חג
סוכות - מגילת קהלת - ושמחת תורה.
מאת: אהובה קליין.
יצירותיי בנושא: סוכות, שמחת תורה ומגילת קהלת
ציורי תנ"ך/שאיבת המים בשמחת בית השואבה/ציירה: אהובה קליין,[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שמחת בית השואבה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ עליה לרגל בשלושת הרגלים/ ציירה: אהובה קליין (c)
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יהודי מברך על ארבעת המינים/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל וסוכת ענני הכבוד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מצוות הקהל בחג הסוכות בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ חג האסיף/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מברכים את עם ישראל/ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני//ציירה: אהובה קליין/(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה מוסר את התורה ללוויים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ושמחת בחגך..," /ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ שמחת תורה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c
* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)
"כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ".[דברים, ל', י"ד]
ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך והתורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
"מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי".
[תהלים קי"ט צ"ז]
ציורי תנ"ך/ "והיה כעץ שתול על פלגי מים..." / ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ דוד המלך עורג אל ה' כאייל העורג למים/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ סופר סת"ם כותב ספר תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך / עץ חיים היא למחזיקים בה"/ ציירה: אהובה קליין (c)
חג סוכות נקרא בכמה שמות - אך בסידור התפילה, נקרא :"זמן
שמחתנו" להלן מקורות לשמחה בתורה:
וְשָׂמַחְתָּ
בְּחַגֶּךָ (דברים ט"ז, יד)
וְהָיִיתָ
אַךְ שָׂמֵחַ (דברים ט"ז, טו)
וּשְׂמַחְתֶּם
לִפְנֵי ה' אֱלֹוהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כ"ג, מ)
בחג סוכות נוהגים
לקרוא את ספר קהלת:
השאלות
הן:
א] כיצד נבטא את
השמחה בפועל - בחג סוכות?
ב] מדוע קוראים את
"קהלת" בחג סוכות?
ג] מה המשותף לסוכות,
קהלת ושמחת תורה?
תשובות.
קיום השמחה
בחג סוכות ובשמיני עצרת.
נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ,
שִׁבְעַת יָמִים:
בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ: אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ
וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר
בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג
לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל
תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ". [דברים ט"ז, י"ד-
ט"ז]
רש"ר [רבי שמשון
רפאל הירש] מסביר: כל שלושת הרגלים: פסח, סוכות, ושבועות - נקראים: "חג"
על שם "חוג" [מעגל] הלאומי המתאסף לפני ה' במקדשו - אבל הדגש הוא
דווקא על חג הסוכות, כי בתקופה זו כאשר האיכר אוסף את התבואה, ושמח ביבולו
יש משהו מאחד את כל עם ישראל על ידי כוחה המאחד של התורה.
שמחת היחיד
בחייו וקרבתו לפני ה' – מופיעה בכל החגים אך בחג הסוכות היא
מהווה מטרה לשמחה מיוחדת.
הקשר בין שמחה
לחגיגה משמש חשיבות עוצמתית - שהרי היחיד
ימצא שמחה - רק על יסוד הכלל הלאומי וזאת כדרך שטובת הכלל הלאומי תתקיים רק באמצעות השמחה של כל יחיד
ויחיד..
בתקופת בית המקדש
הייתה השמחה מתקיימת על ידי אכילת קורבן שלמים. לכן על זה נאמר: "ושמחת לפני ה' אלוקיך" ואילו כאן ישנו ניסוח
כללי :
"וְשָׂמַחְתָּ,
בְּחַגֶּךָ": מכאן לומדים:
ששמחה זו איננה תלויה במקום ובזמן המקדש,
אלא אדם צריך לשמוח ולשמח את בני ביתו על ידי הנאות שונות המשמחות את הלב בכל עת
ובכל מקום.
גם יש לדאוג לאלה "אשר בשדך" בני ביתך שאין
ביכולתם לעלות למקדש - אין לנטוש אותם , אלא לדאוג שגם הם ישמחו בביתם - בשלושת
הרגלים..
הרב מאיר גרוזמן מסביר בספרו: "על המועדים"
במשך שבעת ימי החג
אנו שמחים לפני ה' . בזמן המקדש כאשר היהודי הביא את ארבעת המינים - הוא נדרש
להבין כי כל ארבעת המינים - הם מאת ה' ועל
כך יביע שמחה ושביעות רצון - ואל יתלה את הצלחת יבוליו בכוחו ובעוצם ידו. השמחה
הזו - היא שמחה של שביעות רצון לאורך זמן - ואינה שמחה רגעית, עיקרו של חג הסוכות -
חגיגה לה' ובכך חג זה שונה מיתר החגים.
גם כאשר היהודי יושב
בסוכה - מבנה עראי - הוא חש שהוא תלוי בה'- אלוקים הכול יכול וגם אם הוא זכה לאסוף את יבוליו מהשדה - אל יתלה את
הצלחותיו בעבודתו וכישרונותיו בלבד.
נאמר: "שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה
אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". [דברים
ט"ז, ט"ו]
הכוונה: לשמחה
תמידית-נצחית - הנובעת מתוך אמונה בה' ובידיעה
שהכול ניתן לנו רק מהקב"ה.
דוגמאות לשמחה מתמשכת
אנו מוצאים אצל האדם הנשוי באושר שעליו נאמר:
"יְהִי-מְקוֹרְךָ
בָרוּךְ; וּשְׂמַח, מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ". [משלי ה, י"ח]
או אצל אם הבנים -
כפי שנאמר: "מוֹשִׁיבִי,
עֲקֶרֶת הַבַּיִת -- אֵם-הַבָּנִים
שְׂמֵחָה: הַלְלוּ-יָהּ" [תהלים קי"ג, ט'].
השמחה נמצאת אצל אדם
בעל חוש הראיה הטובה: "מְאוֹר-
עֵינַיִים, יְשַׂמַּח-לֵב"
[ משלי ט"ו, ל]
כן שמח גם האב בבנו
החכם כפי שנאמר: "בֵּן
חָכָם, יְשַׂמַּח-אָב" [משלי
י', א']
נאמר: "וּבַחֲמִשָּׁה
עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם- -כָּל - מְלֶאכֶת
עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ; וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים. [במדבר כ"ט, י"ב]
מכאן : שהמטרה של חג
סוכות היא : החגיגה לה' וזה ההבדל בין חג זה לשאר החגים.
בחג סוכות אין אנו
חוגגים רק אירוע היסטורי דוגמת פסח וחג השבועות, אלא בחג זה אנחנו באים להתחנך : כי אלוקים הוא השולט והוא הכול יכול
וכל הטוב והשפע רק ממנו יתברך. כאן נוצרת
מערכת יחסים בין ה' לעם ישראל- זו הכוונה -
חג לה' המאפיין באופן ייחודי את חג הסוכות.
שמיני עצרת – שמחת תורה הצמוד לחג סוכות ,נחשב רגל בפני
עצמו.
הרב אלכסנדרי מסביר
את חשיבות שמחת תורה:
"משל למלך שבאת
לו שמחה , כל ימי שבעת המשתה היה בנו של המלך טורח עם האורחים , כיוון שיצאו שבעת
ימי המשתה, אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים,
עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד ואיני מטריח עליך הרבה... כך כל שבעה ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהם של אומות העולם.. כיון
שיצאו שבעת ימי החג.. אמר הקב"ה לישראל.. אני ואתם נשמח ביחד" [פסיקתא דרב כהנא,,עמ' קצ"ד]
קריאת
מגילת קהלת בחג סוכות.
בחג סוכות נוהגים
לקרוא את מגילת קהלת.
על פי חז"ל: קהלת הוא שלמה המלך - המקור העתיק ביותר לכך = ברייתא במסכת בבא בתרא
[ דף י"ד, ע"א]
עוד ידוע כי שלמה המלך - לעת זקנתו שרתה עליו רוח הקודש וכתב שלושה
ספרים - משלי, שיר השירים וקהלת. [על סדר כתיבת הספרים מאת שלמה המלך- ישנה
מחלוקת].
חז"ל סוברים: מחבר ספר קהלת - הוא שלמה , היו לו שלושה שמות:
ידידיה, שלמה, קהלת.
במדרש קהלת נאמר: הטעם לשם "קהלת" - כי היו דבריו נאמרים
בהקהל. לפי הברייתא: במסכת בבא בתרא [י"ד, ע"ב] מקומו של ספר קהלת -
בכתובים בין משלי ושיר השירים וכך סידרו אותו גם בתרגום השבעים , אך בספרים היום -
הוא מופיע בתוך קבוצה של חמש מגילות - לפי סדר קריאתן בבתי הכנסת במחזור השנה –
לכן - הוא אחרי מגילת איכה ולפני מגילת אסתר.
הטעמים לקריאתו בחג :
א] ברוב קהילות ישראל, קהלת נקראת: בשבת חול המועד סוכות וגם נהגו
לקרוא בשמיני עצרת היות וכתוב בו:
"תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" [קהלת
י"א, ב']
ב] שלמה המלך אמר את קהלת בחג - בהקהל. להוכיח את
ישראל.
ג] מפני שימי חג הסוכות - הם ימי שמחה וכתוב
בקהלת: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". [שם, ב, ב]
ד] על פי ר' יונתן בשהש"ר [פ"א]:כשאדם נער
אומר: דבר זמר [שיר השירים] כשהאדם גדל- אומר דברי משילות.
הספר פותח בפסוקים:
"דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. הֲבֵל
הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"
[קהלת א', א'-ד]
ראיתי הסבר מעניין על
תכלית דברי שלמה המלך בספר: " קהלת המבואר" [מכון להנחלת חכמת שלמה]
חמישה דברים חשובים מביא
לפנינו שלמה המלך:
א] חיי האדם קצובים בעולם זה.
ב] כל החומריות -הכסף, והתענוגים חולפים ,לכן יש להתמקד בהשגת
המעלות הרוחניות.
ג] שלמה המלך בא להראות את
מעלת החכמה ויתרונה על הכסילות.
דוגמת יתרון האור על החושך.
ד] שלמה המלך מביא מחכמתו - מוסר השכל יסודי וחשוב לאדם: שמירת מצוות אלוקים ולירא את
ה'.
ה] קיים גמול טוב ,אך לעומתו העונש.
לצדיקים ה' יעניק מעט גמול בעולם הזה וכל הגמול בעולם הבא.
לעומת זאת ,לרשעים מקצת העונש בעולם הזה ואת יתרת העונש בעולם הבא.
לכן יש לכבוש את היצר הרע בעולם הזה להסתפק במועט ולהשתמש רק כדי
חיותו של האדם וישים דגש על הרבה מצוות ויראת שמים.
היות ומעלת התורה גדולה רק בצירוף יראת שמים וקיום המצוות - לכן רק
באמצעות לימוד התורה האלוקית והיראה - יזכה האדם לראות טוב בחייו.
המשותף לחג הסוכות קהלת ושמחת התורה:
מתוך
קהלת אנו מסיקים:
על
היהודי מוטל לקיים את מצוות התורה – הלכה
למעשה להיות דבק בה' לאורך חייו ובכך שונה
האדם מבעלי החיים- לפי שיש לו יתרון - כי הוא משכיל בחכמה אלוקית. הוא בעל בחירה ,למטרה
זו נברא האדם.
היהודי
המאמין באמונה שלימה - מגיע לשמחה רוחנית מתמשכת לאורך חייו - אינו תר אחר התאוות
הגשמיות החולפות מהר..
זה
המכנה המשותף לחג סוכות , לשמיני עצרת ולקהלת.
לסיכום,
לאור האמור לעיל:
גם
חג סוכות וגם חג שמחה תורה - מטרתם להביא
את היהודי להיות דבק בה' לבטוח רק בו , להודות
ולשמוח על כל מה שה' מעניק לעם ישראל.
הכוונה:
לשמחה מתמשכת הנובעת משביעות רצון ואמונה בה' שהכול ממנו.
יסודות
אלה מופעים בסוף ספר קהלת:
"סוֹף דָּבָר, הַכֹּול נִשְׁמָע: אֶת - הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת - מִצְוֺתָיו
שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. כִּי,
אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע". [קהלת
י"ב, י"ג- י"ד]
