מגילת אסתר- נבואות שהתגשמו.
מאמר מאת: אהובה קליין.
ציורים למגילת אסתר
מאת: אהובה קליין. (c)
ציור למגילת אסתר/ אסתר מצביעה אל עבר המן הרשע/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורים למגילת אסתר
מאת: אהובה קליין. (c)
ציור למגילת אסתר/ אסתר מצביעה אל עבר המן הרשע/ ציירה: אהובה קליין (c)
"וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה".
[מתוך מגילת אסתר א, א]
ציורי תנ"ך/ מרדכי יושב בער המלך/ [מתוך מגילת אסתר/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ אחשורוש מושיט את שרביטו לאסתר המלכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד][מתוך מגילת אסתר]
ציור למגילת אסתר:מרדכי מאזין לדברי הסריסים/ ציירה: אהובה קליין(c)
"בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משומרי הסף ויבקשו לשלוח יד במלך אחשורוש"
[מגילת אסתר[ב, כ"א]
ציור למגילת אסתר/ אסתר המלכה שולחת בגדים למרדכי היהודי/ ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד][מגילת אסתר]
ציורי תנ"ך/ משלוח מנות בפורים/ ציירה: אהובה קליין(c) [מתוך מגילת אסתר]
ציורי תנ"ך/ "והעיר שושן צהלה ושמחה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
[מתוך מגילת אסתר]
מעיון במגילת אסתר,
מגלים אנו כיצד התגשמו הלכה למעשה- דברי הנביאים: "אמר לוי בן גרשום: ראוי שתדע שכבר אמר
ירמיהו": "כִּי-כֹה,
אָמַר יְהוָה, כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה, אֶפְקֹד אֶתְכֶם;
וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם, אֶת-דְּבָרִי הַטּוֹב, לְהָשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-הַמָּקוֹם
הַזֶּה. כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי
אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת, אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב עֲלֵיכֶם--נְאֻם-יְהוָה: מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה, לָתֵת
לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה. וּקְרָאתֶם
אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם, וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי; וְשָׁמַעְתִּי, אֲלֵיכֶם. וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי, וּמְצָאתֶם: כִּי תִדְרְשֻׁונִי, בְּכָל-לְבַבְכֶם. וְנִמְצֵאתִי לָכֶם, נְאֻם-יְהוָה, וְשַׁבְתִּי
אֶת-שביתכם (שְׁבוּתְכֶם) וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל- הַגּוֹיִם
וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם, נְאֻם-יְהוָה;
וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם--אֶל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם" [ירמיהו כ"ט, י-ט"ו]
אכן נשלמו שבעים שנה במות
בלשאצר -בן בנו של נבוכדנצר כפי שכתוב: "דְּנָה, פְּשַׁר-מִלְּתָא: מְנֵא--מְנָה-אֱלָהָא מַלְכוּתָךְ,
וְהַשְׁלְמַהּ". [דניאל ה, כ"ו] בסוף
שבעים שנה תמה מלכות בבל ואחרי מות בלשאצר עברה המלוכה לדריווש המדי בן אחשוורוש הראשון [לא אותו אחשוורוש המוזכר במגילה] ולכורש מלך
פרס-חתנו אחריו ,דרייווש קיבל את המלכות - במות בלשאצר [לא מדובר בדריווש הפרסי-
בנו של אחשוורוש השני הנזכר במגילה]
בתום התקופה הנ"ל אז ה' פוקד
את עמו -ולעניין זה התפלל דניאל- כפי שנאמר:
"וָאֶתְּנָה
אֶת-פָּנַי, אֶל-אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים, לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה,
וְתַחֲנוּנִים--בְּצוֹם, וְשַׂק וָאֵפֶר". [דניאל ט, ג] דניאל התפלל אל
ה' -מחשש שמא גרם החטא של ישראל ושמא לא נשלמו עדיין שבעים
השנה למלכות בבל.
בתחילת מלכותו של
כורש מלך פרס פקד ה' את עמו להחזירם לארץ ישראל. כמו שנזכר בראש ספר עזרא.
על
דניאל מסופר כי היה בקי בגילוי דברים
נסתרים- כפי שכתוב: ו"ְהַיְלָדִים
הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם, נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל-סֵפֶר
וְחָכְמָה; וְדָנִיֵּאל הֵבִין, בְּכָל-חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת". [דניאל א, י"ז]
אכן דניאל הנביא
התנבא: כי עוד יעמדו שלושה מלכים לפרס והרביעי
יהיה עשיר גדול- כפי שנאמר:
"וְעַתָּה,
אֱמֶת אַגִּיד לָךְ; הִנֵּה-עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס,
וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר-גָּדוֹל מִכֹּל, וּכְחֶזְקָתוֹ בְעָשְׁרוֹ, יָעִיר
הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן. וְעָמַד,
מֶלֶךְ גִּבּוֹר; וּמָשַׁל מִמְשָׁל רַב, וְעָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ. וּכְעָמְדוֹ, תִּשָּׁבֵר מַלְכוּתוֹ, וְתֵחָץ,
לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם"
[דניאל, י"א, ב] הראשון מבין שלושת
המלכים היה כורש מלך פרס ואחריו בא אחשוורוש-כפי שמתואר בתחילת מגילת אסתר: "וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ
וְעַד-כּוּשׁ--שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.." [מגילת אסתר א,א]
על
פי רש"י:
אחשוורוש היה מלך פרס שמלך תחת כורש לסוף
ע' שנה של גלות בבל .
"הַמֹּלֵךְ
מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ" אמר רב, שמלך מעצמו ולא היה ממשפחת המלכים. יש דורשים
זאת לשבח -שלא היה אדם אחר שהיה יכול למלוכה כמוהו. ויש
הדורשים לגנאי – שלא היה ראוי למלוך ורק על ידי שוחד עברה אליו
המלכות.
הוא
מלך על מאה עשרים ושבע מדינות. באותו זמן
עם ישראל מצפה לגאולה המובטחת ,אך עדיין היא
מתעכבת.
על
פי חז"ל:
משמעות שמו הייתה מלשון -"שהשחיר פניהם של ישראל כשולי קדרה" ושהשקה
אותם רוש ולענה" [שהם עשבי רעל]
המגילה
מציינת:" בַּיָּמִים, הָהֵם--כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אחשוורושׁ עַל כִּיסֵּא
מַלְכוּתוֹ ": כתוב:
"מלכתו" ללא האות וו, מכאן
מסיקים חז"ל: כי אחשוורוש רצה לשבת על כיסאו של שלמה המלך, אך לא התאפשר לו -
כי מן השמים לא אפשרו לו ועל כן נאלץ להתקין כיסא משלו.
המגילה
מעידה על עשירותו של אחשוורוש כפי שהדבר מתגלה בזמן שהוא עורך משתה - לכל המוזמנים:
"בְּהַרְאֹתוֹ, אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת
גְּדוּלָּתוֹ"
מאין
היה לו עושר כה רב? מתברר: כי נבוכדנצר מלך בבל היה קמצן וסמוך למותו ,לא רצה
שאחרים ירשו את כל עושרו, בנה ספינה מנחושת ,מילא
אותה באוצרות והטמין אותה באדמה ויצק עליה עופרת במטרה להסתירה לבל תתגלה
לאחרים. אך כשכורש ביקש לבנות את בית המקדש – גילה את הספינה, שנאמר: "ונתתי
לך אוצרות חושך" ואת העושר הרב אחשוורוש ירש ממנו.
החצר של ארמון המלך
אחשוורוש היה מקום מרווח וענק לערוך משתה
ולהאכיל את כל העם, מראה החצר היה מפואר עד מאד והיה מכוסה בבדים יוקרתיים
וצבעוניים , החצר הייתה מרוצפת באבנים טובות
באופן מסודר ומיוחד ובכך המלך הגאוותן הזה הראה לעיני כול את "עושר
כבוד מלכותו" "ו"יקר תפארת גדולתו", היה משקה את כל האנשים
בכלי זהב והיו לו סוגים שונים של כלי זהב משובצים באבנים טובות , היין היה מוכן
לפני כל איש ואיש.
לסיכום, לאור האמור לעיל, לומדים אנו: כי כל הנבואות של נביאי ישראל התגשמו
ועתידים להתגשם גם בעתיד- ובא לציון גואל.
יהי רצון שנזכה
לבשורות טובות ולגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.
