אריה
שאג- מי לא ירא?
שיר מאת: אהובה קליין ©
מלך גדול ונורא
צופה בנו כל השנה
פותח ספר, הגיעה השעה
אריה שאג מי לא ירא?
שאגתו הרעידה שחקים
סלעים בקעו בְּקִיעִים
הים געש , זע ורעד
סירב להירגע לא נעמד.
מלאכים חיש נחפזים
יום משפט הברואים
קולמוס חורץ גורלות
חיים, מוות חלילה,
מחלות.
אלוקים בוחן כליות
ולב
אוהב בניו כאָב אוהב
מצפה שובם לזרועותיו
עם סגולה בבת עיניו.
קומו , עורו נרדמים
בקשו מחילה ורחמים
שאו לאלוקים תפילה
"מנע מגיפה ומחלה".
פרשת
נצבים וילך - השירה
הזאת – מהי ?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה מקהיל את העם ביום הברית. ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "כי קרוב אליך הדבר מאד.."/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אלוקים משיב את בניו ממרחקים לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה כותב שירה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה כותב את התורה- למען תשמש עדות לעד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "השירה הזאת/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
Biblical paintings-Moses gives the holly Torah to the Levites to keep it in the ark " וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה, לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת--עַל-סֵפֶר: עַד, תֻּמָּם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר. לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד". [דברים ל"א, כ"ד- כ"ו] הטכניקה" צבעי שמן על בד. |
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/משה מברך את יהושע/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בר]
ציורי תנ"ך/ משה ויהושע לפני העם/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה הולך להיפרד מהעם - טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין (c)
אנו בעיצומו של חודש
אלול - קרובים מאד לראש השנה החדשה- תשפ"א
ההולכת וקרבה אלינו. עד מהרה יפתחו השערים
לשנה זו שכולנו מייחלים שתהיה שנה טובה .
בל נשכח, כי עדיין
אנו בשנת תש"פ ומגפת הקורונה שנגזרה עלינו בראש השנה שעברה ,נחתה עלינו ביום בהיר ועד מהרה
התפשטה בארצנו ובכל תבל, דבר שאיש לא חזה מראש. מגפה קשה- המזכירה לנו גם מגיפות
מן העבר המוזכרות בתורה הקדושה.
כגון מגפת הנחשים
במדבר והפתרון לסילוקה היה: להתבונן על נחש הנחושת שהיה מוצב בראש עמוד למעלה
בכוון השמים- כדי ללמדנו: כי עלינו לשוב לתורה הקדושה ולבטוח באלוקים המנהיג
היחידי בכל העולם!
אכן, בימים אלה המגפה
גורמת לבלבול ובהלה בקרב התושבים, והדבר
רמוז בדברי דוד המלך:
"שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע". [תהלים פ"א ,ו] -"שְׂפַת"- בחילופי אותיות-תש"פ. "לֹא יָדַעְתִּי " - ישנה אי וודאות- מה הלאה?
הימים ימי רחמים
וסליחות ואנו מתחזקים ביראת שמים לקראת יום הדין בו אנו נידונים לפני הקב"ה- הבוחן כליות ולב לאורך כל ימי חיינו.
אומר הנביא "אַרְיֵ֥ה שָׁאָ֖ג מִ֣י לֹ֣א יִירָ֑א " [עמוס ג, ח]
על כך ראיתי הסבר יפה
בחוברת של הרב אברהם אלימלך בידרמן שליטא:
הוא שואל: מדוע נאמר על האריה "שָׁאָ֖ג"- בלשון עבר ולא בלשון הווה? עונה הרב חיים קנייבסקי שליט"א: האריה רמוז בראשי תיבות: ראש השנה, יוה"כ, הושענא
רבא, שאלו ימים שבהם- מי לא ירא?
כאשר אנחנו מסובבים
לאחור את ראשנו אל עבר ראשית השנה הזאת. מבינים כי כל מה שקורה בזמן זה -נגזר כבר
בראש השנה תש"פ- בזמן שהאריה שאג! וכעת
שוב אנו קרבים לשנה חדשה- אז-" מִ֣י
לֹ֣א יִירָ֑א"?
נאמר בתחילת פרשת
נצבים:
"אַתֶּם
נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם
וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל.
טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ: מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. לְעָבְרְךָ, בִּבְרִית יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ--וּבְאָלָתוֹ: אֲשֶׁר יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, כֹּרֵת עִמְּךָ הַיּוֹם.
לְמַעַן הָקִים-אֹתְךָ הַיּוֹם לוֹ לְעָם, וְהוּא יִהְיֶה-לְּךָ
לֵאלֹהִים--כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ,
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְלֹא
אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה,
הַזֹּאת. כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי, יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם"
[דברים כ"ט, ט-ט"ו]
בפרשת וילך נאמר:
"וְעַתָּה,
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, וְלַמְּדָהּ אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל,
שִׂימָהּ בְּפִיהֶם: לְמַעַן
תִּהְיֶה-לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת, לְעֵד--בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי- אֲבִיאֶנּוּ אֶל-הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, וְאָכַל וְשָׂבַע,
וְדָשֵׁן; וּפָנָה אֶל- אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וַעֲבָדוּם, וְנִאֲצוּנִי, וְהֵפֵר
אֶת-בְּרִיתִי. וְהָיָה כִּי-תִמְצֶאןָ
אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת, וְצָרוֹת, וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד,
כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ: כִּי
יָדַעְתִּי אֶת-יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ,
אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי.
וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא;
וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.."
[דברים ל"א, י"ט- כ"ג]
השאלות הן:
א] מה הכוונה: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם,
לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" ?
ב] מהי השירה הזאת ?
תשובות.
"אַתֶּם נִצָּבִים.."
רש"י מסביר: משה רבינו כינס את כל עם ישראל ביום מותו להכניסם בברית –"החשוב
חשוב - קודם , אחר כך כל איש ישראל".
"נועם מגדים" מפרש: במילים "אַתֶּם נִצָּבִים
הַיּוֹם כֻּלְּכֶם.." עם ישראל, הקיום שלכם בעולם הזה - בדומה ליום בסדר
הבריאה, כמו שבסדר היממה- החשכה קודמת לאורה "ויהי ערב ויהי בבוקר"- כך גם עם ישראל תחילה
עוברים ייסורים וגלויות ואחר כך מגיעה הגאולה והישועה, כפי שסברו חז"ל:
"צדיקים תחילתן ייסורים סופן שלווה".
דעת מקרא מסביר:- אתם נצבים היום כולכם- כל ישראל באו והתאספו לאחר שמשה קרא
להם להתאסף והמילה: "ִנצָּבִים"- לשון כבוד.
כמו שנאמר: בחלום
סולם יעקב: "וְהִנֵּה
יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ,
וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ--לְךָ אֶתְּנֶנָּה,
וּלְזַרְעֶךָ". [בראשית כ"ח,
י"ג] שכן עם ישראל עומדים לפני משה –
סדורים לפי חשיבותם "רָאשֵׁיכֶם
שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל".
ההתאספות
כללה גם את הנשים והילדים - שהרי ברית זו - כרותה גם לדורות הבאים.
מה הכוונה למשפט: "וְלֹא אִתְּכֶם,
לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת, וְאֶת-הָאָלָה, הַזֹּאת.
כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם, לִפְנֵי יְהוָה
אֱלֹהֵינוּ; וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, עִמָּנוּ הַיּוֹם"?
על
כך אמרו רבותינו ז"ל : מכאן שכל הנפשות היו במעמד הר סיני, אלא שהגוף שלהם עדיין לא נברא
. [על פי תנחומא , נצבים ח,]
הסבר יפה ראיתי בספר "זהרה של תורה-הנפש
אשר באדם" [מאת: יצחק שוקרון] נאמר: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם
כֻּלְּכֶם", הדגש הוא- על המילה: "כֻּלְּכֶם"- מילה
המבטאת את האחדות השלמה בעם ואינה מחסירה איש - מטרת אחדות זאת: להמליך על כולם את
בורא עולם. שהרי אין מלך ללא עם, וכאשר כולם מתאחדים, אז תהיה ניכרת מלכות ה'-אשר
מושלת בכל. עם ישראל הנחשב לעם הנבחר- דווקא ממנו נדרשת אחדות יותר מכל עם
אחר שאין לו סיבה להיות מאוחד. שעל ידי
אחדותם- של ישראל יתפרסם שמו של ה' בעיני עם ישראל ובעיני כל באי עולם.
רש"ר
[ הרב שמשון רפאל הירש] מביא את דברי מדרש תנחומא ששם מבארים חז"ל: מה המשמעות של
המילה: "ניצבים" ומדוע
לא נאמר עומדים?
ההסבר
הוא: שלמרות שעם ישראל עברו ייסורים רבים וגלויות הם עדיין "נצבים" –עומדים
איתנים וזקופי קומה וכל הייסורים יעברו מעל ראשיהם והם יכלו את כולם. מעניין הדבר
כי דווקא הייסורים מבטיחים את קיומם הנצחי של עם ישראל- לפי שגורמים להיטיב את
דרכיהם.
מוסיף
ואומר רש"ר: לאורך כל הדורות המנהיגים מתחלפים אבל האומה הישראלית היא בת
אלמוות- נצחית וקיימת לעד.- האומה היא המצבה- העמוד הנצחי של תורת ה'.
השירה הזאת.
רש"י
סבור : כי
מטרת השירה היא: התראה לחוטאים שיבואו על עונשם אם לא ישנו את דרכיהם לטובה.
הרב
סורוצקין בספרו: "אוזניים
לתורה" אומר: השירה תשמש עדות בין הקב"ה לעם ישראל – ברית נצחית שלא
תופר לעולם.
כמו
שכתוב: "וענתה השירה הזאת לעד כי לא תשכח מפי זרעו" יש כאן הבטחה כי
התורה לא תשכח לעולם ויהיו תמיד יהודים שיעבירו אותה מדור לדור.
מצד
אחד, יש בשירה התראה על פורענות, במידה ולא יקיימו את התורה, אך מצד שני ישנה
הבטחה - שהתורה לא תשכח וגם בסופו של דבר יהיה סוף לפורענות ותבוא הגאולה.
רש"ר
מסביר: השירה- רצון ה' לראות בשירה תשובה
לעם ישראל על התלונות שבפיהם בכל פעם שייסורים וצרות - פוקדים אותם. כל זה מתוך התחושה המוטעית ,שכביכול,אלוקים אינו מגן עליהם.
דוגמת
טענתם: "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי
מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה". [דברים ל"א, י"ז] לכן ניתן הציווי: "וְעַתָּה, כִּתְבוּ
לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת.." תפקידה של השירה להוות עדות - בבני ישראל. היא
משמשת תשובה לתרעומת של בני ישראל הבוקעת ועולה בעת צרה.
חז"ל
אומרים:
[במסכת נדרים ל"ח] כי מצוות: "וְעַתָּה,
כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת" אינה נוהגת רק בשירה עצמה, אלא היא מצווה עלינו לכתוב את כל התורה כולה אשר
השירה חותמת את דבריה.
הר"ן
[רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי] ביאר: השירה רק מוודאת את ההכרה הכללית שעליות
של עם ישראל, או לחילופין הירידות - תלויות באופן ישיר על פי התנהגותם!
לכן
, בכך שאנו מקיימים את מצוות ה' שציוונו –המטרה-לדעת מה
תפקידנו עלינו לדעת את כל התורה כולה!
השירה
נאמרה על כל התורה שבכתב כפי שנאמר:
"לָקֹחַ
אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד". [דברים ל"א, כ"ו] ומהציווי
:"וְעַתָּה, כִּתְבוּ לָכֶם אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת" לומדים חז"ל:[סנהדרין כ"א] "שאף
על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה- מצווה לכתוב משלו"
לסיכום, לאור האמור לעיל: כאשר יבואו על עם
ישראל צרות רבות -תשפיע התורה הנישאת על כנפי שירה את ההשפעה החיובית על האומה.
ואז בהשפעת השירה הזו - לא יאשים העם את אלוקים עוד, ויסיק את המסקנה המתבקשת:
"וְאָמַר,
בַּיּוֹם הַהוּא, הֲלֹא עַל כִּי-אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, מְצָאוּנִי הָרָעוֹת
הָאֵלֶּה".
יהי רצון שדברי הנביא ישעיהו יתגשמו במהרה:
"לֹא
יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת
יְהוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים". [ישעיהו י"א, ט]
ציורים מתוך ההפטרה [ישעיהו ס"א]
השירה הנצחית
מאת: אהובה קליין ©
משה בציווי עליון
ביום חייו האחרון
כרועה המקבץ עדרו
אוסף עמו לליבו.
ראשי שבטים וזקנים
שוטרים ילדים ונשים
סקרנותם בוקעת רקיע
צמאים מילותיו לִגְמֹועַ.
פוסע על הסלעים
לעיני כל הנצבים
מציג ניגון צלילים
תורה עתיקת יומין.
שירה נצחית קדושה
באצבע אלוקים כתובה
מענה משמשת לעד
לתרעומת כאב ורעד.
שירת חיים מסתלסלת
סודות היקום מנגנת
לאורך שנים ודורות
מורה דרכים ופתרונות.
הערה: השיר בהשראת פרשת נצבים- וילך [חומש דברים]
Biblical paintings by Ahuva Klein
God bless you
* כל
הזכויות שמורות לאהובה קליין ©
פרשת
כי תבוא -
ברוך אתה בבואך- אימתי ?
מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ "ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
פרשה זו נאמרת
אחרי שקראנו בשבת שעברה את פרשת "כי תצא", ויתכן
שיש בכך רמז , דווקא טרם ראש השנה הבא
עלינו לטובה- לשאיפתנו- לצאת מאפלה לאורה - ולבוא לקראת השנה החדשה.
אכן, הפרשה מתארת לנו
את אפשרות הבחירה שניתנה לנו - בין ברכה לקללה,
הכול תלוי במעשים שלנו ובדרך שאנו מחליטים לבחור – כפי שנאמר: "וְהָיָה, אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע
בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--וּנְתָנְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עֶלְיוֹן, עַל,
כָּל-גּוֹיֵי הָאָרֶץ. וּבָאוּ עָלֶיךָ
כָּל-הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה, וְהִשִּׂיגֻךָ:
כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ.
בָּרוּךְ אַתָּה, בָּעִיר; וּבָרוּךְ אַתָּה, בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ,
וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ--שְׁגַר אֲלָפֶיךָ, וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ, וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ
אַתָּה, בְּבֹאֶךָ; וּבָרוּךְ אַתָּה, בְּצֵאתֶךָ. יִתֵּן יְהוָה אֶת-אֹיְבֶיךָ הַקָּמִים
עָלֶיךָ, נִגָּפִים לְפָנֶיךָ" [דברים כ"ח, א-ה]
השאלות הן:
א] מהו התנאי להשגת
הברכות?
ב] מה המשמעות של: "בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ"?
תשובות.
התנאי להשגת הברכות
כפי
שהכתוב מציין:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- מִצְוֺתָיו,
אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם.."
דעת
מקרא
מסביר: כי המילה:" וְהָיָה"
: כך יתקיים הדבר,- רק "אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"-
זהו לשון תנאי, לשון שידול, כמו שנאמר: "רַק אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע, בְּקוֹל
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל- הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר
אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי-יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ.." [דברים ט"ו, ה-ו]
וכך
נאמר גם:
"וְהָיָה,
אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֺתַי, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם,
הַיּוֹם--לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם,
וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם".[ דברים י"א, י"ג]
עוד נאמר:
"הַיּוֹם
הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם,
בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ.
אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם:
לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו
וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ". [דברים כ"ו, ט"ו- ט"ז]
"דעת מקרא" מוסיף ואומר:
המילה: "וּבָאוּ"- וי"ו ראשונה- היא תשובת התנאי לעם ישראל: אם
תשמעו בקול ה'- אז יבואו הברכות ויחולו
עליכם כל הישועות ולא רק שיגיעו ,אלא ישיגו אתכם - לשון מליצה- כאילו- הברכות רודפות אחרי
האדם ולא אתה רודף אחריהן אינך רודף כדי להשיגן. הכוונה שהטובה תגיע אליך
ללא יגיעה. וכל זה רק כאשר תשמע בקול אלוקיך.
רבי שמעון בן חלפתא אמר: "כל מי שלמד דברי תורה ואינו מקיים,
עונשו חמור- ממי שלא למד דבר.
משל
למלך שהיה לו פרדס, הכניס בתוכו שני אריסים, [איכרים- המשמשים עבדים לאדון] אחד
היה נוטע עצים ומקצצן ואחד לא היה נוטע כל
עיקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ?- כך כל מי
שלמד דברי תורה ואינו מקיים אותה- עונשו
חמור יותר ממי שלא למד כל עיקר, מנין? שנאמר : "יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק
בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת.." [ישעיהו כ"ו, י]אבל אם למד ולא קיים, אינו נחנן
זהו לשמור ולעשות את כל מצוותי" [דברים רבה, ז, ד]
אם
כן, יכול אדם להגיע למסקנה מוטעית: שמא יגיד ,חלילה, כי יותר טוב ,לא ללמוד תורה,
כי אם אינו לומד מגיע לו פחות עונש - ממי
שלומד ואינו מקיים.
אך
האמת היא : דברי חז"ל:" בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו: "נשאת
ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? מכאן שדנים את האדם אחרי מותו בעולם הבא- אם למד,
או לא?
רבי ישראל מאיר מראדין ["חפץ חיים"] היה אומר:
לקב"ה יש באמתחתו שפע של ברכות- אך ברכת כל הברכות היא: " כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ".
אשרי
האיש אשר מתברך בכך מן השמים ,כי מי שזוכה בברכה זו- ממילא זוכה ביתר הברכות
שהתורה מבטיחה.
הרב
יצחק ניסנבוים אומר רעיון דומה: "כִּי
תִשְׁמַע, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ". גם זו ברכה הכלולה בתוך הברכות המובטחות לישראל- כי מדרכו של עולם שיש גם מקרים שבועטים
,חלילה-בה' מרוב הטובה כפי שנאמר בשירת "האזינו"- "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט"
[דברים ל"ב, ט"ו] כלומר מרוב
הטוב שיש לאדם, מורד בה'- חלילה. לכן ישנה
כאן הבטחה מהתורה: שגם כאשר יבואו כל הברכות על ישראל- לא יפגע הדבר בכל היהודים
הדבקים בדבר ה' ,אלא הם יוסיפו לשמוע בקול ה' גם
בימי השפע- כשם ששמעו בקולו גם
בתקופות קשות.
"בָּרוּךְ אַתָּה, בְּבֹאֶךָ";
רש"י
מסביר: ברכה זו- על פי דברי חז"ל [בבא מציעא
ק"ז, ע"א]"שתהא יציאתך מן העולם [פטירתך מן העולם] בלא חטא- כביאתך
לעולם [כמו שנולדת טהור- ללא חטא] על פי זה- מתברכים היהודים שומרי המצוות - שיזכו
לעזרה משמים בכל מהלך חייהם בעולם הזה ,שלא
יכשלו בדבר עבירה.
רבי
אברהם אבן עזרא סבור: כי ניתנת הבטחה לשומרי המצוות שתהיה
להם הצלחה בכל מעשה ידיהם - בכל ביאה ויציאה בכל יום ויום.
הרש"ר
[רבי שמשון רפאל הירש] מפרש רעיון דומה: הכוונה- שתתברך בכל מה שתעשה בביתך
בחיי המשפחה ותתברך גם בחיי הציבור ובכל מעשיך מחוץ לביתך.
תרגום
יונתן בן עוזיאל
מבהיר: ברכה זו הכוללת את כל תחומי החיים- הן הרוחני והן הגשמי כאחד וכך הוא אומר:
"ברוכים אתם בבואכם לבתי מדרשיכם, וברוכים אתם בצאתכם למסחרכם"
ה"חיזקוני" מפרש: מדובר בנושא המלחמה- כפי שנאמר בחומש במדבר, שם משה מתפלל
לה' למען השגת מנהיג שירש אותו:" אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר
יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת
יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין-לָהֶם רֹעֶה". [במדבר, כ"ז, י"ז]
לעניות דעתי: "בָּרוּךְ אַתָּה,
בְּבֹאֶךָ" – הכוונה: מבורך היהודי
אשר בא לארץ ישראל - אל ארץ נחלת אבותיו - אשר עליה נאמר:
"אֶ֕רֶץ
אֲשֶׁר־ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהֹוָ֤ה
אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"׃ [דברים י"א, י"ב]
זוהי ארץ אשר בניגוד
לשאר הארצות- השכינה שורה בה לעד – וכאשר יהודי בא אליה- הוא זוכה לכל הברכות, מתוך כך שהוא
דבק בתורה הקדושה ומקיים את מצוותיה- הלכה ולמעשה- מצוות בין אדם למקום ומצוות בין
אדם לרעהו.
כמו שנאמר בהמשך
בכתובים, אותו יהודי ההולך בדרך הישר- מבורך בבואו לכל מקום, בין אם יבוא לעיר, בן
אם יבוא לשדה, יזכה לברכות גשמיות וגם רוחניות.
בספר "התמצית" של מאיר ינאי - ראיתי רעיון
יפה: כאשר האדם עובד את ה' בשמחה הוא יודע מאין בא ולאן הוא הולך ,כפי שאנו אומרים
בתפילת שחרית של שבת: "שמחים בצאתם וששים בבואם"
לקראת השנה החדשה-
הבאה עלינו לטובה, הקב"ה משקיף עלינו ממקום קודשו ומברך את בניו לקראת ההתחדשות כאומר לכל אדם- בוא אלי ואני אבוא אליך- "שובו אלי
ואשובה אליכם".
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי קיום המצוות – הלכה למעשה גורמות
לנו –לזכות להיות מבורכים – הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית
הדבק בתורה הקדושה –
בוחר בדרך חיים מבורכת והראיה שהתורה עצמה
פותחת באות השנייה: האות ב'- בראשית- מרמז לברוך אתה בבואך.
יהי רצון שנשכיל
לבחור בדרך הנכונה ולזכות להיות מבורכים לכל אשר נפנה.
כדברי שלמה המלך: "כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ
וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם". [משלי ב, י]
על
דרך "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך". אמן ואמן.
