בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
עצים ואנשים – יחסי גומלין ביניהם לאור
התנ"ך.
הימים חולפים במהירות והנה כבר
באופק מתקדם לעברנו חג עליז במיוחד-האהוב
על כולנו.הלוא הוא חג ט"ו בשבט-ראש השנה לאילנות.מקור החג:"ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה,באחד בתשרי
ראש השנה לשנים ולשמיטות וליובלות,לנטיעה ולירקות.באחד בשבט ראש השנה לאילן,דברי בית
שמאי,ובית הלל אומרים בחמישה עשר בו"[מסכת ראש השנה ב,א]יש אומרים: כי בראש השנה לאילנות,העצים
עצמם צריכים לעשות חשבון נפש,בדומה לאדם,העושה חשבון נפש בראש השנה,ולשאול את
עצמם,האם התמידו לצמוח לגובה,בדומה לאדם ששואף להתעלות ולהתקדם כלפי מעלה?האם דאגו לסביבתם כראוי? כגון שסיפקו
מפירותיהם לסביבתם –בדומה לאדם המקיים מצוות וגם דואג לזולתו.בט"ו בשבט נוהגים לנטוע עצים ולערוך סעודה חגיגית אשר בה
אוכלים מפירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל.החל מיום זה גוברת כוחה של השמש והיא
מגביהה את מסלולה, שעות האור מתארכות והלילות מתקצרים ואנו קרבים לימות החמה.ביום זה מתחיל להתחולל שינוי בעצים:"יום
שבו מתלחלחין עצי אילנות ומתחילים לשתות ולחיות"כלומר העלים מתחילים לפרוח.מעניין כי בתנ"ך אנו פוגשים עצים ובצידם אנשים.כבר בתחילת חומש בראשית מתואר האדם בסביבת גן העדן כנאמר:"וייטע ה' אלוקים
גן-בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר" ובהמשך נאמר:"וייקח ה' אלוקים
את- האדם ויניחהו בגן העדן לעובדה ולשמרה" [בראשית ב,ט"ו]מכאן שבדרך כלל העץ זקוק לעזרת האדם-על
מנת שיתפתח יפה ובסופו של דבר האדם
ייהנה ממנו.אברהם אבינו מקבל בסבר פנים יפות את
שלושת המלאכים הבאים לבקרו,באומרו:" יוקח נא מעט- מים ורחצו רגליכם והשענו תחת
העץ:"[בראשית י"ח,ד]על כך ישנו פירוש מעניין המסביר כי: היה זה עץ אשל-המסמל שלושה
דברים הנדרשים במצוות הכנסת אורחים:אכילה,שתייה,לינה,או
ליווי.דבורה הנביאה אשר הייתה גם שופטת, הייתה
יושבת בצל עץ התומר-שהוא עץ התמר כפי שהדבר מתואר בספר שופטים:"ודבורה אישה
נביאה אשת לפידות היא שופטה את- ישראל בעת ההיא,והיא יושבת תחת-תומר דבורה בין
הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט" [שופטים ד,ד-ה]כנראה ,היות והייתה צדיקה ישבה דווקא
תחת עץ זה,אשר עליו נאמר:"צדיק כתמר יפרח.."עץ התמר הוא משבעת המינים וענפיו
מכוונים לכל עבר,הוא משמש גם לנוי ופירותיו לאכילה.כך הוא הצדיק,אשר קובע עיתים לתורה
ופירותיו מתוקים-היינו בניו ממשיכים את דרכו הטובה ומפיצים כמוהו תורה לכל עבר,והוא משמש כנוי לסביבתו הקרובה והרחוקה
בעצם נתינתו דוגמא אישית לאחרים.מעניין כי אישה טובה משולה לענפי
הגפן,כפי שהדבר מתואר בתהילים:"אשתך כגפן פורייה"והכוונה : אישה טובה משתבחת ומשתכללת עם
השנים,בדומה ליין,ככל שהוא ישן יותר הרי הוא משתבח יותר.המשכן של עם ישראל אשר היו נושאים אותו
- בדרכם במדבר-לכל מקום, ביסודו היה עשוי מעצי שיטים.ומהיכן היו להם עצי שיטים? על כך הרבה
פירושים,אבן עזרא טוען: כי ליד הר סיני היה יער של עצי שיטה ולשם היו הולכים בני
ישראל,כורתים את העצים ותורמים אותם לצורך הקמת המשכן.לעומתו,רש"י אומר: כי יעקב אבינו
ראה ברוח הקודש שבני ישראל עתידים לבנות משכן, לכן לקח עימו עצים כשירד למצרים -
במטרה לגדלם שם על מנת שכאשר בני ישראל
יצאו משם לכיוון המדבר ייקחו איתם ביציאתם את העצים למטרת הקמת המשכן.גם חלק מכלי המשכן היו עשויים ביסודם
מעץ:הארון,השולחן,מזבח הזהב ומזבח הנחושת.יותר מאוחר כאשר נבנה בית המקדש- כמקום
קבוע לשכינה,הרי ביסודו נבנה מעצי ארזים הגדלים בצור שבלבנון ונשלחו על ידי חירם
מלך צור לשלמה המלך,כמו שנאמר:"ויהי חירים נותן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים
כל-חפצו: ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חיטים מכולת לביתו ועשרים כור שמן כתית כה
ייתן שלמה לחירם שנה בשנה"[מלכים- א,ה,כ"ד-כ"ז]לאור האמור לעיל, ניתן לראות בברור את
יחסי הגומלין בין האנשים לעצים בתנ"ך.מי ייתן ודברי ישעיהו הנביא יתגשמו
במהרה כפי שנאמר על אחרית הימים:"אתן במדבר ארז, שיטה והדס ועץ שמן
. אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו "המדבר בארצנו בע"ה עתיד להיות מקום
פורה –אשר בו עצים פורחים ומשגשגים.[ישעיהו מ"א,י"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה