ציורי תנ"ך/ הבאת קורבן עולה אל הכוהן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ואם מן הצאן קורבנו מן-- הכשבים או מן העיזים לעולה זכר תמים יקריבנו:[ויקרא א,י]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא- מה הקשר בין העקדה לעניין הקורבנות?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא- מה הקשר בין העקדה לעניין הקורבנות ?

/ מאת: אהובה  קליין.

ציורי תנ"ך/ ה' קורא למשה מבין הכרובים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

הפרשה פותחת בפסוק:

"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קורבנכם:" [ויקרא א, א-ג]

ציורי תנ"ך/ קורבן עולה ויורד/ ציירה: אהובה קליין (c)

השאלות הן:

א] מדוע התורה  פותחת במילים: "אדם כי יקריב" ולא במילים: נפש כי תקריב"?

ב] מהו קורבן עולה ומדוע הוזכר בתחילת הפרשה ?

ג] מה הקשר בין העקדה להקרבת קורבנות לה'?

התשובות:

"אדם כי יקריב"

רבי אברהם יהושע [בעל אוהב ישראל] אומר: כי הדגש כאן הוא: על –"האדם כי יקריב"- מפני שכאשר אדם מוכן  להקריב קורבן למען ה' יתברך בכל מאודו ומעצמו זה נחשב ל:"קורבן לה"  ומחשיבים לו כאילו הקריב בכל יום את חלבו ודמו לכבודו של הקב"ה, אך המקריב רק: "מן הבהמה  מן הבקר ומן הצאן"- כלומר  מי שמסתפק במתן תרומה כספית בלבד ואינו מתכוון למסור את נפשו לכבוד אלוקים עליו נאמר: "תקריבו את קורבנכם" זהו קורבן שלכם ואינו משתווה בערכו ואינו נחשב לקורבן לה'.

רעיון דומה אומר הספורנו: כל קורבן שהאדם מקריב מתוך הכנעה ולב שבור-  הוא הקורבן האמיתי, אך אם הקורבן לא נעשה בהכנעה  אין הקב"ה חפץ בקורבנו .

רש"י מוצא  בהזכרת ה"אדם" רמז לאדם הראשון - מה האדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכול היה שייך לו ,אף אתם, עם ישראל תזהרו לא  להקריב מן הגזל.

הרמב"ן אומר: כי כאשר האדם יראה שזורקים את דם הבהמה ושורפים את אבריה, יתאר לעצמו כי  בהתאם לדין -ראוי היה שהוא בעצמו יֵעשה לו כך מסיבת החטאים שחטא. אך הקב"ה עושה עמו חסד שלוקח תחתיו את קורבן הבהמה ככפרה – לכן הושם הדגש על האדם. כי למעשה הקורבן היה צריך להילקח מן האדם בעצמו והבהמה  באה במקומו ומכפרת על חטאיו.

האלשיך  מפרש: אם יש  יחיד שהוא מקורב יותר אל אלוקים  הרי זה :"מכם"  מתוככם מתוך כל כלל ישראל. ועל ידי זכויותיהם של עם ישראל - המנהיג שלהם מתעלה ומתקרב לה' עד שהוא בכבודו ובעצמו  בבחינת: "אדם כי יקריב"

קורבן עולה.

ציורי תנ"ך/ הכוהנים עורכים את העצים על המזבח/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן  על בד]

"ונתנו בני אהרון אש על המזבח וערכו עצים על-- האש"[ויקרא א,ז]

חז"ל שואלים, מדוע הפרשה פותחת דווקא בקורבן עולה לפני הקורבנות האחרים?

רבינו בחיי אומר: כי חז"ל אומרים  בויקרא רבה[ ז, ג] תפקיד קורבן העולה הוא:

לכפר על הרהורי הלב- מחשבות שהן רעות ופסולות אצל האדם. והיות ובחיי האדם המחשבות מופיעות טרם העשייה, לכן התורה קבעה את עניין קורבן עולה בראש שאר הקורבנות.

הכלי יקר מפרט  את טעם  הבאת קורבן עולה: העולה באה -מזכר והחטאת -מנקבה, ושלמים בין זכר ובין נקבה, היות ועולה באה על הרהורים  שליליים, כפי שנאמר:". .והשכים  בבוקר והעלה עולות מספר כולם- כי אמר איוב אולי חטאו בניי וברכו אלוקים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים"[איוב, א, ה]

ציורח  תנ"ך/ סעודת מחלקי קורבן השלמים המותרים למקריב[לבעלים] ציירה: אהובה קליין (c)

"ונאכל בכל עיר [ירושלים] לכל אדם טהור"

קורבן חטאת : בא לכפר על חטא המעשה יוצא, אפוא, שאדם המהרהר על עבירה ולא עשה זאת בפועל- הוא נחשב לגיבור הכובש את יצרו. ולכן יקריב את הקורבן מזכר. אבל אדם החוטא בפועל - כוחו חלש כשל נקבה היות ולא היה בכוחו לכבוש את ייצרו- לכן קורבנו יבוא מהנקבה.

המשותף לחטאת ולעולה- שקורבנות אלה באים על חטא שמקורו מן הלב, כפי שכתוב:" ..לב  הותל  הטהו.."[ישעיהו מ"ד,  כ] כלומר הלב הטעה את האדם לעבור על החטא.

ולכן הרשעים הנשלטים על ידי ליבם  [מקום הלב בצד שמאלו של האדם]  שחיטת קורבנם בצפון , לעומת זאת קורבן שלמים אשר אינו עבור עוון, השחיטה שלהם יכולה  להתבצע בכל מקום בעזרה. וגם אין חילוק בין  אם הקורבן זכר, או הקורבן נקבה.

קורבן עולה: בא על חטא ההרהור  השלילי של האדם,  כשהוא מצליח לבלום זאת באמצעות-השכל –הוא משליט את השכל על הרגש ולכן יביא קורבן זכר והקורבן עולֶה גבוה -כנגד רוח האדם העולה גם כלפי מעלה וכך גם הקורבן עולֶה על המוקד-  היות ושאיפת האש להתרומם כלפי מעלה.

הקשר בין העקדה לקורבן.

ציורי תנ"ך/ ניסיון העקדה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הקב"ה מזמן לאברהם אבינו איל להקרבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ר' יהודה נחשוני- אומר: כי אברהם אבינו עמד בניסיון גדול כאשר  היה מוכן להקריב את בנו- יצחק, אך הקב"ה עצר אותו וזימן לו אייל להקריב תחת בנו.  על עמידתו של אברהם בניסיון  זה -הייתה  כלפיו הערכה משמים וגם ניתנה בזכות זאת ברכה  לכל זרעו לעתיד לבוא, כפי שנאמר: "ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית מן השמים: ויאמר כי נשבעתי נאום ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך: כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי"[בראשית כ"ב, ט"ו -י"ט]

לפי המסורת –- מקום העקדה הוא מקום המקדש- המצוין במקרא בשם: הר המוריה. ולכן המשך הקרבת הקורבנות במקדש ממחיש  את זכר עקדת יצחק. כפי שאברהם אבינו העלה את הקורבן כתמורה לאדם בציווי האלוקי.

אותם מפרשים האומרים כי  מטרת הקורבן היא- "נפש תחת נפש"  מביעים רעיון עמוק מאד. רעיון זה מזכיר ומדגיש כאחד -את ניסיון העקדה ומסירות הנפש  של אברהם- ראש האומה, שסלל את  עניין ההקרבה למען היהדות ולשרשרת הדורות בהמשך.

רעיון העקדה מופיע בויקרא רבה ג': "בשעה שהיו ישראל מקריבים תמיד על גבי המזבח וקורין את המקרא: "צפונה לפני ה' " זוכר הקב"ה עקדת יצחק", כמו כן רמז על רעיון זה גם רבינו בחיי: "רמז זה קשור בפעולה ההקרבה הראשונה, שהוחלפה בבעל- חיים ונשארה לדורות סמל לקדושת בית ישראל"

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי עניין הקורבנות- תכליתו לקרב את האדם לבורא עולם וקורבן הניתן מתוך כוונה טהורה- מתוך ליבו של האדם- הוא הרצוי בעיני ה'.

רעיון הקורבן מבטא את הקשר לעקדת יצחק- אברהם אבינו מוכן להעלות את בנו לעולה  לה' , מתוך מסירות נפש ועמידה בניסיון ובכך הוא תרם ברכה לכל הדורות.

מי ייתן ונזכה במהרה לגאולה שלמה ונחזה במו עיננו בהקמת בית המקדש השלישי והקרבת הקורבנות כמו בימים ימימה. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורבן עולה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קורבן עולה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

 

הוא חטא בהרהורים

רעים- כפירות באושים

חפץ לניקיון כפיים

נעזר בחסדי שמים.

 

בחיל ורעדה ינוע

בצל ענני רקיע

אוחז באיל קטן

עתה נועד לקורבן.

 

מרכין ראשו מבושה

בקול ענות חלושה

יביע רגשי חרטה

יקיים ציווי נאמנה.

 

נזכר  באבי האומה

המשמש  לדורות דוגמא

בנו עקד על המזבח

וברכות לעמו הרוויח.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא[חומש ויקרא]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ספר ציורי תנ"ך בליווי שירים/ מאת: אהובה קליין וגיא רגב(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בסייעתא דשמיא, פורסם ספר דיגיטלי: בנושא:

ציורי תנ"ך של אהובה קליין, בליווי שיריו של המשורר: גיא רגב.

כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על  ציורי התנ"ך (c)

 וכל הזכויות שמורות לגיא רגב על השירים.(c)

*אין להעתיק או לצלם חומר מתוך הספר ללא רשות היוצרים הנ"ל.

הנה הקישור לספר:

http://www.ourboox.com/books/%d7%94%d7%9b%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%94%d7%95%d7%91%d7%94-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%a0/

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויעש  את--- השולחן עצי שיטים אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו:ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב.."[שמות ל"ז,י-ט"ז]

הטכניקה: שמן על בד.

Biblical painting

By Ahuvaa Klein

Table of showbread in the Mishkan

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וייקהל פקודי- מהו תכליתו של לחם הפנים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וייקהל פקודי – מהו תכליתו של לחם הפנים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשה זו- משה אוסף אליו את כל העם- במטרה  להכריז על  איסוף תרומה למען צרכי הכלל – הקמת המשכן וכליו. היות וכל אחד  נדרש לקחת חלק בהתנדבות זו - נחוצה כאן נוכחות  מלאה של כל  העם,  כפי שנאמר:" וייקהל משה את כל עדת בני ישראל .." [שמות ל"ה, א]

ציורי תנ"ך /משה מקהיל את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

משה מפרט את כל חלקי המשכן שלמענם העם תורם את חלקו.

ציורי תנ"ך/ עם ישראל מביאים תרומה למען המשכן/ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/  הנשים- חכמות הלב טוות  חוטים לצורך המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

הוא מזכיר את אומני המשכן :בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.- חכמי הלב שתרמו מחכמתם וכשרונם לבניית המשכן וכליו.

"ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא ה' בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה: וימלא אותו רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה: ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחושת: ובחרושת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת: ולהורות נתן בליבו הוא  ואהליאב בן- אחיסמך למטה דן מילא אותם חכמת לב לעשות כל- מלאכת חרש וחושב ורוקם.." [שמות ל"ה, ל-ל"ה]

ובהמשך הפרשה , מדגיש גם את חשיבות שמירת השבת.

אחד מהכלים שבמשכן היה: שולחן לחם הפנים כפי שהכתוב מתאר:

"ויעש את השולחן עצי שיטים אמתיים אורכו ואמה רוחבו ואמה וחצי קומתו: ויצף אותו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב: ויעש לו מסגרת טופח סביב ויעש זר- זהב למסגרתו סביב: ויצוק לו ארבע טבעות זהב וייתן את הטבעות על ארבע הפאות אשר לארבע רגליו..." [שמות ל"ז, י-י"ז]

השאלות הן:

א] במה היה ייחודו של בצלאל?

ב] לְמַה  נועד  שלחן לחם הפנים?

ג] מה טיבו של לחם הפנים?

ייחודו של בצלאל בן אורי.

ציורי תנ"ך/ בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך/ ציירה: אהובה קליין(c)[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכוהן וחושן המשפט/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ הכרובים  על ארון העדות במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

על פי רש"י: בצלאל  נתן נפשו [ליבו] על המלאכה  במשכן יותר משאר החכמים

לכן ה' לא קיפח את שכרו והוא מפרסמו בכל פעם.

בצלאל לא התעלה בכוחות עצמו, אלא באמצעות-"רוח אלוקים" שה' מילא אותו במטרה לקיים את שליחותו בבניית כלי המשכן.

על פי חז"ל: בצלאל היה בסך הכול בגיל שלוש עשרה ובוודאי לא יכול היה בכוחות עצמו להשיג את כישרונו המיוחד, אלא זו הייתה מתנת שמים שאיתה נולד, בנוסף ליכולתו ליצור את הכלים למשכן בכל מיני חומרים -היה לו משהו  נוסף: היכולת להורות- ללמד גם לאחרים את הידע שהיה בחלקו.

הרמב"ן אומר: כי הקב"ה מעיר את תשומת ליבו של משה לכישרונו המיוחד של בצלאל כדבר של פלא. שנועד משעת יצירה למטרת הקמת המשכן. בדומה למה שנאמר לירמיהו הנביא: "בטרם אצרך בבטן ידעתיך, ובטרם תצא מרחם הקדשתיך"

ספורנו אומר :דבר דומה: הקב"ה מעורר את משה שישים לב כי לפניו אומן לא פשוט כלל-הוא אומן המקבל השראה מכוח עליון.

הגאון מדוויסק  ב: "צופנת- פענח" מפרש את המשפט: "ואמלא אותו רוח אלוקים"- זו הסמכה מאלוקים לעשות עבודה שאין מישהו אחר מסוגל לעשות כן והכישרונות נועדו אך ורק לעבודה זו.

ולאחר סיום מלאכת המשכן וכליו שכח בצלאל את חוכמתו. וזאת בניגוד לאהליאב שהיה אומן והעביר את אומנתו גם לבניו-דור ההמשך.

לדברי חז"ל [בעירובין דף ט"ז] :בצלאל היה אומן שקיבל השראה למטרה נעלה- מלאכת כלי המשכן.

 וכשהושגה התכלית ההשראה בטלה.

אברבנאל : מדגיש כי בצלאל נבחר על ידי ה' -למלא את שליחותו וכדי שלא יחשבו שהוא נבחר על סמך רצונו של משה -לבחור אומנים מתוך משפחתו.

ולכן ה' קרא לבצלאל בשם זה- על שם אביו וזקנו. והוא היה בעל סגולות מיוחדות נבחר מה' לתפקיד כה מרומם.

אבן עזרא אומר: בשם :"הגאון" כי הבחירה הייתה על פי רקע שבטי, בצלאל היה משבט יהודה ,אהליאב משבט דן, שבטים אלה מתוארים בפי יעקב ומשה כאריות. ובגלל שהמשכן על פי חז"ל כדמות אריה- לכן הם נבחרו להקים את המשכן.

"הבאר מים חיים"מפרש: כוח -חוכמה זו שניתנה לבצלאל -משמים הייתה מיועדת אך ורק לעבודת הקודש. ולא לעבודת חולין.

התורה מפרטת את סגולותיו של בצלאל:

א] רוח אלוקים.

ב] חכמה.

ג] תבונה.

ד] דעה.

ה] ידע כל מלאכה.

ו] לחשוב מחשבות לעשות זהב, בכסף ובנחושת.

   ובחרושת אבן למלאות, ובחרושת עץ.

ח] לעשות בכל מלאכת מחשבת.

ט]  הכוח להורות לאחרים מהידע והכישורים שלו.

שולחן לחם הפנים.

השולחן היה  עשוי מעצי שיטים מצופה זהב ועליו היו מונחים שנים עשר הלחמים וגם שני בזיכי לבונה.

מסביב לשלחן היה כתר זהב.

הוא היה נישא על ידי מוטות שהיו  בשני צדדיו והמוטות היו נתונים בתוך טבעות.

רש"י אומר: כי הזר סביב השולחן - סימן לכתר מלכות ויש בזה  סימן לעושר וגדולה כמו שנהוג להגיד: "שולחן מלכים" לכן הכתר היה למעלה סביב השולחן ככתר על ראשו של מלך.

רבינו בחיי אומר: כי מטרת שלחן לחם הפנים- שיש בו שורש דבר שעליו תחול הברכה, הלחם היה נאכל על ידי הכוהנים משרתי המשכן ויותר מאוחר משרתי המקדש.

ועל פי דעת חז"ל:" כל כוהן שהיה  מגיע - כפול היה שבע, ועל כן נקרא שולחן -שהקב"ה שולח ברכתו בלחם שעליו ומשם  הברכה  משתלחת בכל המזונות ויבוא שובע לעולם"

ברכה זו הייתה: יש – מ-יש כמו מעשי הנביאים שברכתם הייתה יש מ-יש היות ולא היה בכוחם לעשות יש מאין ועל כך העיד אלישע הנביא [מלכים-ב, ד]"אסוך שמן"

הדבר מופיע גם אצל אליהו הנביא בעניין כד הקמח [ מלכים –ב, מ"א, י"ז] אבל הרעיון של יש מאין - נתון ,אך ורק, להקב"ה כפי שהדבר הוכח בבריאת העולם.

אורכו של השולחן היה: שנים עשר טפחים ורוחבו שישה וקומתו: עשרה עם המסגרת והיה מונח אורכו לאורך הבית ורוחבו לרוחב הבית. דברים אלה אמרו חז"ל בפרק: "שתי הלחם".

רבינו בחיי מביא מדרש יפה: השולחן היה עשוי מעצי שיטים ראשי תיבות= שלום, טובה, ישועה, מחילה.

הלחם שמונח על השולחן -נחשב כקורבן על המזבח כפי שאדם בעל עיניים טובות נוהג להאכיל שם עניים.

וישנו מנהג  חסידים :שבצרפת נוהגים לעשות משולחנם ארון קבורה- כדי ללמד שאדם לאחר שנפטר לא ייקח מאומה אתו לעולם הבא, אלא הדבר שילווה אותו, זו הצדקה שעשה בחייו והטובה שמטיב על שולחנו ועל כך אמרו חז"ל:" המאריך על שולחנו מאריכין לו ימיו ושנותיו"

וישנו גם רמז יפה במשפט: "וצפית אותו זהב טהור- פה ישנו רמז לשלוש מברכות המזון:

זה"ב:

 ז'- ברכת הזן את העולם,

ה'-  הארץ.

ב'- "בונה  ירושלים".

לחם הפנים.

על פי רבינו בחיי נקרא הלחם הזה: "לחם הפנים"- על שם שהיו לו פנים שנראות לכאן ולכאן-  לצידי המשכן מכל צד.

ועל פי המדרש: היה נקרא לחם "הפנים" שעוביו היה במידה של טפח ועל כך דרשו חז"ל: "אין פנים פחותים מטפח- כתיב הכא :"אל פני הכפורת" וכתיב התם [בראשית כ"ז, ל]"ויהי כאשר כילה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יעקב מאת פני יצחק אביו"

ועל פי הקבלה: נקרא :"פנים" כי מונח לפני ה' תמיד.

יונתן בן עוזיאל מפרש: "לחמה גוואה"-הלחם הפנימי. שהיה חלק בלתי נפרד מהשולחן.

הרשב"ם אומר: כי לחם הפנים נקרא כך היות והיה: "לחם נאה, לחם הראוי [להינתן] לפני שרים"

לפי דברי הרמב"ם[הלכות תמידין] : שהיו ללחם פנים רבות.-לחם מרובע שיש לו שישה צדדים ולא לחם עגול או שטוח.

לחם הפנים נקרא: גם בשם: "לחם התמיד"

 וגם בשם: "לחם המערכת"

לחם הפנים- נחשב לאחד מעשרים וארבע מתנות כהונה.

התלמוד מונה בסדר נזיקין שלוש עשרה סגולות שיש ללחם, ביניהם:

סגולה להגביר את הריכוז, מגן מפני מחלות, מונע טעם מר בפה.

לסיכום,

לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד, כי כל כלי המשכן נעשו על ידי חכמי לב, דוגמת בצלאל בן אורי שקיבל השראה וכישרון מיוחד מאת הקב"ה .

ולגבי השולחן ,ניתן להסיק כי הוא סימל  את שורש הברכה  וכתר מלוכה במשכן .

מי ייתן ונזכה בקרוב להקמת מקדש שלישי ובו כל כלי הקודש. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שולחן לחם הפנים/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שולחן לחם הפנים/שיר מאת: אהובה קליין©

 

שולחן עצי שיטים

הוד לחם הפנים

אורכו אמתיים

נושא ברכת שמים.

 

זהב טהור מצופה

ככתר מלכים יראה

מעשה ידי אומן

בהדרו יפאר משכן.

 

עליו בזיכי לבונה

לחם מתנת כהונה

ניבט מכל הכיוונים

צופן עושר וניסים.

הערה: השיר בהשראת: פרשת וייקהל פקודי.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)