ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ ישראל[הארץ המובטחת]/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ראה נתתי לפניכם את- הארץ,בואו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם,לאברהם,ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם"
 [דברים  א,ח]

הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- האם ארץ ישראל מובטחת לנו לעד?

/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת דברים נאמרת הבטחת ארץ ישראל לעם ישראל:

"ראה נתתי לפניכם את הארץ,בואו ורשו את-הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם,לאברהם,ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:"[דברים,א,ח]

השאלות הן:

א] האם ההבטחה האלוקית –ארץ ישראל לעם ישראל- נצחית ?

ב] במה שונה ארץ ישראל  לעומת יתר הארצות בעולם?

התשובה לשאלה א]

תוך כדי התבוננות בחומש בראשית בסיפור הבריאה,שואל רש"י : התורה הייתה צריכה להתחיל דווקא עם המצווה  הראשונה שנצטוו עם ישראל:"החודש הזה לכם" שהרי עיקר התורה היא מצוותיה,אם כן מדוע התורה פותחת בסיפור הבריאה תחילה?

על כך עונה רש"י: משום שהקב"ה שברא את העולם ,הוא אשר נתן לעם ישראל את נחלתו כמו שנאמר:"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים[תהלים קי"א,ו] וזאת כדי להודיע: שאם בעתיד-  יבואו ויאמרו אומות העולם לישראל:"ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים הם" התשובה תהיה: כי הקב"ה שברא את העולם -הוא נותן את הארץ למי שישר בעיניו.

הבטחת הארץ ניתנת לאברהם:"וה' אמר- אל-אברם אחרי היפרד לוט מעימו שא נא עינך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה:כי את כל-הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד- עולם" [בראשית  י"ג,י"ד-ט"ז]

הקב"ה חוזר על הבטחתו  לאברהם סמוך לברית בן הבתרים:"ויאמר אליו אני  אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את—הארץ הזאת לרשתה:"[שם  ט"ו,ז]

ובברית בן הבתרים הקב"ה חוזר על הבטחת הארץ כמו שנאמר:"וביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את- הארץ הזאת מנהר מצרים ועד הנהר הגדול נהר-פרת..." [שם  ט"ו ,י"ח-כ"א]

כשאברהם בן תשעים ותשע שנים וה' משנה את שמו:מאברם לאברהם-נאמר:"כי אב המון גויים נתתיך..והקימותי את- בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדורותם לברית עולם להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך:ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את-כל—ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים"

[שם "ז,א-ט] כאות לברית זאת- הקב"ה מצווה את אברהם לקיים את מצוות ברית המילה:"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך הימול לכם כל- זכר:ונמלתם את בשר עורלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם"

ומי שלא מקיים את האות הזאת נחשב כמפר את הברית,כמו שנאמר:"וערל זכר אשר לא- ימול את- בשר עורלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את-בריתי הפר"[שם י"ז,י"ד]

יותר מאוחר,שרה-אשת אברהם מבינה כי ישמעאל לא יירש את הארץ ולכן היא אומרת לאברהם:"..גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן-האמה הזאת עם-בני עם יצחק"[שם כ"א,י]

אברהם נבוך והדבר אינו מוצא חן בעיניו,אך מיד הקב"ה אומר לו:"..אל ירע בעינך על- הנער ועל- אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע  בקולה כי ביצחק יקרא  לך זרע"

גם לאחר עקדת יצחק,נאמר לאברהם:"...וירש זרעך את שער אויביו"[שם כ"ב,י"ז]

כאשר אברהם שולח את אליעזר עבדו להביא אישה ליצחק בנו,הוא מזהיר את העבד באומרו:"..הישמר לך פן- תשיב את בני שמה: ה' אלוקי השמים  אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר—לי ואשר נשבע לי לאמור לזרעך אתן את- הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם"[שם כ"ד,ו -ז]

יצחק- בנו של אברהם נקלע למצב של רעב בארץ ולכן  נאלץ ללכת לגרר-למלך פלשתים,ה' מתגלה אליו ואומר לו:"...אל תרד מצרימה שכון בארץ אשר אומר אליך:גור בארץ הזאת ואהיה עימך ואברכך כי לך ולזרעך אתן—כל—הארצות האל והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך:והירבתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצות האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורתיי"[שם כ"ו,ב-ו]

רש"י מאיר את עינינו  לגבי המצוות שאברהם קיים: אילו מצוות שכליות,כגון:איסור גזל ושפיכות דמים,חוקים:איסור אכילת חזיר ולבישת שעטנז.."ותורותיי-תורה שבכתב ותורה שבע"פ.

כאשר יצחק שולח את יעקב לארם לקחת לו אישה הוא מזהירו:"..לא—תיקח אישה מבנות כנען: קום לך פדנה ארם ביתה בתואל- אבי אימך וקח-לך משם אישה מבנות לבן אחי אמך ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והייתה לקהל עמים:וייתן- לך את- ברכת אברהם לך ולזרעך איתך לרשתך את—ארץ מגוריך אשר נתן אלוקים לאברהם:"[שם כ"ח,א-ה]

הבטחת הארץ ניתנת גם ליעקב:במהלך  חלומו- על הסולם המוצב ארצה וראשו בשמים, ומלאכים עולים ויורדים,ה' מתגלה  לפניו ואומר:"..אני ה' אלוהי אברהם אביך ואלוהי יצחק, הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך: והיה זרעך כעפר הארץ...והנה אנוכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם-עשיתי את אשר- דיברתי לך:"

[שם כ"ח,ט"ו]

בתום תקופת שהותו של יעקב אצל לבן,ה' מודיע לו:"שוב אל-ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עימך"[שם ל"א,ג]

בעקבות זאת יעקב אוסף את נשותיו ורכושו ועוזב את המקום.

בהמשך הדרך ה' מתגלה אל יעקב ואומר לו:"..שמך יעקב לא-יקרא שמך עוד יעקב כי אם-ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל:ויאמר לו אלוקים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו:ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך את- הארץ:"[שם ל"ה,י-י"ג]

לאור האמור לעיל: ניתן לראות כי הארץ הובטחה  לאבותינו: אברהם,יצחק ויעקב ולכל הדורות אחריהם- כאחוזת עולם.

תשובה לשאלה ב]

ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה ליתר הארצות כפי שהתורה מתארת לנו:"כי הארץ אשר אתה בא-שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם,אשר תזרע את-זרעך והשקית ברגלך כגן ירק:והארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעות,למטר השמים תשתה-מים ארץ אשר ה' אלוקיך דורש אותה,תמיד עיני ה' אלוקיך בה,מראשית השנה ועד אחרית שנה" [דברים י"א,י-י"ג]

ארץ ישראל היא מיוחדת בכך- שהיא זקוקה למטר כדי שהכול יצמח בה,היא איננה כארץ מצרים ששם הנילוס משמש כמקור מים.

הקב"ה מביט בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ובוחן את התנהגות בניו.

ומשום כך עם ישראל היושב בה -חייב לקיים את כל המצוות:מצוות בן אדם למקום ומצוות בן אדם לחברו,כמו שנאמר:"ואהבת את ה' אלוקיך ושמרת משמרתו וחוקותיו ומשפטיו ומצוותיו כל-הימים"[דברים י"א,א]

אם עם ישראל,חלילה לא ילך בדרך התורה,הוא צפוי להיענש:"וחרה אף-ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה,ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה..." [שם י"א,י"ז]

התוצאה של אי קיום המצוות תהיה חמורה ביותר,עם ישראל ילך לגלות ובאותה  תקופה הארץ תהיה שוממת. כמו שנאמר:"והשימותי אני את-הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה"[ויקרא  כ"ו, ל"ב]

אך גם  בכך עדיין ה' לא ייטוש עמו,אלא בסופו של דבר ישיב אותם ארצה, בינתיים האויבים שישבו בארץ- לא ייהנו מטובה,כי היא תהיה שממה. .

לסכום,ניתן להסיק כי ארץ ישראל  מיועדת לעם ישראל עוד מימי בראשית, מסיבה זו התורה פותחת בסיפור הבריאה[לפי דברי רש"י]

ההבטחה האלוקית  ניתנה לאבותינו: אברהם יצחק ויעקב.

ארצנו מיוחדת במינה :"ארץ זבת חלב ודבש"[שמות ג,ה] על מנת ליהנות ממנה-יש לזכור כי אלוקים מתבונן בה תמיד.

יהי רצון שנשכיל לשמור על ארצנו,נקפיד בשמירת המצוות  ואז מובטח לנו:

"ולמען תאריכו ימים על- האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם ולזרעם,ארץ זבת חלב ודבש" [דברים י"א,ט]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב-כיצד?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-קשר מדהים לתשעה באב- כיצד?

מאמר  /מאת: אהובה קליין.

בפרשת דברים- משה נושא דברי תוכחה לעם:

"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל בני ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין- תופל ולבן וחצרות ודי זהב.."

[דברים א,א]

ובהמשך הנאום אומר משה:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם.." [שם א,י"ב]

השאלות  הן:

א]מה הם סוגי התוכחה השונים ובאיזה סוג תוכחה- נוקט משה ?

ב] מי היו הנביאים הנוספים שניבאו בלשון:"איכה"?

ג] מה הקשר בן דברי משה לתשעה באב?

התשובה לשאלה א]

על כך עונים חז"ל: יש שלושה סוגים של תוכחות:

תוכחה1- שנאמרת לפני החטא במטרה להזהיר – את העם לבל תהיה התדרדרות למעשה  החטא- הדבר עשוי להשפיע על העם בגדר:"מכת מנע".

תוכחה 2- נאמרת בזמן שהעם כבר נמצא במצב של התדרדרות עמוקה בתוך החטא, המטרה להשיב את החוטאים חזרה אל דרך הישר ולהזהירם-  בטרם  יתרחש אסון כבד מאד  לכל האומה.

תוכחה 3- תוכחה זו נאמרת לאחר החטא וגם העונש.

משה נוקט בדוגמא ראשונה- הוא מזהיר את עם ישראל טרם יכנסו לארץ ישראל – הוא  מזכיר להם את העבר- כדי שילמדו  מתוך כל הניסיונות  שהתנסו- הם ואבותיהם במשך תקופת  הנדודים במדבר.

תשובה לשאלה ב]

הנביאים שניבאו בלשון:"איכה" הם:

משה אמר טרם החטא:"איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"?

ישעיהו ראה אותם בעת התרחשות החטא ואמר:"איכה הייתה  לזונה קריה נאמנה".

ירמיהו אמר  את דבריו אחרי החטא וקונן על החורבן שהעם הביא על עצמו במו ידיו :"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם".

לגבי העבר-אם נתבונן על משה ותגובתו - נגיע  למסקנה שמשה  הוכיח את העם  תמיד לאחר החטא- בכל המקומות בהם חטאו בני ישראל.

בניגוד לכך, כאן בפרשת דברים- משה משנה את שיטתו והוא מוכיח את העם ללא קשר ל"חטא", טרם יכנסו לארץ ולפני מיתתו.

משה פוסל את דברי התוכחה הראשונים שנאמרו בתום החטא ומוכיח את העם ולכן התורה אומרת:"אלה הדברים אשר דיבר משה"

 ["אלה" ולא נאמר:"ואלה"]

התשובה לשאלה ג]

משה מזכיר את חטא המרגלים בנאומו:"וייטב בעיניי הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט.." לפי שהוציאו דיבת הארץ רעה, בכך גרמו לדור יוצאי מצרים- אסון כבד.

ועל כך אמרו חז"ל:  כי הגזרה  שהקב"ה גזר- שימותו במדבר ולא יזכו להיכנס לארץ ישראל-התרחשה  בערב תשעה באב.

במסכת  תענית[כ"ט,ע"א] נאמר על הפסוק:"ויבכו העם בלילה ההוא" [ במדבר י"ד,א]

מסתבר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה, אמר להם ה': כי בכו בכיית שווא- ללא סיבה מוצדקת- היה בזה פגם באמונה לפי שלא בטחו בקב"ה שהבטיח להם את הארץ- העונש  על כך שעם ישראל יבכה לדורות- בליל תשעה באב- יום אבל על חורבן המקדש.

דוד המלך היטיב לתאר את  בכי הגולים על חורבן הבית :"על נהרות בבל שם ישבנו גם  בכינו בזכרינו את ציון.."[תהלים קל"ז,א]

השבת שבה נוהגים לקרוא את פרשת דברים- נקראת:"שבת חזון"

לפי שקוראים  בה את ההפטרה:נבואת התוכחה של ישעיהו:"חזון ישעיהו בן אמוץ"

מי ייתן והגאולה  תגיע  במהרה וימי התענית יהפכו לימים טובים לישראל.אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה נושא דברים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

משה נושא דברים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

משה  נושא דברים בפיו

בפני כל העם סביב

שמים כחולים מטים אוזן

רגבי עפר מאזינים לתוכן.

דברי תוכחה ונשכחות

אירועים ניסים נפלאות

ארבעים שנות  נדודים

אלוקים לא נטש בנים.

בכי המרגלים בליל

 מהדהד היום עדיין

תשעה באב חורבן ירושלים

דמעות הגולים  מרעידות  שמים.

הערה: השיר בהשראת פרשת דברים[חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים-רמז מדהים ל-ל"ו צדיקים בפרשה/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת דברים- רמז מדהים ל- ל"ו צדיקים בפרשה

/ מאמר מאת אהובה קליין

פרשת דברים היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש דברים-  שהוא החמישי מבין חמישה חומשי תורה.

החומש נקרא בפי הקדמונים:"משנה תורה".

הפרשה פותחת במילים: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל --ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות ודי זהב: אחד עשר יום מחורב..."

מה פירוש :"אלה הדברים"?

 ישנן כמה תשובות:

א] החכם רבי חיים יוסף דויד אזולאי[החיד"א] אומר: כי המילים :"אלה הדברים"- הכוונה לאלה  המנהיגים, כי המילה-"אלה"= בגימטריא: 36= ל"ו ובכך רומז הכתוב שבכל דור ודור ישנם ל"ו צדיקים שבזכותם קיים העולם והדבר מוזכר גם במסכת סוכה דף מ"ה שאין פחות מ36 צדיקים בכל יום שמקבלים את השכינה. אם  נתבונן ב"תיקוני הזוהר" פרק כ"א:  נסיק כי בכל דור ישנם בארץ ישראל- ל"ו צדיקים ובאותו זמן יש גם ל"ו צדיקים בחוץ לארץ.

ב]חז"ל אומרים על המילה:"אלה"- ראשי תיבות של:  אבק לשון הרע, כאן התורה מרמזת לנו כי משה הדגיש את חטא לשון הרע של העם  סמוך לפטירתו.

 במסכת : בבא בתרא [קס"ה, ע"א] מסופר כי המיעוט עסק בעריות והרוב בגזל וכולם עסקו באבק לשון הרע, מכאן ניתן להסיק שעניין לשון הרע נפוץ במיוחד אצל העם ולכן משה דיבר על כך בדגש מיוחד.

ג] הר' ישראל מרוז'ין אומר: על:"אלה הדברים" – כי משה ביקש להזכיר את כל המאורעות שעברו על עם ישראל תוך כדי שילובם עם דברי מוסר ויש כאן מסר עצום למנהיגי העתיד הרוצים להטיף מוסר לעם- ישלבו זאת בתוך מאורעות, מעשיות ואגדות- כך ניתן למשוך את הלבבות ותוך כדי האזנה לסיפורים יקלטו גם דברי מוסר.

ד]"אלה הדברים"- על כך אמר ר' לוי מברדיצ'ב- סנגורם של ישראל- משה היה משמיע דברי תוכחה ומוסר כאשר היה פונה ישירות לעם, אך כאשר היה פונה לקב"ה לא היה מזכיר את חטאם של עם ישראל, אלא היה מרבה לדבר בשבחם. בזוהר הקדוש[חלק א  רנ"ד] אנו קוראים על גדעון בן יואש  השופט מבני מנשה[שופטים ו-ח] לא היה צדיק בן צדיק, אלא דיבר דברי שבח על עם ישראל, אמר לו ה' "לך בכוחך זה והושעת את ישראל"[שופטים ו,י"ד] לעומתו הנביא ישעיהו שאמר על ישראל:"עם טמא שפתיים"

[ישעיהו ו,ה] נענש בחומרה כפי שהדבר מצוין במסכת יבמות[מ"ט ע"ב]

לסיכום: נמצאים אנו בימי בן המצרים – ימים קשים לעם ישראל ,עם ישראל כואב את חורבן בית המקדש.

ידוע שבית המקדש השני נחרב בעבור שנאת חינם, חייבים אנו לתקן את מעשינו ולהרבות באהבת חינם ,להקפיד על שמירת הלשון!

לייחל שאכן נשוב אל דרך האמת- היא דרך היראה והתורה, קיום המצוות בן אדם למקום ובין אדם לחברו.

כך נזכה בע"ה במהרה בימנו לבוא משיח צדקנו. אמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ געגועי גולי בבל לירושלים/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"על נהרות בבל  שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את  ציון..." [תהלים קל"ז,א]

הטכניקה: שמן עך בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אגדת שיח החסידות[לילדים] /מאת: אהובה קליין

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

אגדת שיח החסידות / מאת אהובה קליין (c)

הסכיתו  ושמעו קוראים  יקרים,

עת התרחשה אגדה זו באחד הימים,

איש היה בכפר קטן – סמוך לירושלים.

שמנמן וגוץ ושמו אפרים.

צנוע ועניו מאד.

אוהב את הבריות.

משרת בארמון שלמה – מלכנו הנבון

עובד בנאמנות –,מלאכתו בחיפזון.

בכל יום מחדש, היה מתפעל מחוכמת אדונו,

כי הבין שאין עוד מלך שישווה לו בכישרונו!

באחד הימים, בעודו עוסק בעריכת השולחן-

הבחין לפתע, בחסרון המלך הנאמן.

התחיל לחפשו בכל החדרים,

במרפסות , באולמות המפוארים!

פנה ושאל את כל העבדים והשומרים-

לפשר העלמות המוזרה, לראשונה זה שנים.

אך לשווא! לא הועילו המאמצים!

לא נראו בשטח כול סימנים.

אפרים נחרד חרדה גדולה,

כיצד זה נעלם – אדונו רם המעלה?

את עיניו שפשף  בפראות.

שאל עצמו , אם הדבר חלום או מציאות?

הוא חש –חסר אונים-

הרי לאלוקים הפתרונים.

לפתע הגיע לאוזניו רשרוש קל מכוון החצר

בשמעו את הרחש,אל המקום  מיהר,

שלמה המלך, נעמד ליד זוג חסידות,

מאזין- לגילוי מדהים של סודות

עושה רושם- שהוא מבין עניין .

לשמע דבריהן- פניו מרצינות, הוא אף נדהם!

" אוי לא, אוי לא!"-  זעק בצער

ומייד  התקדם אל עבר השער.

נושא את עיניו לשמים

מתפלל לה' ושופך ליבו כמים.

אפרים משנס מייד מותניו,

אל עבר המלך – מחיש צעדיו.

"הוד מלכותו"- שואל את מלכו בתימהון.

"שמא עומד להתרחש איזה אסון"?

ענה לו המלך: "הלוואי והגזרה תתבטל,

לשם כך – עלינו הרבה  להתפלל!

אפרים התקרב  אט, אט אל הוד רוממותו,

מרגע לרגע – גברה סקרנותו.

המלך החליט לגלות סודו חיש-

בתנאי שמשרתו לא יגלה זאת לאיש!

אכן, אפרים הבטיח לאדונו,

כי ינצור את פיו ולשונו.

סיפר המלך, בקול רועד, את נבואת החסידות,

אשר באוזני אפרים – היו מצמררות!

"דברו על לב ירושלים..."

"כי לוקחה מיד ה' כפליים..."

נחמה אחת השמיעו לאוזניו-

כי חורבן בתי המקדש- לא יתרחשו בימיו!

כעבור תקופה ארוכה- נבואת הזעם התגשמה!

ירושלים- עיר הקודש אכן נחרבה.

מאז,  מידי שנה בשנה- בתשעה באב,

עם ישראל צם ומתפלל ומבכה את גורלו- אך לא לשווא!

בעתיד – נרבה תשובה ואהבת חינם – בינינו

בוא תבוא , בע"ה, גאולתנו

בית המקדש השלישי -יבנה בימנו!

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)