פרשת
כי תבוא- התורה,
ארץ ישראל ותקופתנו.
מאמר מאת: אהובה קליין
יצירותיי לפרשה ועל ההפטרה:
ציורי תנ"ך/ "ברוך בואך"/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל בפתח ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל נכנסים לארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ההגעה לארץ ישראל וההתנחלות בה/ ציירה: אהובה קליין (c)
Biblical paintings
First fruits from the tree
ציורי תנ"ך/ הבאת ביכורים לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל לירושלים בשלושת הרגלים / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך / עם ישראל- עם סגולה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ברכת פרייה ורביה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הר גריזים והר עיבל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך, ניצחון עם ישראל על האויב/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/חזון ישעיהו-"שפעת גמלים" וגם צאן בציון /ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד] [מתוך ההפטרה בספר :ישעיהו.
ציורי תנ"ך/ כולם שבים אל ציון/ ציירה: אהובה קליין (c)
שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי--כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ"[ישעיהו ס' ,ד']
ציורי תנ"ך/ אורה של ירושלים על פי דברי ישעיהו הנביא[בהפטרה]/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "ובאו עליך כל הברכות"/ ציירה: אהובה קליין (c)
"קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח" [ישעיהו ס', א']
"וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא; וְהָלַכְתָּ, אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם-
וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.." [דברים כ"ו, א'- ד']
השאלות הן:
א] מה הקשר בין הכניסה לארץ ולמצוות הבאת ביכורים?
ב] מהי מידת השמחה וכיצד ניתן להשיגה?
ג] כיצד מתבטא הקשר בין הפרשה לתקופתנו?
תשובות.
הקשר בין הכניסה לארץ והבאת הביכורים למקדש.
רבי אהרון הלוי כותב ב"ספר החינוך"
"משורשי המצווה כדי להעלות דבר ה' יתברך על ראש שמחתנו: ונזכור ונדע כי מאתו, ברוך הוא, יגיעו לנו כול הברכות בעולם" מצוות הבאת ביכורים נועדה לחנך את האיכר- כי כל היבול הנפלא בשדהו אינו תוצאה של : "כוחי ועוצם ידי..", אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו דואג לכול בריה לספק את מזונה ולכן כל הפירות הטובים שהאיכר זוכה בהם, אומנם הם פרי עמלו, אך בעזרתו של ה' הדואג לו תמיד.
הרמב"ם: מפרש באופן דומה, בהבאת הביכורים לבית המקדש יש הכנעה אצל היהודי והשתעבדות אל ה' ושבירת המידות הרעות- הגאווה והתאווה הטבועות בו. וגם אם האיש הוא מלך, או שליט, או, שר חשוב -נתחייב להביא בעצמו את טנא הביכורים לבית הבחירה- עד שמגיע בכבודו ובעצמו לעזרה [חצר המקדש] הוא ולא משרתו.
ואשר לקשר לארץ ישראל הסבר יפה ומעניין:
הרב מאיר צבי גרוזמן מסביר: כי כבר בפתיחה לפרשה נאמר משפט שאינו מופיע אפילו באחת מן המצוות התלויות בארץ.
במצוות שמיטה נאמר: "כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם..."
במצוות "חלה" נאמר:"בְּבֹאֲכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם, שָׁמָּה".[במדבר ט"ו, י"ח]
במצוות "ערלה": "כִי- תָבֹואוּ אֶל-הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל"
[ויקרא י"ט, כ"ג]
ואילו במצוות ביכורים בפרשתנו כתוב: "וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ.
הקורא פסוקים אלה מבחין בדגש על ביאת הארץ, נתינתה לעם ישראל, הנחלתה, הורשתה והישיבה בה.
מעניין לציין כי בפרשת "המלכת-מלך" נאמר משפט דומה:
"כִּי- תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ, וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ"
[ לעיל: י"ז, י"ד] אך חסרה המילה החשובה: "נחלה"
מכאן ניתן להסיק: כי מצוות ביכורים קשורה- קשר עוצמתי בירושת הארץ ובקבלתה כנחלה.
המילים: "ארץ","נתינה", "ביאה" "ושבועת ה' "- מוזכרות בפרשה זו פעמים אחדות: "אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ". "אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
וכמה משמעותי הפסוק שאומר מביא הביכורים לכהן:
"כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ"
מתוך כל המילים שהוזכרו לעיל ניתן ללמוד כי מצוות ביכורים- למרות שהיא תלויה בהבאת הפירות למקדש ואף גורמת שיתברכו פירות האילן
[על פי תוספתא ראש השנה פ"א, הי"ב], אין היא מביעה רק תודה רבה על היבולים של האיכר, אלא בעיקר על הארץ הטובה אשר הובטחה מאת ה' להעניק לעם ישראל.
[ספר "על פרשת השבוע"/ מאת: הרב מאיר צבי גרוזמן ]
ערכה של השמחה
מתברר כי בהבאת הביכורים לבית המקדש מתגלית שמחה גדולה לאותו אדם העוסק בכך ומאין לנו שכך פני הדברים?
מתברר כי המילה: "והיה" מבטאת את השמחה – את זאת אנו לומדים במסכת מגילה- שם מוסבר שכאשר כתוב: "ויהי בימי "- זה מורה על לשון צער.
לעומת זאת: המילה :"והיה"- היא לשון שמחה, ישנו פתגם קדמונים יפה האומר: "העבר אין העתיד עדיין והווה כהרף עין"- המשמעות היא: העבר כבר התרחש, העתיד עדיין לא הגיע ואילו הווה- המציאות בה אנו חיים היא כרגע מתקיימת ,אך כהרף עין עוברת.
בכל השפות שבעולם, האדם משייך את האירוע תמיד לאחד מהזמנים: עבר- אם דבר מסוים קרה בעבר, ואם מדבר על ההווה הוא מתייחס למציאות העכשווית החולפת "כהבל פה" [דברי דוד המלך בתהלים.] או לעתיד.
לעומת זאת, אין הדבר כן בלשון הקודש :כאן ישנה מהפכה, כשמדברים על העבר- זה במובן כאילו זה עומד להתרחש. ועל דבר שעתיד להיות- כאילו כבר היה !
זוהי הסגולה המיוחדת הטמונה בלשון הקודש-המבטאת דבקות בה' הגורמת לשמחה.
והנה כאן השמחה מתבטאת על עצם ההגעה לארץ כדברי- האור החיים הקדוש. ואילו על חוץ לארץ נאמר: "ונתן ה' לך שם לב רוגז" [דברים כ"ה, ס"ה] ואילו כאן בארצנו השמחה מתקיימת כפי שנאמר: אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה אז יאמרו בגויים הגדיל ה'...." [תהלים]
גם המילה: "ראשית" מבטאת שמחה כי כל "ראשית" חביבה על האדם כפי שכתוב: "כבכורה בתאנה בראשיתה" [הושע ט] במילים אחרות- כל דבר חדש משמח את האדם.
הקשר בין הפרשה לתקופתנו:
פרשת "כי תבוא" נקראת בתוך חודש אלול כאשר המלך ממתיו לבניו בשדה.. ואנחנו קרבים לראש השנה בצעדי ענק.
נמצאים אנו בתקופה מאתגרת במיוחד- מלחמה רב זרתית ומתרחשים גם הרבה נסים- זה הזמן שעלינו לעצור ולחשוב כיצד הגענו לטבח כה אכזרי באופן כה מפתיע ,ללא שום התראה מוקדמת.
ונראה ,לעניות דעתי, להסביר: ישנו חלק לא גדול בעם- אשר אינם מחוברים כלל לתורה הקדושה ואינם יודעים כי התורה וארץ ישראל –אחד הם!
והרי ארץ ישראל אשר הובטחה לנו- שונה היא מיתר הארצות בתבל-
כי התורה והארץ שלובים זה בזה כנאמר:
"הַיּוֹם הַזֶּה, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה--וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִים; וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. אֶת-יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ, הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו--וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ. וַיהוָה הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לָךְ; וְלִשְׁמֹר, כָּל-מִצְוֺתָיו. וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן, עַל כָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה, לִתְהִלָּה, וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת; וְלִהְיֹתְךָ עַם-קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר".[להלן כ"ו, ט"ז- י"ט]
רש"י מסביר: "הַיּוֹם הַזֶּה",- הכוונה בכל יום יהיו בעיני עם ישראל המצוות חדשות כאילו התקבלו באותו היום.
בפרשה מופיעות ברכות ומנגד קללות נוראות. זה הזמן שכל אדם הרוצה להיכנס לשנת טובה ומבורכת-יקיים את מצוות התורה בפועל- ובשמחה! היהודי חייב לקיים מצוות בין אדם למקום- אך גם מצוות בין אדם לחברו! ובימים אלה ממש אם היהודי יודע בוודאות שפגע בחברו- עליו לבקש סליחה ולהתנצל בפניו.
כי אין ה' מוחל לאדם שפגע בחברו ולא ביקש את סליחתו.
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין כי קיים קשר עוצמתי בין מצוות הבאת ביכורים – להבטחת הארץ לעם ישראל- כך גם התורה וארץ ישראל והעם היהודי מחוברים- כגוש אחד.
מי ייתן ועם ישראל ישוב להיות עם מאוחד כאיש אחד בלב אחד ויתחבר מחדש לתורה הקדושה ויזכה להיות :"עֶלְיוֹן, עַל כָּל- הַגּוֹיִם"
וגם לחזות במהרה בגאולה השלמה. ויתגשמו במהרה דברי ישעיהו הנביא:
"וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ; נֵצֶר מטעו מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר". [ישעיהו ס', כ"א]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה