יום רביעי, 20 בדצמבר 2023

פרשת ויגש –מדוע היה ירא יעקב?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויגש –מדוע היה ירא יעקב?

 מאמר מאת אהובה קליין.

יצירותיי  לפרשה:



ציורי תנ"ך / יעקב ומשפחתו במצרים בגושן/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו.. וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה. א-ב]



ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/ יוסף מרגיע את  אחיו/ ציירה: אהובה קליין (c)



        ציורי  תנ"ך/ יוסף ובנימין נפגשים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ פרעה והצעתו ליוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)




ציורי תנ"ך/  יוסף מזהיר את אחיו: אַל-תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ אחי יוסף מבשרים ליעקב: עוד יוסף חי/ ציירה: אהובה קליין (c) 



 ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ יוסף מבקש מפרעה ליישב את אחיו בארץ גושן/ ציירה: אהובה קליין (c)   



ציורי תנ"ך/ יוסף ויעקב נפגשים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]


 ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]




ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)


בפרשה זו ישנה הבטחה  מה' ליעקב – שהיא מאד משמעותית וחשובה:

" וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר,  הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה, וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה; וְיוֹסֵף, יָשִׁית יָדוֹ עַל-עֵינֶיךָ. וַיָּקָם יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְאֶת- טַפָּם וְאֶת-נְשֵׁיהֶם, בָּעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ.  וַיִּקְחוּ אֶת-מִקְנֵיהֶם, וְאֶת-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, מִצְרָיְמָה:  יַעֲקֹב, וְכָל-זַרְעוֹ אִתּוֹ.  בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו, אִתּוֹ, בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו, וְכָל-זַרְעוֹ--הֵבִיא אִתּוֹ, מִצְרָיְמָה" [בראשית  מ"ו, ב'-ח']

בסוף הפרשה נאמר:

"וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן; וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד. וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה" [להלן בראשית מ"ז. כ"ז- כ"ט]

השאלות הן:

א] ממה חשש יעקב - ומה הבטיח לו ה' ?

ב] מה הקשר בין ברית בן הבתרים לישיבת יעקב במצרים ?

תשובות.

חששותיו של יעקב.

נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.  וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם". 

רש"י מסביר את סיבת חששותיו של  יעקב: היה יעקב מצטער על שנזקק לצאת מארץ ישראל לחוצה - לארץ, לפיכך היה צורך להגיד לו: "אל תירא" מכך שאתה נאלץ לרדת מצריימה.

ה"נתיבות שלום" מביא את הסבר  הזוהר הקדוש: על פי מה שנאמר: "עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן" [תהלים קל"ז]כאשר ירדו עם ישראל לגלות בבל ישבו ובכו שם מתוך שיברון לב ולא מטעם הייסורים שהרי לעם ישראל יש כוח בגופם ובנשמתם לעבור ולשאת את הכול, אלא מחמת שחשבו שהקב"ה התרחק מהם ונטש אותם לגמרי לכן היו שבורים מאד, אלא שבאותה שעה  בא יחזקאל הנביא וגילה להם - כי הם אינם יורדים לבד לגלות בבל, אלא הקב"ה קרא לפמליה של מעלה והם ירדו  יחדיו לבבל וכיוון ששמעו בני ישראל כי ה' איתם- זה העניק להם כוח וחיזוק לשאת את הכול.

לכן מוראו של יעקב לרדת מצריימה -  ממחשבתו :כי עד כה הוא היה בארץ ישראל- ארץ אשר נתונה להשגחת ה' תמיד, כמו שנאמר:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" [דברים י"א, י"ב].כעת  יעקב חשש לרדת למצרים, כי  שם השכינה אינה שורה עליו ועל בני ביתו.

למה הדבר דומה? לבן ההולך עם אביו - כל עוד אוחז ביד אביו אינו מתיירא משום דבר, אך מהרגע שאביו עוזב אותו –הוא מתחיל לפחד. לכן הפחד של יעקב היה - לא מהעבדות שיעברו בירידתם למצרים - אלא מהעניין – שבארץ מצרים השכינה לא תשרה עליו ועל פמלייתו ובמיוחד נלחץ מהעניין ביודעו  שמצרים היא: ארץ הטומאה וערוות הארץ ועתידים להשתקע שם ב - מ"ט שערי טומאה תקופה ארוכה ולהתרחק  מאד מה'. על זה אמר ה' ליעקב: שלא ירא מהירידה למצרים- כי דווקא שם -  בכור הברזל , ה' יהפוך אותם  לגוי גדול. ויזכו לזיכוך גדול, יעקב לא חשש מהייסורים הגשמיים, כי כוח נשמת ישראל היא למעלה מכל הייסורים.

חששו נבע  מהנזקים הרוחניים בארץ כה  טמאה. לכן ה' הבטיח לו: כי על ידי הזיכוך הגשמי והרוחני במצרים- יכשירם להיות גוי גדול.

הרמב"ן מסביר: כאשר יעקב בא לרדת למצרים - ראה כי הגלות תתחיל בו ובזרעו. הוא פחד לכן הקריב זבחים - לפחד אביו יצחק וזאת מהטעם שמידת הדין לא תהיה מתוחה כנגדו ועשה זאת בבאר שבע ששם היה בית תפילה  לאבותיו . הוא הקריב קורבנות "שלמים" שהם משפיעים שלום על העולם. כוונתו הייתה מתוך מידת הגבורה שהייתה קרובה אליו ומטעם זה - נאמר בבראשית רבה [צ"ד, ה] חייב אדם לכבד את אביו יותר מכבוד זקנו.

הקשר בין ברית בית הבתרים לירידת  יעקב למצרים.

נאמר :"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה.  וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל". [בראשית  ט"ו, י"ג]

כאן בפרשה, הבטחת ה'  בברית בן הבתרים - לאברהם קורמת אור וגידים כפי שכתוב: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן; וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד"

רש"י מסביר: כי יעקב ופמלייתו התיישבו בארץ גושן שהיא חלק מארץ מצרים, שם הייתה להם אחוזה - חלקת אדמה פרטית. שבנו בה אחוזות קרקע ובתים.

ה"חיזקוני"  טוען כי המילים: "וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ, וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד".

מוכיחות כי הבטחת ה' ליעקב: "כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם"  מתקיימת בכך שיעקב ומשפחתו מתרבים במצרים..

לסיכום ,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק: כי אלוקים לא נטש את אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב  מעולם וכל ההבטחות התקיימו - הבטחת ה' לאברהם בברית בן הבתרים: "כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם"- קורמת עור וגידים בפרשה זו וכאז כן עתה בימים קשים אלה כאשר מתנהלת מלחמה קיומית וחיילנו מחרפים נפשם למען הצלת המולדת  והעם עלינו להתאחד באהבת חינם ולהתפלל אל ה'  להצלחת מערכה זו  כדבריו של דוד המלך:

"כִּי לֹא ייִטֹּושׁ יְהוָה עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹוב." [תהלים  צ"ד, י"ד]







*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הַבְטָחַת ה' לְיַעֲקֹב/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

הַבְטָחַת ה' לְיַעֲקֹב

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

עֵת הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה

כִּי בֶּן הַזְּקוּנִים הִתְגַּלָּה

עַל אָבִיו שָׁרְתָה שְׁכִינָה

מֵעֵינָיו מָחָה דִּמְעָה.

 

 חַדְרֵי לִבּוֹ מַכְאוֹבִים

 רוּחוֹ סַעֲרַת פְּחָדִים

לוֹ  לָחַשׁ אָבִינוּ מִשָּׁמַיִם

אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיִם.

 

הֲרֵי אֲנִי אֱלוֹהֵי אָבִיךְ

ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.

שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ

אַף מִכּוּר בַּרְזֶל אֶעֶלְךָ.

 

בְּהַגִּיעַ יַעֲקֹב וּפָמַלְיָיתוֹ

בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ

בְּגֹושֶׁן קָבַע אֲחֻזָּתוֹ

כִּכְפָפָה דָּבַק בְּתוֹרָתוֹ.


גִּיבּוֹר כָּאֲרִי נַפְשׁוֹ

צוּר  חַלָּמִישׁ אֱמוּנָתוֹ

הִתְעַנֵּג מִכָּל צֶאֱצָאָיו

לְבוֹרְאוֹ נָשָׂא תְּפִילּוֹתָיו.

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ. [חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 13 בדצמבר 2023

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת מקץ- כיצד פרעה מגלה את חכמת יוסף?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

יצירותיי לפרשה:



ציורי תנ"ך/ פרעה מגלה את חכמת יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ חלום הפרות של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ חלום השיבולים של פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ פרעה נסער בעקבות חלומותיו, ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שר המשקים מציע את עזרת יוסף. ציירה: אהובה קליין (c)






 ציורי תנ"ך/ יוסף יוצא מבית האסורים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף פותר חלומות לפרעה/ציירה: אהובה קליין (c)





ציורי תנ"ך/ פרעה משדך את אסנת בת פוטי  ליוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)






ציורי תנ"ך/ יוסף מקים משפחה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/  פרעה מעניק ליוסף רביד זהב/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ יוסף זוכה למרכבת משנה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ יעקב מצווה את בניו לקחת מזימרת הארץ/ ציירה: אהובה קליין
(c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף בוכה במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ מציאת גביע בנימין/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יוסף צובר בר במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשה  זו קורה דבר מדהים, פרעה מגלה את חכמתו של יוסף - לאחר שפותר לו בהצלחה את חלומותיו והוא מתפעל בפני עבדיו על כך – כפי שנאמר:   "וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו.  לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו:  הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף:  רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת-טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ, וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל-יַד יוֹסֵף; וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי-שֵׁשׁ, וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל -צַוָּארוֹ.  וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-יוֹסֵף, אֲנִי פַרְעֹה; וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא-יָרִים אִישׁ אֶת-יָדוֹ וְאֶת-רַגְלוֹ--בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".[בראשית, מ"א, ל"ז- מ"ב]

השאלות הן:

א] כיצד ניסו החרטומים לפתור את חלומות פרעה?

ב] באיזה אופן פרעה מבחין בחכמת יוסף?

תשובות.

חרטומי מצרים מנסים  לפתור את חלומות פרעה.

על פי ספר הישר: ניסו חרטומי מצרים לפתור את חלומות פרעה בכמה אופנים.

להלן כמה דוגמאות:

א] "אֲשֶׁר רָאִיתָ שֶׁבַע שִׁבֳּלִים שְׁדוּפוֹת צוֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן וְתִבְלַעְנָה אוֹתָן וְעֵינְךָ רוֹאוֹת לָאוֹת - כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּבָּנֶה- יֶחֶרְבוּ כֻּלָּנָה  בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בְּחַיֵּי הַמֶּלֶךְ".

ב] "שֶׁבַע פָּרוֹת הַטּוֹבוֹת - שִׁבְעָה מְלָכִים הֵם אֲשֶׁר יַעַמְדוּ עַל מִצְרַיִם מִזֶּרַע  הַמֶּלֶךְ, וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרָעוֹת- שֶׁבַע שָׂרִים יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְהִשְׁחִיתוּם. וְשֶׁבַע הַשִּׁיבּוֹלִים הַטּוֹבוֹת הֵם שִׁבְעָה שָׂרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר יִפְּלוּ בְּיַד שִׁבְעָה שָׂרִים אוֹיְבֵיהֶם בִּלְתִּי חֲזָקִים בְּמִלְחַמֶות אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ"

מַסְקְנַת פַּרְעֹה: "וְיֶדַע הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ כִּי לֹא דִּבְּרוּ אֵלָיו נְכוֹנָה, בְּכָל דִּבְרֵיהֶם יַחַד כִּי מֵאֵת ה' הָיְיתָה זֹּאת לְסַכֵּל אֶת דִּבְרֵי חַכְמֵי מִצְרַיִם, לְמַעַן צֵאת יוֹסֵף מִן בֵּית הָאֲסוּרִים וּלְמַעַן גָּדְלוּ בְּמִצְרַיִם.

וְיָרֵא הַמֶּלֶךְ כִּי אֵין דּוֹבֵר אֵלָיו נְכוֹנָה בְּכָל הַחֲכָמִים וְהַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר לְמִצְרַיִם, וְיַחַר אַף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וְחָכְמָתוֹ בָּעֲרָה בּוֹ, וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיוֹצִיאוּ כָּל הַחֲכָמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים מִלְּפָנָיו. וְיָצְאוּ כֻּלָּם בְּבֹשֶׁת וּכְלִמָּה מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיְצַו הַמֶּלֶךְ וְיַעבְירוֹ קוֹל בְּמִצְרַיִם אֲשֶׁר יָמוּתוּ כָּל הַחֲכמִים וְכָל הַחַרְטוֹמִים אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם לֹא יִחְיֶה מֵהֶם אִישׁ, וְיָקוּמוּ שָׂרֵי הַטַּבָּחִים אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ וְיִשְׁלְפוּ כֻּלָּם אִישׁ חַרְבּוֹ ,וְיָחֵלּוּ לְהַכּוֹת בְּחַרטֻומֵּי מצָּרִים וַחֲכָמֶיהָ"

פרעה מבחין בחכמת  יוסף.

רש"י  מסביר: פרעה שואל בפני עבדיו : גם אם נתאמץ לגלות אדם דוגמת יוסף, האם יעלה בידנו למצוא כמוהו?

פרעה אומר ליוסף: "אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת-כָּל-זֹאת, אֵין-נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ" את זאת אומר פרעה לאחר שיוסף  אמר לו בסוף פתרון  שתי החלומות: "וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה, אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם; וִישִׁיתֵהוּ, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם".

כלומר- מן הראוי שפרעה ימנה איש חכם על  מצרים, לכן אומר פרעה ליוסף: הרי לא נמצא אדם הראוי לכך בחכמה ובתבונה כמוך ולכן אני ממנה אותך בעצמך לתפקיד זה - של ניהול הכלכלה במצרים.

על פי המדרש: השרים טענו: כי לפי חוקי מצרים אין עבד זכאי למשול ולכן ענה  להם פרעה: שאין יוסף עבד ככל  העבדים- היות והוא יוצא מן הכלל ואין חוק זה חל עליו כלל. על כך שאלו השרים את פרעה: אם כך הדבר- היה מתבקש סעיף מיוחד בחוק הזה- שעבד מחונן בכישרונות  מיוחדים זכאי למשול? ענה להם פרעה: גם אם נלך עד סוף העולם לחפש- לא נמצא  אדם כמותו והרי  מחוקקי החוק לא ידעו לציין  את החוק הזה? משום שלא העלו בדעתם שניתן למצוא אדם מהסוג הזה בעולם.

גדולי המוסר טוענים: מסתבר שגם פרעה הבין שאדם שיש בו יראת שמים ודעת אלוקים - הוא  גם נבון וגם חכם ו"מדיניאי" משובח ...

הגאון מהר"ל חריף: מתמקד בסיבה לשם "צופנת פענח"- כפי שכתוב: "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ,"

מתברר שהייתה  טענה בפי המצרים כלפי פרעה שהמשיל עליהם עבד לכן פרעה נקט בשני רעיונות:

א] הוא חשב על רעיון שיקרא ליוסף בשם: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ", הכוונה שהוא מסוגל  לפענח צפונות ברוח הקודש שלו ואם כך דרגתו גבוהה- לא ניתן להחשיבו לעבד כי " אין הקב"ה משרה שכינתו אלא על משפחות מיוחסות שבישראל" [קידושין ע']

ב] פרעה נתן ליוסף את ביתו של אדונו- פוטיפרע: וזאת מהסיבה: שדין בעבד שאם "השיאו רבו אישה יוצא לחרות" [מסכת גיטין] כי האדון לא היה משיא את ביתו לעבד,

"וַיִּתֶּן - לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת - פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה"

והיות ובמצרים  לא היה  מן הנימוס לשחרר עבד ,מכאן הראיה שפוטיפר השיא ליוסף את ביתו - שמעולם לא היה עבד.

"שפת אמת" סובר: יוסף זכה להגיע לדרגה גבוהה של גילוי צפונות- היות והיה מאד צנוע ומסתיר את צדקותו מעיני הבריות. וזו הכוונה למילה: "צָפְנַת"- מהטעם שהיה מסתיר ומצניע עצמו,

"פַּעְנֵחַ"- זכה להגיע למדרגה של גילוי צפונות.

ה"נתיבות שלום"  מסביר: פרעה הבחין  - לאחר שיוסף פתר את החלומות - כי יוסף הגיע להשגת הדעת - הכוללת חכמה ותבונה - חכמת המוח ובינת הלב,

כי יוסף הוא מידת היסוד -  הוא היה כה צדיק וטהור שהשיג  בלי שום פגם  את מידת הדעת - הכוונה שהמוח  היה בשלימות וגם הלב.

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להגיע למסקנה- כי יוסף היה חכם ונבון ופרעה שהבחין בכך - קיבל את עצותיו ולכן, אֵין -נָבוֹן וְחָכָם, כָּמוֹךָ.  אַתָּה תִּהְיֶה עַל-בֵּיתִי, וְעַל-פִּיךָ יִשַּׁק כָּל-עַמִּי; רַק הַכִּסֵּא, אֶגְדַּל מִמֶּך"[להלן מ"א, ל"ט- מ']

נראה שה' תמיד היה לימינו של יוסף כנאמר:

"יְהוָה שֹׁמְרֶךָ יְהוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ." [תהלים  קכ"א, ה']


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר