"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את-ארץ יעזר ואת--ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה"[במדבר ל"ב,א]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
יום רביעי, 18 ביולי 2012
יום שני, 16 ביולי 2012
פרשת מטות -מסעי:מהו עושר אמיתי?/מאמר מאת: אהובה קליין.
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות מסעי- מהו עושר אמיתי?
מאמר/ מאת: אהובה קליין .
אחד הנושאים בפרשה: דרישת בני גד וראובן להתנחל דווקא בעבר הירדן ולא בתוך ארץ ישראל- כי המקום מאד פורה ומתאים לגידול המקנה הרב שברשותם:
עניין זה ניתן ללמוד מהפסוקים הבאים:
"ויבואו בני – גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמור:"...הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל ארץ מקנה:ויאמרו אם –מצאנו חן בעינך יותן את—הארץ הזאת לעבדיך לאחוזה אל תעברנו את- הירדן." [ל"ב,ב-ו במדבר]
תשובת משה:"...האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? ולמה תנואון את- לב בני ישראל מעבור אל—הארץ אשר נתן להם ה'? [שם ל"בו-ח]
ובהמשך משה מזכיר להם את חטא המרגלים ומדגיש כי בתוכם היו שני אנשים צדיקים:כלב בן יפונה ויהושע בן-נון אשר היו נאמנים לה' ולא הוציאו דיבה על ארץ ישראל.
משה כועס באומרו לשבטי גד וראובן:"והנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים.." [שם ל"ב,י"ד]
השאלות הן:
א] מדוע משה כעס על גד וראובן ומכנה אותם:"תרבות אנשים חטאים"?
ב] כיצד הצליחו שבטים אלה לשכנע את משה בבקשתם?
ג] מהו עושר אמיתי באמת, והיכן מוצאים לכך תשובות במקרא ובמשנה?
תשובה לשאלה א]
משה כעס על שבטים אלו מכמה סיבות:
1] הוא הבחין שיש בהם חמדת ממון- מחשבה גשמית בלבד והיא מוליכה אותם להשגת המטרה,היינו- ראשית דאגה לצאן ורק אחר כך למשפחה.
חז"ל מדברים על נקודה זו באומרם- כי ניתן לראות הבדל מובהק בין אברהם אבינו לשבטי גד וראובן.
אצל אברהם נאמר:"ואברהם כבד מאד במקנה" ואילו אצל השבטים הנ"ל כתוב:"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד"
להם היה חשוב הממון בעיקר- משום כך העדיפו לוותר על התנחלות בארץ ישראל למען ישיבתם בעבר הירדן-מקום פורה ומשגשג אשר התאים להם לגידול הצאן.
לא כך היה אברהם,הוא דאג תחילה לבני ביתו.
במדרש רבה ,חז"ל מדגישים את חמדנותם של בני גד וראובן ואומרים: כי יש שלוש מתנות שנבראו בעולם:
א] גבורה.
ב] חוכמה.
ג] עשירות.
מתנות אלה יש להן ערך רק כאשר הן מתנות שמים,ומושגות מכוח התורה.
,אך גבורה,עושר של בשר ודם -אין להם ערך כאשר ישנה התעלמות מוחלטת מיראת שמים,מבורא עולם.
שהרי גיבור אמיתי –הוא זה שכובש את ייצרו-ועשיר אמיתי-הוא אדם השמח בחלקו[כפי שאנו לומדים מתוך מסכת אבות]
חז"ל מביאים לדוגמא שני אנשים: האחד: המן הרשע שהיה שייך לאומות העולם והשני מישראל- קורח.
שניהם עשירים היו,אך נאבדו מהעולם,לפי שעשירותם לא באה מעם הקב"ה ,אלא הם חטפו זאת בעצמם.
בדומה קרה גם לבני גד וראובן שהיו חומדים את הממון והעדיפו לשבת בעמק הירדן,לכן הם גלו לפני יתר השבטים ובעיקר מפני שהם פרשו מעם ישראל בגלל קניינים.
אך לא ברור אם הסתכלות חז"ל באופן שלילי על עשירותם של שבטים אלה, נבעה מהסיבה:של חדוות הממון,שבעטייה העדיפו את הישיבה בעבר הירדן ובכך חשפו את עצמם לסכנות ביטחוניות,או בשל קבלת אדמתם מחוץ לארץ ישראל על פי דרישתם בלבד ולא על-ידי חלוקה לפי דין תורה- בשעת חלוקת הארץ על פי הגורל.
2] מאסו בארץ חמדה, הם לא העריכו כיאה את ארץ ישראל-הארץ המובטחת.
"ארץ זבת חלב ודבש" בדומה להתנהגות המרגלים.
3] הם פרשו מכלל עם ישראל, במקום להתאחד יחדיו-כאיש אחד בלב אחד.
הרי נאמר במסכת אבות[ב,ד]
:"אל תפרוש עצמך מן הציבור"
על כך אומר רש"י:יש להשתתף עם הציבור כולו בזמן צערם כדי שיוכלו בבוא העת גם לשמוח איתם יחדיו.
וכבר דיבר על כך הנביא ישעיהו:"שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה" מכאן שכל מי שלא משתתף עם הציבור בזמן צער ,אינו זוכה להשתתף בנחמתו של הציבור.
"ואינו רואה סימן ברכה לעולם"
התשובה לשאלה ב]
השבטים הצליחו בדבריהם ,כנראה, לשכנע את משה בכך שיאות למלא את דרישתם- להתיישב בעבר הירדן המזרחי מחוץ לגבול ישראל.
הם אמרו:"....ואנחנו ניחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם-הביאונום
אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני יושבי הארץ: לא נשוב אל—בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו:כי לא ננחל איתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה." [שם ל"ב,ט"ז-כ]
בכך הצליחו בני גד וראובן לשכנע את משה בדבריהם:הם נחלצו חושים למען אחיהם.וכך קדושת הארץ חלה גם על נחלתם.כמו שנאמר:
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"
התשובה לשאלה ג]
העושר האמיתי של האדם הוא:
א] להסתפק במועט כשהוא בריא בגופו ובנפשו.
מסיבה זו נדר יעקב נדר לאחר חלומו:"סולם יעקב"-כפי שהתורה מתארת:"וידור יעקב נדר לאמור אם-יהיה אלוהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ושבתי בשלום אל- בית אבי והיה ה' לי לאלוהים" [בראשית כ"כ,כ-כ"א]
יעקב אינו מבקש במהלך הנדר,כסף,או זהב, אלא בגד ללבוש ולחם לאכול ולשוב בשלום אל בית אביו,היות והוא מסתפק במועט ומבין כי העושר האמיתי –הוא להיות בריא בגופו וברוחו וכאדם בריא –הוא יוכל להשתמש בבגדיו ותהיה באפשרותו לאכול, מה שאין כן אדם חולה-אינו יכול ליהנות מלבושו ואין הוא יכול גם לאכול לחם וממילא אם יש ברשותו זהב וכסף אין באפשרותו ליהנות מכך.
ב] דויד המלך אומר בתהלים: כאשר האדם הוא ירא ה'- נהנה מיגיע כפיו – זה העושר והאושר האמיתי [ולא אחרים נהנים מעמל כפיו],כמו שכתוב:
"שיר המעלות,אשרי כל ירא ה',ההולך בדרכיו: יגיע כפיך כי תאכל,אשריך וטוב לך.." [תהלים קכ"ח]
ג] האדם העשיר חייב להיות מודע כי כל עושרו מאת הבורא.
כמו שהתורה מזהירה בעניין זה:"ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי, עשה לי את החיל הזה :וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל.."
[דברים ח,י"ז]
גם הרמב"ן באיגרתו המפורסמת אומר:"אם בעושר-"ה' מוריש ומעשיר"
מכאן ניתן להסיק כי אדם עשיר- הוא אדם המסתפק במועט,זוכה לאכול מיגיע כפיו וכל זה כאשר הוא ירא אלוקים ומודה לה' על הכול.
על ההסתפקות במועט נאמר במסכת אבות[ ו,ד]:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה תשתה...."
לסיכום,לאור האמור לעיל,אנו מסיקים:כי משה התרעם על בני שבט גד וראובן,בעיקר בגלל תאוות הממון והסגידה לעושר,וחוסר הערכתם לעוצמתה וקדושתה של ארץ ישראל,ועל התרחקותם מכלל העם.
רק לאחר ששכנעו את משה בהבטחתם לבוא לעזרת אחיהם,משה נתרכך והסכים למשאלתם-להתנחל בעבר הירדן המזרחי.
אך העושר שאליו ערגו,לא היה אמיתי,אלא בא מתוך תאווה לממון.
יהי רצון וכולנו ניישם את דרך התורה: להסתפק במועט,כמו שנאמר:
"איזהו עשיר השמח בחלקו"[אבות ד,א]
יום ראשון, 15 ביולי 2012
פרשת פינחס-מי ראוי להנהיג את העם?/מאמר מאת: אהובה קליין .
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פינחס/ מי ראוי להנהיג את העם? / אהובה קליין.
פרשת פינחס גדושה בנושאים רבים, אחד מהם: מינוי מנהיג לעם ישראל בסוף ימיו האחרונים של משה.
הדבר מתרחש-לאחר שהקב"ה מודיע למשה כי עליו לעלות על הר העברים כדי לראות את ארץ ישראל טרם מותו.
משה פונה בבקשה אל ה': למנות מנהיג לעם ישראל, כפי שהתורה מתארת זאת: "וידבר משה אל ה' לאמור: יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר, איש על העדה: אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" [במדבר כ"ז,ט"ז]
תשובתו של ה' איננה מאחרת לבוא:"קח לך את יהושע בן נון איש אשר- רוח בו, וסמכת את ידך עליו" [במדבר כ"ז, י"ח[
מתעוררות כאן כמה שאלות:
א] מדוע משה מבקש דווקא עכשיו למנות מנהיג לעם ישראל-
ואינו מתחנן להיכנס לארץ ישראל?
ב] מאין לנו- כי משה ציפה למנות את בניו כיורשי הנהגתו?
ג] אילו תכונות נדרשות למנהיג?
ד] מדוע נבחר דווקא יהושע להנהיג את העם בהמשך?
התשובה לשאלה א: משה תובע למנות מנהיג - היות והוא עומד להיאסף אל עמו וקרוב לימיו האחרונים .הוא רואה חובה לדאוג לחיים תקינים בקרב עמו על ידי מנהיג ראוי - במטרה:"ולא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה"
כוונתו במשפט זה ,שעם ישראל יקבל מנהיג אחראי כדוגמת רועה האחראי על
הצאן.
בשלב זה אין הוא שם דגש על רצונו להיכנס לארץ ישראל, אלא הדאגה לעם היא העיקר.
התשובה לשאלה ב: כיוון שראה שבנות צלופחד ירשו את אביהן, משה הבין- אם בנות יורשות את אביהן [כשאין בנים] קל וחומר שבניו ראויים לרשת אותו וינהיגו אחריו את ישראל.
התשובה לשאלה ג: תכונות המנהיג- שמשה מעלה הן:
א] המנהיג חייב לעמוד בראש העם ואם הכרחי לצאת למלחמה – הוא יצא
בראשם, עליו לשמש דוגמא אישית לעמו. למען הסדר הטוב ולדאוג שלא יהיו כצאן ללא רועה.
ב] המנהיג חייב ללכת בדרך ה'- עושה את רצון בוראו ואינו הופך את פניו אל העם כדי להנהיגם על פי רצונם,תמיד יהיה "לפניהם".
התשובה לשאלה ד: יהושע נבחר להנהיג את העם בהמשך, ולא בני משה, אומנם גם הם התאימו לתפקיד ,אך יהושע התעלה עליהם.
ההנהגה שונה ממלכות וגם מכהונה, בעוד שכהונה עוברת בתורשה וגם מלכות עוברת בדרך כלל מאב לבנו, הרי יש כתר מיוחד – כתר תורה - יכול לזכות בו רק כל מי שעוסק - ועמל בתורה ואכן כזה היה יהושע, הוא היה מרבה לעסוק בתורה ולא מבזבז זמנו לריק.
וכמו שנאמר במסכת אבות :"רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה....ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעיין שאינו פוסק וכנהר שמתגבר והולך..." [אבות ו,א] מכאן שאדם שעמל בתורה כדוגמת יהושע – זוכה לתבונה מיוחדת ומתמצא גם בדברים של הנהגה.
ואכן הגמרא מעידה על יהושע, שכאשר משה עלה להר סיני לקבל את התורה- יהושע היה נוטה לו אהל לרגלי ההר- וכל זה על מנת לקבל את פני רבו- משה ראשון- למען יספוג ממנו דברי תורה וירווה מהמצוות והחידושים.
כמו כן היה משרת אותו, היה מסדר את הספסלים במקום התכנסות תורה-
על מנת ללמוד.
נאמר: "וזרח השמש ובא השמש: [קהלת א,ה]כל עוד לא שקעה שמשו של משה- [לפני שירד משה מגדולתו כמנהיג]הייתה זורחת שמשו של יהושע.
בנוסף יהושע היה איש רוח- הכוונה מנהיג המבין את הלך הרוח שלכל אחד ואחד, כמו שאמר הקב"ה למשה:"קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו" [במדבר כ"ז,י"ח]
יהי רצון ועם ישראל יזכה למנהיג בעל סגולות מיוחדות- כדוגמת משה ויהושע.
פרשת פינחס-מי היה פינחס...?/ מאמר מאת: אהובה קליין .
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פינחס- מי היה באמת פינחס ומה פעל למען עם ישראל?
מאת: אהובה קליין.
הפרשה בתחילתה מתארת את פינחס:
"וידבר ה' אל- משה לאמור: פינחס בן אלעזר בן—אהרון הכהן השיב את—חמתי מעל בני—ישראל בקנאו את—קנאתי בתוכם ולא—כליתי את בני ישראל בקנאתי: לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום והייתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו ויכפר על—בני ישראל: ושם איש ישראל המוכה אשר הוכה את- המדיינית זמרי בן- סלוא נשיא בית- אב לשמעוני ושם האישה המוכה המדיינית כוזבי בת-צור.." [במדבר כ"הי-ט"ז]
השאלות הן:
א] מה המעשה שעשה פינחס – שהיה כה הכרחי באותו זמן?
ב] מי היה פינחס?מה השכר שקיבל?
התשובה לשאלה א]
את פעולתו של פינחס- התורה מתארת בסוף פרשת בלק, עם ישראל היה במצב רוחני ירוד מאד והתחבר למואב וחטא בגילוי עריות ועבודה זרה ואת הגרוע מכל- קוראים אנו בפסוקים הבאים:"והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים פתח אוהל מועד: וירא פינחס... וידקור את שניהם... ותעצר המגפה" [במדבר כ"ה,ו- ט]
פינחס הרג את שני החוטאים- מתוך קנאה לה' ובעקבות זאת נעצרה המגפה בקרב עם ישראל.
לפי דברי רש"י :הסיבה לבכייתם של ישראל באותו אירוע הייתה - כי ראו שמשה היה חסר אונים- לא הייתה לו תשובה למצב הנורא ורפו ידיו מפעולה והנה פינחס בא והציל את המצב.
התשובה לשאלה ב]
הקב"ה הבטיח שכר לפינחס על מעשהו:"לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום"
לפי תרגום יונתן בן עוזיאל:הקב"ה הבטיח לפינחס שיהפך למלאך ויחיה לנצח והמטרה כדי שיוכל לבשר על הגאולה באחרית הימים.
נשאלת השאלה, מדוע הוא נבחר דווקא לבשר את הגאולה?
מתברר שפינחס בן אלעזר בן אהרון הכהן- נקט בשני מעשים מיוחדים למען עם ישראל כשעמדו על סף הכניסה לארץ ישראל:
א] בזמן שעם ישראל התקרב יתר על המידה למואב והייתה סכנת התבוללות בעם, העם היה ממש בסכנה של התרסקות רוחנית,
קם פינחס ועשה את הדבר הנכון ביותר בזמן המתאים, כפי שכתוב:"ויקם מתוך העדה וייקח רומח בידו וידקור את שניהם"
התורה משבחת אותו על מעשהו הנועז:"פינחס בן אלעזר ...השיב את חמתי מעל בני ישראל.."
ב] פינחס היה בראש הצבא שיצא לנקום במדיינים, כפו שנאמר:"נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים" והוא הצליח במלחמה וחזר עם חייליו בשלמות.
אחרי שתי פעולות אלה , פינחס זוכה לכהונת עולם.
הרמב"ם מסביר: מה הם הסימנים למשיח:
"ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'"
כלומר- הוא יצליח לאחד את עם ישראל סביב הקב"ה וגם יצליח במלחמות ישראל.
שתי סגולות אלו היו בפינחס ולכן: הוא אליהו שיבוא ויבשר את הגאולה.
בילקוט שמעוני נאמר:"אמר ר' שמעון בן לקיש, פינחס הוא אליהו, אמר לו הקב"ה אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה, אף לעתיד לבוא אתה שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני, שנאמר:הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה'.. והשיב לב אבות על בנים"
גם בזוהר הקדוש נאמר:אליהו הוא כוהן והוא גם פינחס.
רבנו בחיי אומר: כי פינחס נשאר חי ורק שמו השתנה
אחרי שעלה השמיימה- נקרא אליהו.
הספורנו נותן הסבר מיוחד במינו: כל אדם מורכב מארבעה יסודות:
אש, מים, רוח, עפר והמיתה באה לאדם כתוצאה מהתגברות יסודות אלה על אלה, כגון האש מתגברת על המים, אך אצל אליהו הייתה תופעה מיוחדת כל ארבעת היסודות שבו- היו משולבים זה בזה באופן שווה ולכן נאמר :"הנני נותן לו את בריתי שלום"- ארבעת יסודות הנ"ל יחיו בשלום ביניהם ולכן חייו הם נצחיים.
לסיכום, לפי רוב המפרשים, פינחס נקט בפעולות חשובות במטרה להציל את עם ישראל מהתבוללות, ובעקבות זאת זכה לכך שהפך למלאך- הלא הוא אליהו הנביא שעתיד לשוב אלינו בקרוב לבשר את הגאולה.
לא נותר לנו, אלא לייחל שהגאולה תגיע במהרה לעם ישראל.אמן ואמן.
יום שישי, 13 ביולי 2012
סיפור לפרשת פינחס[לילדים]/ מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
סיפור לפרשת פינחס/מעשה הצלה/ מאת: אהובה קליין (c)
לזוג הורים בעיירה קטנה היה בן שקראו לו יהושע, הילד היה מאד צנוע ואהב לקיים מצוות וחסדים.
באחד הימים בעודו משחק עם חבריו במגרש המשחקים, שמע בכי של ילד קטן.
הוא מייד הפסיק לשחק ורץ לכוון הקולות.
"יהושע","יהושע" צעקו חבריו:"מדוע אתה מפסיק לשחק איתנו פתאום באמצע המשחק"?
"ענה להם:"אינני יכול להמשיך,שמעתי ילד בוכה,אני רץ להציל אותו"
חבריו לעגו לו:,יהושע זה לא עניינך,ודאי יש לו אימא שתטפל בו".
יהושע לא התייחס הוא רץ בכל כוחו ופתאום ראה מרחוק בגן שעשועים ילד כבן שלוש בוכה."מדוע אתה בוכה"? שאל יהושע.
"כל המשפחה שלי שכחו אותי בגן ולא שמו לב כי אני כאן לבד".חולצת הילד הייתה רטובה מהדמעות -כאילו טבל בברכה.
יהושע לא חשב פעמים, מייד התקשר לתחנת המשטרה ולבסוף השוטרים מצאו את משפחתו של הילד והשיבו אותו בשלום הביתה.
מה דעתכם ,ילדים, על יהושע? האם הוא מזכיר לכם מישהו מהפרשה?
משה סומך ידיו על יהושע/שיר מאת:אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
משה סומך ידיו על יהושע/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
משה דואב ייסוריו
אכזבה זורמת בעצמותיו
בעבור מי מריבה מתוקים
נחל פירות באושים ומרים.
מתוקף צוו עליון
ימנה יורש להמון
נוכח אליעזר בן אהרון
השואב מאבני חושן פיתרון.
משה ידיו סומך
את יהושע מברך
בברכת שמים רוח חדשה
לליווי העם לארץ הקדושה.
וכל העם עומדים ומשתאים
לנוכח חיזיון מעורר הפלאים
בליבם מקוננות תהיות ושאלות
האם המנהיג יעמוד בציפיות?
הערה: השיר בהשראת פרשת פינחס [חומש במדבר]
ציורי תנ"ך/מינוי יהושע למנהיג/ ציירה: אהובה קליין (c)
הירשם ל-
רשומות (Atom)