מבט אל הרוח בעין מקראית.
מאת: אהובה קליין
חום הקיץ הולך ונחלש
ומפנה דרכו לרוחות הסתיו הגורמות לנו לחוש נעימות והקלה בתום הימים החמים גדושי
הלחות.
מעיון בספר הספרים , נמצא
גם רוחות מסוג אחר. כגון: רוח רעה התוקפת
את האדם: זוהי
רוח בעלת אנרגיה שלילית, האדם מתעלם מכל הטוב שזכה לו , ומסתכל דווקא על חצי הכוס
הריקה , כתוצאה מכך – מתיישבות בליבו מידות רעות כגון: רדיפה אחר הכבוד, קנאה, תאווה...דוגמת
רוחו הרעה של קורח אשר בא בטענות אל משה ואמר לו: "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם
ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"? ובכך יצא בהתרסה כנגד מנהיגותו של משה וכנגד
אהרן שנבחר לכהן, שהרי כולם שווים הם לפני המקום "כולם קדושים" - כולם
שמעו "אנכי ה' אלוקיך" בהר סיני.
סופו
של קורח שנבלע באדמה עם חבורתו.
דוגמא
נוספת לרוח רעה היא: אצל שאול המלך. כנאמר בשמואל א,[י"ח, ט]
ציורי תנ"ך/ שאול מנסה לפגוע בדויד/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ויהי ממחרת ותצלח רוח אלוהים
רעה אל- שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו ביום והחנית ביד שאול ויטל שאול
את- החנית ויאמר אכה בדויד ובקיר וייסוב דויד מפניו פעמיים"
מתוך
הרוח הרעה ששלטה על שאול הוא הגיע למידת הקנאה והחל מקנא בדוד וחושש מהצלחתו.
כפי
שנאמר: "ותענינה הנשים המשחקות ותאמרנה הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו וייחר
לשאול מאד וירע הדבר הזה ויאמר: נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך
המלוכה: ויהי שאול עוין את- דוד מהיום והלאה" [שמואל- א, י"ח, ז]
שלמה
המלך אומר: "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ
גָּרֶם." [משלי י"ז, כ"ב]
השמחה
תיטיב לגוף כדבר גהה (רפואה), ורוח נכאה (שבורה) תייבש גרם (מוח העצמות).
כלומר רוח טובה
שפותחת שערי שמחה- היא מועילה לבריאותו של האדם ואילו רוח של דכאון מזיקה לו מאד.
יש אדם בעל רוח
טובה, רוח זו נובעת מתוך אמונה
בקב"ה והיא עוצמתית עם ראייה חיובית כלפי המציאות המורכבת בחיינו ,אדם
כזה זוכה לסייעתא דשמיא- לעזרה מאלוקים והשכינה שורה עליו.
דוגמת יוסף הצדיק, הוא היה בעל אמונה חזקה בבורא עולם וכל הייסורים שעבר לא שברו את
רוחו, אלא ההפך. הוא הבין שכל הניסיונות שעבר היו לטובתו וחישלו אותו- אדם כזה
ראוי להערכה ואכן יוסף זכה לדברי שבח מפי מלך מצרים כנאמר :
"וַיִּיטַב
הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. ַיֹּאמֶר
פַּרְעֹה, אֶל-עֲבָדָיו: הֲנִמְצָא כָזֶה--אִישׁ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים
בּוֹ".[בראשית מ"א,
ל"ז- ל"ח]
דוגמא נוספת לאיש בעל
רוח טובה, הוא: כָלֵב בן יפונה –המוזכר בפרשת המרגלים, הוא ויהושע בן נון- ראו את טוב הארץ
בעיניהם הטובות וזאת בניגוד לאחרים שהוציאו את דיבת הארץ רעה
ונענשו.
וכך אמר ה' על כָלֵב בן יפונה:"
וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְיתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ, וַיְמַלֵּא,
אַחֲרָי--וַהֲבִיאֹתִיו, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-בָּא שָׁמָּה, וְזַרְעוֹ,
יוֹרִשֶׁנָּה".
על יעקב אבינו שרתה
רוח טובה כאשר גילה מחדש את יוסף:
"וַיַּרְא
אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב
אֲבִיהֶם".
לסיכום, לאור האמור
לעיל, ניתן להסיק: כי אדם המעוניין שהרוח הטובה תשרה עליו ינקוט באמצעים הבאים:
א] עין טובה- לראות
את המציאות המורכבת מתוך אמונה: כי הכול לטובה.
ב] להאמין שיש בורא לעולם והוא רוצה תמיד בטובתנו.
ג] הקשבה למוסיקה-
מרוממת את רוח האדם.
ד] שירה ומחול -משמחים
את האדם ומחזקים את רוחו הטובה.
ה] לעסוק בתחביבים האהובים
עלינו.
ויהי רצון שנפעל תמיד
מתוך רוח טובה בחיינו. ונזכה תמיד לרוממות רוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה