פרשת בשלח -פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת בני ישראל?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בשלח- מדוע פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת ישראל ממצרים?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה:

ציורי תנ"ך/   קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים- "לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" /  ציירה: אהובה קליין (c)

ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל- העם ...ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו"

[שמות י"ד,ו]

ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את  סוסו למרכבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו  בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את  יד  אלוקים[הנס]/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי  תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד האש  בלילה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל / ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ משה ממתיק את המים במרה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים באילים /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ציורי תנ"ך/ איסוף המן  במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

בפרשה זו מתארת לנו  התורה- באיזה אופן יצאו בני ישראל ממצרים ומה אירע לפרעה כאשר  נודע לו הדבר:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן.  וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ.  וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח עִמּוֹ.  וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ.  וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים בְּיָד רָמָה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת, לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן...."  [שמות פרק י"ד, ד-י' ]

השאלות הן:

א] מי בא לבשר לפרעה שבני ישראל כבר יצאו לדרך?

ב] מדוע  פרעה ועבדיו התחרטו על  יציאת בני ישראל ממצרים?

תשובות.

פרעה מתבשר על יציאת  ישראל.

רש"י מסביר: פרעה שלח את הקצינים הממונים על העבדים  ללוות את בני ישראל -למשך שלושה ימים שבסופם היו צריכים לשוב חזרה  למצרים .כיוון שראו שבני ישראל אינם חוזרים ,באו מיד והודיעו לפרעה-ביום הרביעי ואז  ביום רביעי וחמישי המצרים ובראשם פרעה רדפו אחריהם.

 רש"י  מביא את דברי מכילתא   ובכך משיב על השאלה: וכי עד כה פרעה לא ידע שבני ישראל יצאו ממצרים? אלא  עתה נודע לו שהם הלכו - שלא על מנת לשוב בתום שלושה ימים.

מכילתא מביא כמה דעות בנוגע למבשרים:

א] הקצינים הממונים על העבדים בישרו זאת לפרעה.

ב] דורכיות הודיעו לו - שומרים.

ג]  עמלק בא לבשר לו.

הרמב"ן מסביר: כאשר הגיעו בני ישראל- ל- פי, הַחִירֹת, דבר זה נודע  לפרעה ואמר: הרי העם ברחו והם נבוכים במדבר ואינם הולכים כהבטחתם למקום ידוע לזבוח זבחים  ומה גם שיצאו בשירה ,בשמחה ובתופים וכינור - כיאה לאנשים הנגאלים מעבדות לחירות ולא כעבדים המתכוננים לשוב לעבודתם , כל זה הוגד לפרעה.

חרטתם של פרעה ועבדיו.

האגדה מספרת: בעוד המצרים היו עסוקים בקבורת  בכוריהם שמתו במכה העשירית, ויהי כעבור שלושה ימים -קמו אנשים רבים ממצרים לרדוף אחרי בני ישראל ולהשיבם מצרימה.

הם החלו מתחרטים ואומרים זה לזה:" מה זאת עשינו, כי שילחנו  את העברים אשר עבדו לנו את כל עבודותינו בבית ובשדה חינם אין כסף ! הבה נתאספה כולנו והשבנו אותם בחוזקה.

רש"י מתייחס בהמשך למילים: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה.."- נהפך פרעה ממה שהיה, שהרי אמר להם:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".[שם י"ב, ל"א]

כעת גם נהפך לב עבדיו שבעבר  היו אומרים: "עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם"  [שם, י, ז] אך כעת נהפכו גם הם לרדוף אחרי בני ישראל כדי להחזיר את הממון שהשאילו להם, גם בדברים אלה מסתמך רש"י על מכילתא.

בדרך כלל במקרא "הפיכת הלב" מבטא שינוי מהותי בטבע האדם - כפי שנאמר על שאול [שמואל-א.י, ו]

"וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר".

עוד נאמר:[שם, י, ט]

"וְהָיָה כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים לֵב אַחֵר"

וכן נאמר על המצרים אחרי מות יוסף:

"הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו". [תהלים  ק"ה, כ"ה] – לכן  הפיכת הלב-  משמעה- חרטה על מה שסוכם.

בעל  "חמדת שלמה" מסביר:  כי רק על עבדי פרעה  מפרש רש"י למה הפכו ליבם לרדוף אחרי בני ישראל? וזאת כדי להשיב לעצמם את ממונם שהשאילו להם טרם צאתם, אך על פרעה לא מוסבר מדוע התחרט והתשובה לכך היא: כפי שהכתוב מגלה לנו את הטעם:

"וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם.."  [שמות י"ד, ד] וזאת מפני שרק פרעה הרשיע הרבה ,לכן נענש בחיזוק הלב וזאת בניגוד לעבדיו שדווקא המליצו לשחרר את בני ישראל ממצרים.

מכאן ניתן להבין: מדוע ציווה הקב"ה לבני ישראל להשאיל מהם כסף וזהב.. ולא כפה על המצרים לתת  להם רכוש במתנה, אלא שמלך מלכי המלכים נתן למצרים עילה לרדוף אחרי ישראל בשביל הממון.

על פי שו"ת בית הלוי: האמת  היא, שמטרת  פרעה  להעביד את ישראל- לא הייתה לשם תועלת כי  "למען ענותו בסבלותם" ולהשכיח את תורת ה' ,זאת על מנת למנוע מהם שיתעלו על המצרים באמונתם הנעלה, ולא הסתפקו  ברווח הכספי שהיה להם מעבודתם ,אלא הטילו עליהם גם שרי מיסים לענותם, אך בסוף נשברו   ונכנעו לבקשת משה- מפני שראו  שעם ישראל מתחזק באמונתו- לכן הבינו שהם לא הצליחו לדכא את אמונתם, אך כשחלף לו הזמן המצרים החלו להבין כי מלבד קנאת הדת - בני ישראל היוו עבורם מקור פרנסה חשוב והצטערו באומרם:

"מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ". 

על פי  "שפתי כהן". פרעה ידע היטב ,אם היהודים לא יישארו במצרים- אזי עתיד הוא לאבד את כל ממשלתו - כי יכול היה לנצל את שלטונו רק לגבי בני ישראל שאותם אפשר לנגוש ולענות ללא כל הפרעה וכך הוא מאז ומתמיד: שונאי ישראל עולים לגדולה על ידי נגישת יהודים , היות וכלפי היהודים הם יכולים בנקל להפגין את שלטונם כפי שנאמר: כל המיצר  לישראל נעשה ראש.

ה"אור חיים" הקדוש שואל, וכי היה צורך להטעות את פרעה  ולבקש שבני ישראל ילכו רק לשלושה ימים לזבוח זבחים לה' ואחרי כן ישובו למצרים. ועוד ציווה את ישראל להשאיל כלים וממון מהמצרים, ואיך הקב"ה מצווה לעשות דברים מתוך עורמה?

ברור הדבר, שהקב"ה  מסוגל להשיג את מטרותיו בדרכים טבעיות, אלא הקב"ה רוצה ללמד את עם ישראל את דרך המלחמה לדורות- כיצד צריך עם נרדף  להתנהל מול אויבים המאיימים עליו:

התכלית: להרוג  את האויב ,כי כל עוד אויבי ישראל רודפים אחרינו, אין עם ישראל יכולים לשבת  במנוחה במקומם. תמיד יחושו מאוימים ויחיו בפחד מהעתיד הצופן להם מצב לא בטוח- הן מפני איומים והן מפני מלחמות שעלולות להפר את שלוותם.

לכן כדי לפתור את הבעיה הזו ולגרום לאויב  ליפול באופן מוחלט, בהחלט מותר ואף צריך להתנהג מולו בעורמה - ההתמודדות מול האויב מתנהלת עם השפה שלו, כפי שנאמר:

"עִם נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". [תהלים י"ח, כ"ז] מול רשע  יש להשתמש בכל התחבולות ומצווה לחסלו באופן טוטלי כפי שנאמר:

"הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"- המקור: מהתלמוד הבבלי - בפירוש לשמות כ"ב, פסוק א:,

 לכן ברור הדבר: שיש להשתמש בתחבולות שונות, כולל עורמה ושקר על מנת להביסו.[מתוך ספר: שו"ת הפרשה/ הרב יחזקאל שינפלד]

לסיכום, לאור האמור לעיל, אומנם לאחר מכת בכורות- פרעה  ועבדיו התירו לצאת לישראל מארצם ואף השאילו להם כסף וזהב ועוד.

אלא, שהם הוטעו בכך שהובטח להם- כי יציאת ישראל- היא לזבוח זבחים לה' ולשוב בתום שלושה ימים.

מתברר, שאלוקים מסובב הסיבות ,בכוונה ,הפך את לב פרעה ועבדיו ופעל  כלפיהם בעורמה- על מנת להעניק לעם ישראל הוראות  גם לדורות הבאים כיצד להתנהל מול אויב אכזר   השואף להשמיד את ישראל כפי שהכתוב אומר: "הַבָּא לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"

ההפטרה:
 שופטים פרקים ד'- ה'.

 מתוך ההפטרה- קטע:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן.   וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ.   וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ.   וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה......"


ציורי תנ"ך/ דבורה אשת לפידות משוחחת עם  ברק/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת- תחת עץ התומר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ט"ו בשבט חל  בע"ה בשבוע הבא:
 הנה כמה ציורים  בנושא: העצים"


ציורי  תנ"ך/  הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה  מקדש מגזעי עצים ששלח לו- חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה והבשורה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה והבשורה

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 הסכיתו ושמעו מה נורא

 פרעה נתבשר  בשורה

 מה רבה ההוֹנָאָה

 ישראל יצאו בעורמה.

 הפָּרַשׂ  על סוס מהיר

 את פרעה  מַסְעִיר

 ליבו נהפך כגלגל

 מלך ביש מזל!

רועד מבולבל ונָבוֹךְ

כיצד יצא מהמָבוֹךְ

תר אחר תַּחְבּוּלָה

לשים קץ להֲמֻולָּה.

 לפתע רקם פִּתְרוֹן

 כבודו ירד לטִמְיוֹן

 רכבו מיהר לאסור

לסוס  מלכותי צחור.

הערה: השיר בהשראת פרשת בשלח [ ספר שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה מגרש את משה מארמונו/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- Pharaoh

banishes Moses  from his palace

"וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת".

 [שמות י, ע"ח]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא- מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בא - מי היה פרעה ומדוע גירש את משה?

מאת: אהובה קליין.

היצירות שלי לפרשה זו:




ציורי תנ"ך/ "בא אל פרעה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך / פרעה מגרש את משה מארמונו/  ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מכת החושך/ ציירה: אהובה  קליין (c)

ציורי תנ"ך/ פרעה נכנע  וקורא למשה ואהרון  לאות הסכמתו לשחרר את העם/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מכת החושך במצרים-אינה פוגעת בישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ קורבן הפסח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ ליל שימורים במצרים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עבדי פרעה חולקים עליו/ ציירה: אהובה קליין (c)

וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם.

ציורי  תנ"ך/ מכת בכורות / ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי  תנ"ך/ כניעתו של פרעה בחצי הלילה/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ בני ישראל יוצאים ברכוש גדול ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בפרשת  זו  גאוותנותו של פרעה מגיעה לממדים הנוסקים  לשמים ,כפי שהכתוב מתאר:

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל-מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת-יְהוָה--רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם, יֻצָּג:  גַּם-טַפְּכֶם, יֵלֵךְ עִמָּכֶם.  כה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ.  כו וְגַם-מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ, לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה--כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח, לַעֲבֹד אֶת-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ; וַאֲנַחְנוּ לֹא-נֵדַע, מַה-נַּעֲבֹד אֶת-יְהוָה, עַד-בֹּאֵנוּ, שָׁמָּה.  כז וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה; וְלֹא אָבָה, לְשַׁלְּחָם.  כח וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.  כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ". [שמות י, כ"ד- כ"ט]

 השאלות הן:

 א] מי היה פרעה?

 ב] מדוע גירש פרעה את משה מארמונו?

תשובות.

פרעה

כבר בתחילת חומש שמות מפרש  רש"י -  מי היה פרעה?

וטוען כי נחלקו הפרשנים:

פירוש א] זה היה אותו פרעה מימי יוסף ואחיו, אלא  שהתחדשו גזרותיו.

פירוש ב] מלך חדש היה אשר לא הכיר את דור יוסף ופמלייתו.

רבינו בחיי מציין: כי התורה אינה מכנה את פרעה בשם: מלך, אלא רק בשמו הפרטי: פרעה.  הטעם הוא: היות ופרעה חלם על היאור והחלום  מרמז על תחילת מפלתו, ויש גם רמז שבסופו של דבר ילקה במים - בעת יציאת מצרים.  רק במקרה אחד פרעה מוזכר בשם: פרעה מלך מצרים - כאשר  הכתוב מזכיר  את הופעת יוסף  בפניו במטרה לפתור את חלומותיו:  "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל- ארץ מצרים" [שם  מ"א, מ"ו]

הטעם לכך הוא: כי מעלת יוסף - היא סיבת מלכותו של פרעה, שהרי כל ארץ מצרים הייתה יכולה ללכת לאבדון לולא עצתו החכמה של יוסף.

על פי דברי הרב אביגדור הלוי נבנצל: היו שתי מטרות להכבדת לב פרעה -כדברי ה'.

א] "לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה, בְּקִרְבּוֹ". כפי שהרמב"ם מבהיר: הכבדת הלב של פרעה מופיעה כעונש לפרעה מפאת רשעותו כלפי בני ישראל והקשיית הלב שלו  תגרום שימשיך בדרך רשעותו ובעקבות זאת ייענש - הוא וגם העם המצרי, וסופם יהיה לאבדון. [הל' תשובה ו, ג, "שמונה פרקים" פ"ח]

ב] הכבדת לב פרעה כמטרה חינוכית: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת- אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה".    חינוך עם ישראל  לדורות באמונה בקב"ה – שאין  עוד  מלבדו  בבריאה וכך גדולתו מתבטאת בכל המכות שהיכה את המצרים ,ובסופו של דבר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות. [רמב"ם, הל' חמץ ומצה, ז, א]

על פי  האגדה, ניתן ללמוד: כי פרעה היה אדם מאד גאוותן ובתחילת דרכו החשיב את עצמו למלך  יחיד בתבל. חומה גבוהה הקיפה את ארמונו ולארמון היו ארבע מאות פתחים וצמוד לכל פתח חיות אימתניות שומרות - לבל לא יכנסו זרים, היו אלה: נמרים, דובים ואריות.

בבוא אנשים קרואים למלך, החרטומים בציווי פרעה - הכניעו את החיות כדי לאפשר לאותם מבקרים להיכנס פנימה לארמון.

והנה כאשר הגיעו משה ואהרון אל שער חומת הארמון ,חיות אלה נגשו  והיו מלקקים את רגליהם וכאשר הגיעו משה ואהרון לשער הפנימי הבחינו בהם החרטומים ושילחו בהם שני כפרי אריות, משה הרים מיד את מטהו והכפירים נבהלו ומיד החלו גם הם ללקק את רגלי משה ואהרון, כתגובה על כך פרעה זימן את החרטומים אליו לשם בירור העניין, אך משנשבעו שלא הבחינו במשה ואהרון ואין הם יודעים כלל מי הביאם, מיד ציווה פרעה להמיתם.

כאשר נכנסו משה ואהרון  ובקשו מפרעה לשחרר את עם ישראל לחירות - מתוקף ציווי ה'- ענה להם:

מי זה בכלל ה' ? וכי שלח לי מנחה כפי שנוהגים לעשות יודעי שמי? ועוד שואל ממני לבצע את פקודתו? אינני מכיר את אלוקים וגם לא אשלח את ישראל! ובסיימו להגיד את דבריו, הבחין  במשה ואהרון - שקומתם כארז ועיניהם מאירות כחמה והבחין גם במטה הנפלא ביד משה. אמר להם: המתינו פה, אגש לעיין בספריי לדעת מיהו אלוקיכם?

כשחזר אמר להם: לא מצאתי את זיכרון אלוהיכם בין אלוהי כל הארצות, ענה לו משה: אתה חיפשת את אלוקי העברים בין האלוהים המתים, אבל אלוקינו הוא אלוקים חי ומולך על כל העולם! הוא הווה ,היה ויהיה לעד, נברא בטרם יציר כפיו והוא יצר את כל העולם וגם אותך! הוא נוטה שמים ויוסד ארץ קולו חוצב להבות אש, מפרק הרים משבר סלעים,...

ענה להם פרעה: דבריכם- דברי שקר!

אני הוא אדון העולם ייצרתי את עצמי ואת הנילוס יאורי! אז אסף אליו את כל חכמיו ושאלם : אם שמעו  על אלוהיהם של משה ואהרון? ענו לו חכמיו:

כן, בוודאי שמענו עליו:  בן חכמים הוא ובן מלכי קדם, אך פרעה אמר למשה: אינני מכיר את אלוהיכם וגם את ישראל לא אשלח! אמר אלוקים: היות ופרעה דיבר  באופן זה, יבוא יום והוא יודה כי יש מציאות אלוקית  ויאמר:  ה' הצדיק ואני חטאתי  לו, ואל משה ואל אהרון יאמר:

"קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".

בספר "התמצית" מאת: מאיר ינאי ראיתי: "פרעה- אותיות: פה- רע. או, פרע ה'- לכן ה' הכביד את ליבו פה.

פרעה מגרש את משה.

רש"ר [הרב שמשון  רפאל הירש ] אומר: על מילות משה אל פרעה: "גַּם-אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת; וְעָשִׂינוּ, לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ".

בקשת משה מפרעה : שגם פרעה ייתן לו ולישראל זבחים ועולות, למעשה, משה מבקש מפרעה את הצאן  - כדי שעם ישראל יוכלו להקריב קורבנות לה' והרי הצאן מקודש למצרים הם מכבדים אותם מאד כאלים ואליו משתעבדים בעבודה. ואילו היהודים משעבדים על ידי קרבנותיהם ובכך עובדים את ה' .

מוסיף ואומר רש"ר:

"עובד האלילים  מתייחס אל כוחות הטבע שמסביבו ובתוכו כאלוה, ונכנע להם בחוסר ישע, אולם היהודי הורג בקרבנותיו את נציגי הכוחות האלה ובכך מביא את עצמו לידי הכרה ביכולתו לשלוט על כוחות הטבע אשר בתוכו"  באמצעות חירותו הוא שולט על כוחות שליליים אלה - היצר הרע ומתגבר עליהם ונכנע לאלוקים האחד והיחיד הכול- יכול.

מכאן ,לעניות דעתי, נראה שמשה נגע בציפור נפשו של פרעה שהכביד את ליבו עד כדי כך, שהייתה לו עזות המצח להגיד לו:

"..לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת". 

משה שידע על מכת בכורות מראש מדברי ה'  - והבין שהסיום של כל הסיוט עומד להסתיים בקרוב,  ענה לו:

"כֵּן דִּבַּרְתָּ:  לֹא-אֹסִף עוֹד, רְאוֹת פָּנֶיךָ".

לעניות דעתי, יש כאן מסר חשוב מאד לכל אדם: לשמור על לשונו ולחשוב, טרם דיבורו כנאמר:

"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ".[ משלי, כ"א, כ"ג] והרי פרעה לא ידע  שמילותיו יתגשמו במהרה!

עוד נאמר:

אומרים חכמינו ז"ל: "ברית כרותה לשפתיים". כלומר שיש ברית וקשר ישיר בין המילים היוצאות מפינו, לבין  כוח עליון במרומים, והמציאות.

עוד הוסיפו חז"ל: "לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן", כאשר אדם מוציא מפיו דבר שלילי על עצמו ועל חייו, או כאשר הוא מדבר לשון הרע על אדם אחר,  מסביר הזוהר הקדוש: השטן משתמש במילים אלו בשעת סכנה ומקטרג על האדם במילים אלה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, מתברר כי פרעה היה בעל גאווה גדול, תחילה לא הכיר בגדולת ה'- אך המכות בסופו של דבר שברו את רוחו ולאחר מכת בכורות - הוא נכנע ואישר לישראל לצאת את ארצו, וגם אם נסוג מהחלטתו ורדף אחרי ישראל בים סוף - סופו וסוף מרעיו היה אבדון ובכך מתגלית גדולת ה'- הכול יכול,: "אין עוד מלבדו" כמו שנאמר:

"אַתָּה֙ הׇרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהֹוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין ע֖וֹד מִלְּבַדּֽוֹ"

ההפטרה:
 ירמיהו מ"ו.
 הנה קטע מסוף הפרק:

 "וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל--כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד.   אַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם-יְהוָה--כִּי אִתְּךָ, אָנִי:  כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה, וְאֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה, וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ". 

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרעה נשבר,שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

 פרעה נשבר.

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 עת  הופיע משה בארמונו

 העלה פרעה  חרון אפו

 כאש  מבעירה שדות

 לפתע ירא - אובד עצות.

כשמוע  בקשת משה

לנדב לישראל כבש ושה

אלילי מצרים כאבן ועץ

גמר בליבו  לשים קץ!

נתמלא חימה וזעם

גירש משה הפעם :

הִשָּׁמֶר לְךָ - לֵךְ מֵעָלָי

אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי!

 הערה: השיר בהשראת: פרשת  בא [חומש שמות]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מכת הדם/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings by Ahuva Klein- The bloodstain in Egypt

 "וַיְהִי הַדָּם, בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.......   

וַיַּחְפְּרוּ כָל-מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר, מַיִם לִשְׁתּוֹת:  כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת, מִמֵּימֵי הַיְאֹר".

[שמות ז, כ"א - כ"ד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המנהיג האידאלי- בעין התנ"ך מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מבט אל המנהיג האידיאלי - בעין התנ"ך

מאת: אהובה קליין©


ציורי תנ"ך/ משה יורד מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)

בימים אלה כאשר  שוב  אנו עומדים בפני בחירות בפעם  השלישית –דבר  יוצא דופן   בהיסטוריה היהודית -מאז הקמת  מדינת ישראל.

עדים אנו , יום ,יום לדבריהם של המועמדים.

כמה היה מתבקש שכל אחד מהם יעיין בספר הספרים וילמד: מהם  הדרכים הנכונות להגיע לפסגת ההצלחה ולזכות  להנהיג את עם ישראל באופן המושלם ביותר.

לעניות דעתי, חלק מהמועמדים טועים בדרכם ועל כן  ככל שימשיכו  בטעויותיהם בדרך בה הם מתנהלים- פשוט עלולים למעוד במדרון החלקלק שממנו אין  דרך חזרה  והעם יאבד את האמון בהם.

האזרח הקטן מצפה  בצימאון  להקשיב להצעתו של  המועמד- אילו פעולות הוא מוכן לנקוט כדי להיטיב  עם העם ולדאוג לחיים טובים  ואיכותיים בארץ שלנו?

אך יש כאלה – שאין להם מה להציע- אינם שומרים על  לשונם ופשוט פוסלים את האחר באומרם: דברי שנאה ולשון הרע וכמה חייבים להיזהר מנקיטת דרך פסולה זו.

"שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו"

בספר הספרים לומדים אנו, עד כמה חייב אדם להימנע משימוש לשון הרע-  אדם  שהיה נותן דרור ללשונו- היה נענש בידי שמים במחלת הצרעת! ונשלח לשבת מחוץ למחנה תקופה מסוימת.

במדרש ויקרא רבה נאמר: "אמר רבי שמלאי: כשם שיצירתו של אדם אחר בהמה, חיה ועוף [במעשה בראשית] כך תורתו אחר תורת בהמה ,חיה ועוף [השנויה בפרשת "שמיני"]

החת"ם סופר : מסביר: הרי ידוע כי האדם הוא בחיר היצירה ונזר הבריאה כפי שנאמר: "ותחסרהו מעט מאלוקים"[תהלים ה', ו'] היות והאדם נמצא בדרגה כה גבוהה הוא עלול להגיע לידי גאווה ועשוי להגיד: "אדמה לעליון" לכן התורה הקדימה את דיני הבהמה לדיני האדם. זאת במטרה ללמד מסר גדול בחיים: אומנם הצדיקים  עולים במדרגתם  אפילו על  המלאכים ואנשים יכולים בכוח התמדתם להגיע למדרגות גבוהות מאד ולהישגים, לעומתם הטמאים, או המצורעים שהושחתו בחטאים שונים מגיעים לתת רמה ,אפילו פחותים מרמת  בהמות וחיות.

למרות זאת , טומאתם גדולה יותר מטומאת  בעלי חיים.

לכן ביכולתו של האדם באמצעות כוח הבחירה שלו - לנסוק לגבהים  נפלאים, אך מנגד- הוא יכול ,חלילה, להידרדר באמצעות חטאיו למעמקים  של אין סוף.

מנהיג ישר החפץ בטובת העם  מחובר לשורשיו. אינו מקשיב ליועצים  צעירים חסרי ניסיון המציעים לו עצות אחיתופל - דוגמת רחבעם בן שלמה שנפל במלכודת עצת הצעירים וסופו היה רע.

רְחַבְעָם היה מלך יהודה הראשון, בנו של שלמה המלך מאשתו הנוכרייה- נעמה העמונית.

תחילה פנה לזקנים לשאול את עצתם  למען יצליח במלוכה, אך אחר כך פנה אל הצעירים ויישם את הצעתם שנועדה מראש לכישלון:

ו"ַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם, אֶת-הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר-הָיוּ עֹמְדִים אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה אָבִיו, בִּהְיֹתוֹ חַי, לֵאמֹר:  אֵיךְ אַתֶּם נוֹעָצִים, לְהָשִׁיב אֶת-הָעָם-הַזֶּה דָּבָר.  וידבר (וַיְדַבְּרוּ) אֵלָיו לֵאמֹר, אִם-הַיּוֹם תִּהְיֶה-עֶבֶד לָעָם הַזֶּה וַעֲבַדְתָּם, וַעֲנִיתָם, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם דְּבָרִים טוֹבִים--וְהָיוּ לְךָ עֲבָדִים, כָּל-הַיָּמִים.  וַיַּעֲזֹב אֶת-עֲצַת הַזְּקֵנִים, אֲשֶׁר יְעָצֻהוּ; וַיִּוָּעַץ, אֶת-הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ, אֲשֶׁר הָעֹמְדִים, לְפָנָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, מָה אַתֶּם נוֹעָצִים, וְנָשִׁיב דָּבָר, אֶת-הָעָם הַזֶּה--אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלַי, לֵאמֹר, הָקֵל מִן-הָעֹל, אֲשֶׁר-נָתַן אָבִיךָ עָלֵינוּ.  וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּדְלוּ אִתּוֹ לֵאמֹר, כֹּה-תֹאמַר לָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ לֵאמֹר אָבִיךָ הִכְבִּיד אֶת-עֻלֵּנוּ, וְאַתָּה הָקֵל מֵעָלֵינוּ:  כתְּדַבֵּר אֲלֵיהֶם, קָטָנִּי עָבָה מִמָּתְנֵי אָבִי וְעַתָּה, אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד, וַאֲנִי, אוֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים".

לסיכום, לאור האמור לעיל: המתכון להצלחת מנהיגות: להתחבר לשורשים וללמוד גם מטעותם של הנכשלים המתוארים בספר הספרים.

יהי רצון שהפעם נתברך במנהיג טוב וחכם אשר ישכיל להנהיג את העם  ביושר   וברוחניות- דוגמת משה ויהושע- מנהיגים למופת.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)