פרשת תזריע – מצורע: מדוע מובא
הנגוע בנגעים לפני הכוהן?
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת תזריע ,בחלקה הראשון - דנה
בנושא לידת הילד , ברית מילה, הקורבנות שהיולדת מצווה להביא אל הכהן.
ציורי תנ"ך/ היולדת והקורבן: ציירה: אהובה קליין( c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ טקס ברית המילה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
בהמשך הפרשה עוברת לנושא הנגעים והבדיקה על ידי הכהן כפי שהכתוב מתאר:
"וידבר ה' אל משה ואל
אהרון לאמור: אדם כי יהיה בעור- בשרו שאת או ספחת, או בהרת והיה בעור בשרו לנגע
צרעת והובא אל- אהרון הכהן או אל-אחד מבני הכוהנים : וראה הכהן את- הנגע בעור-
הבשר ושיער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא
אותו. [ויקרא י"ג, א-ד]
השאלות הן:
א] על אילו נגעים מדברת התורה- ובעבור מה הם באים?
ב] מה הקשר בין מצוות מילה לנושא הנגעים?
ג] מהו תפקידו של הכהן בעניין הנגעים- ומדוע?
התשובות:
סוגי נגעים וסיבת הופעתם באדם.
התורה מבחינה בכמה סוגי נגעים:
רש"י מביא כמה דעות -ביניהם
את דעת חז"ל- הסבורים כי: הנגעים הם כתמים בגוון לבן בעור ושמות הנגעים והלכותיהם
תלויים בחוזק הלובן של הכתם:
בהרת: היא הלבנה ביותר כפי שהפסוק מתאר: "ואם בהרת לבנה היא"
והפירוש- שהיא בדרגת הלובן –הכי לבנה. ושמה מבטא זאת באופן ברור.
ספחת: על פי הסברו של אור החיים: סוג שדומה לשאת-כי שאת הוא לבן
כצמר נקי ואילו הספחת לבנה כסיד ההיכל.
הסיבה להופעתם:
על פי "ספרוני" : סוג הנגעים שהתורה מונה- אין להם כל קשר
לצרעת, אלה הן מחלות שלא כדרך הטבע והן נשלחות מכוח עליון כעונש וכפרה על חטאיו.
על פי ה"עקדה" ישנה הוכחה ברורה כי נגעים אלו אינם משהו
טבעי- כאשר נמצא הנגוע בהסגר במשך שבוע
,או שבועיים ,למרבה הפלא, מתרפא לגמרי.
בזמן שידוע שכל מחלה שתוקפת
אדם, הרי באופן טבעי אם הוא נמצא במקום סגור ללא אור- המחלה רק מחמירה ואין
שום הקלה וריפוי. אך כאן היות ונגעים אלה הם אותות משמים לעורר את האדם החוטא לחזור בתשובה, על כן שיטת הריפוי היא למעלה מן הטבע- משהו רוחני.
האלשיך מסביר את סיבת הופעת נגעים אלה דווקא בימים קדומים כך:
תופעה זו הייתה רק בדורות הקדומים-כאשר כוח הקדושה היה כה גדול ששרר
גם אצל החוטאים והיה יכול לדחוק החוצה את הטומאה. אך כיום כוח קדושה בממדים כאלה
אינו קיים בעם ועל כן הנגעים אינם מופעים בגוף האדם.
"הכלי יקר" מסביר: כי
בעבור שלושה סוגי חטאים- האדם נענש בנגעים
:
א] לשון הרע- וההוכחה שאדם שחלה בצרעת והתרפא חייב להביא קורבן הכולל
גם ציפורים- לפי שהן רומזות על פטפוטים [לדעת רש"י]
ב] גסות רוח: שנאמר: "ולקח למטהר עץ ארז ואזוב" על כך אומר
רש"י : שאם אדם היה מגביה עצמו כארז, עכשיו יתקן מעשיו וישפיל עצמו כאזוב.
ג] צרות עין: שנאמר:" ובא אשר לו הבית " ותנא דבי רבי
ישמעאל זה שייחד ביתו לו.. "[מסכת ערכין
ט"ז, ע"א] ודבר זה כולל: חמדת ממון. שלומדים מגיחזי, [מלכים- ב, ה,
כ"ז] וגזל- שאם ישנו נגע בקירות הבית על הכוהן-לפנות את הבית ולפזר ממונו.
הקשר בין מילה לנגעים.
על פי ה"כלי יקר": נסמכה
פרשת הנגעים לנושא מצוות המילה לומר לך- שהמילה דוחה נגעים. היות ובכל מקום המצווה
המוקדמת דוחה את המאוחרת כמו הדוגמא: בפרשת וייקהל -שם התורה הקדימה את נושא השבת
למשכן- להגיד לך שהשבת דוחה את מלאכת המשכן.
ועל צד הרמז נראה לפרש כפי שאמרו חז"ל[מסכת נדרים ל"א, ע"ב]
"גדולה מילה שדוחה את הנגעים, לפי שסתם מילה סיבה למילת ארבע עורלות
ומכללם עורלת הפה, וכשהוא נימול מערלת הפה - לא יספר לשון הרע ואז לא יבוא לידי
נגעים הבאים על לשון הרע[ערכין ט"ו, ע"ב]
תפקידו של הכהן בהקשר לנגעים.
בדיקת הנגעים מתבצעת על ידי
אהרון הכוהן, או בניו ונשאלת השאלה: מה הטעם לכך?
על כך עונים חז"ל: יש פעמים רבות שאדם מדבר לשון הרע על חברו
מתוך אמונה שהוא מספר אך ורק את האמת ובכך אפילו מקיים מצווה בהבאת האמת לידיעת
הציבור.
לכן התורה מצווה שהמצורע- יובא לפני אהרון הכוהן ,או בניו- לפי
שאהרון היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום.
ועל ידי בואו של המצורע אליו
ילמד- שדווקא למען השלום בין חברו ,רשאי אדם לסטות מהאמת.
אהרון היה דואג להשלים בין איש לרעהו, במידה והיה רואה שהם מסוכסכים, היה
פונה אל כל אחד מהם בנפרד והיה אומר: אתה יודע שחברך מעוניין להשלים אתך.
המסקנה: למרות שהאמת היא חשובה מאד, הרי השלום גדול ממנה. מכאן שהמטרה שהמצורע ילמד מאהרון
מידה טובה זו ויחזור בתשובה מעיסוק בלשון הרע וכך יתרפא מהנגעים.
השל"ה הקדוש אומר: כי מטרתו של האדם היא להפוך:
"כותנות עור
לכותנות אור"[שהרי
בחומש בראשית מסופר: "ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור
וילבישם"[בראשית ג, כ"א] –התכלית היא: לעדן ולקדש את כוחות הנפש והגוף ,
וכך כותנות ה"עור" נעשים
בגדי-יקר בדומה לכוהנים שלבושם היה לכבוד
ולתפארת- והיו מרוממים את עצמם בנפש ובענייני
הגוף-שהרי אכילתם הייתה בגדר עבודת קודש.
על ידי כך הפכו את כותנות ה"עור" לכותנות "אור"
.
מטעם זה, היו מביאים את המצורע לפני הכוהן ,שהרי החוטא בחטאיו לא קידש
את גופו ונפשו, אלא השחית וטימא את
"עורו" הכוהן בכוחותיו היה
מסוגל להפוך את "עורו" של אותו חוטא- ל"אור" וזאת כדי שידע
וילמד את הלקח מחטאיו.[על פי- תורת משה]
לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי על האדם להימנע מלשון הרע ועליו
להתחזק במידת השלום בין אדם לרעהו שהיא מצווה חשובה ויקרה. מי ייתן והשלום
והאמת ישררו בעם ישראל ובקרוב נזכה לבוא הגואל.
ציורי תנ"ך/ הכהן ניגש לבדוק נגעים בבית/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
