ציורי תנ"ך/ "תשליך"/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"..ותשליך במצולות ים כל חטאתם" [מיכה ז,י"ט]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ראש השנה-מדוע נקרא בשם זה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ראש השנה- מדוע נקרא בשם זה ?/מאמר מאת: אהובה קליין.

ראש השנה הוא החג הראשון  בשנה העברית  החל ב:א' תשרי,

המקור במקרא לחג הוא:

"ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה  לכם,כל מלאכת עבודה לא תעשו,יום תרועה יהיה לכם"

[במדבר כ"ט,א]

ומקור נוסף:"בחודש השביעי באחד  לחודש יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה"[ויקרא כ"ג,כ"ד]

השאלות הן:

א] מדוע ראש השנה נקרא בשם זה ,בעוד שבתורה הוא נקרא: "יום תרועה","זיכרון תרועה"?

ב] מה הטעם לתקיעת שופר בראש  השנה?

ג] מדוע חוגגים יומיים- בעוד שהתורה קובעת לחגוג יום אחד?

ד] אילו מנהגים נוהגים בראש השנה?

התשובה לשאלה א]

ראש השנה  נקרא בשם זה- היות והוא מופיע  לראשונה במסכת ראש השנה[פרק א,א]:"ארבעה ראשי שנים הם:

באחד בניסן- ראש השנה למלכים ולרגלים.

באחד באלול- ראש השנה למעשר בהמה..

באחד בתשרי- ראש השנה לשנים,לשמיטין וליובלות..

באחד בשבט- ראש השנה  לאילן- כדברי בית  שמאי,בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו[ט"ו בשבט]"

על פי משנה זו ,אנו לומדים כי ישנם ארבעה ראשי שנים.

כמו כן כתוב:"בארבעה פרקים העולם  נידון:

בפסח- על התבואה.

בעצרת[חג השבועות]- על פירות האילן.

בראש השנה-כל באי העולם עוברים לפניו[לפני ה'] כבני מרון"[מסכת ראש השנה פרק ב',א']

כבני מרון- הכוונה לפי הסבר הגמרא: הקב"ה מעביר וסופר את בני האדם בראש השנה ממש כמו שהרועה סופר את הכבשים- כדי להפריש  מהם את העשירי  למעשר.

לפי משנה זו אנו לומדים כי ראש השנה הוא: יום  הדין לכל באי העולם,

התלמוד מתאר את ראש השנה כיום הדין:"שלושה ספרים  נפתחים בראש השנה:אחד של  צדיקים,אחד של רשעים,ואחד של בינוניים.ראשי תיבות של-ציבור=צדיקים,בינוניים,ורשעים.

הצדיקים- נכתבים ונחתמים לאלתר[מיד] לחיים.

הרשעים- נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה.

והבינוניים- תלויים ועומדים מראש השנה עד יום הכיפורים,זכו נכתבים לחיים,לא  זכו- נכתבים למיתה.

גם לגבי המדינות ביום זה נחרץ הדין,כמו שכתוב:" ועל המדינות בו יאמר:איזו  לחרב ואיזו לשלום,איזו לרעה ואיזו לשובע".

[ראש השנה  רף ט"ז,ע"ב]

ואילו התורה קוראת לחג:"יום תרועה" על שם  מצוות תקיעת השופר.

בסוכות - נידונים על המים.

התשובה לשאלה ב]

לתקיעת שופר בראש השנה כמה טעמים:

א] כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל ,כשם שה' ריחם על אברהם בעקדת יצחק ולבסוף המלאך קרא לאברהם לא לגעת בבנו, בסופו של דבר אברהם הקריב את האיל לקב"ה, ולא את יצחק,כך גם אנחנו מבקשים רחמי שמים מבורא עולם.

ב] לפי דעתו של הרמב"ם: יש בכוחו של השופר, בשל צליליו המיוחדים לעורר את הישנים והנרדמים- השרויים בשגרה ואינם חושבים על מהות חייהם- להתעורר לגרום לאדם חרדה בשלוותו זו ובכך ייטיב את דרכו ויהרהר על מעשיו ויתקן את דרכו – לשוב לדרך הישר.

על כך אומר הנביא עמוס:"אם יתקע שופר בעיר,ועם לא יחרדו"? [עמוס ג,ו]

ג] לפי דבריו של רב סעדיה גאון[שחי בתקופת: 942-882 לספירה]:

ב- א' בתשרי ברא ה' את העולם ועל ידי תקיעת שופר אני ממלכים את הקב"ה עלינו,היות והיה מקובל להכריז על המלכת מלך על ידי  תקיעת שופרות.

ומדוע יש להמליך את הקב"ה כל שנה מחדש?

על כך עונה הרבי מגור: שמא עלה ספק בקרב העם על הביטחון בה' שהרי רק הוא מסוגל להצילנו מכל אויב..?

ד] [לפי דברי  הרב סעדיה גאון] :תקיעת השופר מזכירה לנו את מעמד הר סיני שנאמר:"וקול שופר חזק מאד"[שמות י"ט,ט"ז] ובכך אנו נזכרים בתורה הקדושה שעלינו להידבק בה תמיד.

מעניין שצורת השופר- בהיותו מתעגל וכפוף -מזכיר ליהודי שעליו להכניע את עצמו לפני אלוקים.

התשובה  לשאלה ג]

נוהגים לחגוג את ראש השנה יומיים, למרות שהתורה מצווה  לחגוג במשך יום אחד, מהסיבה:

היות ובימים הקדומים היו נוהגים לקבוע את ראשי החודשים על פי עדות ראייה של:"מולד הלבנה". על פי דברי העדים שהעידו כי ראו את הלבנה מתחדשת ועל פי דבריהם-  בית הדין קבע את התאריך המדויק בו יחול ראש החודש. לאחר שבית הדין קבע את מועד  ראש החודש ,היו נשלחים שליחים  לכל תפוצות עם ישראל להודיע להם על היום בו נקבע ראש  החודש.

 על סמך זה, ידעו מתי לחגוג את החג  שמופיע  בחודש הזה.

יש לציין שאמצעי התחבורה  ואמצעי התקשורת - לא היו משוכללים כמו בימינו ולכן לא תמיד הצליחו השליחים להגיע טרם זמן החג, לכן היו נוהגים במקומות מרוחקים מירושלים- לחגוג את החג במשך יומיים.היות והיה להם ספק,אם החודש היה משך 30 יום,או 31.

היום הנוסף על החג בו חוגגים נקרא:"יום טוב שני של גלויות"

גם בירושלים לא תמיד היו בטוחים אם המולד יופיע אחרי 29 ימים של חודש אלול,מסיבה זו נהגו לחגוג כבר מ -כ"ט באלול בערב.

למרות שבפועל החג נקבע ל: א' תשרי.

מטעם זה גם היום   נוהגים לחגוג את החג במשך יומיים.

התשובה לשאלה ד]

א] נוהגים לטבול את החלה בדבש ולא במלח- כבשאר ימות השנה.כדי להביע את משאלתנו- שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.

ב] נוהגים לאחר ברכת:"המוציא" לאכול תפוח בדבש ולאחר ברכת:"בורא פרי העץ" אומרים:"יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

ג] יש כאלה הנוהגים לאכול ראש של כבש,או ראש של דג ואומרים:"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".

ד] וביום השני לחג נוהגים לאכול רימון ,ואומרים:"יהי רצון שירבו זכויותינו כרימון".

ה] ישנו מנהג לאכול גם גזר ולהגיד:"יהי רצון שה' יגזור עלינו גזירות טובות"

ו] ישנו מנהג גם לאכול סלק ולבקש:"יהי רצון שיסתלקו אויבינו"

ז]  ביום הראשון של ראש השנה ,אחרי תפילת:"מנחה",  נוהגים ללכת למקור מים,כגון: ים,בריכה,מעיין,נהר, ולהגיד את תפילת:"תשליך" אשר מקורה בפסוק:"מי אל כמוך,נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו..יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאת..." [מיכה ז,י"ח-כ]

המטרה בתפילה זו: להשליך את העוונות למים ולכן גם נוהגים לנער את הכיסים למטרה זו ומבקשים מהקב"ה לפתוח דף חדש.

לסיכום, לאור האמור לעיל: אנו מגיעים למסקנה: כי ראש השנה הוא יום הדין בו אנו עוברים לפני הקב"ה כמו צאן שסופרים אותו והכול נכתב בספרים,זהו יום משפט וגורלנו נחרץ ביום  קדוש זה-לטוב או לרע, כמו שנאמר בתפילה:"מי באש,מי במים....."

יהי רצון  ותבוא על כל עם ישראל- שנה טובה וברוכה,שנת שלום ושגשוג שנת גאולה שלמה בפרט ,או בכלל.

אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ ישראל ניצבים לפני משה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם,ראשיכם שבטכם,זקניכם ושוטריכם,כל איש ישראל.." [דברים כ"ט,ט]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים-מה בין ברית אלוקית לברית בשר ודם?/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - מה בין ברית אלוקית לברית בשר ודם?

מאמר מאת:אהובה קליין.
ברית היא :התחייבות משני צדדים והיא חייבת להתקיים הלכה למעשה,אלא אם
אחד מהצדדים אינו מקיים אותה- הוא נחשב למפר הברית.
פרשתנו פותחת בנושא הברית בין הקב"ה לעם ישראל כאיש אחד.
וכך התורה מתארת את הדבר:
משה אוסף אליו את כל העם ואומר:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם,
ראשיכם שבטיכם,זקניכם ושוטריכם,כל איש ישראל:טפכם,נשיכם,וגירך אשר
בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך: לעוברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו,
אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום: למען הקים אותך לו לעם והוא יהיה לך-
לאלוקים,כאשר-דיבר-לך וכאשר נשבע לאבותיך,לאברהם,ליצחק וליעקב:"
[דברים כ"ט,ט-י"ג]
השאלות הן:
א] מה ההבדל בין ברית אלוקית לבין ברית בשר ודם?
ב] היכן ניתן למצוא בתנ"ך דוגמאות לבריתות?
התשובה לשאלה א] ברית אלוקית מתקיימת לעד בכל תנאי ובכל מצב.
כדוגמת הברית שהתרחשה אחרי המבול ועד היום, אנו זוכים לראות את
אות הברית:הלוא היא: הקשת בענן.
כפי שכתוב:"ויאמר אלוקים זאת אות הברית אשר-אני נותן ביני וביניכם ובין כל
נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם: את-קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני
ובין הארץ: והיה בענני ענן על-הארץ ונראתה הקשת בענן:וזכרתי את בריתי-
אשר ביני וביניכם ובין כל- נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת
כל- בשר: והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם בין אלוקים ובין כל
נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ" [בראשית ט,י"ב-י"ח]
ואכן כבר מקטנות כל ילד זוכה להכיר את הקשת בענן-אשר היא הוכחה לקיום
הברית- עד היום הזה.
לעומת הברית האלוקית-ברית בשר ודם ,לא תמיד מתקיימת מתוך כוונה תמימה.
התשובה לשאלה ב]בנוסף לברית המוזכרת הנ"ל פוגשים אנו בברית הנקראת: ברית בן הבתרים
בין הקב"ה לאברהם אבינו-אבי האומה.
ה' פונה אליו ואומר:"קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל:
וייקח לו את כל- אלה ויבתר אותם בתווך וייתן איש בתרו לקראת רעהו ואת-
הציפור לא בתר:וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם: ויהי השמש לבוא –
ותרדמה נפלה על-אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:ויאמר לאברם-
ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות
שנה:וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנוכי אחרי כן יצאו ברכוש גדול:ואתה תבוא
אל-אבותיך בשלום תיקבר בשיבה טובה:ודור רביעי ישובו הנה.." [בראשית
ט"ו,ט-ט"ז] ובהמשך נאמר כי ה' כרת ברית:"ביום ההוא כרת ה' את אברם
ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת...."[שם ט"ו,י"ח-כ"א]
רש"י אומר: כי אברם בתר דווקא את הבהמות לפי שאומות העולם משולים
לפרים ואילים ושעירים,כמו שנאמר:"סבבוני פרים רבים..."[תהלים כ"ב]
וכפי שנאמר [בדניאל ח]"והאיל אשר ראית בעל הקרניים מלכי מדי ופרס"
וישראל נמשלו לבני יונה כמו שנאמר:[שיר השירים ב]:"יונתי בחגווי הסלע"
לפיכך בתר את הבהמות-רמז שאומות העולם יהיו כלים והולכים ואת הציפור לא
בתר,רמז שעם ישראל יתקיימו לנצח.
דוגמא ב] אבימלך כורת ברית עם יצחק:"ואבימלך הלך אליו מגרר ואחוזת מרעהו
ופיכול שר צבאו ויאמר אליהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אותי
ותשלחוני מאתכם,ויאמרו ראו ראינו כי היה ה' עימך ונאמר תהי נא אלה בינותנו
בינינו ובינך ונכרתה ברית עימך"..ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וישכימו בבוקר
וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאיתו בשלום" [בראשית כ"ו,כ"ו-ל"ב]
במקרה זה ניתן לראות אויב כמלך גרר- מתפייס עם יצחק וכורת איתו ברית.
דוגמא ג] המלך צדקיהו כורת ברית עם העם כדי לשלוח את העבדים והשפחות
לחופשי- בניגוד לרצון ה' והוא נענש על כך:"ותשובו אתם היום ותעשו את הישר
בעיני לקרוא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו"
[ירמיהו ל"ד,ט"ו]
העונש מידה כנגד מידה:"..הנני קורא לכם דרור נאום ה' אל החרב אל הדבר ואל
הרעב ונתתי אתכם לזוועה לכל ממלכות הארץ..." [שם ל"ד,י"ז]
חטאו של צדקיהו מלך יהודה היה בכך: שהוא כרת ברית עם כל העם בירושלים,
בניגוד לציווי התורה בה נאמר: לשלח את העבדים בתום שבע שנים- הוא שחרר את
כולם לחופש טרם הזמן .
חטא זה נובע מתוך שיקולים פוליטיים,הוא ודאי רצה לרכוש כך את נאמנות העם
אליו.
דוגמא ד] ברית שנכרתה בין חירם מלך צור -לבין שלמה המלך.
ברית זאת גם נבעה מתוך שיקולים מיוחדים כפי שהתנ"ך מביא זאת לפנינו:"וישלח
חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אותו משחו למלך תחת אביהו כי
אוהב היה חירם לדוד כל הימים"
וסיבה נוספת: "ויהי כשמוע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך ה' היום
אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה "[מלכים –א,ה,כ"א]
כמו כן,חירם היה משבט דן ושלמה משבט יהודה ובניית המקדש הייתה המשך –
למשכן וגם שם התקיים שיתוף פעולה בין בצלאל בן אורי-שהיה משבט יהודה לבין
אהליהב בן אחיסמך שהשתייך לשבט דן.
דוגמא ה] אנשי גבעון נקטו בעורמה ובאו לפני יהושע כשהם מחופשים ככתוב:
"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי ויעשו גם המה בעורמה
וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבוקעים ומצוררים
ונעלות בלות ומטולאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכול לחם צידם יבש היה
נקודים..." [יהושע ט,ג-ט]
אנשי גבעון היו גרים קרוב ליהושע והם ידעו כי יהושע עשוי להלחם גם נגדם
ופחדו ולכן באו ואמרו: כי הם מארץ רחוקה ואיתם צידה לדרך והתוצאה הייתה:
"ויעש להם יהושע שלום ויכרות להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה"
[שם ט,ט"ו]רק אחרי שלושה ימים האמת יצאה לאור וישראל לא יכלו להלחם נגדם
-לפי שנשיאי העדה נשבעו להם בה' שלא יפגעו בהם לרעה.
לכן יהושע הפך אותם לשואבי מים ולחוטבי עצים-כדי שישמשו גם את עם ישראל
וגם את המזבח,כפי שנאמר:"ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים –
לעדה ולמזבח ה' עד היום הזה אל המקום אשר יבחר"[יהושע ט,כ"ז]
לסיכום,לאור האמור לעיל,בתחילת פרשת ניצבים ניתן ללמוד כי משה אוסף אליו
את כל העם כאיש אחד- כולל את שואבי המים וחוטבי העצים ועל כך אומר רש"י:
כי אותם אנשים- כנענים היו והתגיירו ממש כאותם גבעונים בימי יהושע.
לאור כל הדוגמאות בנושא הברית.ניתן לראות בברור: כי בריתות הנחתמות בין
בני אדם הן נובעות מתוך שיקולים ואינטרסים ולכן לא תמיד הדבר נעשה ביושר,
אלא יש מקרים של תרמית,או ברית בניגוד לרצון ה'.
לעומת זאת ברית אלוקית עם ישראל- היא נובעת מתוך אהבה ודאגה לעם והיא גם
נצחית,העוברת מדור לדור.
כולה אהבה טהורה כדוגמת אהבת אב לבניו כמו שנאמר:
"בנים אתם לה' "[דברים י"ד,א]
מי ייתן ועם ישראל לא יפר את הברית לעד אלא יקיים את כל המצוות כראוי:
"כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא"
[דברים ל,י"א]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ תקיעת שופר בראש השנה/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"פן יש בכם שורש פורה  ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]
[רמז נפלא לתקיעת שופר בראש השנה[בפרשת ניצבים]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קרו איל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

קרן איל/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

קרן איל

עושה חיל

מעוררת לבבות

מחרידה נשמות.

עתירת צלילים

בצל מלאכים

חוצה רקיעים

מבקשת רחמים.

עתידה לבשר גאולה

קול חתן וקול כלה

בית הבחירה יבנה

אור גנוז יתגלה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים-מה המסר החשוב לכל עם ישראל?/מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ניצבים - מה המסר החשוב לכל עם ישראל?

/ מאמר מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת בפסוקים הבאים:"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם  כל איש ישראל טפכם נשיכם וגירך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך לעברך בברית ה' אלוהיך ובאלתו אשר ה' אלוהיך כורת עמך היום...פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים ט-י"ח]

השאלות הן:

א] באיזו ברית מדובר?

ב] מדוע הברית חלה לא רק על דור המדבר, אלא על כל הדורות שלאחריו?

ג] מה המסר החשוב לעם?

ד] היכן נרמז בפסוקים תקיעת שופר?

התשובה לשאלה א]

לפי דברי רש"י: נצטווה משה לכרות ברית עם -עם ישראל כדי שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה – מסיבה זו אסף את כל העם  דווקא ביום מותו.

תשובה לשאלה ב]

אברבנאל מיישב את השאלה בדרך הבאה:

בדרך כלל כאשר אדם לוקח הלוואה יורשיו חייבים בפירעונה, כי כשם שבניו זוכים בירושה מאביהם- באותה מידה הם חייבים לפרוע גם את חובותיו.

ברית התורה וירושת הארץ מחייבת את העם לכל הדורות, עם ישראל חייב להבין כי לא בקשתם וחרבם ירשו את הארץ אלא, הארץ היא כפיקדון והלוואה  בתנאי שיקבלו  ויקיימו את התורה.

רבנו בחיי אומר:  הברית הזאת אינה כוללת רק חובה, אלא גם זכות- הברית מבטיחה לעם ישראל חיי נצח בארץ בזכות התורה.

הבנים חייבים לקיים את שבועת אבותיהם -לפי שהאבות הם השורשים והבנים הם הענפים המחוברים לעץ- המקבל את חיותו משורשיו.

חז"ל אומרים: כי כל הנפשות מאז ימי  בראשית ועד אחרית הימים היו נוכחים בשעת קבלת התורה ולכן הברית מחייבת את כולם לאורך כל הדורות.

והמהר"ל מוסיף: זוהי ברית  לעד- בין הקב"ה לבניו ואין הברית הזאת מתבטלת לעולם גם אם הבנים  חוטאים.

כי הברית  נכרתה עם כלל האומה-את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, לכן גם אם  יש כאלה שחטאו,כיצד  יש בכוחם לבטל ברית  שנכרתה עם כל  הדורות?

המהר"ל מפרש גם את דברי חז"ל האומרים: "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית" מכאן שהברית אינה תלויה רק בבחירתם של בני ישראל למרות שהסכימו ואמרו:"נעשה ונשמע"

יש לברית זאת כוח סגולי מיוחד שלא ניתן להפרה.

התשובה לשאלה ג]

רבי חיים מאיר מוויז'ניץ אומר:ניתן כאן ללמוד על המסר החשוב לעם ישראל: חייבים  להיות מלוכדים  כאיש אחד לאורך כל הדרך, הרב מסתמך על דברי משה:

"ולא אתכם לבדכם אנוכי כורת את הברית הזאת"- כלומר:

אין ה' כורת  ברית עם כל איש באופן נפרד ,אלא עם כל העם.

כגוף אחד בלב אחד.

ניתן גם  ללמוד את הדברים מתוך דברי הפתיחה של הפרשה במילים:"כולכם"

"כל איש ישראל"

ואכן מסר זה הוא  בעל חשיבות ממדרגה ראשונה ,לכולנו לאורך כל ההיסטוריה כולל  בימים אלה.

התשובה לשאלה ד]

במילים:"פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה" [דברים כ"ט,י"ז]

מבחינים בראשי תיבות: שופר.

תפקיד השופר לעורר את העם לחזור בתשובה.

כפי שאומר זאת הנביא עמוס:"אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו?" [עמוס,ג,ו]

לכן קבעו חז"ל לתקוע בשופר  במהלך חודש אלול- חודש הרחמים והסליחות.

יש בכוח  תקיעות השופר לעקור מלב האדם את כל השורשים הרעים

המשפיעים לרעה על  הנפש והנשמה.

לסיכום: ניתן להסיק מכל האמור לעיל: "כי הקב"ה כרת ברית עם כל עם ישראל – לעד.

יחד עם זאת, כדי שעם ישראל יוכל לעמוד גם בפני אויביו מסביב, עליו לזכור כי עליו לקיים את מצוות התורה מכוח הברית, ולהתאחד כאיש אחד בלב אחד- אחדות מושלמת -ממש כמו במעמד הר סיני  התוצאה לא תאחר לבוא  כפי שהתורה מבטיחה:"ושב ה' אלוהיך את שבותך ורחמך ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוהיך שמה....והותירך ה' אלוהיך בכל מעשה ידיך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך"[דברים ל,ג-י]

פרשה זו נקראת תמיד בשבת  לפני ראש השנה- כי היא מכילה הרבה רמזים על  נושא התשובה, כולל עניין השופר והגמול בעקבות שובם של עם ישראל לאלוקיו.

יהי רצון ועם ישראל, יתאחד במהרה כאיש אחד בלב אחד ויקיים את התורה כהלכתה ובע"ה הגאולה תגיע לכל בית ישראל.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)