פרשת
בשלח- מדוע פרעה ועבדיו מתחרטים על יציאת ישראל ממצרים?
מאת: אהובה קליין.
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ קצין מצרי מבשר לפרעה על יצאת בני ישראל ממצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים- "לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים- "לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת" / ציירה: אהובה קליין (c)
ויוגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל- העם ...ויאסור את- רכבו ואת עמו לקח עימו"
[שמות י"ד,ו]
ציורי תנ"ך/ פרעה אוסר את סוסו למרכבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מרים את מטהו בקריעת ים סוף/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל רואים את יד אלוקים[הנס]/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יציאת מצרים ושירת הים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמוד האש בלילה במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מלאך ה' הולך לפני מחנה ישראל / ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/בני ישראל חונים באילים /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ איסוף השליו במדבר/ ציירה:אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ מלחמת עמלק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו מתארת לנו התורה- באיזה אופן יצאו בני ישראל ממצרים ומה אירע לפרעה כאשר נודע לו הדבר:
ציורי תנ"ך/" כי- מחה אמחה את זכר עמלק.."/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
בפרשה זו מתארת לנו התורה- באיזה אופן יצאו בני ישראל ממצרים ומה אירע לפרעה כאשר נודע לו הדבר:
"וְחִזַּקְתִּי
אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ,
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן. וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם, כִּי בָרַח
הָעָם; וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, אֶל-הָעָם, וַיֹּאמְרוּ
מַה-זֹּאת עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ. וַיֶּאְסֹר, אֶת-רִכְבּוֹ; וְאֶת-עַמּוֹ, לָקַח
עִמּוֹ. וַיִּקַּח, שֵׁשׁ-מֵאוֹת רֶכֶב
בָּחוּר, וְכֹל, רֶכֶב מִצְרָיִם; וְשָׁלִשִׁם, עַל-כֻּלּוֹ. וַיְחַזֵּק יְהוָה, אֶת-לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ
מִצְרַיִם, וַיִּרְדֹּף, אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יֹצְאִים
בְּיָד רָמָה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים
עַל-הַיָּם, כָּל-סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה, וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ--עַל-פִּי, הַחִירֹת,
לִפְנֵי, בַּעַל צְפֹן...." [שמות פרק י"ד, ד-י' ]
השאלות הן:
א] מי בא לבשר לפרעה
שבני ישראל כבר יצאו לדרך?
ב] מדוע פרעה ועבדיו התחרטו על יציאת בני ישראל ממצרים?
תשובות.
פרעה
מתבשר על יציאת ישראל.
רש"י מסביר: פרעה שלח את הקצינים הממונים על העבדים ללוות את בני ישראל -למשך שלושה ימים שבסופם
היו צריכים לשוב חזרה למצרים .כיוון שראו
שבני ישראל אינם חוזרים ,באו מיד והודיעו לפרעה-ביום הרביעי ואז ביום רביעי וחמישי המצרים ובראשם פרעה רדפו
אחריהם.
רש"י
מביא את דברי מכילתא ובכך משיב על השאלה: וכי עד כה פרעה לא ידע שבני
ישראל יצאו ממצרים? אלא עתה נודע לו שהם
הלכו - שלא על מנת לשוב בתום שלושה ימים.
מכילתא מביא כמה דעות
בנוגע למבשרים:
א] הקצינים הממונים
על העבדים בישרו זאת לפרעה.
ב] דורכיות הודיעו לו
- שומרים.
ג] עמלק בא לבשר לו.
הרמב"ן מסביר: כאשר הגיעו בני ישראל- ל- פי, הַחִירֹת, דבר זה
נודע לפרעה ואמר: הרי העם ברחו והם נבוכים
במדבר ואינם הולכים כהבטחתם למקום ידוע לזבוח זבחים ומה גם שיצאו בשירה ,בשמחה ובתופים וכינור - כיאה
לאנשים הנגאלים מעבדות לחירות ולא כעבדים המתכוננים לשוב לעבודתם , כל זה הוגד
לפרעה.
חרטתם של
פרעה ועבדיו.
האגדה מספרת: בעוד המצרים היו עסוקים בקבורת
בכוריהם שמתו במכה העשירית, ויהי כעבור שלושה ימים -קמו אנשים רבים ממצרים
לרדוף אחרי בני ישראל ולהשיבם מצרימה.
הם החלו מתחרטים
ואומרים זה לזה:" מה זאת עשינו, כי שילחנו
את העברים אשר עבדו לנו את כל עבודותינו בבית ובשדה חינם אין כסף ! הבה
נתאספה כולנו והשבנו אותם בחוזקה.
רש"י
מתייחס בהמשך למילים: "וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה.."- נהפך פרעה ממה שהיה, שהרי אמר להם:
"קוּמוּ
צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת
יְהוָה כְּדַבֶּרְכֶם".[שם י"ב, ל"א]
כעת
גם נהפך לב עבדיו שבעבר היו אומרים: "עַד
מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת
יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" [שם, י, ז] אך כעת נהפכו גם הם לרדוף אחרי בני
ישראל כדי להחזיר את הממון שהשאילו להם, גם בדברים אלה מסתמך רש"י על מכילתא.
בדרך
כלל במקרא "הפיכת הלב" מבטא שינוי מהותי בטבע האדם - כפי שנאמר על שאול
[שמואל-א.י, ו]
"וְצָלְחָה
עָלֶיךָ רוּחַ יְהוָה וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ
אַחֵר".
עוד
נאמר:[שם, י, ט]
"וְהָיָה
כְּהַפְנֹתוֹ שִׁכְמוֹ לָלֶכֶת מֵעִם שְׁמוּאֵל וַיַּהֲפָךְ לוֹ אֱלֹהִים
לֵב אַחֵר"
וכן
נאמר על המצרים אחרי מות יוסף:
"הָפַךְ
לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו". [תהלים ק"ה, כ"ה] – לכן הפיכת הלב- משמעה- חרטה על מה שסוכם.
בעל "חמדת שלמה" מסביר: כי רק על עבדי פרעה מפרש רש"י למה הפכו ליבם לרדוף אחרי בני
ישראל? וזאת כדי להשיב לעצמם את ממונם שהשאילו להם טרם צאתם, אך על פרעה לא מוסבר
מדוע התחרט והתשובה לכך היא: כפי שהכתוב מגלה לנו את הטעם:
"וְחִזַּקְתִּי
אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם.." [שמות י"ד, ד] וזאת מפני שרק פרעה הרשיע
הרבה ,לכן נענש בחיזוק הלב וזאת בניגוד לעבדיו שדווקא המליצו לשחרר את בני ישראל
ממצרים.
מכאן ניתן להבין:
מדוע ציווה הקב"ה לבני ישראל להשאיל מהם כסף וזהב.. ולא כפה על המצרים לתת להם רכוש במתנה, אלא שמלך מלכי המלכים נתן
למצרים עילה לרדוף אחרי ישראל בשביל הממון.
על פי שו"ת בית
הלוי: האמת היא, שמטרת
פרעה להעביד את ישראל- לא הייתה
לשם תועלת כי "למען ענותו
בסבלותם" ולהשכיח את תורת ה' ,זאת על מנת למנוע מהם שיתעלו על המצרים באמונתם
הנעלה, ולא הסתפקו ברווח הכספי שהיה להם
מעבודתם ,אלא הטילו עליהם גם שרי מיסים לענותם, אך בסוף נשברו ונכנעו לבקשת משה- מפני שראו שעם ישראל מתחזק באמונתו- לכן הבינו שהם לא
הצליחו לדכא את אמונתם, אך כשחלף לו הזמן המצרים החלו להבין כי מלבד קנאת הדת - בני
ישראל היוו עבורם מקור פרנסה חשוב והצטערו באומרם:
"מַה-זֹּאת
עָשִׂינוּ, כִּי-שִׁלַּחְנוּ אֶת-יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ".
על פי "שפתי כהן". פרעה ידע היטב ,אם היהודים לא יישארו במצרים- אזי עתיד הוא לאבד את
כל ממשלתו - כי יכול היה לנצל את שלטונו רק לגבי בני ישראל שאותם אפשר לנגוש
ולענות ללא כל הפרעה וכך הוא מאז ומתמיד: שונאי ישראל עולים לגדולה על ידי נגישת
יהודים , היות וכלפי היהודים הם יכולים בנקל להפגין את שלטונם כפי שנאמר: כל
המיצר לישראל נעשה ראש.
ה"אור
חיים" הקדוש שואל, וכי
היה צורך להטעות את פרעה ולבקש שבני ישראל
ילכו רק לשלושה ימים לזבוח זבחים לה' ואחרי כן ישובו למצרים. ועוד ציווה את ישראל
להשאיל כלים וממון מהמצרים, ואיך הקב"ה מצווה לעשות דברים מתוך עורמה?
ברור הדבר,
שהקב"ה מסוגל להשיג את מטרותיו
בדרכים טבעיות, אלא הקב"ה רוצה ללמד את עם ישראל את דרך המלחמה לדורות- כיצד
צריך עם נרדף להתנהל מול אויבים המאיימים
עליו:
התכלית: להרוג את האויב ,כי כל עוד אויבי ישראל רודפים אחרינו,
אין עם ישראל יכולים לשבת במנוחה במקומם. תמיד
יחושו מאוימים ויחיו בפחד מהעתיד הצופן להם מצב לא בטוח- הן מפני איומים והן מפני מלחמות
שעלולות להפר את שלוותם.
לכן כדי לפתור את
הבעיה הזו ולגרום לאויב ליפול באופן
מוחלט, בהחלט מותר ואף צריך להתנהג מולו בעורמה - ההתמודדות מול האויב מתנהלת עם
השפה שלו, כפי שנאמר:
"עִם
נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל". [תהלים י"ח, כ"ז] מול רשע
יש להשתמש בכל התחבולות ומצווה לחסלו באופן טוטלי כפי שנאמר:
"הַבָּא
לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"-
המקור: מהתלמוד
הבבלי - בפירוש לשמות כ"ב, פסוק א:,
לכן ברור הדבר: שיש להשתמש בתחבולות שונות, כולל
עורמה ושקר על מנת להביסו.[מתוך ספר: שו"ת הפרשה/ הרב יחזקאל שינפלד]
לסיכום, לאור האמור לעיל, אומנם לאחר מכת בכורות- פרעה ועבדיו התירו לצאת לישראל מארצם ואף השאילו להם
כסף וזהב ועוד.
אלא, שהם הוטעו בכך
שהובטח להם- כי יציאת ישראל- היא לזבוח זבחים לה' ולשוב בתום שלושה ימים.
מתברר, שאלוקים מסובב
הסיבות ,בכוונה ,הפך את לב פרעה ועבדיו ופעל
כלפיהם בעורמה- על מנת להעניק לעם ישראל הוראות גם לדורות הבאים כיצד להתנהל מול אויב
אכזר השואף להשמיד את ישראל כפי שהכתוב
אומר: "הַבָּא
לְהֹרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ"
ההפטרה:
שופטים פרקים ד'- ה'.
מתוך ההפטרה- קטע:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה......"
ציורי תנ"ך/ דבורה אשת לפידות משוחחת עם ברק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת- תחת עץ התומר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ט"ו בשבט חל בע"ה בשבוע הבא:
הנה כמה ציורים בנושא: העצים"
ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש מגזעי עצים ששלח לו- חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)
ההפטרה:
שופטים פרקים ד'- ה'.
מתוך ההפטרה- קטע:
"וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה, אֵשֶׁת לַפִּידוֹת--הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, בָּעֵת הַהִיא. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת-תֹּמֶר דְּבוֹרָה, בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית-אֵל--בְּהַר אֶפְרָיִם; וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַמִּשְׁפָּט. וַתִּשְׁלַח, וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן-אֲבִינֹעַם, מִקֶּדֶשׁ, נַפְתָּלִי; וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה יְהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל, לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר, וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ, מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן. וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-נַחַל קִישׁוֹן, אֶת-סִיסְרָא שַׂר-צְבָא יָבִין, וְאֶת-רִכְבּוֹ, וְאֶת-הֲמוֹנוֹ; וּנְתַתִּיהוּ, בְּיָדֶךָ. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק, אִם-תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי; וְאִם-לֹא תֵלְכִי עִמִּי, לֹא אֵלֵךְ. וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ, אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ--כִּי בְיַד-אִשָּׁה, יִמְכֹּר יְהוָה אֶת-סִיסְרָא; וַתָּקָם דְּבוֹרָה וַתֵּלֶךְ עִם-בָּרָק, קֶדְשָׁה......"
ציורי תנ"ך/ דבורה אשת לפידות משוחחת עם ברק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דבורה השופטת- תחת עץ התומר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ט"ו בשבט חל בע"ה בשבוע הבא:
הנה כמה ציורים בנושא: העצים"
ציורי תנ"ך/ הכרובים בפתח גן עדן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שלמה המלך בונה מקדש מגזעי עצים ששלח לו- חירם מלך צור/ ציירה: אהובה קליין (c)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה