פרשת ויקרא- מדוע ה' קורא למשה ?
/ אהובה קליין.
חומש ויקרא הוא השלישי מתוך חמישה חומשי תורה ורוב הפרשיות בו- מספרות על עניין הקורבנות- לפיכך הוא נקרא בשם נוסף:
"תורת כוהנים".
הפרשה פותחת במילים הבאות:"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קורבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו קורבנכם"
[ויקרא א,א-ג]
מתעוררות כמה שאלות:
א]- מדוע ה' קורא למשה, ואינו פונה אליו כמו בפרשיות אחרות, לדוגמא:"וידבר ה' אל משה" או:"ויאמר ה' אל משה"?
ב]- היכן פגשנו במקרא- דוגמאות של קריאה למשהו?
ג]- מדוע הפסוק:"אדם כי יקריב"- מתחיל בלשון יחיד ומסתיים בלשון רבים?
התשובה לשאלה א] ישנו מדרש המתרץ את התשובה בכך שישנו חיבור בן סוף חומש שמות לתחילת חומש ויקרא, שהרי שם נאמר:
"ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד"[שמות מ', ל"ה]והסיבה כי בזמן שהשכינה שרתה מעל אוהל מועד- היה שם ענן ,לכן היה צורך שה' יקרא למשה מתוך אוהל מועד ומהיכן בדיוק היה מגיע הקול של ה'?
על כך עונה רש"י: מבין שני הכרובים מעל הכפורת נשמעה הקריאה למשה.
לפי המדרש: ה' קרא לו כדי לעודדו בהמשך תפקידו למען עם ישראל.
ורש"י מוסיף: כי לכל הצווים אל משה קדמה קריאה, האם גם בהפסקות שבין עניין לעניין- הייתה קריאה? ועונה על כך רש"י:
לפני אמירה , או דיבור-קדמה קריאה, אך לא בהפסקות המשמשות פנאי למשה כדי שיתבונן בין פרשה לפרשה- בין נושא לנושא.
ואכן הדבר מעורר שאלות, מדוע משה נזקק להפסקה בין עניין לעניין, הרי ה' היה יכול להשפיע על משה כוח רוחני- כדי שמשה יבין בעצמו בכל העניינים ללא שהות מיותרת וללא בזבוז זמן.
אלא, אומרים חז"ל: שבהפסקות הייתה שהות למשה לחשוב- ובכך יש מסר לכל אדם לבל יחשוב כי הוא מסוגל להיות מהיר החלטה ופזיז- כי דווקא אז, הוא עלול לבוא לידי תקלות וטעויות.
התשובה לשאלה ב] במקרא אנו פוגשים מייד עם פתיחת פרשת בראשית כי הקב"ה קורא: "ויקרא אלוקים לאור יום" וכן קרא שמות לטבע: שמים, רקיע,יבשה, ארץ.
"ויקרא אלוקים אל האדם"
ויש שאדם קורא בשם ה', דוגמת אברהם שקרא בשם ה' ובהמשך גם משה קרא:"כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו"
יש קריאה מתוך מצוקה,דוגמא:"בצר לי אקרא ה'"[ש"ב, כ"ה,]
יש גם קריאה לחופש:"לקרוא דרור איש לרעהו"[ירמיהו ל"ד,ט"ו]
פעמים הקריאה נענית:"קוראים אל ה' והוא יענם" [תהילים צ"ט, ו] אך יש והקריאה אינה נענית: "יען קראתי ואין עונה" [ישעיהו ס"ו,ד]
בדרך כלל כאשר יהודי קורא- מתפלל אל הקב"ה מתוך המייצר- הקב"ה עונה מתוך המרחב, יש הוכחות רבות:"כי קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראהו באמת" [תהילים קמ"ה,י"ח]
התשובה לשאלה ג]על שאלה זו ישנה תשובה נפלאה מפי רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ, בספרו:"עוללות אפרים"- בלשון הקודש מוצאים אנו שמות ליצורים אנושיים:איש, אנוש, גבר, אדם.
מעניין כי: בלשון רבים שלושת השמות הראשונים- מצויים:אישים, אנשים,גברים, אך, "האדם" הוא אינו משתנה ואינו מצוי בלשון רבים.
מכאן המסקנה:כי הכתוב רומז במילים:"אדם כי יקריב.."- כשיהיו כולם מאוחדים כאיש אחד - יחשב קורבן היחיד- כאילו כולם השתתפו בהקרבתו,אז נאמר עליהם הפסוק:"תקריבו את קורבנכם"
יהי רצון ועם ישראל יתאחדו במהרה ובע"ה בכך יזרזו את בוא הגאולה והקמת בית המקדש כבימים ימימה.
אמן ואמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה