הגבורה באור התנ"ך/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הגבורה באור התנ"ך/ מאת: אהובה קליין ©

לאחר הפוגה קצרה מהחגים,אנו קרבים בצעדי ענק לחג החנוכה.

חג אהוב על כולם - בו יספרו רבות על  מעשי הגבורה של המכבים נגד היונים-מעטים נגד רבים.

מלחמת המכבים/נגד היונים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

במשך ימי חג החנוכה אנו מודים יום, יום על  נס גדול זה :

"על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"[תפילת העמידה]

בספר הספרים ניתן-לפגוש את נושא הגבורה פעמים רבות.

לדוגמא:אברהם אבינו, כאשר הגיע לאוזניו השמועה: כי לוט בן אחיו נישבה במלחמה, הוא מיד  חש להציל את לוט ומנצח את האויבים בניסי ניסים, והתוצאה:"וישב את כל הרכוש וגם את לוט אחיו ורכושו השיב.."

[בראשית י"ד,ט"ז]

דוד מסתתר במערה  מפני שאול וכאשר פוגש אותו וחייליו,למרות שיש ביכולתו להורגו אינו עושה זאת,אלא קורע את כנף מעילו בלבד ולאנשיו הוא מתרץ את מעשיו:"חלילה לי מה' אם אעשה את הדבר הזה לאדוני למשיח ה' לשלוח ידי בו כי משיח ה' הוא:[שמואל-א,כ"ד,ו]

כאן הגבורה של דויד באה לידי ביטוי דווקא על- ידי כך שגילה אורך רוח כלפי שאול ולא הרגו,בטענה שהוא מלך נבחר ה'.

חז"ל אומרים:"איזהו גיבור הכובש את יצרו":[ אבות  ד,א]

שנאמר :"טוב ארך אפיים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר"[משלי ט"ז,ל"ב]

דויד המלך אמר לדואג:"מה יתהלל ברעה הגיבור"[תהלים]

שאלתו היא: האם זו גבורה לראות אדם על-פי הבור ולדוחפו שיפול?

 או, שמא יראה אותו עומד על גג ביתו, האם דחיפתו לנפילה -היא  גבורה?

אלא, הגבורה האמיתית היא: כאשר אדם רואה מישהו עומד ליפול לתוך בור,הוא רץ להצילו ואם חס ושלום האדם נפל,הגבורה האמיתית היא להעלותו ולהצילו.

הגבורה מתבטאת בכמה אופנים:

אם העם נמצא בסכנת  חיים,אויבים באים להלחם  כנגדו ,על כך התורה מצווה לנו:"הבא להורגך השכם להורגו"

המקור  לכלל זה מופיע  בדברי ה' אל משה:"צרור את המדיינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם.."[במדבר כ"ה,י"ז-י"ח]

במצב זה אין העם יכול להיות  אדיש לסכנות,הוא חייב להקדים רפואה למכה ולהלחם נגד האויב, טרם יהיה מאוחר.

דבר מעין זה התרחש במלחמת החשמונאים.

היונים היו רבים ומטרתם הייתה להשליט  את העבודה הזרה על עם ישראל,כוונתם  הייתה להילחם ברוח העם ותורת משה.

בעוד שהם היו רבים,החשמונאים מעטים במספרם,אך בעזרת הקב"ה ניצחו את

היוונים.

ועל כך אנו מודים וחוגגים בחג החנוכה במזמור:"מעוז צור ישועתי"

תפילות ושירי החג.הנס שהתרחש אז הוא נמשך גם בימנו,בכל דור ודור קמים עלינו אויבים והקב"ה מגן על בניו,לכן הנס הוא:"בימים ההם  ובזמן הזה"

יהי רצון שעם ישראל יזכה תמיד לישועות,ניסים ונפלאות.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)