הגבורה באור התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגבורה באור התנ"ך/ מאת: אהובה קליין ©

לאחר הפוגה קצרה מהחגים,אנו קרבים בצעדי ענק לחג החנוכה.

חג אהוב על כולם - בו יספרו רבות על  מעשי הגבורה של המכבים נגד היונים-מעטים נגד רבים.

מלחמת המכבים/נגד היונים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

במשך ימי חג החנוכה אנו מודים יום, יום על  נס גדול זה :

"על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"[תפילת העמידה]

בספר הספרים ניתן-לפגוש את נושא הגבורה פעמים רבות.

לדוגמא:אברהם אבינו, כאשר הגיע לאוזניו השמועה: כי לוט בן אחיו נישבה במלחמה, הוא מיד  חש להציל את לוט ומנצח את האויבים בניסי ניסים, והתוצאה:"וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב.."

[בראשית י"ד,ט"ז]

דוד מסתתר במערה  מפני שאול וכאשר פוגש אותו וחייליו,למרות שיש ביכולתו להורגו אינו עושה זאת,אלא קורע את כנף מעילו בלבד ולאנשיו הוא מתרץ את מעשיו:"חלילה לי מה' אם אעשה את הדבר הזה לאדוני למשיח ה' לשלוח ידי בו כי משיח ה' הוא:[שמואל-א,כ"ד,ו]

כאן הגבורה של דויד באה לידי ביטוי דווקא על- ידי כך שגילה אורך רוח כלפי שאול ולא הרגו,בטענה שהוא מלך נבחר ה'.

חז"ל אומרים:"איזהו גיבור הכובש את יצרו":[ אבות  ד,א]

שנאמר :"טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר"[משלי ט"ז,ל"ב]

דויד המלך אמר לדואג:"מה יתהלל ברעה הגיבור"[תהלים]

שאלתו היא: האם זו גבורה לראות אדם על-פי הבור ולדוחפו שיפול?

 או, שמא יראה אותו עומד על גג ביתו, האם דחיפתו לנפילה -היא  גבורה?

אלא, הגבורה האמיתית היא: כאשר אדם רואה מישהו עומד ליפול לתוך בור,הוא רץ להצילו ואם חס ושלום האדם נפל,הגבורה האמיתית היא להעלותו ולהצילו.

הגבורה מתבטאת בכמה אופנים:

אם העם נמצא בסכנת  חיים,אויבים באים להלחם  כנגדו ,על כך התורה מצווה לנו:"הבא להורגך השכם להורגו"

המקור  לכלל זה מופיע  בדברי ה' אל משה:"צרור את המדיינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם.."[במדבר כ"ה,י"ז-י"ח]

במצב זה אין העם יכול להיות  אדיש לסכנות,הוא חייב להקדים רפואה למכה ולהלחם נגד האויב, טרם יהיה מאוחר.

דבר מעין זה התרחש במלחמת החשמונאים.

היונים היו רבים ומטרתם הייתה להשליט  את העבודה הזרה על עם ישראל,כוונתם  הייתה להילחם ברוח העם ותורת משה.

בעוד שהם היו רבים,החשמונאים מעטים במספרם,אך בעזרת הקב"ה ניצחו את

היוונים.

ועל כך אנו מודים וחוגגים בחג החנוכה במזמור:"מעוז צור ישועתי"

תפילות ושירי החג.הנס שהתרחש אז הוא נמשך גם בימנו,בכל דור ודור קמים עלינו אויבים והקב"ה מגן על בניו,לכן הנס הוא:"בימים ההם  ובזמן הזה"

יהי רצון שעם ישראל יזכה תמיד לישועות,ניסים ונפלאות.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ חלום האלומות של יוסף/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר אליהם שמעו-נא החלום הזה אשר חלמתי:
והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה הנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחוין לאלומתי"
[בראשית ל"ז,ו-ז]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב:"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישב,"רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום"-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת וישב פותחת במילים:"וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען"[בראשית ל"ז,א]

על פסוק זה אומר רש"י:ביקש יעקב לשבת בשלווה וקפצה עליו רוגזו של יוסף.

ציורי תנ"ך/ יוסף  מחפש את אחיו/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ואכן הפרשה מגוללת לנו את חיפושיו של יוסף אחר אחיו ופגישתו הדרמטית איתם ,סיפור חלומותיו,זריקתו לבור,מכירתו לישמעאלים:

ציורי תנ"ך/ מכירת יוסף לישמעאלים/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

כבר מההתחלה  ניתן להבחין כי האחים-חשים כלפיו שנאה הנובעת  מתוך קנאתם באהבה המיוחדת שהעניק יעקב ליוסף -כבן זקונים.

כפי שהכתוב מציין:"ויראו אחיו כי אותו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום".

השנאה הלכה וגברה כאשר יוסף מספר לאחיו את חלומותיו:

"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו:

ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה  אשר חלמתי: והנה  אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי: ויאמרו לו אחיו המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו"[שם ל"ז,ה-ט]

השאלות הן:

א] מה המשמעות של:"בן זקונים"?

ב] מה ניתן ללמוד מאופי האחים ויחסם כלפי יוסף אחיהם הקטן?

ג] כיצד התייחס יעקב לחלומותיו של יוסף?

התשובה לשאלה א]

לפי רש"י:כך נקרא הבן הנולד לאביו בימי זקנתו.

לפי אונקלוס: הכוונה לבן חכם,כי  לפעמים – במקרא- החכמה  מכונה  בלשון זקנה.

יוסף הצטיין בחוכמה ,לפי שכל מה שלמד יעקב  מתורתם של שם ועבר-לימד את יוסף.

לפי פירוש נוסף של רש"י-היה זיו איקונין של יעקב- כלומר יוסף היה דומה בפניו לאביו.

לפי הרמב"ן:לזקנים ישנו מנהג שלוקחים את אחד מבניהם הקטנים צמודים אליהם- כדי שישרתו אותם ונשענים עליהם ולכן נקרא הבן בשם :בן זקונים היות ומשרת את אביו כשהוא בזקנתו.

לפי דברי הכלי יקר: יעקב אהב במיוחד את יוסף כי כאשר היה במחיצתו היה מתאים את עצמו לאביו:"לפי שבהיותו אצלו היה מתנהג..כזקן ורגיל ופרקו נאה,אבל אביו לא ידע כי יוסף עם אחיו היה עושה מעשה נערות כמותם"

לפי:"בעל הטורים"[ר' יעקב בן אשר]-האותיות:"זקונים" מרמזות לחמישה מסדרי משנה:זרעים,קדשים,נשים,"ישועות"-כינוי לסדר נזיקיו.ומועד.

לפי זה נמצאנו למדים כי  יעקב לימד את יוסף את כל התורה כולה.

התשובה לשאלה ב]

רש"י מציין את האחים לשבח בכך שהוא אומר: כי הם היו ישרים ולא צבועים-לא אחד בפה ואחד בלב.

שהרי נאמר-שהם שנאו אותו ולא יכלו לדברו לשלום,בלשון רש"י:"מתוך גנותם למדנו שיבחם  שלא דיברו אחת בפה ואחת בלב"

רבינו בחי, מחזק את דברי רש"י ומביא דוגמא מהמקרא:"ולא  דיבר אבשלום עם אמנון למרע  עד טוב כי שנא אבשלום  את אמנון".

יהונתן אייבשיץ אומר: שלא יכלו האחים לדברו לשלום ,אילו היו מדברים

איתו היו מוצאים את הדרך לשיכוך השנאה.

צרה זו של כל מחלוקת ,שאילו היו מנסים לדבר איש עם רעהו היו מגלים כי  כל המחלוקת על דברים כלל לא חשובים, אלא על הבל וריק.

הכלי יקר אומר:היו שלוש שנאות כלפי יוסף-מצד אחיו:

שנאה ראשונה הייתה: כאשר יוסף הוציא את דיבתם רעה אל אביו.

ומאז הם לא חפצו לדבר עימו,כמו שהכתוב מציין:

"ולא יכלו דברו לשלום"[שם ל"ז,ד]

בשלב שני כאשר יוסף החל לספר לאחיו את החלום,עדיין לא אמר את נוסח החלום, מיד נאמר:"ויוסיפו עוד שנוא אותו"

והשנאה השלישית הייתה: כאשר החל לספר על חלום האלומות:

"והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי"

התגובה הייתה:"המלוך תמלוך עלינו..? ויוסיפו שנוא אותו"

לאחר סיפור החלומות האחים קינאו ביוסף ולא רק שנאו אותו,כמו שכתוב:"ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר"

על כך אומר רש"י:יעקב היה מצפה לראות מתי חלומותיו של יוסף יתגשמו.

התשובה לשאלה ג]

מסתבר ,כי יעקב כעס מאד על יוסף כאשר סיפר את חלומותיו לאחיו ואחר כך גם לאביו,התגובה הייתה חריפה ביותר,כפי שנאמר:

"ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה"?[שם ל"ז,י]

רש"י מצדיק את התנהגותו של יעקב  ואומר: כי יעקב ראה צורך לגעור ביוסף לפי שהבין כי על ידי סיפור חלומותיו, הוא מושך על עצמו שנאה מצד אחיו.

יעקב אמר ליוסף, כי החלום במלואו לא יכול להתקיים,הרי כבר רחל נפטרה וכי יתכן כי יעקב ורחל-ההורים-יבואו להשתחוות לו?

אך, יעקב לא ידע כי דברי החלום מכוונים לבלהה,כי למרות שלא הייתה אימו הביולוגית ,מכל מקום,היא גידלה אותו כאם.

ורבותינו למדו,כי אין חלום בלא דברים בטלים,ויעקב שידע זאת הוא בכל זאת רצה לעקור עניין זה מלב הבנים על מנת שלא יאמינו לחלומותיו וכך יהיה אפשר למנוע את קנאת האחים כלפי יוסף.

אך רש"י מדגיש: כי כנראה יעקב בסתר ליבו האמין לחלומות ולכן נאמר  שהוא שמר את הדבר-המתין מתי יתקיימו החלומות בפועל במציאות.

רבינו בחיי אומר:על סמך בראשית רבה,כי רוח הקודש אמרה ליעקב לשמור את הדבר.

לאור האמור לעיל,ניתן להגיע למסקנה: כי אדם יכול לתכנן תוכניות,אך למעשה בסופו של דבר, מי שקובע את המציאות הוא- הקב"ה בכבודו ובעצמו,יעקב שביקש לשבת בנחת,קפצה עליו רוגזו של יוסף וכל זה למה?

 כי הקב"ה תכנן  לקיים את הבטחתו לאברהם בברית בין הביתרים:"ויאמר לאברם ידוע תדע כי-גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף וחלומו/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יוסף וחלומו/שיר מאת: אהובה קליין©

הסכיתו ושמעו אחיי האהובים

חלום חלמתי גנוז מסרים

על ראשי כתר מלכים

לבוש מלכותי אריג מחמדים.

ביום אביבי ונעים

החמה מאירה פנים

כאיש אחד נאספים

השדה  כים שיבולים.

לפתע בעודנו מאלמים אלומות

הן יצאו במחולות והשתחויות

סביב אלומתי הניצבת במוקד

רמז לבאות ולעולם ועד.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישב.[חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בית-אל /שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בית אל/ שיר מאת: אהובה קליין©

מקום נשגב בין ההרים

בית אל חלקת אלוקים

שערי שמים בו נפתחים

פחד וכבוד יחדיו מתמזגים.

שם נוסד שם העם

בפי מלך נישא ורם

ישראל לדורי דורות

עם נבחר בין האומות.

יעקב יציב מצבת אבן

עליה ייצוק מכדו שמן

נרגש נפעם ממתנה נצחית

ריבוי הבנים וארץ פלאית.

שושלת מלכים

עטורי כתרים

שנים עשר שבטים

ככוכבים זוהרים.

הערה: השיר בהשראת פרשת וישלח [חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ יעקב יוצק שמן על המצבה בבית -אל/ ציירה: אהובה קלייו(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויצב יעקב מצבה במקום אשר דיבר איתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצוק עליה שמן"[בראשית  ל"ה,י"ד]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-בית-אל,מה המיוחד במקום זה?/מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וישלח-בית אל- מה המיוחד במקום זה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשתנו גדושת האירועים  פוגשים אנו בבית- אל,מקום מיוחד בו יעקב חלם את  החלום המפורסם:סולם  ובו המלאכים עולים ויורדים, כאשר יצא  מבאר שבע ופניו היו מועדות לחרן.

הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל ולהקים מזבח,כפי שנאמר:

"ויאמר אלוקים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשיו אחיך:ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוככם והיטהרו והחליפו שמלותיכם"

[בראשית ל"ה,א-ב]

בהמשך יעקב בונה שם מזבח:

"ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלוקים בבורחו מפני אביו"

לאחר שאלוקים קורא לו בשם:ישראל - מבטיח  לו את ריבוי הבנים והבטחת הארץ,יעקב מקים שם מצבה ויוצק עליה שמן.

השאלות הן:

א] היכן נמצא בית אל ומה המיוחד במקום זה?

ב] מדוע הקב"ה ציווה את יעקב לעלות לבית אל?

ג] יעקב ביקש מפמלייתו שיסירו את האלילים אך גם ביקש שיחליפו את בגדיהם,מדוע?

ד]  מה הטעם בהקמת המצבה ויציקת השמן עליה?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי רש"י: בית אל נמצא  בצפון נחלת בנימין- בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף,בעוד שבאר שבע היא בדרום ,בית אל נמצא  בצפון וירושלים באמצע.

כאשר יעקב מתקן תפילת ערבית בבית אל והוא אחר כך ישן שם בלילה וחולם על סולם המלאכים,מיד כאשר מתעורר הוא אומר:"..יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי, וירא ויאמר מה- נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים"[שם כ"ח,ט"ז-י"ז]

על כך אומר רש"י:כי כוונתו של יעקב בדבריו:שאילו היה יודע כי מקום זה כה קדוש,הוא לא היה מעז לישון שם.

וזהו  מקום בית המקדש,כיצד?

אמר רבי אליעזר בשם רבי יוסי בן זמרא,הסולם אשר נגלה ליעקב בחלום,רגליו היו בבאר שבע ראשו מעל  בית-אל ואילו האמצע- שיפועו של הסולם היה מגיע כנגד מקום בית המקדש בירושלים ועל אמצע שיפוע זה של הסולם ,יעקב קרא:בית-אל.

ורש"י מסתמך על חז"ל וטוען כי המקום הזה עצמו  הוא מקום המקדש,כיצד?

שכאשר הגיע יעקב לבית-אל לראשונה,נתקצרה לו הדרך, הר המוריה נעקר ממקומו ובא לקראתו ולכן  נאמר:"ויפגע במקום"-שיעקב  והמקום הקדוש-באו זה לקראת זה.

בזמן הגעתו של יעקב לבית אל הקב"ה החשיך לו את היום טרם הזמן,כי מטרתו של ה' הייתה:"צדיק זה בה לבית מלוני ויפטר בלא לינה"?

והכוונה לבית המקדש שנקרא::"בית מלון" של הקב"ה  ויעקב קרא  למקום בית אל והכוונה לירושלים והרי כיצד יתכן שהיא ירושלים בזמן שהכתוב מציין כי בית אל נקרא קודם לוז?אלא שנעקר הר המוריה ממקומו בירושלים והגיע עד בית אל,יוצא אפוא- שיעקב לן בלוז ומקום המקדש כאחד.

ומקשה רש"י: מדוע הקב"ה לא עיכב את יעקב בירושלים עצמה,הרי בדרכו לחרן הוא עבר גם דרך ירושלים,אלא הקב"ה רצה כי יעקב יתעורר מעצמו ויתפלל שם כמו אבותיו,אלא שיעקב לא חשב על זה שם,וכי היה ראוי שיעכבו אותו משמים?פשוט  הניחו לו ללכת עד חרן,כאשר הגיע לשם,לפתע נזכר בתפילה ושאל את עצמו האם הדבר הגון מצידו שלא התפלל בירושלים- מקום שהתפללו אבותיו,מיד רצה לשוב למקום המקדש ,חזר והגיע לבית אל ואז קפצה לו הדרך ומקום המקדש בא לקראתו.

לפי רש"י הכוונה לבית אל הסמוך לירושלים והיות והייתה עיר האלוקים –לכן יעקב קרא לה: בית-אל,זה הר המוריה שאברהם תיקן שם תפילת שחרית וגם השדה שיצחק תיקן תפילת מנחה. ובעתיד לבוא[כך נאמר במסכת פסחים,דף פ"ה] יאמרו הגויים:"לכו ונעלה אל בית ה'..,"[ישעיהו ב,ג] ויקראו למקום המקדש בשם: בית אל-כפי שיעקב קרא למקום,ולא כפי אברהם שקרא בשם :"הר", ולא כפי יצחק שקרא למקום:"שדה".

התשובה לשאלה ב]

לפי רש"י :הקב"ה  מזרז את יעקב כי עליו לעלות לבית אל-  כדי לקיים את הנדר שנדר לראשונה כאשר שהה במקום אחרי החלום:"וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש:ושבתי בשלום אל-בית אבי והיה ה' לי לאלוקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלוקים וכל אשר תיתן לי עשר אעשרנו לך"

 [בראשית כ"ט,כ-כ"ב]

הקב"ה מצפה כעת ממנו שילך לבית אל להקים מזבח ולהקריב עליו  קורבנות.

ולפי שיעקב לא הזדרז לקיים את נדרו והתעכב לכן באה עליו צרת דינה.

לפי רבינו בחיי: הקב"ה מצווה את יעקב לעלות לבית אל,כדי שיתיישב שכלו ושיקים מזבח באותה כוונה  לה' הנראה אליו.

התשובה לשאלה ג]

לפי רש"י:יעקב דרש מפמלייתו להסיר את בגדיהם מתוך חשש: שמא יש בידיהם לבוש  של עבודה זרה.-שהרי זה נכלל בגדר איסורי עבודה זרה.

תשובה לשאלה ד]

לאחר שה' קורא ליעקב בשם:"ישראל"

ומברך אותו בריבוי הבנים והבטחת ארץ- ישראל.

הרמב"ן אומר: שיעקב הקים שם מצבה בעבר, ועכשיו שחזר לבית אל

הוא רק ניסך נסך.

רבינו בחיי מסביר: מה ההבדל בין מזבח למצבה:

מזבח מורכב  מאבנים רבות ואילו מצבת אבן עשויה מאבן אחת

המזבח נבנה להקרבת קורבנות ואילו המצבה למטרת ניסוך ויציקת שמן.

לסיכום, מתוך הכתובים והסבר רש"י ניתן להסיק: כי בית-אל נמצא סמוך לירושלים ושם יעקב  פגש את הר המוריה שהיא ירושלים ובעתיד כל העמים ילכו לבית המקדש ויקראו  למקום בית –אל, כפי שיעקב קרא לה.

ציורי תנ"ך/בית המקדש  באחרית הימים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)