פרשת במדבר- מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?
מאת: אהובה
קליין.
פרשת במדבר
היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר.
התורה מתארת את התאריך המדויק בו מצווה את מפקד עם
ישראל:
"וידבר
ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור:שאו
את ראש בני ישראל למשפחותם לבית- אבותם
במספר שמות כל—זכר לגולגולתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו
אותם..."
[במדבר א,ג]
השאלות
המתעוררות הן:
א] מהי מטרת
ספירת עם ישראל?
ב] מדוע
הוצרכו בני ישראל לנדוד במדבר ודווקא- ארבעים שנה?
ג] היכן מצויים מקורות במקרא לנדודים אלו?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי
רש"י: אלוקים סופר את בני
ישראל מתוך חיבה מידי פעם בפעם: כשיצאו ממצרים- ספר אותם ,גם כאשר נענשו בעוון העגל- כדי לבדוק את מניין
הנותרים וגם כאשר בא הקב"ה להשכין
שכינתו עליהם במשכן.
לפי דברי
הרשב"ם [רבי שמואל בן
מאיר]: "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל...ובני עשרים ראויים לצאת בצבא
המלחמה, לכן ציווה הקב"ה בתחילת חודש זה למנותם"
התשובה
לשאלה ב]
ציורי תנ"ך/ בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)
לגבי הליכתם במדבר
ודווקא ארבעים שנה ,הדבר כנגד שליחותם של המרגלים שהלכו לתור את הארץ- במשך ארבעים יום וכששבו חטאו בלשונם ודיברו בגנות ארץ
ישראל, כפי שכתוב:"וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבואו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל
אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש
וזה פריה אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות.." [במדבר י"ג
כ"ז- ל]
אשר לנדידתם
במדבר, הנה כמה מהדעות:
לפי
מדרש רבה:
עצם ההליכה
במדבר מוכיחה את מסירות הנפש של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה:
הדוגמא
הראשונה להתנהגות זו מתאפיינת דווקא אצל
היחיד:
אברהם אבינו- אבי האומה אשר הפיץ ברבים את אמונתו במסירות
נפש רבה ואף
נזרק לכבשן האש בעבור מטרה מקודשת זו.
בעקבות זאת גם
בניו הוכיחו את מסירות נפשם מאוחר יותר:
בני
ישראל ממשיכים קו זה
על ידי קפיצתם לתוך ים סוער וגואש
- ים סוף מייד עם
צווי האלוקים:"וייסעו"
והמאורע
השלישי: נדידת העם כולו במדבר שורץ חיות- מקום שיממון ויובש,
הודות לשלושה
דברים הבאים:
1] אש- הכבשן שאברהם נזרק אליו.
2] מים-
הקפיצה לתוך ים סוף בזמן יציאת מצרים.
3] מדבר- בו
נדדו עם ישראל תקופה ממושכת.
ניתנה לעם
ישראל התורה הקדושה כקניין עולם.
שלושה
ניסיונות אלה הם ערובה לנצחיות עם ישראל.
ועוד
נאמר במדרש רבה: מי שאינו
עושה עצמו הפקר- כמדבר- כלומר אינו מוכן לוותר על נכסיו למען התורה הקדושה- אינו
מסוגל לרכוש את התורה וחוכמתה.
חז"ל
אומרים: כי המדבר מסמל את
ההסתפקות של האדם במועט ואת צניעותו, כמו שנאמר:"פת במלח תאכל, ומים במשורה- [בכמות
קטנה] תשתה ועל הארץ תישן.......ואם אתה עושה כן-אשריך וטוב לך"
[אבות ו,ד][מסכת
אבות ו,ד]
התשובה
לשאלה ג]
הנה כמה
דוגמאות למקורות במקרא:
מקור
1]"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב-ב]
מקור
2]"קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו"
[ישעיה מ,ג.]
מקור 3]
"בקע ים ויעבירם, ויצב- מים כמו נד וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש יבקע
צורים במדבר,ויישק כתהומות רבה: ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים"
[תהלים ע"ח,יג-טז]
מקור 4]
" ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר יישא- איש את בנו....."
[דברים א, ל"א].
מתוך כל האמור
לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל נדד ארבעים שנה כנגד ארבעים היום בהם המרגלים עשו את שליחותם וחטאו בלשונם.
ואילו- בכך שבני
ישראל הלכו במדבר- הוכיחו את מסירות הנפש לאמונה ובזכות זאת זכו לתורה.
מי ייתן ועם
ישראל ימשיך להתמיד באמונה בקב"ה
וילך בדרך התורה- אזי יזכה לכל הברכות המובטחות בכתובים.אמן ואמן.
