פרשת שמות- "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת שמות-  "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ"

מאמר מאת: אהובה קליין .

יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מתרבים במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ואלה שמות"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ פרעה מלך מצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יוכבד-אימם של משה, אהרון ומרים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

 "וְלֹא    יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר

 וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד"  [שמות ב, ג]

ציורי תנ"ך/ יוכבד ומרים ומשה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה-מאזינות לגזרותיו / ציירה: אהובה  קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ המיילדות העבריות בפעולת הצלת התינוקות/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המיילדות מספרות את סיבת הצלת הבנים לפרעה/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ משה הקטן נמסר לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה הקטן גדל בבית פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

 ציורי תנ"ך/ משה ואהרון לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (Cׁׁ)

ציורי תנ"ך/ משה רועה צאן/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה פוגש את פרעה על שפת היאור/ ציירה: אהובה קליין (Cׁ)

ציורי תנ"ך/ משה יוצא לראות  בסבלות אחיו/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ משה  בדרך  למצרים- לידו- ציפורה והבנים רכובים על החמור/ ציירה: אהובה קליין (c)

"וגם אני שמעתי את - נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אותם ואזכור את בריתי"[שמות ו,ה]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל צועקים לה'  במצרים/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) 

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/בני ישראל אינם שומעים למשה/ ציירה: אהובה קליין.(c) 

פרשת שמות - הפרשה הראשונה בספר פותחת  בפסוקים:

"וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים, מִצְרָיְמָה:  אֵת יַעֲקֹב, אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ.  רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה.  ִשָּׂשכָר זְבוּלֻון, וּבִנְיָמִן.  דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר.  וַיְהִי, כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶשׁ; וְיוֹסֵף, הָיָה בְמִצְרָיִם.  וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל-אֶחָיו, וְכֹל הַדּוֹר הַהוּא.  וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ--בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֹתָם". [שמות א, א- ח']

המילה הראשונה "וְאֵלֶּה" מתחילה בוו החיבור - במטרה לרמוז: כי ספר בראשית - הוא ספר האבות ואילו ספר שמות- הוא ספר הבנים.

התורה מתארת את פרעה - כמלך  חדש המתרשם מקצב התרבות עם ישראל במצרים והדבר מהווה בעיניו  בעיה המטרידה  את מחשבותיו . הוא גוזר גזרות קשות על עם ישראל, אך הדבר אינו מועיל  כפי שהכתוב מתאר:

"וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שמות א', י"ב]

לכן הוא פונה אל המיילדות העבריות בבקשה :

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר, בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן, עַל-הָאָבְנָיִם:  אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה.   וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת, אֶת -הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים-

וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, לַמְיַלְּדֹת, וַיֹּאמֶר לָהֶן, מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה; וַתְּחַיֶּיןָ, אֶת-הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ  הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה, כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת:  כִּי-חָיוֹת הֵנָּה, בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים, לַמְיַלְּדֹת; וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ, מְאֹד. וַיְהִי, כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת -הָאֱלֹהִים; וַיַּעַשׂ לָהֶם, בָּתִּים.  וַיְצַו פַּרְעֹה, לְכָל-עַמּוֹ לֵאמֹר:  כָּל-הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל-הַבַּת, תְּחַיּוּן". [שמות א, ט"ו-כ"ב]

השאלות הן:

א] מה מאפיין את פרעה מלך מצרים?

ב] מאין שאבו המיילדות את כוחן?

תשובות

פרעה מלך מצרים.

נאמר: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף.  וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ:  הִנֵּה, עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.  הָבָה נִתְחַכְּמָה, לוֹ:  פֶּן-יִרְבֶּה, וְהָיָה כִּי-תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם-הוּא עַל-שֹׂנְאֵינוּ, וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ. וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה--אֶת-פִּתֹם, וְאֶת-רַעַמְסֵס.  וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". [שמות א', ח'- י"ג]

רש"י סובר: יש מחלוקת  בין רב ושמואל: "אחד אמר: שמדובר במלך חדש ממש – לפי שכתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ"

ואחד אמר: שאותו מלך היה ,אלא התחדשו גזרותיו וההוכחה לדבריו: שלא כתוב "וימת וימלוך" [סוטה י"א]

לגבי המלך החדש שנאמר עליו: "אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף".  על כך מתעוררת השאלה: כיצד יתכן שאותו מלך חדש לא הכיר את יוסף? וכי לא שמע על יוסף שהציל את מצרים מהרעב ? והיה מישנה למלך  "והיה לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים" ? מתברר שאותו מלך חדש עשה את עצמו כאילו לא ידע על יוסף,

אונקלוס אכן - כך סובר: שאותו מלך חדש - עשה את עצמו כאילו לא ידע את יוסף , וביטל את החוקים שעשה יוסף לטובת בני ישראל.

על פי שמות רבה [א', ט'] "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם"

חז"ל שואלים : מדוע נקרא "מלך חדש" הרי זה היה פרעה? אלא שבאו המצרים ואמרו לפרעה: בוא ונזדווג  לאומה זו ! אמר להם: שוטים אתם, עד עכשיו משלהם אנחנו אוכלים, והיאך נזדווג להם? אילו לא יוסף - לא היינו חיים! כיון שלא שמע להם [המלך לא הקשיב לדבריהם] הורידוהו מכיסאו שלושה חודשים, עד שאמר להם: כל מה שאתם רוצים לעשות, הריני עושה, והשיבו אותו[השיבו אותו למלוך] לכן כתוב: "וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ",

בהמשך המלך פרעה מטיל גזרות על עם ישראל, אך הוא מבחין שהדבר אינו מועיל : "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ, כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ; וַיָּקֻצוּ, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"

על כך אומרים חז"ל: הרי כתוב "כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹוץ";

זוהי לשון עתיד: מכאן לומדים כי אין התורה מדברת על בני ישראל במצרים בלבד , אלא על עם ישראל בכל דור ודור כאשר האויבים  מציקים לעם ישראל ורוצים חלילה להשמידנו- ככל שירצו לענות ולהצר לנו-"כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ";עם ישראל יצא מכור הסבל ועינויים – יותר מחושל ומלוכד שבעתיים!

מקור כוחן של המיילדות.

ישנו פירוש מעניין המסביר: פרעה ידע כי כל זמן שהמיילדות היו נקראות בשמותיהן העבריים: "יוכבד" ו"מרים" לא יהיה  ביכולתו לבקש  גזרה כה אכזרית - להמית, חלילה את ילדי ישראל לכן, תחילה  ציווה לשנות את שמותיהן ל"שפרה" ו"פועה" היה בטוח כי בשמות מצריים - הדבר עשוי  לשנות את מהותן ואופיין עד כי תהיינה מוכנות לרצוח  את ילדי ישראל ורק אחרי זה נתן להן את הציווי" אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה." 

השם של האדם - זו המהות שלו - טמיעת השם משפיעה על הטמיעה הפנימית של אופיו ורוחו של האדם. [הה"צ רצ"א מדינוב]

למרבה הפלא, המיילדות סירבו לקיים את גזרתו של פרעה- סוד כוחן היה טמון ביראת האלוקים שלהן, וההוכחה לכך- שנאמר: "ותיראנה המיילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את – הילדים"[שם ,א, י"ז]

מסיבה זו - גם היה להן כוח ואומץ לענות לפרעה כאשר שאל אותן מדוע החיו את הילדים ?"ותאמרנה המיילדות אל פרעה כי לא כנשים המצריות  -  העבריות כי חיות הנה בטרם אליהן המיילדת וילדו"  [שם, א, י"ט]כאן המיילדות משמשות סמל ודוגמא מוחשית לעבודה רוחנית.

לכן קיבלו את שכרן על יראת האלוקים שלהן כפי שנאמר: "ויהי כי  יראו המיילדות את האלוקים ויעש להן בתים" הדבר מוסבר גם במדרש רבה על הפסוק: "וייטב אלוקים למיילדות" [פרשה א, ט"ז]

הרי נאמר: "ויאמר לאדם: הן יראת ה' היא חוכמה" [איוב כ"ח, כ"ח] ושכר היראה- היא תורה והיות ויוכבד הייתה יראה מהקב"ה - העמיד ה' ממנה את משה שניתנה התורה על ידו.

התורה  נקראת גם על שמו: "זכרו תורת משה עבדי" [מלאכי ג]

מרים יצא ממנה בצלאל  - שהיה מלא חוכמה כפי שכתוב: "ואמלא אותו רוח אלוקים" ועשה ארון לתורה שנקראת: טוב.

ורש"י אומר : כי השכר שהמיילדות קיבלו - בתי כהונה, בתי- לוויה ובתי מלכות.

מכאן לומדים :לאיזה  כוח עצום זוכה אדם בעל יראת אלוקים

ולאילו מעלות הוא מגיע.

גם דוד המלך מזכיר את עניין היראה:

"ראשית חוכמה יראת אלוקים, שכל טוב לכל- עושיהם, תהילתו עומדת  לעד".  [תהילים קי"א, י]

לסיכום לאור האמור לעיל:  ניתן להסיק: כי באמצעות יראת שמים - ניתן להפוך גזרות לברכות וישועות בכל עת! כאז כן עתה בימים אלו בה אנחנו  נלחמים כנגד אויבים אכזרים –כדברי דוד המלך:

"יִרְאַת יְהוָה, טְהוֹרָה--עוֹמֶדֶת לָעַד" [תהלים י"ט, י']

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פַּרְעֹה וְהַמְּייַלְּדוֹת/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פַּרְעֹה וְהַמְּייַלְּדוֹת

 שִׁיר מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְן ©

וַיְהִי הַיּוֹם הִתְקַדְּרוּ שָׁמַיִם

וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ בְּמִצְרַיִם

יִשְׂרָאֵל מִתְרַבִּים כַּמַּיִם

פַּרְעֹה  כּוֹעֵס נִסְעָר כִּפְלַיִם.

 

 חִיֵּפשׂ דְּרָכִים וְלֹא הִסֵּס

לְבַצֵּר פִּתֹם  וְגַם רַעַמְסֵס

עַל יִשְׂרָאֵל הַטִּיל עַבְדוּת

לְלֹא רַחֲמִים- בִּטֵּל חֵירוּת.

 

 חִישׁ הִזְעִיק המְּיַילדוֹת

 פּוּעָה וְשִׁפְרָה הָעִבְרִיּוֹת

 אוֹתָן צִיָווה לְיַשֵּׂם גְּזֵרוֹת:

 לְהָמִית בָּנִים לְהַחֲיוֹת בָּנוֹת.

 

אַךְ מִפְּנֵי יִרְאַת אֱלוֹקִים

בְּחָכְמָתָן תַּחֲיֶינָה הַיְּלָדִים

בִּפְנֵי פַּרְעֹה מִצְטַדְּקוֹת

לֹא כְּנָשִׁים הַמִּצְרִיּוֹת ,הָעִבְרִיּוֹת.

 

 אֱלוֹקִים מֵיטִיב לִמְייַלְּדוֹת

 מַעֲנִיק  תְּשׁוּרוֹת יְקָרוֹת

 בָּתֵּי כְּהֻנָּה לְוִיָּה וּמַלְכוּת

 כְּתָרִים אַדִּירִים -לזוֹ הַשְּׁלִיחוּת.

 הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת: פָּרָשַׁת :שְׁמוֹת [חֻמַּשׁ שְׁמוֹת]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויחי- צדיקים במותם נקראים חיים- כיצד?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 

פרשת ויחי- צדיקים במותם נקראים חיים- כיצד?

 מאמר מאת:  אהובה קליין

 יצירותיי לפרשה:

ציורי תנ"ך/ יוסף נופל על פני יעקב אביו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מבקש מיוסף לא להיקבר במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מזכיר ליוסף את הבטחת הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את אפרים ומנשה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את בניו טרם מותו/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יהודה- בפי יעקב: "גור אריה יהודה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ דגל שבט יהודה / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט זבולון/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט נפתלי/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שבט דן נלחם באויב/ ציירה:  אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יוסף ואחיו שבים למצרים מהלוויית אביהם/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ המצרים מבכים את מות יעקב אבינו/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/  האחים  חוששים מנקמת יוסף אחרי מות אביהם/ ציירה: אהובה קליין 

(c)

ציורי תנ"ך/ יוסף אומר לאחיו: כי הכל מאת אלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/יוסף לעת זקנתו/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ [דיפטיכון] הצלחת יוסף במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

Joseph succeeds and transcends and ages in Egypt

Biblical paintings by Ahuva Klein-

פרשה זו נקראת בשם :"ויחי" למרות שבסופה - ישנו תיאור מות יעקב ואף הלווייתו לקבורה במערת המכפלה - כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק -לוֹ.  וַיְצַו יוֹסֵף אֶת-עֲבָדָיו אֶת-הָרֹפְאִים, לַחֲנֹט אֶת-אָבִיו; וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים, אֶת-יִשְׂרָאֵל.  וַיִּמְלְאוּ-לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם, כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים; וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם, שִׁבְעִים יוֹם.  וַיַּעַבְרוּ, יְמֵי בְכִיתוֹ, וַיְדַבֵּר יוֹסֵף, אֶל-בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר:  אִם-נָא מָצָאתִי חֵן, בְּעֵינֵיכֶם--דַּבְּרוּ-נָא, בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר.  אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה.  וַיֹּאמֶר, פַּרְעֹה:  עֲלֵה וּקְבֹר אֶת-אָבִיךָ, כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ.  וַיַּעַל יוֹסֵף, לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו; וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל-עַבְדֵי פַרְעֹה, זִקְנֵי בֵיתוֹ, וְכֹל, זִקְנֵי אֶרֶץ-מִצְרָיִם.  וְכֹל בֵּית יוֹסֵף, וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו... " [בראשית נ', א'-ט']

השאלות הן:

א] מה משמעות  המילה: "ויחי" ונפילת יוסף על פני אביו?

ב] מדוע דרש יעקב להיקבר בכנען- בחברון  מערת המכפלה?

תשובות.

משמעות שם הפרשה: "ויחי"

חז"ל  מייחסים חשיבות רבה למילות הפתיחה של הפרשה: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה". לעומת זאת כאשר חזר יעקב - משהותו בניכר נאמר: "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו--בְּאֶרֶץ, כְּנָעַן".[להלן ל"ז, א'] וההבדל בין המילה: "וישב"- זוהי ישיבת קבע והוא קיים רק לגבי ארץ ישראל, אך מנגד על ישיבת יהודי בגלות - אין היא נחשבת לישיבת קבע, אלא היא באה להחיות את הנפש עד יעבור זעם - מטעם זה נאמר על יעקב: על תקופת שהיית יעקב ומשפחתו:" "וַיְחִי יַעֲקֹב..."בבחינת שהייה זמנית.

רבינו בחיי מסביר: המילה: "ויחי"- עולה בגימטרייא - שלושים וארבע - מספר המרמז: לשנים הטובות והשמחות בחיי יעקב, שעליהן ראוי להגיד: "ויחי יעקב.."

למרות שיעקב אומר לפרעה במצרים: "וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" לעומת זאת שבעה עשר השנים בסוף ימיו של יעקב במחיצת יוסף היו השנים הטובות והמאושרות- שנים שכוללות שתי תקופות שוות של שבע עשרה שנים :

א] שבע עשר השנים הראשונות בחיי יוסף עד שנמכר למצרים.

ב] שבע-עשרה השנים האחרונות בחיי יעקב שבהן התאחדה כל המשפחה השסועה במצרים.

חז"ל סוברים כי יש כאן משהו חינוכי, במילים "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה"[ בראשית  מ"ז, כ"ח] מזכיר גם את הפסוק: "אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב, יוֹסֵף בֶּן-שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת-אֶחָיו בַּצֹּאן"[ בראשית  ל"ז, ב'] מהפסוק הזה לומדים: שיוסף היה צעיר בן שבע עשרה כשהופרד בכוח הזרוע מאביו ומכל בני משפחתו ונמכר לעבד במצרים. יעקב אבינו קיים ,אפוא ,מצוות לימוד וחינוך כלפי בנו יוסף במשך שבע עשרה שנים, משום כך מדגיש בפנינו הכתוב, שאין ה' מקפח שכר מצוות ומעשים טובים של כל אדם. וכך זכה יעקב לגמול מושלם מצד יוסף ובניו, שקיימו בו בסוף ימי חייו: מצוות כיבוד אב במשך שבע עשרה שנים תמימות- מידה כנגד מידה.

[מתוך ספר "התמצית" / מאיר ינאי] מצאתי הסברים מעניינים נוספים- למילה: "ויחי":

"ויחי"- הכוונה: לחיות נכון - באהבה וביראה, מידת יעקב- היא לראות ולהבין מה המטרה בחיים - לשם מה חיים?

"וְאַתָּ֖ה מְחַיֶּ֣ה אֶת־ כֻּלָּ֑ם וּצְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם לְךָ֥ מִשְׁתַּחֲוִֽים"׃ [נחמיה ט', ו] הכוונה: ה' מחיה את כל הנבראים.

"כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר" [תהלים ל"ו, י' ]

התורה, - היא  מלשון הוראה  היא תורת חיים. "ובחרת בחיים למען תחיה" [דברים  ל', י"ט]

התורה נקראת בשם: "תורת חיים" לפי שנאמר: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" [משלי ג', י"ח]

ישראל נקראו: חיים- שנאמר: "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם".[דברים, ד', ד']

ארץ ישראל נקראת "חיים" שנאמר: "וְנָתַתִּ֥י צְבִ֖י בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים"׃

[יחזקאל כ"ו, ו]

נפילת יוסף:

נאמר: "וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק - לוֹ".

רש"ר מסביר: יש בנפילה זו רמז להתעוררות רגשית עוצמתית – כאשר אדם נופל כביכול שלא מרצונו ,יוסף נפל על פני אביו ובכה ומשאזלו כוחותיו –הוא נישק - נשיקת פרידה את אביו.

חשיבות בקשת יעקב להיקבר במערת הכפלה.

יעקב מרגיש כי הגיעה לשיבה טובה ועליו לדאוג למקום קבורתו בכנען ,לכן הוא מבקש מיוסף שאינו מעוניין להיקבר במצרים - אלא בארץ ישראל:

על פי רש"י שלושה טעמים לכך:

א] סופה של מצרים ללקות במכת הכינים - כמו שנאמר:

"כָּל עֲפַר הָאָרֶץ הָיָה כִנִּים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" [שמות  ח', י"ג]

והיות והכינים האלה זוחלים תחת גופו ומצערים אותו-סירב להיקבר שם..

ב] אין מְתֵי חוּץ לָאָרֶץ חיים- קמים לתחיה ,אלא בצער גלגול מחילות - שעתידים להתגלגל במחילות  מתחת לפני האדמה עד ארץ ישראל כדי לקום לתחייה.

ג] כדי שהמצרים לא יעשו את מקום קבורתו למקום של עבודה זרה.

יעקב מצווה  את בניו לקברו במערת המכפלה:

"וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי:  אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי.  בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:  אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי-- לַאֲחֻזַּת-קָבֶר". [להלן מ"ט, כ"ט-ל"א]

רש"ר מדגיש: כי יעקב מזכיר את מקום הקבורה המדויק בכנען - מערת המכפלה.  עבור הבנים יהיה זה צורך וזכות להתעסק עם גופו והזכות להיקבר עם אבותיו- ניתן לראות איך הקפיד לשמור על הסדר וזכויות הקניין על המקום- שהרי אברהם אבינו רכש את הקבר והשדה בחברון בכסף מלא!

ה"משך חכמה" [ויקרא כ"ו, מ"ד]מבאר: יעקב לא היה מעוניין שיהיה קבור במצרים- מהחשש שמא ירצו בניו להישאר שם- ויסרבו לעזוב את קבר אביהם. לכן בא החשש, שמא  יתבוללו, חלילה- במצרים.

"ואם היה קבור יעקב אבי - כל שבטי ישראל שם, הלא היו מתייאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם והיה בטל הייעוד האלוקי עליהם.."

"על פי עקדת יצחק" יעקב הזכיר את "מקנה השדה והמערה אשר  בו - מאת בני חת- מהחשש, שמא כבר נשכח במשך שבע עשרה השנים שיעקב ובניו היו במצרים - ויורשי הבעלים הראשונים יערערו על זכותם של בני יעקב לקבור שם את אביהם [מה שבאמת קרה לפי חז"ל]

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: לאורך כל חייו- יעקב היה איש אמונה -מחובר לאלוקים-ברמ"ח  אבריו - הוא דאג שהתורה תלווה את כל משפחתו  תמיד ובהמשך גם לדורות הבאים- לכן שם הפרשה: "ויחי"- בא למרות תיאור  מותו ומעיד כמה נכונים דברי חז"ל:

"צדיקים במיתתם קרויים חיים" [מסכת ברכות י"ח, ע"ב:]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)