פרשת דברים- הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב-כיצד? / מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-הקשר בין  הפרשה לתשעה באב-כיצד?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר  לעילוי נשמת אמי חיה ז"ל בת בן-ציון]

פרשת דברים פותחת בדברי משה אל כל עם ישראל בעבר הירדן:

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל- ישראל בעבר הירדן  במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב".[דברים א,א]

השאלות הן:

א] אילו דברים אמר משה לעם ישראל ובאיזה אופן?

ב] מה הקשר בין פרשת דברים לתשעה באב?

ג] במה שונה חומש דברים מארבעת החומשים הקודמים?

התשובה לשאלה א]

רבינו בחיי מסביר: כי משה מוכיח את עם ישראל על החטאים שחטאו  במדבר, כמו נאמר : "כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון"[תהלים]

בהמשך  הוא מסתמך על דברי רש"י: כי החטאים רמוזים בשמות המקומות:

"בערבה": בשביל הערבה - שם חטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב.

"מול סוף": בגלל  הטענות שהשמיעו בים סוף: "המבלי אין  קברים במצרים"[שמות י"ד] וגם כאשר נסעו  מים סוף שנאמר: "וימרו על ים  בים סוף" [תהלים ק"ו]

"בין פארן": על מה שנעשה בפארן על ידי המרגלים.

ובין תופל ולבן: הוכיח אותם על דברי התפלות שדיברו על המן שצבעו היה לבן, כמו שאמרו:

"ונפשנו קצה בלחם הקלוקל "[במדבר כ"א]

"וחצרות": מחלוקת קורח ואנשיו כנגד משה ודיבתה של מרים.

"ודי זהב": מעשה  עגל הזהב שעשו זאת מרוב הזהב  שהיה ברשותם. שנאמר: "וכסף הרבתי להם וזהב עשו לבעל".

אונקלוס אומר: כי ההוכחה על החטאים נעשתה בדרך הרמז במטרה לא לפגוע בכבודם של עם ישראל.

התשובה לשאלה ב]

ציורי תנ"ך/ המרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] (c)

פרשת דברים נקראת מידי שנה  בשבת האחרונה טרם תשעה באב והסיבה לכך: לפי שמשה מוכיח את העם על חטא המרגלים ולפי חז"ל הקב"ה גזר  בליל תשעה באב-  על דור המדבר שלא יזכו להיכנס לארץ –וזאת בעוון הוצאת הדיבה על ארץ ישראל, ובגמרא[תענית  כ"ט, ע"א] נאמר-על הפסוק: "ויבכו העם בלילה ההוא"[במדבר י"ד, א] "אותו לילה - ליל תשעה באב היה. אמר להם הקב"ה לישראל: אתם בכיתם בכייה של חינם[הכוונה לבכייה על ארץ ישראל, כאשר המרגלים דיברו בגנותה- ובכך  הוכיחו שאינם בוטחים בה' שהבטיח להם את ארץ ישראל להתנחל בה] ואני קובע לכם בכייה לדורות"- הכוונה   לזמן ליל תשעה באב  שכולו בכי ,צום ואבל על חורבן בית המקדש.

השבת שבה קוראים את פרשת דברים- נקראת: "שבת חזון" לפי שאנו קוראים בהפטרה על נבואת התוכחה של ישעיהו "חזון ישעיהו בן אמוץ ובנבואה זו הנביא קורא על ירושלים: "איכה הייתה..."?

[שם כ"א]

 תוכחה זו מקבילה לדברי משה בפרשה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?[דברים א, י"ב]

בתקופת חורבן בית ראשון ירמיהו הנביא אומר: "איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם.."? [איכה,א,א]

רבי  אברהם יעקב ברבי ישראל מסאדיגורה אומר : כי שבת חזון-היא השבת  הקרובה לתשעה באב

-יום האבל והחורבן על בית המקדש-זוהי שבת מיוחדת במינה, ולמה הדבר דומה? לאדם היושב בחדר  חשוך ומופיע  ידידו ומדליק נר בתוך החדר, הנר מפיץ אור ותקווה, בדומה לכך- אותה שבת מיוחדת -מאירה לנו אור גדול ונוטעת בנו הרבה תקווה.

התשובה לשאלה ג]

לפי דברי רבינו בחיי ישנו סדר מסוים בחמישה  חומשי התורה. למרות שהם חמישה במספרם ,הרי רמוז בחומש בראשית שלכולם קשר אחד ובניין אחד, חומש בראשית פותח בחידוש העולם כי הוא שורש האמונה ומתוך כך נבין את ההשגחה של ה', ובשלב הבא יתבאר לנו עניין השכר והעונש, ונושא המצוות -ונקודות אלו מופיעות ביתר הספרים. אבל המיוחד בחומש דברים "שמדבר בסופו  בגאולה האחרונה שהיא עניין חידוש העולם והוא תכלית בריאת העולם, מעין ספר בראשית שפתח בו על דרך נעוץ סופן בתחילתן...וישראל אין להם שלימות בכל הזמנים כי אם בגאולה אחרונה שאין אחריה גלות" אך למרות זאת, חומש דברים יש לו את הייחוד שלו, כמו אתרוג שהוא  מיוחד ומאוגד  בתוך ארבעת המינים.

המהר"ל מפראג אומר: בארבעת הספרים הראשונים דיברה השכינה מתך גרונו של משה, ואילו בספר דברים משה שליח ככל הנביאים.

אור החיים שם דגש על המילה: "אלה" ומתייחס לכלל המקובל: כי כל מקום שנאמר "אלה"- פוסל את הראשונים, והתורה  רוצה להראות לנו: כי דברים אלו נאמרו על ידי משה ללא ציווי  מה' בעוד שארבעת החומשים הקודמים נאמרו מפי הקב"ה בדייקנות.

לפי  העמק דבר: ספר דברים נקרא: "משנה תורה" היות והוא חוזר על מאורעות ומצוות שנאמרו בחומשים קודמים ולכן אין חזרה מוחלטת על כל המצוות שנאמרו כבר, ומטרתו של חומש זה "להזהיר על עמל התורה  לפרש דקדוקי המקרא וזהו תלמוד" .ולכן כל דברי המוסר והתוכחה בפי משה אל העם הם  במטרה שיקבלו עליהם את עול התלמוד,

יש בדברים שינון של התורה.

ועם קיום כל המצוות הדבר יביא לעם ישראל עוז ואורה.

לסיכום, לאור האמור לעיל ,יש להסיק כי משה בא לשנן לעם את התורה ומוכיח אותם בדרך הרמז, למען יזכרו שהתורה תהיה תמיד נר לרגליהם והיא אשר תלווה אותם גם בארץ ישראל והקב"ה לא ייטוש את בניו- כי התורה היא ברית נצחית בין ה' לבניו וכשם ששמר עליהם במדבר: "כאשר ישא- איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד בואכם עד המקום הזה"[דברים א, ל"א] כך ישמור ויגן על  עמו בעתיד כפי שמובטח :"לא תיראום כי ה' אלוקיכם הוא הנלחם לכם"[שם ג, כ"ב]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)