יום שלישי, 3 בנובמבר 2015

ציורי תנ"ך/ אברהם מבקש מאליעזר לחפש שידוך ליצחק/ציירה:אהובה קליין (c) [ציור לפרשת חיי שרה]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויאמר אברהם אל- עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים את ידך תחת ירכי:ואשבייעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ
אשר לא  תיקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקירבו"
[בראשית כ"ד, ,ב-ג]
הטכניקה: שמן על בד


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

ציורי תנ"ך/ אברהם מצווה על אליעזר להביא  שידוך ליצחק
/ ציירה: אהובה קליין[שמן  על בד]


Biblical paintings
Abraham asks from Eliezer to bring
wife for Yitzhak
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה- מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת חיי שרה -
 מדוע הטיל אברהם את מלאכת השדכן על אליעזר ?

מאמר מאת: אהובה קליין.

ציורים מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/ אברהם רוכש את מערת המכפלה מעפרון/ ציירה:
אהובה קליין (c) [שמן על בד]

"וישקול אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני - חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר"[בראשית  כ"ד, ט"ו]






ציורי תנ"ך/ אליעזר מתפלל להצלחת שליחותו למציאת אישה ליצחק/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ויאמר ה' אלוקי אדוני אברהם הקרה- נא לפני היום ועשה- חסד עם אדוני אברהם..."[בראשית כ"ד,י"ב]










ציורי תנ"ך/ אליעזר צופה בשואבות/ ציירה: אהובה קליין (c) 
[שמן על בד]
"הנה אנוכי ניצב על- עין המים ובנות אנשי העיר יוצאות לשאוב מים"
[בראשית  כ"ד, י"ג]





ציורי תנ"ך/ יצחק  יוצא לשוח בשדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]
"ויצא יצחק לשוח בשדה" [בראשית כ"ד,ס"ג]


ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה ומבחינה ביצחק/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
""ותישא רבקה את עיניה ותרא את- יצחק.."[בראשית כ"ד,ס"ד]




ציורי תנ"ך/ רבקה מגיעה אל בית יצחק/ ציירה: אהובה קליין (c)
 [שמן על בד]


הפרשה פותחת בתיאור  מותה של שרה ואופן קבורתה ,אך מיד לאחר שאברהם מסיים להתאבל עליה ,הוא חש אחריות עמוקה לדאוג להמשך קיום הדורות ועל כן הוא פונה לאליעזר עבדו למצוא ולהביא אישה לבנו יצחק:

"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר- לו שים- נא ידך תחת ירכי: ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ אשר לא- תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו: כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני יצחק". [בראשית  כ"ד, ב- ה]

השאלות הן:

א] מדוע אברהם הטיל על אליעזר דווקא, להיות שדכן  עבור יצחק?

ב] מה הייתה מהות הבקשה?

תשובות.

אליעזר- עבד אברהם-שדכן.

נשאלת השאלה מדוע אברהם סמך כל כך על אליעזר עבדו, עד כדי כך שהטיל עליו משימה כה כבדת אחריות וגם מכובדת  לחפש אישה מתאימה ליצחק?

ה "כלי יקר" מביא שתי  סיבות:

א] כאן הודיע לנו הכתוב: מדוע בכלל היה זקוק אברהם לשליח? והתשובה: כי לאברהם לא היה כבר כוח ללכת בעצמו לחפש שידוך לבנו, שנאמר: "ואברהם זקן בא בימים .." כמו כן, את יצחק הוא לא היה מעוניין לשלוח, שמא אברהם עלול למות ומי ישים ידיו על עיניו ?

ב] אברהם בחר דווקא באליעזר עבדו לבצע את מלאכת השדכנות, לפי שסמך על נאמנותו וידע גם שאליעזר לא ייקח שוחד, וודאי לא יביא אישה שאינה הגונה עבור יצחק.   אברהם נוכח להכיר את עבדו היטב, לפי שהוא היה מושל ביתו והיה ישר מאד, לא לקח לעצמו  מהכסף שהיה ברשות אברהם והממון  לא שלט עליו , על כן בוודאי לא יפעל למען תאוות ממון, אלא  מתוך יושר ונאמנות לבעליו.

בקשתו של אברהם מאליעזר.

רבינו בחיי מסביר: כוונת אברהם הייתה: להזהיר את אליעזר עבדו בשבועה -שלא ייקח אישה לבנו מבנות כנען שהוא זרע מקולל-כי אישה שהיא מוכנה לפורענות תטה את  בעלה לצידה, דוגמת חוה שהשפיעה לרעה על האדם וגרמה לו לחטוא.

ועוד דוגמא משלמה המלך: שנשא נשים נוכריות - עמוניות מואביות ,צידוניות ובנות חת, ועל כך נאמר: "נשיו  היטו את לבבו" [מלכים- א, י"א] ולכן נקבע המנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו- במטרה להזכיר לעם ישראל כי יש להיזהר בנישואין לבל ייקח אדם  אישה  למטרת נישואין-מטעמי יופי בלבד, כמו שנאמר: "שקר  החן והבל היופי" [משלי ל"א]

ולא ייקח אישה מטעמי ממון, "כי הממון עשה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים"

ולא ייקח אדם אישה לשם שררת הקרובים ובני משפחות, שיתרגל להיעזר בהם ויוכל להשתרר. היות והוא מועד לכישלון

בשלושת הכוונות הנ"ל.

אבל על מנת להצליח בחיי נישואין- כוונתו צריכה להיות לשם שמים וינסה להידבק במשפחה טובה והגונה . היות והבנים  ,בדרך כלל, נמשכים בטבעם אחרי משפחת האם, בדומה לטעם היין שטעמו נמשך אחרי הכלי שהיה מאוכסן בתוכו.

ישנה גם אזהרה לאדם שרצוי לישא אישה מקרובי משפחתו ולומדים  זאת מאברהם באומרו: "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך  ולקחת אישה לבני יצחק," בדומה לעמרם, שנאמר עליו: "וילך איש מבית לוי וייקח את בת לוי"[שמות כ]

רבינו בחיי מדגיש: אם אדם יקפיד לקחת אישה  במדרגתו, רב הסיכוי כי השידוך יעלה יפה והזוג יחיה בשלום לאורך ימים והשלום מתרבה בעולם. אבל אם ייקח אישה  מתחת למדרגתו  ישנו חשש שיתייחס אליה בגסות וזה לא יסתדר, אם ייקח אישה במדרגה גבוהה ממנו- ישנו חשש שהיא תתגאה עליו וחייהם יעברו במריבה לאורך כל הדרך.

רז"ל אומרים : כי כאשר המשפחות מתאימות באותו מעמד –הוא משל  ל: "ענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל" . ואילו כאשר משפחה אחת אינה הגונה והשנייה כן , התוצאה- המשל : "ענבי הגפן בענבי הסנה דבר  כעור ואינו מתקבל".

מכאן שטוב יעשה האדם אם יישא אישה לשם שמים והטובים ילכו עם הטובים,  וכך ישרור שלום ביניהם, כמו שכתוב: "היטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם" [תהלים קכ"ה]

בנוגע להמשך דברי אברהם לאליעזר: "פן תשיב את בני שמה"- על כך  אומר רבינו בחיי: כי אברהם לא היה מעוניין שיצחק יצא מחוץ לגבולות ארץ ישראל הקדושה – היות והיה עולה תמימה [בעקדת יצחק] ואין קודש נעשה  חול.

לפי דברי ה:"כלי יקר"- אברהם השביע את אליעזר עבדו- במילה, מהטעם :אדם שעבר ברית מילה נמצא גדור מעריות ולכן אסר עליו להביא אישה ליצחק מבנות הכנעני כי הזימה – היא ירושה אצלם מחם אבי כנען ואין ראוי שמשפחה מבורכת תשדך ותדבק אל משפחה של ארורים.

ובנוגע לשבועה  שאמר אברהם לעבדו:" ואשביעך בה' אלוקי השמים ואלוקי הארץ", לפי שאמרו רז"ל: "גדולה מילה שאלמלא היא , לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי [מסכת נדרים ל"א, ע"ב]

ספורנו מפרש: כי כוונת אברהם במילים: "אלוקי השמים ואלוקי הארץ" הייתה:  שאם אליעזר לא יקיים את בקשתו ויבגוד בו  - הדבר יפרע ממנו בעולם הזה וגם בעולם הבא.

אור החיים אומר רעיון מעניין: אברהם הרגיש צורך להשביע את אליעזר לא להביא אישה  ליצחק מבנות הכנעני  , מפני שאליעזר חשב שהגם שכנען  ארור, הרי יצא מזה אם יתחתן עם יצחק , לפי שנאמר לאברהם : "והיה ברכה"- הכוונה שכל  משפחה שאברהם יהיה כלול בתוכה- היא מבורכת ונאמר גם: "ונברכו בך כל משפחות הארץ .."  לכן הדגיש אברהם  שהקללה על כנען עדיין נשארה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי אכן אליעזר היה האדם הנכון והמתאים ביותר - לבצע את משימת הקודש- להביא שידוך הוגן לבנו ליצחק.

אליעזר ציית לבקשת אברהם,  כפי שכתוב: "וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדוניו וישבע לו על – הדבר הזה" [שם כ"ד, ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 2 בנובמבר 2015

אליעזר עבד אברהם/ שיר מאת: אהובה קלייו(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אליעזר עבד אברהם.

שיר מאת: אהובה קליין©

אברהם בא בימים

צופה גלגל החיים

למען   השה התמים

פונה לנשוא הפנים.

 

אליעזר מושל ביתו

שמח תמיד בחלקו

מתעלם מרכוש ונכסים

מהלך בדרך ישרים.

 

מקשיב לצווי אדונו

שווה בפיו וליבו

חפץ למלא השבועה

כהרף עין הישועה.

הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה[חומש בראשית]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

ציורי תנ"ך/ לוט ובנותיו / ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] -[ציור לפרשת וירא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויהי בשחת אלוקים את- ערי הכיכר ויזכור אלוקים את- אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו  עמו.."
[בראשית י"ט,כ"ט-ל]

הטכניקה: שמן על בד.


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings

Lot and his two daughters escape to the mountain

By Ahuva Klein


*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 26 באוקטובר 2015

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וירא- באיזו זכות ניצל לוט ממהפכת סדום ועמורה?

מאמר מאת: אהובה קליין.


ציורים מתוך פרשת וירא:





ציורי תנ"ך/ אברהם  צופה אל עבר המלאכים/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]









ציורי תנ"ך/מהפכת סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד].





ציורי תנ"ך/ אברהם מתפלל על אנשי סדום ועמורה/ציירה: אהובה קליין(c)
[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ אנשי סדום מקיפים את ביתו של לוט/ציירה:אהובה קליין(c)








ציורי תנ"ך/ הגר במדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]








ציורי תנ"ך/ אברהם עורך משתה ליצחק/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ עקדת יצחק/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]







בפרשה זו מתארת התורה  את הפיכת סדום ועמורה  והצלת לוט ובנותיו:

"ויהי בשחת אלוקים את ערי הכיכר ויזכור אלוקים את- אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט: ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנותיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנותיו" [בראשית י"ט, כ"ט- ל"א]

השאלות הן:

א] מדוע נענשו אנשי סדום ועמורה בעונש כה קשה?

ב]  באיזו זכות ניצל לוט מהעונש?

ג]  מה ניתן ללמוד על אופיו של לוט?

תשובות.

חטאם ועונשם של אנשי סדום ועמורה.

החטא מתואר על ידי אלוקים: "ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי - רבה וחטאתם כי כבדה מאד : ארדה נא ואראה כצעקתה הבאה אליי עשו כלה ואם לא אדעה". [שם י"ח, כ' כ"א]

על פי רש"י- חטאם  הולך ומתרבה.

"כצעקתה"- על כך שני פירושים:

א] המילה: "כצעקתה"- נאמרה בלשון יחיד - היות והיא כוללת חמישה כרכים כמדינה אחת,

ב] חז"ל אמרו: כי יש כאן רמז לצעקתה  של נערה שאנשי סדום הרגוה במיתה משונה מפני שנתנה מזון לעני. [סנהדרין ק"ט:]

רבינו בחיי אומר: כי אנשי סדום היו  רשעים  גמורים. הם היו שייכים לדור הפלגה שאמרו: "הבה נבנה  לנו עיר ומגדל"      [שם, י"א, ד]  היו בהם כל המידות הרעות, ורז"ל אמרו: שאנשי סדום היו  רעים בממונם כמו שכתוב: "ורעה עינך באחיך האביון" [דברים ט"ו] וחטאים היו בגופם, שופכי דמים וחוטאים גם למקום. אבל חטאם הגרוע היה : אי מתן עזרה לעניים ואי התחשבות במצבם, זו ממש אכזריות.     והשאלה  היא : מדוע הקב"ה החמיר עם אנשי סדום במיוחד ,הרי ברור שהיו עוד אומות שחטאו כמותם ולא נענשו בחומרה כזו? ומה גם, שאברהם הצדיק שהיה בו שורש האמונה, היה יכול להחזירם בתשובה והתשובה עולה על הכול. אלא שסדום הייתה שייכת לארץ ישראל וארץ ישראל היא בעלת  מעלת קדושה ואין בכוחה לסבול  עוברי עבירה, היא פשוט מקיאה אותם. ועל כן, עונשם היה כה  חזק.                          

עונש זה שימש גם כתמרור אזהרה לעם ישראל העתידים לרשת את ארץ ישראל שידעו :כי אם   לא ילכו בדרך התורה – מיד הארץ תקיא אותם בדומה  לאנשי סדום ועמורה.                                     

לכן הזכיר משה רבינו בסוף ימיו לעם ישראל את חורבן סדום ועמורה-  מהטעם שאם יחטאו ולא ישמרו את מצוות התורה תחרב הארץ, כפי שכתוב: "גופרית ומלח שרפה כל ארצה.."[דברים כ"ט]

ועל דרך הקבלה: אנשי סדום  כפרו בקב"ה ממש כאנשי העיר שבנו את המגדל לכן כתוב: "וירד ה' " לפי שהראה להם את כוחו. ויש כאן ירידה ממידת הרחמים למידת הדין. 

הרמב"ן אומר: כי זעקת סדום ועמורה-  היא  זעקתם של העשוקים שסבלו מזרוע הרשע של אנשי המקום.

הצלתו של לוט.

הכתוב מציין: "ויזכור אלוקים את אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפיכה בהפוך את הערים אשר ישב בהן לוט"[שם י"ט, כט]

  רש"י שואל: מדוע נאמר: "ויזכור אלוקים את אברהם" ?,הרי היה ראוי לציין :"ויזכור אלוקים את לוט"? אלא, היות ולוט     עשה טובה לאברהם בהיותם במצרים, כאשר אמר אברהם על שרה- כי אחותו היא, לוט שמר את הדבר ולא גילה זאת ,לכן ה' גמל אתו טובה  והציל אותו מתוך ההפיכה.[ב" ר]

רבינו בחיי מפרש: כי  לוט ניצל בזכות אברהם שאלמלא אברהם, הרי לוט היה נשאר עדיין בחרן, אבל הוא התלווה אל אברהם, כפי שהכתוב מתאר: "וילך אברהם כאשר דיבר אליו ה' וילך אתו לוט". 

על כך אומרים רז"ל: "מצילין תיק הספר עם הספר ותיק התפילין עם התפילין, ואפילו היו בתוך התיק מעות מצילין אותו לכבוד הספר, או לכבוד התפילין".         וזאת ללמדנו: כי אשרי הצדיקים ואשרי הדבקים בהם.

בדומה למה שנאמר על נח: "ויזכור אלוקים את נח ואת  כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתיבה"

וראיתי פירוש נפלא בספרו של הרב  אליהו שלזינגר שליט"א - " אוצר התורה"-  בו הוא מביא חידוש של   "בעל חידושי הרי"ם ,זי"ע: תפקידו של המלאך גבריאל היה להפוך את סדום ועמורה, אם כך מדוע התלווה לשני מלאכים נוספים-מיכאל ורפאל תחילה לאברהם, ומדוע המלאך מיכאל שבישר לשרה על הולדת יצחק- התלווה אל המלאך גבריאל כדי להציל את לוט? וכי חסרים מלאכים נוספים לשליחות זו בשמים? מתברר שלוט ניצל בזכות דוד המלך שיצא דרך רות המואבייה. בגמרא , מסכת יבמות מתנהל ויכוח בין דואג האדומי לאבנר בן נר בנוגע לשאלה: אם דוד המלך מותר לבוא בכלל בקהל ה' שהרי יצא מרות המואבייה, שאול המלך שאל את אבנר בן נר -שר צבאו: האם דוד המלך אכן ראוי להיות מלך בישראל? מיד שאל דואג האדומי שהיה אויבו המושבע של דוד: "עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לא, שאל עליו אם ראוי לבוא  בקהל אם לאו, מאי טעמא?- דקאתי מרות המואבייה". עליהם הזהירה התורה: "לא יבוא עמוני ומואבי  בקהל ה'.." על דבר אשר  לא קדמו אתכם בלחם ובמים"

"אמר לו אבנר, תנינא: עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית" ולכן רות המואבייה היא מותרת לבוא בקהל ה' והטעם שדרכו של איש לקדם בלחם ומים ולא דרכה של אישה, כי אישה מקומה בבית וההוכחה -כאשר באו המלאכים לשרה, הם לא ראו אותה ולכן שאלו: "איה שרה אשתך ויאמר הנה באוהל" מכאן ההוכחה: שנשים אינן יוצאות החוצה לקדם את הבאים מטעמי צניעות. ולכן מואביות ועמוניות מותרות לבוא בקהל ה' ומכאן שגם דוד ראוי לכך, לכן המלאך מיכאל הלך להציל את לוט ,כי ראה במו עיניו ששרה אינה בחוץ. באותו רגע נפסקה ההלכה על ידי אברהם אבינו בבית דין של מטה שאין נשים דרכן לצאת. ומכאן שרות המואבייה  מותרת לבוא בקהל ה' ולכן לאחר ששמעו המלאכים: מיכאל וגבריאל את פסק ההלכה הלכו לסדום, האחד להפוך את סדום ועמורה והשני להציל את לוט ובנותיו בזכות שדוד המלך ייצא ממנו.

הגר"פ פרידמן  אומר : כי ידוע מהזוהר הקדוש, ששבעה רועים קמו להנהיג את עם ישראל: אברהם ,יצחק, יעקב, משה, אהרון יוסף ודוד. לכן כאשר באו המלאכים לבשר לשרה שתלד בן, כבר באותו העת הקב"ה עשה הכנה כדי שדוד המלך -הרועה האחרון יוכל לבוא בקהל ה' . שעתיד הוא  לצאת מלוט ויוכל לבוא בקהל ה', ומכאן רמז נפלא בתהלים, שדוד המלך אומר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא" [תהלים קט"ז, י"ג] "אשא"- ראשי תיבות="איה שרה אשתך"

לוט והתנהגותו.

כבר בפרשת, לך- לך נוכחנו לדעת כי לוט לא שם את הדגש  על חינוך ילדיו, הוא היה אדם גשמי מאד ודאג לעושרו ולא התחשב בכך  שהסביבה בכיכר הירדן סמוכה לאנשי סדום הרעים והחטאים.

אדם שדואג לחינוך ילדיו , ראשית דואג לסביבה טובה שבה ישנה חברה השמה את הדגש על מידות טובות ודרך ארץ. גם המריבה בין רועי לוט לרועי אברהם הוכיחה, כי לוט עוסק בגזל בזמן שרועיו פולשים לשדות זרים.

כאשר המלאכים באו אל לוט ואנשי סדום הצטופפו סביב ביתו מנער ועד זקן ותבעו לראות את המלאכים, ענה להם לוט:   "הנה נא לי שתי בנות אשר לא- ידעו איש אוציאה- נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעינכם.." [שם י"ט, ח]

רבינו בחיי אומר: התנהגות זאת של לוט שהיה מוכן לפייס את אנשי המקום בהפקר בנותיו- מוכיחה על רוע לבו  ועל כך  דרשו רז"ל: שבנוהג של עולם אדם מוכן למסור את נפשו למען שלום בנותיו ועל אשתו והורג, או נהרג, ולוט מוכן למסור את בנותיו שיתעללו בהן, אמר לו הקב"ה: "לעצמך אתה משמרן"

רש"י   מציין את ההוכחה שלוט אהב מאד את ממונו,

הראיה לכך: כאשר לוט נתבקש על ידי המלאכים להזדרז,  הוא מתמהמה , מתוך  רצון להציל את ממונו ואת רכושו.

לסיכום לאור האמור לעיל: אנשי סדום ועמורה לא זכו למחילה בשל רשעותם הנוראה, אך לוט זכה להיגאל בזכות נאמנותו לאברהם, בזכות אברהם עצמו שהדריך אותו בקרבת הבורא. ובזכות דוד המלך שיצא ממנו.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט ובנותיו/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

לוט ובנותיו/ שיר מאת: אהובה קליין©


לוט ובנותיו במנוסה

לראשיהם מרחפת עננה

נפשם מהמהפכה ממלטים

בציווי פקודת מלאכים.

 

לא קלה דרכם

כאיילה יאיצו רגלם

סלעים אבנים ומהמורות

כמיהה לשלווה וישועות.

 

לוט  שוחה במחשבות

צאן רכוש וממונות

בנותיו תומכות ידיו

חוששות לעולם שחרב.

 

רוח חמה נושבת

בבגדי הנסים אוחזת

הבנות  שואבות פתרונות

לצמיחה  בשרשרת הדורות.

הערה: השיר בהשראת פרשת וירא[חומש בראשית]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

ציורי תנ"ך/לוט משקיף על כיכר הירדן/ציירה: אהובה קליין(c) [ציור לפרשת לך- לך]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"וישא- לוט את- עיניו וירא את- כל כיכר הירדן כי כולה משקה לפני שחת ה' את סדום ואת- עמורה כגן-ה' כארץ מצרים בואכה צוער"
[בראשית י"ג,י]


הטכניקה: שמן על בד.





*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical painting


By Ahuva Klein



Lots overlooking the Kikar Jordan










*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר