יום רביעי, 20 בספטמבר 2023

עֵדוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

עֵדוּת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַייְן. ©

מֹשֶׁה גְּדוֹל הַנְּבִיאִים

לְעֵת יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים

מְבַצֵּעַ נֶאֱמָנָה צִיוּוּיִים

חִישׁ מַקְהִיל הַשְּׁבָטִים.

 

דְּמָמָה שׁוֹרָה בַּקָּהָל

מֹשֶׁה מַבִּיט אֶל עַל

פִּיו מֵפִיק מַרְגָּלִיּוֹת

עָבַר, הוֹוֶה, עֲתִידוֹת.

 

מַצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם

קוֹרֵא לְהאַזְּנָתָם בְּאָזְנַיִם

תִּשְׁמַע הָאָרֶץ  אִמְרִי שְׂפָתַיִם

נְבוּאוֹת, מְסָרִים כִּפְלַיִם.

 

אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מַבִּיטִים

דְּבָרָיו אוֹתָם מַפְתִּיעִים

כִּי זִמֵּן בִּפְנֵיהֶם עֵדִים

לְנֵצַח נְצָחִים קַיָּימִים.

 

בָּהֶם תָּמִיד מִתְבּוֹנְנִים

יוֹמָם  וָלֵיל מַשְׁגִּיחִים :

הָרְאוּיִים  לִבְרָכָה וּמָטָר

אוֹ חָלִילָה לְקוֹץ וְדַרְדַּר .

הערה: השיר  בהשראת פרשת :"האזינו" [חומש דברים]      

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בספטמבר 2023

ראש השנה- יום תרועה- יום הדין, האומנם?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

ראש השנה- יום תרועה- יום הדין, האומנם?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לכבוד ראש השנה:




ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."

מתוך: "ונתנה תוקף"



 ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך, אברהם מבחין באיל / ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בציון- בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ תפילת דוד המלך- "אשא עיניי אל ההרים.."/ ציירה: אהובה קליין (c)[תהלים  קכ"א]
ציורי תנ"ך/ תפילת דוד-"והיה כעץ שתול...[תהלים א'. ג'] ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ קדושת השבת/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ "אריה שאג- מי.."?/ ציירה: אהובה קליין (c)

אַרְיֵה שָׁאָג, מִי לֹא יִירָא; אֲדֹנָי יְהוִה דִּבֶּר, מִי לֹא יִנָּבֵא".[עמוס , ג , ח]





ציורי תנ"ך/  אלקנה נותן לחנה- מנה אחת אפיים/ ציירה: אהובה קליין (c)



Biblical painting

"והיה כי הרבתה להתפלל לפני ה' ועלי שומר את פיה" [שמואל-א, א,י"ב]





ציורי תנ"ך/ חנה מביאה את שמואל לבית ה' לאחר שנגמל/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שופרו של משיח/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ גאולה בירושלים/ 
 (c)ציירה: אהובה קליין



ציורי תנ"ך/ חגי ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)


ראש השנה בפתח ואנו חשים היטב-את המתח באוויר - מידי פעם רוחות סתיו נושבות והימים, אט, אט מתקצרים - יש והשמים מתכסים בעננים  "וּבוֹשָׁה הַחַמָּה".

כאילו מסתירה פניה  וחשה  את -האווירה בתוכנו  אשר אינה יציבה המחלוקות בעם - מגבירות את אי השקט בתוך ארצנו – אך,  כאשר התפילות מתגברות וקול השופר  מהדהד , הדבר מעורר אותנו בבחינת: "אייכה" שחייב היהודי לשאול את עצמו: היכן הוא נמצא כעת מבחינה רוחנית? מה עליו לתקן טרם יום הדין - המשפט בו אלוקים שופט את הברואים  ואין משפט זה דומה כלל למשפט של שופטי- בני אדם - בשר ודם העלולים לטעות בשפיטתם את האזרח הקטן - לחייבו , או לזכותו - שלא כדין -  מה שאין כן אצל מלך מלכי המלכים: הבוחן  את האדם באופן פנימי  ומדויק כדברי ירמיהו הנביא: "וַיהוָה צְבָאוֹת שֹׁפֵט צֶדֶק בֹּחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב " [ירמיהו י"א, כ']

בפרשת שופטים [ ספר דברים] נאמר: "לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט, לֹא תַכִּיר פָּנִים; וְלֹא - תִקַּח שֹׁחַד--כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם.  צֶדֶק צֶדֶק , תִּרְדֹּף --לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" [דברים י"ט- כ"א]

אם אלוקים דורש משפט צדק משופטי בשר ודם - קל וחומר שאלוקים הוא מלך עליון השופט בצדק ללא רבב כדברי ישעיהו הנביא:

"אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים". [ישעיהו  מ"ה, י"ט]

המועד בו אנו חוגגים את ראש השנה  הוא: א' תשרי כפי שנאמר:  "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם--כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ:  יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם". [במדבר כ"ט, א']

וכן נאמר: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן--זִיכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ"[ויקרא, כ"ג, כ"ד]

השאלות הן:

א] מדוע נקרא ראש השנה בשם "יום הדין"?

ב] מה הטעם בתקיעת שופר בראש השנה?

תשובות.

ראש השנה - הוא יום הדין.

על פי התלמוד: מתברר כי היום הראשון של הבריאה היה: ביום כ"ה באלול .  ביום השישי לבריאה – א' תשרי -  נוצר אדם הראשון.

על פי מדרש חכמים [ויקרא רבה, פרשה  כ"ט] - באותו היום שברא אלוקים את אדם הראשון - הוא חטא ונידון על חטאו כפי שאמר לו אלוקים:

"וּלְאָדָם אָמַר, כִּי-שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ--אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ.  וְקוֹץ וְדַרְדַּר, תַּצְמִיחַ לָךְ; וְאָכַלְתָּ, אֶת-עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה.  בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ:  כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב".[בראשית ג',  י"ז- כ']

במדרש  נאמר:" אמר הקב"ה לאדם: זה סימן לבניך, כשם שעמדת  לפניי בדין ביום הזה, כך עתידים בניך לעמוד לפניי בדין ביום זה"

על פי זה, מתברר, כי החטא ודינו נבראו יחד עם האדם, מכיוון שאדם הראשון נידון ב : א' בתשרי - נקבע יום זה ליום דין - לכל הדורות.

את יום הדין אנחנו מבטאים באופן ברור ונרגש בפיוט: "ונתנה תוקף". הנה קטע קצר מתוך התפילה:

"וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף       קְדֻשַּׁת הַיּוֹם כִּי הוּא      נוֹרָא וְאָיוֹם וּבוֹ תִּינָּשֵׂא מַלְכוּתֶךָ וִיכּוֹן בְּחֶסֶד        כִּיסְאֶךָ וְתֵשֶׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת. אֱמֶת, כִּי אַתָּה הוּא:  דַיָין וּמוֹכִיחַ וְיוֹדֵעַ וְעֵד וְכוֹתֵב וְחוֹתֵם וְסוֹפֵר וּמוֹנֶה.....וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרו מַעֲבִיר צֹאנוֹ  תַּחַת שִׁבְטוֹ..."

ניתן לחוש את היראה הגדולה שאדם מרגיש כאשר הוא נידון בדומה לצאן הנבחר לחיים, או למוות על ידי הרועה - הסופר  ובוחן את העדר. ישנם שלושה דברים שיהודי חייב לעשותם- על מנת לפתוח דף חדש היינו -  שער חדש לשנה החדשה והם - שלושת היסודות המופיעים בפיוט "ונתנה תוקף,.":

ּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה",

ההסבר:

א] יהודי  צריך לעשות תשובה - על ידי  שמביע חרטה על חטאיו.

ב] יתפלל את התפילות  המיועדות לראש השנה – מתוך כוונה מלאה ובתוכן גם תפילות דוד המלך מתוך תהלים.

נוהגים גם לומר את "תפילת חנה"- תפילה שחנה מודה לה' על כך  שהעניק לה את בנה שמואל - שאותו הקדישה שיהיה כל חייו בבית ה' ואכן היא מילאה את נדרה

כאשר נגמל שמואל- הביאה  אותו לבית ה'  אמרה לעלי הכהן:         "... חֵי נַפְשְׁךָ אֲדֹנִי; אֲנִי הָאִשָּׁה, הַנִּצֶּבֶת עִמְּכָה בָּזֶה, לְהִתְפַּלֵּל, אֶל-יְהוָה. אֶל-הַנַּעַר הַזֶּה, הִתְפַּלָּלְתִּי; וַיִּתֵּן יְהוָה לִי אֶת-שְׁאֵלָתִי, אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ.  כח וְגַם אָנֹכִי, הִשְׁאִלְתִּהוּ לַיהוָה, כָּל-הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה, הוּא שָׁאוּל לַיהוָה; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם, לַיהוָה". [שמואל א', פרק  א', כ"ו - כ"ח]

אחר כך בתפילתה היא מודה לה' ומשבחת את גדולתו:

"וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר: עָלַץ לִבִּי בַּיְהֹוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיְהֹוָה רָחַב פִּי עַל אוֹיְבַי – כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ. אֵין קָדוֹשׁ כַּיְהֹוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ......"

תפילת חנה כה עוצמתית שיש הנוהגים לאומרה - גם  בשאר ימות השנה..

ג] נהוג גם להרבות במתן  צדקה לעניים.

תקיעת השופר בראש השנה.

תקיעת השופר יש בה משהו מיוחד

ראשית היא מתבטאת בשם: "זִיכְרוֹן תְּרוּעָה"- תרועת השופר- מעוררת את  המתפללים כדברי הנביא עמוס:

"אִם-יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר, וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ" [עמוס ג,ו]

מתברר כי בכל יהודי - פועמת בלב אהבה מוסתרת אל ה' וזוהי  האהבה - שירשנו מאבותינו ,אך בזמן תקיעת השופר מתגלה אהבה זו ופורצת החוצה ,אפילו, החל מהמדרגות הנמוכות באדם - השופר מעורר חרדה וזעזוע אפילו אצל כאלה שהם בבחינת "עם"- מלשון-  עוממות- הדבר דומה לאותו מפוח שמשלהב את הניצוץ ומוציא את האש מן הנסתר אל הגלוי.

עניין תקיעת השופר הוא משהו נצחי, בדומה לנצח ישראל !

ראשיתו בזמן שעם ישראל מקבל את התורה במעמד הר סיני , כפי שנאמר:

"אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ. עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּם. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ. וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. גַּם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּו חָל מִפָּנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ, בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ. בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפָעְתָּ..., [מתוך תפילת מוסף לראש השנה [נוסח ספרד]

ואחריתו בשמיעת השופר בזמן  הגאולה העתידית של עם ישראל:

"וְהָיָה בְּיוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹובְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַייָ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָים"

[מתוך המשך התפילה]

לסיכום, לאור האמור לעיל: יהי רצון ונשכיל כולנו  - לקראת יום הדין להתחבר לתורה הקדושה ולשוב מדרכנו –בה חטאנו- אל דרך חדשה של דבקות בקב"ה  כפי שנאמר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ."[דברים ד', ל"ה]

וכדברי דוד המלך: "אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים --   מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.

עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה --    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ".[תהלים קכ"א, א-ב]

נרבה  באהבת חינם ובאחדות העם ונזכה בע"ה -עוד השנה לגאולה:

"וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָייְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה": 

[עובדיה א', כ"א]                                                  


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

תְּפִילַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

תְּפִילַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

דָּוִד הַמֶּלֶךְ נוֹשֵׂא עֵינָיו

בְּלֵב מִדְבָּר מֵאֵט צְעָדָיו

מַבִּיט בִּיצִירַת אֱלוֹקִים

מִתְלַהֵב מִפְּאֵר הַסְּלָעִים.

 

בָּהֶם סְדָקִים אוֹתוֹת זְמַן

דּוֹרוֹת נִצָּבִים כֹּה אֵיתָן

עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחַ  בּוֹרֵא נֶאֱמָן 

הֲרֵי הוּא לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.

 

 הַמֶּלֶךְ נוֹשֵׂא תְּפִלָּה

 לְרֹאשׁוֹ כֶּתֶר מְלוּכָה

 חָשׁ יִרְאַת בּוֹרְאוֹ

 כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.

 

בּוֹטֵחַ בּוֹ בְּכָל עֵת

עָלָיו יִשְׁמֹר עַד קֵץ

מֵעָלָיו עַנְנֵי שְׁכִינָה

יְסוֹכְכוּ כְּכַנְפֵי יוֹנָה.

 

 אֱלוֹקִים שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל

 בַּיּוֹם וְגַם בְּלֵיל

מֵימִינָם  מְלַוֶּוה כַּצֵּל

עֲלֵיהֶם תָּמִיד חוֹמֵל.

הערה: בהשראת   תהלים- פרק קכ"א .

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 5 בספטמבר 2023

פרשת נצבים- וילך- מהי משמעות הברית האלוקית? / מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

 פרשת נצבים-  וילך- מהי משמעות  הברית האלוקית?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:




ציורי תנ"ך/ "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם...."/ציירה:

אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך "שובה ישראל"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.." / ציירה: אהובה קליין (c)



ציור לראש השנה"..."כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו, כן תעביר ותספור ותמנה.."

מתוך: "ונתנה תוקף"


ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים " / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ "ובחרת בחיים "/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


בציורי תנ"ך/ ברכה בפירות הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)



)

ציורי תנ"ך/ ארץ נחלת אבות: אברהם יצחק ויעקב/ ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ משה מברך את יהושע/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/משה ויהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]





ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את  בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בירושלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ הגאולה- בית המקדש השלישי/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "וילך משה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה/ ציירה: אהובה קליין(c)





 ציורי תנ"ך/ השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)




 ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה  קליין (c)






ציורים מתוך ההפטרה:




ציור מתוך ההפטרה[ישעיהו ס"א]-  ישועת ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אור הגאולה בציון/ ציירה: אהובה קליין (c)

"לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה, וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד-יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ"
[ישעיהו ס"ב, א]


 ציורי תנ"ך/ " עברו, עברו  בשערים"]ישעיהו ס"א]

ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/  על פי נבואת ישעיהו [ס"א]ירושלים ככלה/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך /  הדרך המובילה למקדש על פי  נבואת ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין (c)

  "....פַּנּוּ דֶּרֶךְ הָעָם; סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן, הָרִימוּ נֵס עַל-הָעַמִּים".
[ישעיהו ס"ב, ]


פרשה זו הנאמרת – שבוע  קודם ראש השנה - הולמת היטב לאווירה של  ראש השנה והדבר מתבטא בפסוקים הבאים:

"וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם:  אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.  וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה".[דברים  ל, א'- ג]

על פי הפסוקים הראשונים בפרשת נצבים - אנו חשים היטב את  עמידתנו טרם יום הדין:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם:  רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.  טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.  לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ:  אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם. לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ, לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.  וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.  כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם". [דברים כ"ט, ט'- ט"ו]

השאלות הן:

א] מה משמעות הברית -  בין ה' לעם ישראל?

ב] כיצד מתבטא הקשר לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב?

תשובות.

משמעות הברית בין ה' לעם ישראל.

חז"ל שואלים: באיזו  זכות מחייב דור המדבר  אשר עמד לרגלי הר סיני - וקיבל את התורה  - את הדורות הבאים אחריו שלא  היו שותפים באופן פעיל בקבלת הברית הזו?

אברבנאל עונה על שאלה זו באופן הבא: אדם הנוטל הלוואה – יורשיו מחויבים  בפירעונה כשם שבניו זוכים בירושתו, באופן זה הם חייבים בפירעון חובותיו ,הקב"ה זכה בעם ישראל כאשר לאחר תקופת עבדות מצרים הוציא אותם לחירות וגופם קנוי לו במתן תורה , אחרי היציאה ממצרים כרת איתם את הברית הראשונה, וזכה גם בנשמתם. כעת כרת את הברית על ירושת הארץ – מטרת ה' בברית זו: שידעו כי לא באמצעות חרבם וקשתם ירשו את הארץ המובטחת- אלא היא פיקדון והלוואה אצלם, על מנת שיקיימו את התורה, יוצא מזה- שהם כלולים בברית - לא רק עבור שבועתם של הראשונים  [ "נעשה ונשמע"] אלא מפאת קניין העבדות, ברית התורה, וירושת הארץ, נכסים אלה משותפים - לכל עם ישראל בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם באחד,

רבינו בחיי, סובר: כי ברית זאת איננה רק חובה - אלא גם זכות!

היא מבטיחה חיי נצח לעם ישראל ,היינו - שיזכו בחיי עולם- בזכות התורה.

המהר"ל  מסביר: [ב"נצח ישראל" פרק י"א] ברית עולם זו - שכרת הקב"ה בינו – לבין עם ישראל- היא שרירה וקיימת- בין אם ישראל עושים ובין אם אינם עושים- את רצון ה'- אין הברית בטלה לעולמים, כי הקב"ה הבטיח לנו ברית עולם - והיא אינה  מתבטלת בעקבות חטאיהם של דור אחד- או שניים.

מהטעם שהברית נכרתה לא עם הפרטים, אלא עם כלל האומה – כפי שנאמר: "אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".

לכן הטענה: שהפרטים אשר חטאו – יבטלו את הברית הנצחית אשר נכרתה עם כל הדורות? איננה סבירה!

הוא מסביר את דברי חז"ל: הרי נאמר על עם ישראל - כי בזמן  מתן תורה: "מלמד שכפה עליהם  הר כגיגית"- המשמעות: זוהי ברית לדורות ואין לעלות על הדעת שעניין התורה - הוא משהו התלוי רק ברצונם בלבד. מלבד התחייבותם לקבל את התורה במילים שאמרו אותם כאיש אחד בלב אחד: "נעשה ונשמע" מלבד קבלת התורה ברצון - קיים גם חוק  סגולי, מכוח ברית עולם - בין עם ישראל לאלוקים..

גם הרב קוק  -ב"איגרות ראי"ה - מכתב ל"ו -  כותב: "כי ברית כרותה לישראל מצד הסגולה וגם מצד הבחירה,  לפעמים זה, או זה מתגבר, אך אופן הגרעין היסודי של ברית עולם - קיים בנשמות ישראל בכל הזמנים!

האלשיך הקדוש אומר: משה היה תמיד מדבר - ראשית אל הנשיאים ואחרי זה אל בני ישראל [כדברי רש"י בתחילת פרשת מטות] ואילו כאן בפרשה - משה פונה באופן ישיר אל כל בני ישראל ואינו פונה בנפרד אל הנשיאים.

כוונת משה בפנייתו לעם במילים: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.." אין הבדל בינכם לנשיאים – כלומר: כאשר אתם נצבים לפני ה' לא קיים הבדל בחשיבות של הדרגות השונות בעם -כי יתכן שאותו אדם שהוא נשיא- נחשב לחשוב יותר מאדם רגיל בעיננו , אך את החשבונות האלה הקב"ה יודע בלבד, כי יתכן שזה שבעיננו נחשב לאישיות חשובה- או נשיא- דווקא בעיני ה'  יש לו חשיבות פחותה. וזה שאנחנו מחשיבים אותו ליהודי פשוט- דווקא בשמים נחשב לאישיות גדולה ואפשרי כי :"עליונים למטה ותחתונים למעלה"

ה"נתיבות שלום" מבאר:

הכוונה לאחדות מלאה- כולם נצבים לפני ה' באהבה רבה , כי ביום התחדשות הבריאה- היינו - א' תשרי: מתעוררת גודל אהבת הקב"ה לישראל ואהבת ישראל אל הקב"ה כמו שנאמר: "ואהבת את ה' אלוקיך .."בבחינת: "אני לדודי ודודי לי" והדרך להמשיך זאת היא -כדברי הצדיקים שאהבת ישראל- היא סגולה לאהבת ה' – שככול שיש ליהודי יותר אהבת ישראל הוא מגיע ליותר אהבת ה'.

הקשר לאבותינו: אברהם, יצחק ויעקב.

רש"י מדגיש: שאלוקים נשבע לאבות שלא יחליף את זרע ישראל באומה אחרת!

רבינו בחיי רואה יסוד חוקי לחייב  גם את הבנים בשבועתם של האבות- כי האבות מהווים את השורשים- ומהם יוצא הגזע המסתעף לענפים ותפקיד השורש להכניס  את החיים לענפים המסתעפים ועל כן הבנים מחויבים בברית ה' שהיא קבועה בשורשי האבות והטעם כדברי חז"ל: שדרשו - כי הנפשות שנבראו מבראשית ועד אחרית הימים - היו נוכחים בשעת קבלת הברית- היינו -  בשעת מתן תורה. וזו הכוונה למילים:

"וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם".

כל הנפשות מחוייבות לברית-אז והיום. כי הנפשות נצחיות!

המלבי"ם אומר רעיון דומה: ומסתמך על ספרי הקבלה: הוא מסביר זאת בשלוש נקודות:

א] כל הנשמות היו נוכחות בזמן מתן  תורה ,למרות שהנשמה אינה מתקיימת בעולמנו בלי גוף. הרי אבות הגופים עמדו שם וקיבלו פה אחד - את הברית על עצמם. וזאת בדומה לזרע  של עץ הנזרע באדמה – בו גלום הכוח לכל מה שיגדל ויצמח  מהם. כך גם באבות  - כלומר: האבות מעבירים את הכוח לדורות הבאים.

ב] אבות אולי אינם יכולים לחייב את הבאים אחריהם, אבל בוודאי יכולים לזכותם - קבלת תורה ועול מצוות - היא זכות לבנים.

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ". [דברים ל', י"ט] זכות האבות הראשונים באה לזכות את בניהם אחריהם.

ג] בורא עולם שיצר את העולם הזה לכל פרטיו, אינו זקוק להסכמת ברואיו לחייבם ,אלא עניין הברית נובע מתוך רצון ה' לזכות את ישראל שהם עצמם ייקחו התחייבות וישתעבדו לקיום התורה ומצוותיה. עד שהם יקבלו זאת בליבם באופן אמתי וכך ישתרשו התורה ומצוותיה בנפשותיהם של הדורות הבאים, כי העוצמה הזו שבנפשם עוברת לדורות הבאים - כלומר  - ליוצאי חלציהם..

לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: כי הברית  שה' כרת עם -עם ישראל לרגלי הר סיני- חוזה נצחי – לכל הדורות שהשותפים בה הם שניים בלבד :בורא עולם ועם ישראל.

ברית התורה, וירושת הארץ מהווים  נכסים משותפים- לכל עם ישראל בכל הדורות, לכן מחייבת הברית את כולם כאחד!

רש"ר : סבור כי ישנה הבטחה לעם ישראל שלמרות כל התהפוכות שנעבור - התורה מעולם לא תאבד מאתנו כפי שנאמר:

"וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה; וְעָשִׂיתָ, אֶת –כָּל -מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם.  וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ--לְטֹבָה:  כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ.  כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה:  כִּי תָשׁוּב אֶל-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ".[דברים ל', ח'-י"א]  אמן ואמן.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר