יום חמישי, 7 ביוני 2012
יום רביעי, 6 ביוני 2012
מן במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מן במדבר שיר מאת אהובה קליין (c)
שירת הים עדיין מהדהדת-
את ישראל במדבר מעודדת.
רוח לבבית מקדמת פניהם,
יד עלומה תומכת בזרועותיהם.
אט,אט רעב מזדחל לקרבם
וחשש כבד למציאת מזונם?
לפתע, בשורת המן
מראהו כזרע גד לבן,
טעמו כצפיחית בדבש
וכלשד השמן בעיבוד חדש.
עת השחר יפציע
העם כאייל ינוע,
ארובות השמים נפתחים
טיפות המן ממטירים,
בזוהר השמש נשטפים
וכל צבעי הקשת מחוללים.
ישראל לאלוקים מודים:
"המוציא לחם מן השמים" מברכים.
הערה: השיר נכתב בהשראת פרשת בהעלותך, מסופר על המן שירד מהשמים במדבר
ושימש מזון מיוחד לעם ישראל [מזון שהיה נספג בגופם] המן מתואר בטעם: לשד השמן,
אבל בחומש שמות הוא מתואר- כצפיחית בדבש- כלומר שטעמו כטעם עוגה מתוקה[שמות ט"ז,ל"א] אבן עזרא מיישב סתירה זו, לטענתו כשירד המן הוא היה בטעם הטבעי שלו כצפיחית בדבש, אך לאחר בישולו קיבל טעם- כלשד השמן.
מן/ שיר מאת: אהובה קליין(c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
ישראל בני מלכים
בחולות מדבר מהלכים
לא בזיעת אפם יאכלו לחם
כי אם מאכל זך כגשם.
לחם אבירים
נבלע באיברים
טעם עליונים
מיני מעדנים.
על מגש הכסף יוגש
לא עשיר ולא רש
ה' צילו על- יד ימינו
לנצח- לא ייטוש עמו.
הערה: השיר נכתב בהשראת נושא ירידת המן במדבר- פרשת בהעלותך[ חומש במדבר.]
מן לחם אבירים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מן-לחם אבירים/ שיר מאת אהובה קליין(c)
הם יוצאים ממצרים
נפתחים שערי שמים
לחם אבירים כמים
לקטו וטחנו ברחיים.
השדות כמרבד צחור
שטופי חמה ואור
חשים בגן עדן עלי אדמות
זרוע מן כגרגירי חולות.
מראהו כזרע גד לבן
נאסף היישר לסל
ממנו יכינו מטעמים
כלשד השמן מעדנים.
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך-סיפור ירידת המן.[חומש במדבר].
ציורי תנ"ך/ איסוף המן במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הטכניקה: שמן על בד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדולח: שטו העם ולקטו.." [במדבר י"א,ז-ח]
הטכניקה: שמן על בד]
יום שלישי, 5 ביוני 2012
פרשת בהעלותך-מהו המן ומה גנוז בו?/מאמר מאת: אהובה קליין.
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת בהעלותך- מהו המן ומה היה גנוז בו?
מאמר: מאת אהובה קליין.
בפרשתנו התורה מתארת את ירידת המן:"והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדולח: שטו העם ולקטו וטחנו ברחיים או דכו במדוכה ובשלו בפרור ועשו אותו עוגות והיה טעמו כטעם לשד השמן וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו"[במדבר י"א,ז-י]
לעומת התיאור כאן, ישנו תאור שונה בחומש שמות:"ויקראו בית- ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש"
[שמות ט"ז,ל"א]
השאלות הן:
א] כיצד ניתן לישב את הסתירה בין תאור המן בפרשתנו-שטעמו:" לשד השמן" לבין התיאור בחומש שמות בו נאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש"
[כעוגה מתוקה]?
ב] באיזה אופן היה יורד המן?
ג]מה נהגו לברך לפני אכילת המן?
ד]מה היה גנוז במאכל מיוחד זה?
התשובה לשאלה א]
לפי דעת חז"ל:הזקנים היו טועמים במן טעם של צפיחית בדבש ואילו תינוקות היו טועמים טעם:"לשד השמן"[שמות רבה [כ"ה,ג]
האבן עזרא מפרש:[בדבריו:שמות ט"ז,ל"א]כשהיו אוכלים את המן ללא בישול הטעם היה:"כצפיחית בדבש",אך אם היה מבושל טעמו היה כ:"לשד השמן"
הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר] מפרש:כשאוכלים את המן כמו שהוא בטבע בלי כל פעולה-ללא טחינה,טעמו:"צפיחית בדבש"
בדומה לאגוזים,טרם טוחנים אותם הם מתוקים,אבל אחרי טחינה הטעם :"לשד השמן" בדומה לכך המן.
התשובה לשאלה ב]
הייתה יוצאת רוח צפונית ומטאטאת את המדבר ואחרי זה היה יורד מטר ומנקה את האדמה ,הטל עולה והרוח נושבת ועושה מחולות המדבר- שולחנות של זהב ועליהם יורד המן.
התשובה לשאלה ג]
במסכת ברכות [מ"ח,ע"ב]נאמר:"משה תיקן לישראל ברכת "הזן"[ברכה ראשונה בברכת המזון] בשעה שירד להם המן" ובהמשך בגמרא ניתן ללמוד –קל וחומר,אם חייבים לברך בתום הסעודה["הכוונה לברכה אחרונה- כשהאדם שבע ]בודאי שחייבים לברך לפני הסעודה["ברכה ראשונה- כשהוא רעב"]
ומעניין מה ברכו עם ישראל במדבר טרם אכלו מהמן?
לכך כמה תשובות.
לפי דעה אחת:"המוציא לחם מן השמים" וזאת מהטעם:שהמן קרוי:"לחם" כמו שכתוב:"אני ממטיר לכם לחם מן השמים"[שמות ט"ז,ד] ועוד נאמר:"הוא הלחם,אשר נתן ה' לכם לאוכלה"
[שמות ט"ז,טו]"
לפי דעה שנייה:"בורא מיני מזונות.זאת מהטעם שנאמר:"וטעמו כצפיחית בדבש".
לפי דעה שלישית:"שהכול ניהיה בדברו" וזאת מהטעם שנאמר במסכת ברכות [ו,ב]"על כולם"-[על כל מיני מאכל ומשתה]
ויש גם דעה האומרת:שלא היו חייבים לברך כלל.
התשובה לשאלה ד]
במן היה גנוז מכשיר להכרת מהותו של האדם ובכך הוא נחשב למאכל מיוחד במינו.
כפי שהתורה אומרת:"למען אנסנו"
בעל אמרי יוסף מספינקא מפרש על פי דעת חז"ל[ביומא.ע"ה]:המן היה יורד על יד פיתחם של צדיקים,ואילו הבינוניים היו יוצאים לשטח ומלקטים בעצמם.
לעומת זאת,הרשעים היו צריכים להתאמץ יותר-"שטו ולקטו".
מכאן, שעל פי המן היו יודעים את דרגתו הרוחנית של כל אחד.
מעניין כי בתהלים המן מכונה בשם:"לחם אבירים,כפי שכתוב:"לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשובע" [תהלים ע"ח,כ"ה]
ומדוע מכונה המן בשם זה? התשובה לכך היא: כי מזון ייחודי זה היה מאכל של מלאכי השרת ונבלע בגופו של האדם ללא הפרשת פסולת.
לסיכום,המן היה לחם מהשמים,מראהו היה כזרע גד לבן- עגלגל ולבן.
מעניין כי חז"ל באבות דרבי נתן אומרים: כי גדולה מלאכה,שאף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה"
אבל אחרי שחטא בגן העדן נתקלל- כי עבודתו תהיה מפרכת במיוחד,כמו שכתוב בבראשית:"בזיעת אפך תאכל לכם עד שובך אל—האדמה כי ממנה לוקחת כי- עפר אתה ואל עפר תשוב":[בראשית ג,י"ט]
והאדמה גם נתקללה כמו שכתוב:"ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמור לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעיצבון תאכלנה כל ימי חייך:וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה"[שם ג,י"ז-י"ח]
ולכן בירידת המן האדם היה פטור מ:"זיעת אפיים" בעבודתו,אך לא היה פטור מעמלו, ההוכחה שכתוב:"ולקטו" שיש בכך פעילות -החיונית לאדם גם למען האיזון הנפשי שלו,פרט לשבת, האדם היה משוחרר מעבודתו כשם שהיום הוא מצווה לנוח,כמו שנאמר בתורה:"ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות".
[שמות כ"ג,י"ב]
לכן בזמן שעם ישראל זכו לירידת המן במדבר- הם זכו לתקופה מבורכת בדומה לאדם הראשון שזכה בגן עדן טרם החטא:"לעובדה ולשומרה", אך היו פטורים לעמול בזיעת אפם.
לעלות ולהתעלות/שיר מאת: אהובה קליין (c)
בס"ד
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
הערה: השיר בהשראת פרשת בהעלותך [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
לעלות ולהתעלות./שיר מאת: אהובה קליין.(c)
אדם השואף להתעלות
יטפס בסולם המעלות
הניצב מתוך מעמקים
נושק לגובהי מרומים.
דוגמת הנרות במשכן
הועלו ועלו מעצמם
האירו יומם וליל
רוממו קדושת האל.
אל לאדם להתפתות
למקסמי שווא והבטחות
שמא יצנח לשאול תחתיות
ריק מתוכן מלא בדמעות.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
