חג סוכות בפתח לפני
כן - קיבלנו תזכורת ביום כיפור לסוכה
מיוחדת שהקים יונה הנביא - ושימשה לו מגן באופן זמני.
על פי התורה אנחנו
מצווים להקים סוכה לאחר יום הכיפורים הזריזים במצווה - מיד עם צאת הצום מתחילים
בהקמתה.
הטעם למצווה זו: משום
שה' הושיב את עם ישראל בהיותם במדבר -
בתוך הסוכות כפי הכתוב:
"בַּסֻּכֹּת
תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ,
בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם,
כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ
מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". [ויקרא כ"ג, מ"ב,
מ"ג]
השמחה מודגשת בקיום מצוות חג הסוכות - הנקרא גם בשם: "חג
האסיף"
נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת
יָמִים: בְּאָסְפְּךָ-- מִגָּרְנְךָ,
וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ
וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם
וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה
אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ
שָׂמֵחַ". [דברים ט"ז, י"ד- ט"ז]
השאלות הן:
א] מה המטרה הרוחנית בישיבה בסוכה?
ב] מה מאפיין את שמחה תורה?
ג] מהו הרעיון המרכזי
בקריאת קהלת בחג הסוכות?
תשובות.
המטרה
הרוחנית בישיבה בסוכה.
על פי הרמב"ם : הקב"ה רצה שהיהודי יצא מביתו לשכון בסוכה - כמו שיעשו השרויים
בצער - שוכני המדבריות ולזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה נבוכים ג, מ"ג]
ההסבר: בחג הסוכות
הנקרא גם בשם: "חג האסיף" כשכולם חשים שמחה בשל היבול בשדות שה' העניק
להם - זה הזמן לזכור את כל הקשיים שעברו אבותינו בהיותם נודדים במדבר.
כפי שאמר רבי יעקב
ברבי אשר:
"שנזכור
נפלאותיו ונוראותיו" [טור או"ח, סימן תרכ"ה]
הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול - אשר עשה עמהם
להפליא, ששכן אותם בענני הכבוד בסוכה... להגן עליהם" [רמב"ן ויקרא
כ"ג, מ"ב]
על פי הרשב"ם
הסבר דומה:
"למען תזכרו - כי בסוכות הושבתי את
בני ישראל במדבר ארבעים שנה-בלא ישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה- למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב."
[רשב"ם, ויקרא כ"ג, מ"ב]
רבי יצחק עראמה מביא מטרה שונה: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר לכסף
– לכסף - ואשר לזהב - לזהב, סחורות ורוב תבואות וכל דבר
שנקרא נכסים - ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה , רק ארוחת יום ביומו, ועל הרוב -
מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהיא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו
הקניינים, כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה, שהוא דירת עראי "
במילים אחרות -יש כאן מסר חשוב לאדם להשפיע על תודעתו - כי חייו בעולם הזה הם
ארעיים, ושהותו בעולם הזה - היא שהות זמנית בפרוזדור שבהמשכו יגיע לטרקלין – היינו
- העולם הבא -וכתוצאה מהכרה זו - יגיע לבוז לכל העניינים הגשמיים בעולם הזה ויתגבר
יותר לעניינים הרוחניים - תורה, מצוות וחסדים.
רבינו יהונתן איבשיץ כותב בספרו: "יערות דבש": "והנה יעצה לנו התורה
בסוכות, שהוא סוף ימי התשובה, לקבל על עצמו גלות ולהיות כל העולם נחשב בעיניו –כתוהו
וכצל, וכך אמרו: יצא מדירת קבע וישב בדירת עראי - להורות, כי גרים אנחנו עלי הארץ
מבלי קבע וימינו כצל, שבין לילה היה ובן לילה אבד - רוח נושב ואיננו"
על פי ההסברים האלה -
ישנה גישה חינוכית שמטרתה לתת לאדם לראות
בישיבה בסוכה –ביטוי לחיים ארעיים וחולפים- המטרה: לחנך את האדם להכין את עצמו
לקראת העולם הבא - שהוא עולם של קבע. [על פי ספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן "על
המועדים"]
שמחת תורה
היום שלאחר
"הושע נא רבה" נקרא: שמחת תורה, או – "שמיני עצרת". יום זה
אינו שייך לחג הסוכות ,אלא חג בפני עצמו ולכן אין יושבים בסוכה. מטעם זה - בעת
הקידוש מברכים:" ברכת שהחיינו" – כמו בכל חג- בחג זה מסיימים לקרוא את
התורה-חומש דברים - ומתחילים את חומש :"בראשית"
היות ולימוד התורה -
הוא חלק בלתי נפרד מעם ישראל, לכן מיד עם סיום חומש "דברים" – מתחילים
בחומש "בראשית" כדי להדגיש את ההמשכיות
בלימוד התורה.
נוהגים לקיים שבע
הקפות עם ספרי תורה בשירה וריקודים - הן בליל החג והן למחרת בבוקר.
כן נוהגים שכל אחד
ואחד עולה לתורה - ביום זה וגם הילדים הקטנים "עולים לתורה" עם אדם
מבוגר כדי להדגיש את הקשר בין כל יהודי ליהודי.
חשוב לדעת כי התורה
היא נצחית כפי שנאמר במסכת אבות:
"....אֶלָּא
שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶסֶף וְלֹא
זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים
טוֹבִים בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר, "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ,
בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ",
בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר
עָלֶיךָ, בַּקָּבֶר, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ, לָעוֹלָם הַבָּא", [מסכת אבות – פרק ו', משנה ט']
הרעיון
המרכזי בספר קהלת הנקרא בחג הסוכות.
קהלת הוא: שלמה המלך
והוא על פי חז"ל נקרא כך מפני:"
שהיו דבריו נאמרים בקהל"
רש"י סובר: "קהלת" על שם שקהל חכמות הרבה.
הראב"ע סבר:
שנקרא כך: "על לשון החכמה שנקהלה בו.
הרעיון המרכזי של
קהלת: כי אמנם האדם נבדל מן הבהמה לפי שבו שוכנת הרוח שהקב"ה נפח בו.
אך במהלך חייו האדם
אינו יודע מה מטרתו בחיים ומה טוב לו. אמנם יודע שסופו למות, אך אינו יודע מה יהיה לאחר
מותו.
לדעתו אין ערך לכל
העמל הגשמי של האדם , אלא העיקר- היא
התורה והמצוות והאמונה באלוקים, אלה הדברים הנצחיים- כפי שנאמר בפסוקים:
"הִגְדַּלְתִּי,
מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים,
נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי
בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. עָשִׂיתִי לִי,
בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת
הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי.." [קהלת ב', ד'- ח']
לסיכום לאור האמור לעיל: המסר- לא
להתמקד בגשמיות- בנכסים ובעמל הרב להשגת עשירות-שהם ברי חלוף כגופו של האדם - אלא להתמקד –בנצחיות - בדבקות
בה' ,בתורה ובמצוותיה - יפים וחשובים דברי דוד המלך:
"טוֹב
לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף "[תהלים קי"ט]
