  לצמצם את זמנו - ורגעיו - ולדייק בזמן שלו תכלית הדיוק, כי בבוא  יום השבת - הוא צריך להוסיף מחול על הקודש – כלומר:  להפסיק את מלאכתו – מעט זמן קודם  כניסת השבת - כדי שלא יבוא לידי עשיית מלאכה בשבת-חלילה.. אבל הקב"ה שיודע לדייק בזמנים והרגעים- תכלית הדיוק  עשה את מלאכתו עד הרגע האחרון של יום השישי  ועד בכלל ונכנס בו כחוט השערה- הכוונה ששעת סיום המלאכה הייתה על גבול השביעי בדיוק מוחלט!

פירוש ב'] השלמת הבריאה הייתה אכן ביום השביעי בו נבראה המנוחה שעד שלא באה השבת -העולם היה חסר בדבר חשוב- מנוחה- כיוון שבאה השבת- באה גם המנוחה לעולם. לכן נאמר:

"וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ"- כי רק משבאה המנוחה לעולם - או אז כלתה ונגמרה המלאכה בשלמות - והסתיימה המלאכה בשלימות.

בפרשה זו התורה מזכירה את חשיבות השבת גם לבעלי החיים.

"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת--לְמַעַן יָנוּחַ, שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ, וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ, וְהַגֵּר"

רש"י מסביר: כי כאן התורה רוצה להבהיר: כי אף בשנה השביעית - היינו שנת השמיטה כאשר האדמה צריכה לנוח - יש להיזהר לא לעקור את שבת בראשית שמא יגיד היהודי: הואיל וכל שבת קרויה שבת לא ינהג בה את שבת בראשית למען ינוחו השור והחמור שיוכל לתלוש  עשב בחופשיות מן האדמה ואין לכלוא אותו - משום צער.

אגדת חז"ל -מספרת:

מעשה בשור ששמר שבת : מדובר בשור שנמכר לגוי. השור סירב לחרוש בשבת, רק כשנאמר לו שהוא נמכר ליהודי וביום חול הוא ינוח, הסכים לעבוד. הסיפור מדגיש את כוחה של השבת והשפעתה גם על בעלי חיים, המכירים בבוראם! [מדרש קהלת רבה ובירושלמי]

מדוע כה חשובה השבת ליהודי?

נאמר: "בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם": השבת היא האות והסמל של האיש מישראל כשם  ששלט בעל הבית  התלוי על דלתו - מעיד  על זהותו - מי הוא?  באותה  צורה , השבת  מעידה על היהודי – היכן  הוא דר... חנות הנעולה בשבת נושאת עליה שלט: יהודי, אבל אם חלילה החנות פתוחה בשבת הדבר מעיד ההפך - על בעל החנות.

ה"נתיבות שלום" מסביר: בריאת העולם מביאה לכך שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג - וזמן בו הנשמה מתענגת— היא השבת—נועם הנשמות , ביום זה התכלית היא - הקב"ה מיטיב עם ברואיו שלמענה ברא הקב"ה את העולם - כי בריאת העולם מביאה לידי כך - שהנשמה תוכל להשיג את גודל התענוג הזה דווקא בשבת.

חשיבות רבה להדלקת נרות השבת על ידי עקרת הבית : "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" שנאמר: והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות ואיני מצריך לכם לראות באורה של חמה ,אלא בכבודי אני מאיר לכם שנאמר: לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנוגה הירח לא יאיר לך והיה לך ה' לאור עולם, האומות עתידין להיות מהלכין לאורכם שנאמר: "והלכו גוים לאורך" ואי זה אור הקב"ה מאיר לישראל באור הצדקה שנאמר: וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. וכל כך למה בזכות הנרות שהן מדליקין בשבת. תדע לך כמה חביבה היא מצות הנרות לפני הקב"ה שאע"פ שאין הקב"ה צריך לאורה הוא מצוה למשה שיזהיר לאהרן הה"ד דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות".[מובא: ילקוט שמעוני במדבר פרק ח'] (על פי מסכת שבת קי"ח] "אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון" (או בגרסאות אחרות: "אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים"), שכן השבת שקולה כנגד כל המצוות, והיא המפתח לגאולה השלמה, לישועה ולהשראת השכינה.

לסיכום, לאור האמור לעיל:  לומדים אנו:  כמה חשובה לנו התורה הקדושה- היא תורת חיים ומדריכה – את היהודי כיצד לחיות בעולם טוב יותר- עולם של קיום המצוות והחוקים – כמה חשובים המצוות שבין אדם לחברו-  ומצוות בין אדם למקום וכמה  חשוב הוא משפט הצדק, ובעיקר בימים קשים אלה לכל עם ישראל- חייבים אנו לשוב לאחדות העם ואהבת חינם ולשים דגש על שמירת השבת- שהיא מקור הברכה לכל יהודי ולכל עם ישראל- השבת היא מיועדת אף למנוחת בעלי החיים!

יהי רצון שנזכה במהרה לשמור שתי שבתות ברציפות ובע"ה נזכה במהרה לגאולה. נזכור כי השבת היא אות בין אלוקים לבין עם ישראל כנאמר:

"בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם":

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

נֵרוֹת שַׁבָּת וְנֵרוֹת צִיּוֹן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

נֵרוֹת שַׁבָּת וְנֵרוֹת צִיּוֹן.

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

זְמַן   שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם

הַחַמָּה שׁוֹקַעַת בִּירוּשָׁלַיִם

אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה הַלְלוּיָהּ

מַדְלִיקָה נֵרוֹת בִּקְדֻשָּׁה רְאוּיָה.

 

בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁבוּעַ זוֹכֶרֶת שַׁבָּת

כָךְ מְחַנֶּכֶת יְלָדֶיהָ- בֵּן וּבַת

עַתָּה לְבוּשָׁה הוֹד וְהָדָר

לְבוּשׁ מַלְכוּתִי כֹּה נֶהֱדָר.

 

אַתְּ שַׁבַּת קֹדֶשׁ מְכַבֶּדֶת

בְּיוֹם קָדוֹשׁ אִינָה מְזַלְזֶלֶת

שְׂפָתֶיהָ לוֹחֲשׁוֹת בִּרְכַּת הַנֵּרוֹת

עַל עַם יִשְׂרָאֵל הַמִּקְדָּשׁ וְעוֹד.

 

עַתָּה שׁוֹטַחַת מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ

לִפְנֵי אֱלוֹקִים  דִמְעוֹתֶיהָ

בָּאֹופֶק  זוֹהֲרִים נֵרוֹת צִיּוֹן

הַמַּלְאָכִים מַשְׁקִיפִים  מִמָּרוֹם.

 

 הַבַּיִת מִתְמַלֵּא שְׁכִינָה

 בְּכָל עֵבֶר וּבְכָל פִּנָּה

 הַקְּדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וּמְכֻפֶּלֶת

 עִם שִׂמְחַת יְרוּשָׁלַיִם מִתְמַזֶּגֶת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת פָּרָשַׁת: מִשְׁפָּטִים[חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת: יתרו, התורה, הארץ והעולם- מה הקשר ביניהם? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת: יתרו, התורה, הארץ והעולם- מה הקשר ביניהם?

מאמר מאת: אהובה קליין

יצירותיי לפרשה:

ציורי  תנ"ך/ ההכנות למתן תורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה מתרה בעם למען לא  יעלו להר סיני /ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ משה מצווה על שבעים זקני ישראל- לשבת לרגלי הר סיני עד שובו/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וְהִגְבַּלְתָּ   אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת". [שמות, י"ט, י"ב]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל חונים כאיש אחד בלב אחד-מול הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)

                   ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הדלקת נרות שבת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו יוצא אל משה במדבר-  יחד עם ציפורה- ובניה/ציירה: אהובה קליין (c)

                           ציורי תנ"ך/ יתרו  משיב את ציפורה ובניה אל משה/ ציירה: אהובה קליין (c)

                      ציורי תנ"ך/ משה מזמין את יתרו לאוהלו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יתרו מברך את ה' / ציירה: אהובה קליין (c)

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה":

ציורי תנ"ך/ יתרו מכיר בגדולת ה'/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם".[שמות י"ח, י-י"א]

                                           ציורי תנ"ך/ קריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)

                               ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)

                            ציורי תנ"ך/ יתרו מזהיר את משה- שמא יבול כעץ ללא מים ומזון-

                            מצב בו הוא שופט את העם לבדו/ ציירה: אהובה קליין (c)

              ציורי תנ"ך/  משה שופט את העם/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

                                              ציורי תנ"ך/ עונג שבת/ ציירה:" אהובה קליין(c)

                           

                                  ציורי תנ"ך/ "על כנפי  נשרים"/ ציירה: אהובה קליין (c)

מעמד הר סיני וקבלת התורה הוא אחד הנושאים החשובים בפרשה -

כך התורה מתארת   את תחילת אירוע המעמד החשוב:

"בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם--בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן  ־הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי.  וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת בְּרִיתִי--וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל הָאָרֶץ.  וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  וַיָּבֹא מֹשֶׁה, וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם; וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם, אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר צִוָּהוּ, יְהוָה.  וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה; וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת־ דִּבְרֵי הָעָם, אֶל ־יְהוָה".[שמות י"ט, א'- ט']

השאלות הן:

א] במה חשיבותה של התורה  לעם ישראל וגם לעולם ?

ב] כיצד התכוננו עם ישראל לקראת המעמד - ההיסטורי של קבלת התורה?

תשובות.

חשיבותה של התורה לעם ישראל ולעולם .

שואל רש"י: מדוע חשוב לתורה לציין מהיכן באו עם ישראל, הרי כבר התורה ציינה שעם ישראל היו קודם ברפידים?

כפי שנאמר:"וַיִּסְעוּ, מֵרְפִידִם; וַיַּחֲנוּ, בְּמִדְבַּר סִינָי".[במדבר  ל"ג, ט"ו]

אלא, התורה רוצה להקיש - את נסיעתם מרפידים לבואם אל מדבר סיני , מה  בבואם אל מדבר סיני היו במצב של תשובה גם נסיעתם מרפידים הייתה כבר היותם במצב של תשובה - כלומר הם הסירו את המחיצות בינם לבין המקום ובינם לבין עצמם - במילים אחרות הם היו מאוחדים - ללא מחלוקות!

מעמד הר סיני היה מלווה בקולות , ברקים ובדממה.

אמרו חז"ל: כל הבריה הייתה נתונה בדממה מוחלטת- עוף לא  צייץ, שור לא געה, הים לא העלה גליו וכל היקום כולו עמד דומם ושמעו את קולו של ה': "אנוכי ה' אלוקיך",

על פי המדרש: מעמד הר סיני הוכן כבר מזמן בריאת העולם והקב"ה התנה את  כל הבריאה- כי כל קיומה  תלוי בתנאי אחד: והוא: שעם ישראל יקבלו את התורה ובזכותה העולם קיים כמו שנאמר:

"כֹּה אָמַר יְהֹוָה אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה, חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" [ירמיהו ל"ג, כ"ה] ועוד נאמר:

"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי ־בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁישִּׁי".[בראשית א', ל"א] נאמר: "יוֹם הַשִּׁישִּׁי" ולא כתוב: "יום שישי"

הטעם לכך הוא: כדי להדגיש: כי בזכות ה'  - המייצג  חמישה חומשי תורה וכן בזכות יום השישי שהוא: ו' בסיון - שבו קיבלנו את התורה. מכאן: שכל הבריאה נבראה במשך שישה ימים - בזכות התורה .      .

"אור החיים" הקדוש [שמות,  י"ד, כ"ז] מבאר: כי הקב"ה עשה תנאי בבריאת העולם, שכל הבריאה והטבע יהיו קשורים ומשועבדים לתורה ועמלה וכל מי  שיתחבר אל התורה הקדושה - ויהגה בה יומם ולילה - התוצאה תהיה: שיקבל את הכוח לעשות עם הטבע כרצונו.

מהטעם הזה - סירב הים להיקרע - כי עדיין בני ישראל לא קיבלו את התורה.  מהעילה הזו - לא היה עדיין למשה  את הכוח הדרוש - על מנת לקרוע את הים. אך הקב"ה אמר: שאומנם עדיין בני ישראל  לא קיבלו את התורה, אך לעתיד לבוא  הם יקבלו  את התורה - ולכן כבר כעת הם זוכים לכוח למשול על הטבע, מטעם זה - הניח ה' את ימינו על יד ימינו של משה, היות וימינו  רומז על תורה  -  ככתוב: "מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ".[דברים ל"ג, כ']

יש כאן נקודה לחשיבה: מדוע כדור הארץ אינו מרובע ,או מלבן - אלא נוצר בצורה  עגולה? התשובה לכך:

כדי לאפשר שכאשר בצד אחד של העולם יש יום - בצד השני יש לילה   וזאת  כדי שקול התורה לא יפסק ויוכלו ללמוד תורה בכל עת.

אם חלילה במשך כמה שניות  - יפסק קול התורה, באותו רגע העולם עשוי לשוב להיות תוהו ובוהו!

רבי חיים מוולוז'ין בספרו כותב : "אם העולם היה מקצה האחד  ועד הקצה השני  פנוי, חלילה  אפילו -- לזמן קצר ביותר מלימוד תורה -  כל העולם  היה חדל להתקיים!

על פי המדרש: התבונן הקב"ה - בתורה וכך ברא את העולם, מכאן שאופן קיום העולם- יש להתבונן בתורה  ולפיה נוכל ללמוד כיצד לחיות ולהתקיים בעולמנו - לפי שהיא מדריכה את בני האדם- מכוונת ומיישרת את דרכיו ומלמדת מידות ומעשים וככל שנרבה  להתבונן בתורה הקדושה ונלמד ונהגה בה - כן יהיו התוצאות הטובות-לחיות נכון, היינו-  אורחות חיים ישרים ומתוקנים.

התורה כוללת חכמה ומדע- כוללת הכול כדברי חז"ל: "הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ,דְּכֹולָּא בַּהּ";[מסכת אבות  ה, כ"ב]

ההכנות למעמד מתן תורה.

כדי לחזות במעמד הר סיני - נדרשו  עם ישראל להתכונן כדברי ה' אל משה:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־ מֹשֶׁה לֵךְ אֶל ־הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  וְהָיוּ נְכֹונִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל־הָעָם—עַל־ הַר סִינָי.  וְהִגְבַּלְתָּ אֶת־ הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל־ הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת.  לֹא־ תִגַּע בּוֹ יָד,..." [שמות  י"ט, י'- י"ד]

מעניינים דבריו של החכם מן הגליל שאמר: לפני רב חסדא:" ברוך הרחמן, שנתן תורה משולשת [תורה, נביאים וכתובים] לעם שיש לו: כוהנים, לוויים, וישראלים על ידי שלישי [על ידי משה שהיה  שלישי להוריו ] ביום שלישי [לשלושת ימי ההגבלה] בחודש שלישי[ בסיון שהוא החודש השלישי לניסן המהווה את  הראשון לחודשי השנה- על פי התורה.

ה"נתיבות שלום" מסביר: כי היות ועם ישראל- נועדו להיות העם הנבחר- עם סגולה מכל העמים- ותפקידם להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש וזאת בדומה לתפקידו של הכהן להפיץ את  האלוקות ובכך להטות את לב היהודי לעבוד את ה' ולקרוא בשם ה'- כך ייעודם של ישראל תפקידם: להפיץ אלוקות בכל הבריאה ולהשפיע על כל המין האנושי- לקרוא בשם ה' ולהטות שכם לעובדו, וכך יהיו עם  קדוש.

עניין סגולה פירושו : שישראל הם אוצרו של הקב"ה ולכן חייב להיות קדוש וזו המדרגה העילאית להיקרא בשם "בנים לה' ".

הקדושה היא תנאי לעצם היהדות. וזהו התנאי של העם היהודי על ידי שיהיו גוי קדוש - הרי שייכים אל ה'.

לעניות דעתי - לאור המצב העכשווי בו נתון עם ישראל, עלינו לנקוט בכמה אמצעים מלבד ההכנות הצבאיות למלחמה כנגד האויב –עלינו לזכור את התכלית שלנו: עם  ישראל הוא – עם נבחר ה' - עם סגולה בעל מידות טובות.

עם שקיבל באחדות מלאה את התורה לרגלי הר סיני . כפי שנאמר: "וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־ הַקּוֹלֹות  וְאֶת־ הַלַּפִּידִים, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת־ הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻועוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" [להלן כ' ,ט"ו].

לכן עלינו להתחזק בקיום עשרת הדיברות- בפועל  ובאחדות העם!

לסיכום לאור האמור לעיל: עם ישראל חייב לקיים לנצח נצחים את התורה הקדושה כהבטחתו לה': "וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע".[שמות כ"ד, ז'] וזהו תנאי לחיות בארצנו הקדושה  בשלום. כדברי  דוד המלך: "וַיִּתֵּן לָהֶם, אַרְצוֹת גּוֹיִם;    וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ. בַּעֲבוּר, יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו--    וְתוֹרֹתָיו  יִנְצֹרוּ; הַלְלוּ־יָהּ". [תהלים ק"ה, מ"ד- מ"ה]

זה גם התנאי לקיום העולם כנאמר: "שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשְּׁיָרֵי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. הוּא הָיָה אוֹמֵר, עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, עַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים"  [מסכת אבות. א', ב']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)