פרשת תרומה- החוט המקשר בין המשכן למקדש/מאמר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת תרומה -  החוט המקשר בין המשכן למקדש.

מאת: אהובה קליין.

ציורים שלי לפרשה וההפטרה:

ציורי תנ"ך/ מנורת הזהב במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים שמן כתרומה למשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

[שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ שולחן לחם הפנים במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "וייקחו לי תרומה/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בני ישראל מביאים תרומה  אל משה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]\

ציורי תנ"ך/ הכרובים מעל  הארון במשכן/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם"/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציור מתוך ההפטרה לפרשת תרומה/שלמה המלך בונה מקדש/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ שלמה המלך כורת ברית עם חירם מלך צור/ציירה: אהובה קליין (c)

פרשה תרומה פותחת בפנינו את נושא המשכן וכליו - המתוארים בחמשת  הפרשיות הבאות לפרטי פרטים ואין זה מקרה שהיא נסמכה לפרשת משפטים.

על כך אומרים חז"ל: כי התרומה הנדרשת מעם ישראל לבניין המקדש - חייבת להינתן מממון שנרכש ביושר וצדק ואילו תרומה שהושגה בדרך של מרמה  או, על ידי ניצול הזולת ונישולו - אינה רצויה לפני הקב"ה.

הפרשה פותחת בעניין ציווי התרומה לבניית המשכן: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי.  וְזֹאת, הַתְּרוּמָה, אֲשֶׁר תִּקְחוּ, מֵאִתָּם:  זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת.  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים.  וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים, וַעֲצֵי שִׁטִּים.  שֶׁמֶן, לַמָּאֹר; בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים.  אַבְנֵי-שֹׁהַם, וְאַבְנֵי מִלֻּאִים, לָאֵפֹד, וְלַחֹשֶׁן.  וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם.  כְּכֹל, אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו; וְכֵן, תַּעֲשׂוּ".  [שמות כ"ה,א-י]

השאלות הן:

א] מי הם התורמים הרצויים בעיני ה' ?

ב] מטרת המשכן והמקדש –והאם נועד לדורות?

ג] החוט המקשר בין המשכן למקדש - מהו?

תשובות.

התורמים הרצויים בעיני ה'.

התורה מדגישה:  "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"

חז"ל מוצאים רמז במילה: "לי"- שהיא בגימטרייה –ארבעים- והדבר מרמז  על דברי חז"ל בהפרשת התרומה: "עין יפה - אחד מארבעים" [תרומות ד, ג] והפירוש: נדיב לב- אדם התורם בעין יפה המפריש מיבול  השדה אחד מארבעים [שניים וחצי אחוזים] כתרומה לכהן.

החיד"א מסביר: למילה:  "לי " - ישנה משמעות , כביכול ה' אומר: שייקחו תרומה גם ממנו בנוסף על כך שייקחו מכל איש.." ובמה דברים אמורים? בענני הכבוד, על פי דברי חז"ל: העננים הביאו את אבני השוהם ואבני המילואים זו הייתה תרומת אלוקים לבניית המשכן.

המשכן והמקדש -המטרה.

מעניין כי התורה קוראת לבניין הנועד למשכן האלוקות בשם: "מקדש" וזאת על פי ייעודו בעתיד - במטרה לקדש את עם ישראל.

רש"י מסביר: בית המקדש נועד לבית שממנו תצא קדושה לאומה.

רבינו בחיי ואבן עזרא מבהירים:

זהו בית בו תשכון הקדושה האלוקית.

רשב"ם  והחיזקוני מסבירים: המקדש הוא: "בית מועד"  המתבסס על המילים: "התקדשו למחר" זהו מקום  מועד ומזומן לפגישה בין אלוקים ואדם.    כפי שנאמר: "ונועדתי לבני ישראל"

אור החיים מסיק מכאן: שהקדושה על המקדש חלה מיד לאחר בנייתו. עוד טרם עשו במקום עבודה - הרי מקום של קודש.

ספרי החסידות שמים את  הדגש על המילים: "ושכנתי בתוכם"- לפי זה - המקדש יגרום לאדם לחוש את קרבת אלוקים - על ידי שכל יהודי ירגיש את האלוקות בתוך עצמו.

מעניינים דבריו של שלמה המלך על המקדש באמצעותם מביע את -השתוממותו:  "הנה השמים לא יכלכלוך , אף כי הבית אשר בניתי" [מלכים א', ח']

גם הנביא  ישעיהו מתפלא: "כה אמר ה' השמים והארץ הדום רגליי, אי  זה בית אשר תבנו לי, ואי זה מקום מנוחתי"

לכאורה תמוה כי לאחר מעמד הר סיני - כאשר כל העם כאיש אחד בלב אחד ראו את הקולות- הדבר היה כה מוחשי וקדוש, מופיע הציווי לבנות כביכול מקום מוגבל לקב"ה?

מדרש רבה [שמות ל"ד] מסביר: אתה מוצא כשנתן הקב"ה  את התורה לישראל, אילו בא אליהם בחוזק כוחו לא היו יכולים לעמוד, שנאמר: "אם יוספים אנו לשמוע את קול ה' אלוקינו ומתנו" לכן ה' בא אל עם ישראל לפי כוחם, שנאמר: "קול ה' בכוח" - הכוונה לפי כוחו של כל אחד ואחד מתוך עם ישראל.

קשה לבני אדם לתפוס דברים מופשטים, לכן הקב"ה דיבר בלשונם ומושגיהם והתאים את הערכים להבנתם ותפיסתם .

ספר החינוך  מסביר את הצורך בבניין המשכן ואחר כך המקדש במילים : "הלבבות יוכשרו על ידי הפעולות וברבות הפעולות הטובות ורוב התמדתן, מחשבות הלב מיטהרות ומתלבנות, וה' חפץ בטובתן של בריות" כל ההמחשה של עשיית המקדש גורמת היא עניין של השרשת  דעת  אלוקית בדרכי פעולה והתמדה.

הרמב"ן מסביר: כי מטרת המקדש  לקרב את לב ישראל אל הקב"ה ה' המחזיר אותם למעלת אבותיהם  שזו הייתה גם תכליתה של יציאת מצרים. במילים אחרות, המטרה היא: להשיב את המחוג אחורנית למדרגה שעמדו בה לפני מצרים - כי אז היה קשר ישיר בין האדם לאלוקים, הרי ה' דיבר באופן ישיר עם אברהם, יצחק ויעקב. והמדרגה הזו מושגת עם בניית המשכן ויותר מאוחר עם המקדש.

אברבנאל: רואה בציווי הקמת המקדש: אך ורק פעולה סמלית להחדיר לעם ישראל בתודעה: כי אלוקים  שוכן גם בארץ ולא רק בשמים. ורואה  ומביט בכל אחד ואחד.

על פי הרמב"ם: [יד חזקה הלכות בית הבחירה ה"א ] הקמת המקדש - הוא צו לדורות.  דבריו של הרמב"ם מתבססים על הציווי: "ועשו לי מקדש" הכוונה לדורות ולא לזמן מוגבל.

גם חז"ל  בדעה זו וכן- תעשו לדורות"- נכון שישנם הבדלים בין המקדש והמשכן והדבר גורם לחילוקי דעות בין הפרשנים ,על כך עונה בעל החתם סופר: כי במשכן נאמר: פסוק מפורש המתיר לנביאים לשנות לפי מה שיראה להם ה' בתקופתם. כפי שנאמר: "ככל אשר אני מראה  אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו"- מכאן שהכוונה שגם לדורות יעשו. כפי שה'  יראה לנביאיו.

המנחת חינוך [מצווה צ"ה] טוען: שגם כשעם ישראל נמצאים בארצם תחת כיבוש זר המאשר להם לבנות את המקדש - חל החיוב כמו שהתחיל ר' יהושע בן חנניה לבנות את המקדש ברישיון המלכות. אם כי , דין זה דורש בירור ותשובת  דעת הפוסקים החשובים באותו דור.

המשכן והמקדש-הקשר.

א] בראש וראשונה המשכן ויותר מאוחר המקדש נועד להשכנת השכינה ,דבר זה אומר שלמה המלך לחירם מלך צור והוא מדגיש זאת בדבריו שלוש פעמים: "אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכול לבנות בית לשם ה' אלוקיו" ."והנני אומר לבנות בית לשם ה' אלוקי" "כאשר דבר ה' אל דוד ... : "בנך אשר אתן תחתך על כיסאך הוא יבנה הבית לשמי"

ב] בהפטרה מלכים-א, ה נאמר:"וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר- לו ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם" כאן, המכנה המשותף בין המשכן למקדש הוא החכמה.

ניתן לראות את חכמתו של שלמה בשני נתיבים: האחד: כריתת הברית עם חירם מלך צור- למען קבלת העצים לבניית המקדש ויש בכך חכמה מבחינה מדינית .

הנתיב השני : עצם בניית המקדש מהווה חכמה בפני עצמה. וגם המשכן נבנה בחכמה אלוקית שהרי הוא נעשה על פי צוויי ה' ובידוע שכלי המשכן נעשו על ידי חכמי הלב-  אומנים שהיו בעלי כישרון אלוקי והיו מסוגלים לבצע את כל האומנות המיוחדת שבמשכן ואת כל מלאכתם עשו בצל השכינה.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי המשכן נועד למקום השכינה- והוא מקום טהור ,לפי שכל החומרים הובאו על ידי התורמים נדיבי הלב והאבנים היקרות על ידי הקב"ה בכבודו ובעצמו.

המקום נועד לקשר בין ה' לעם ישראל ועל פי רוב המפרשים- המשכן והמקדש  שנבנה מאוחר יותר על ידי שלמה המלך - נובע מתוך מצווה לדורות והקו המקשר בין  המשכן למקדש הוא: מקום השכינה, הקשר בין עם ישראל לבורא, החכמה , הדעת והקדושה.

גם כיום כל עוד לא נבנה עדיין בית המקדש השלישי - חובת עם ישראל לקיים את הציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" והכוונה שכל אדם ואדם יקים מקדש בתוכו - בו תשכון האמונה והקשר התמידי עם ה' באמצעות-תפילה, וקיום המצוות הלכה למעשה כפי שנאמר:

"בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".  [משלי ג, ו]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)