פרשת
כי תצא - סוגי מלחמות
בפרשה - וכיצד לנצח ?
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יציאה למלחמה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ עזרה לבעלי חיים/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
"לא תראה את- חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עימו"
[דברים כ"ב, ד]
ציורי תנ"ך/ השארת עומר לגר, יתום ואלמנה/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך / עוללות לגר יתום ואלמנה / ציירה: אהובה קליין (c)
"כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה"
[דברים כ"ד,כ"א]
ציורי תנ"ך/ אכילת גפן בכֶרֶם רֵעֶךָ / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המצורע נבדק על ידי הכהן/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצוות השבת אבדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ השבת שור נידח לבעליו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ "לא תתעב מצרי/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ משפט צדק-"לא תטה משפט גר יתום ,,אלמנה"/
ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
הפרשה פותחת בנושא : מלחמה נגד אויב – אך גם מסיימת בנושא מלחמה. בפסוק הראשון נאמר: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ-וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר...." " [דברים כ"א, י- י"א]
ואילו בסוף הפרשה
נאמר: "זָכוֹר,
אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ
כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא,
אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה-אֱלֹהֶיךָ
נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ--תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת
הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח". [דברים כ"ה, י"ז-י"ט]
השאלות הן:
א] באיזו מלחמה מדובר
בתחילת הפרשה?
ב] מיהו עמלק וכיצד יש להילחם בו?
תשובות.
"כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
רש"י
מסביר:
מדובר – במלחמת רשות כי לגבי מלחמה
על ארץ ישראל אין לומר: "וְשָׁבִיתָ
שִׁבְיוֹ" שהרי נאמר כבר:
"רַק,
מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה--לֹא
תְחַיֶּה, כָּל-נְשָׁמָה". [דברים – כ, ט"ז]
חז"ל מתייחסים ללשון היחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה"
ומסבירים: יש כאן מסר חשוב מאד לעם ישראל, כי אפשר לנצח אויב – אך ורק על ידי
אחדות העם – כאיש אחד בלב אחד ועל כך אמרו חז"ל: "דורו של אחאב כולם
עובדי עבודה זרה היו, ועל שלא הייתה ביניהם מחלוקת, היו מנצחים
במלחמה" [ירושלמי מסכת פאה א', א]
הוסיפו חז"ל בדבריהם: לעולם אל יגיד האדם: כיצד אוכל לנצח אויב כה אדיר המתייצב
נגדי? אלא, בין אם מדובר באויב גלוי לעין -הבא נגדך עם נשק ובין אם מדובר באויב
שאינו נראה לעין- הכוונה- ליצר הרע אשר מופיע בכל עת ומנסה להכשיל את האדם - עליך לצאת כנגדו במיטב
הכוחות- כדי לנצחו במלחמה!
רבי מנחם מנדל מקוצק היה אומר: נאמר: בלשון יחיד: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ":
הטעם לכך, ההצלחה במלחמה תלויה ביוזמה
שאתה מגלה לצאת כנגד האויב ולהילחם בו-
כשהוא עדיין על אדמתו וככל שאתה מתכנן ויוזם תכניות ותחבולות -טרם יבוא האויב כנגדך, גדל הסיכוי:
שהתוצאה תהיה בע"ה: "וּנְתָנוֹ
יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ"! ,היינו,
ניצחון מובטח לך!
הוא הדין גם לגבי
המלחמה הפרטית של האדם נגד יצר הרע. כל עוד לא נתת אפשרות לדריסת רגל ליצר הרע
לבוא אל סביבתך הקרובה, קל יהיה לך להתגבר עליו - מפני תכסיסיו ומזימותיו הרעות.
אך אם לא תעמוד כנגדו, אלא תאפשר להיכנס לסביבתך, קשה מאד יהיה
עליך להרחיקו ממך ואז תהיה זקוק למאמצים
מיוחדים ורחמי שמים כדי לנצחו!
רבי נפתלי מרופשיץ נשאל פעם על ידי חסידיו: כיצד ניתן למנוע את רדיפת יצר הרע אחרי האדם
כדי שלא יסיטהו מדרכו הישרה אל דרך רעה
,חלילה?
ענה להם הצדיק: עד
שאתם דואגים שמא יצר הרע ירדוף אחריכם,
דאגו תחילה- שאתם לא תרדפו אחריו!
הבעש"ט מסביר: "שעה
שאתה לוחם את מלחמתך התמידית נגד אויבך התמידי, היצר הרע - למוד תלמד ממנו לקח, כיצד
לנהל את המלחמה ובאותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש בה כדי לשבותך [כדי
להביא אותך לשבי] תשתמש אתה כדי לשבות אותו". [מעיינה של תורה]
חז"ל
עונים על השאלה: כיצד ניתן להתגבר על היצר הרע: "אמר הקב"ה לישראל בניי
בראתי יצר הרע - בראתי לו תבלין, אם אתם עוסקים
בתורה, אין אתם נמסרים בידו שנאמר: "הֲלוֹא
אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ,
תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל- בּוֹ". [בראשית ד, ז]
רבינו בחיי מתייחס למילה: "וּנְתָנוֹ"- המופיע בפסוק הבא: "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ;
וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" ואומר: היה צריך להיות כתוב: "ונתנם"-
אלא הכוונה: כאשר יוצאים למלחמה כנגד
אויב- יוצאים מאוחדים כאיש אחד!
מלחמת
עמלק:
נאמר: "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ
עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.
אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים
אַחֲרֶיךָ--וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים.."
עמלק
הוא בנו של אליפז בן עשיו ותמנע פילגשו.
ממנו יצא עם הקרוי בשם זה. מעניין כי: בנבואת בלעם - עם זה מכונה בשם: "ראשית גויים" זהו
אויב מיוחד במינו אשר מצטיין בשנאה יתרה לעם ישראל, ללא כל סיבה מוצדקת, הוא אורב
לו בכל זמן ועל סמך העבר ניתן להסיק - כי
הוא מתקיף במיוחד בעת שחלה ירידה רוחנית בעם, כפי שניתן לראות זאת גם בפרשה: לאחר שנעשים לעם ישראל
ניסים ונפלאות ביציאתו ממצרים, העם מגיע
למקום בשם רפידים ושם הוא צמא למים וכשהצימאון גובר הוא בא לפני משה בטענה: "למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי
ואת בניי ואת מקניי בצמא"?:[שמות י"ז, ג]
הכלי
יקר מבהיר: רעיון מעניין, כאשר ישראל חונים ברפידים
ומתחילים לריב עם ה' ועם משה ונופלים באמונה, ישנה ירידה רוחנית. אם נתבונן בשם:
"רפידים"- נראה את המילים: פרידים, ואותיות-רף ידיים, "והא בהא
תליא- כי על ידי שני מיני פרידים אלו שנפרדו מאת ה' ופירוד לבבות שביניהם, באו
לידי רפיון ידיים, ומטעם זה לא היה לעם
מים ברפידים -לפי שרפו ידיהם מן התורה שנמשלה למים, על כן חסרו מים. עמלק דומה
לזבוב המסמל את יצר הרע-אך בכוח פיו הקטן הוא מתקשה לעשות נקב בגוף האדם, אלא כאשר הוא רואה איזה פצע, או, שחין - הדבר מקל עליו לחדור בקלות
לגוף במצב זה -הוא עלול להתנחל שם ולגרום להרחיב את הפרצות. היצר הרע אינו יכול
לחדור אל תוך הצדיק הקשור לתורה ומצוותיה, אך אצל אדם החוטא -ישנן פרצות שדרכן הוא
חודר ומרחיב את הפרצה וגורם לנזקים
גדולים. מטרת עמלק לשמש "שוט" לעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כאשר העם
יורד באמונתו בבורא עולם וגם הוא עצמו אינו מלוכד כאיש אחד, עמלק מזהה את הרפיון
ומיד יוצא למלחמה נגדנו.
הרמב"ם
אומר:
כי ישנה מצווה מיוחדת למחות את עמלק- זוהי מלחמת מצווה. את עמלק ניתן לפגוש גם
אחרי סיפור המרגלים כאשר הוציאו את דיבת הארץ רעה, עמלק נלחם נגד ישראל. גם המן
היה מזרע עמלק והציק רבות ליהודים, אך לאחר שעם ישראל חזרו בתשובה, המן הובס יחד
עם עשרת בניו.
הרמב"ן
טוען:
כי עונשו של עמלק כה חמור- היות והוא בא
כמתגבר על ה'- זהו מאבק נגד ה' .
דבר
נוסף שיש ליחס אליו- עמלק מתעבר על ריב שאינו שייך לו - מבלי כל התגרות מצד עם ישראל.
המלבי"ם מסביר: "שלא היה דרך מלחמה כנהוג, רק דרך
כפירה נגד ה' ומשטמת נצח נגד מחצבתם, הנשמר בלבם דור, דור"
רש"י מסביר על ידי שלושה פירושים:
את במילים: "אֲשֶׁר
קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ"
א]
לשון מקרה.
ב] לשון
קרי- לשון טומאה
ג] על
פי תנחומא:
לשון
קור וחום, שעמלק היקרך לפני אחרים,- היינו הראה מקום לאחרים- משל: לאמבטיה עם מים
רותחים שאין כל בריה מסוגלת להיכנס לתוכה, עד שבא בן בליעל אחד קפץ לתוכה ולמרות
שנכווה - הקרה את האמבטיה עם המים
הרותחים- בפני אויבים אחרים.
רש"י גם מדגיש את חולשת עם ישראל בעת הירידה
הרוחנית שלהם– הם חסרי כוח במובן "הַנֶּחֱשָׁלִים"
– ובחילופי אותיות הכוונה :הנחלשים.
מדרש
תנחומא וגם ורבנן מסבירים: כי היה שבט אחד
, שבט דן - היו כולם עובדי גילולים- שנאמר: "וְאַתָּה,
עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים"
ובספרי
נאמר: מלמד שעמלק היה פוגע בעיקר באנשים שנחלשו
והתרחקו מדרכי ה' - "מתחת כנפי הענן"
עם עמלק יש לנהוג בקפידה ללא רחמים:
כדברי
רש"י: יש
למחות את האויב הזה - מאיש עד אישה ,מעולל
ועד יונק משור ועד שה ,שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה- לומר: בהמה זו משל
עמלק הייתה" וכך נהג שמואל הנביא עם שאול כפי שמתואר: [בספר שמואל- א, ט"ו
,ג]:
"עַתָּה
לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת-עֲמָלֵק, וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, וְלֹא תַחְמֹל,
עָלָיו; וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד-אִשָּׁה, מֵעֹלֵל וְעַד-יוֹנֵק, מִשּׁוֹר
וְעַד-שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר".
דברי
שמואל אלה מכוונים לצווי ה'- על מחיית עמלק-
"תִּמְחֶה
אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק" שלא יהיה שם עמלק אפילו על בהמה!
לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להבחין
בכמה סוגי מלחמות בפרשה: מלחמת רשות,
מלחמת מצווה - דוגמת מלחמת עמלק,
ומלחמה
פרטית של האדם כנגד יצר הרע - המנסה באופן
תמידי להכשיל אותו בכל עת, חלילה.
המסקנה: חייבים אנו להיות עבדי ה' ,ללכת באורחותיו ומצוותיו ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד,
זוהי העוצמה הנדרשת מאתנו לאורך כל ימינו- כפי שנאמר: "בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַיהֹוָ֖ה
אֱלֹהֵיכֶ֑ם"
[דברים י"ד]
ההפטרה:
ישעיהו פרק נד
[שמן על בד] [ מתוך ההפטרה לפרשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה