פרשת
דברים - מהו המסר של משה לשופטים?
מאת: אהובה קליין
היצירות שלי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ משה נושא דברים לעם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה יורד עם הלוחות מהר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משפט אלוקי/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה דורש מהשופטים- משפט צדק/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה מצווה את העם- לנטוש את המדבר ולנוע לעבר ארץ הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ירושת ארץ זבת חלב ודבש/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ ארץ חמדה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל דורשים לרגל את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ משה שולח מרגלים/ לארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים מלתור את הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ המרגלים מוציאים את דיבת הארץ רעה/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ בני ישראל חוצים את נחל זרד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יהושע וכלב בן יפונה -הזוכים לרשת את הארץ/
ציירה: אהובה קליין (c)
פרשת דברים - הפרשה
הראשונה הפותחת את חומש דברים- האחרון מתוך חמישה חומשי תורה - הנקרא גם בשם:
"משנה תורה" משום שנשנים בו נושאים שהופיעו בעיקר בחומש שמות ובמדבר.
על כך אומר
הרמב"ן" [רבי משה בן נחמן]: בהקדמה לספר דברים :
"הספר הזה יבאר
בו משה רבינו לדור הנכנס לארץ: רוב מצוות התורה הצריכות לישראל.... וכבר נאמרו לו כולן [כל המצוות] בסיני, או באוהל
מועד בשנה הראשונה קודם המרגלים... ועל כן לא נאמר בספר הזה: "וידבר ה' אל משה: צו את בני
ישראל", או "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" מצווה מסוימת".
אחד הנושאים בפרשה:
מינוי שופטים על ידי משה: "וָאֶקַּח אֶת-רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם, אֲנָשִׁים חֲכָמִים
וִידֻעִים, וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים, עֲלֵיכֶם:
שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת,
וְשֹׁטְרִים, לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה , אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא,
לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן
כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן--לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט
לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי
וּשְׁמַעְתִּיו". [דברים א, י"ד -
י"ח]
השאלות הן:
א] מהם הנושאים העיקריים המופיעים בחומש דברים?
ב] מה ציווה משה את
השופטים?
תשובות.
הנושאים
המופיעים בחומש דברים.
דברי המגיד מדובנא:"שאלתי את פי מורי ורבי,
הוא רבינו הקדוש הגאון החסיד מו"ה אליהו מווילנא זצוק"ל,
מה ההבדל בין התורה הקדושה ובין
"משנה תורה" ואמר לי: כי הארבעה ספרים ראשונים היו נשמעים מפי
הקב"ה בעצמו - דרך גרונו של משה, לא
כן ספר דברים, היו ישראל שומעים את דברי הספר הזה כאשר שמעו דברי הנביאים אשר אחר
משה, אשר הקב"ה אמר אל הנביא היום וליום המחר, הלך הנביא והשמיע החזון אל
ישראל, ואם כן בעת אשר דיבר הנביא אל העם, כבר היה נעתק ממנו הדיבור האלוקי, כך
היה ספר דברים נשמע אל ישראל מפי משה רבינו ע"ה בעצמו" [אהל
יעקב, ריש פר' דברים']
הגאון רבי אליהו
מווילנא: מחלק את חומש "דברים"
באופן הבא: חמשת הפסוקים הראשונים הם
הקדמה לחומש והם כוללים - שלוש פעמים לשון דיבור של משה:
א] "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר
דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל" [ דברים א', א]
ב]
"וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ [הכוונה לחודש
שבט] בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ; דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" [שם א, ג]
ג] "ְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ
מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" [ שם א, ה]
שלושת לשונות אלה -
יש בהם רמזים לגבי שלושה חלקי ספרנו - שהם כנגד- חומש "שמות", "ויקרא",
ובמדבר"- תוכנם העיקרי הוא: הוראות חוקים ומשפטים לעם ישראל [וזאת בניגוד לחומש בראשית המתאר את ההיסטוריה של
האנושות במשך עשרים הדורות הראשונים ותולדות אבותינו].
החלק הראשון של הספר- מתחילתו עד סוף פרק רביעי כולל בעיקר דברי מוסר ותוכחה לעם:
המילים: "ואֵלֶּה הַדְּבָרִים" [שם א, א]- מרמזות לפתיחת חומש "שמות" כנגד- "וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
החלק השני מתחילת פרק ה' עד פרק כ"ז, ח- כולל את עיקר התוכן- מתן חוקים
ומשפטים לישראל לשון הפתיחה: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה,
אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל- מרמז על פתיחת חומש ויקרא: "וַיִּקְרָא,
אֶל-מֹשֶׁה";
החלק השלישי
כולל
מפרק כ"ז, ט- עד סוף החומש ועיקרו- קללות ברכות ושירות החותמות את החומש – לשון הפתיחה:
"וַיְדַבֵּר
מֹשֶׁה"- מרמז לתחילת חומש במדבר: "וידבר
ה' אל משה"
משה מצווה ציוויים על השופטים.
רש"י מסביר את הפסוק: "וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת
הַהִוא, לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם
וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק",
ומבסס את דבריו
על הספרי: משה מצווה את השופטים להיות
מתונים בדין - ואם בא דין זה לפני השופט, פעם אחת, או פעם שנייה ואפילו פעם
שלישית, אל תאמר: כבר הדין הזה מוכר לי, אלא יש לדון בכל דין - כלומר השופטים
נצטוו לשמוע- לשאת ולדון בדין.
הסבר זה מסביר: את הטעם-מדוע נצטוו השופטים
"לשמוע"- שהרי אין אפשרות לשפוט טרם השמיעה -"שמוע"- - מובנו-
הבנה , כמו: "דבר נא אל עבדך ארמית כי שומעים אנחנו" [מ"ב,
י"ח, כ"ו]
"בָּעֵת
הַהִוא"- מרגע שהתמנו להיות שופטים הדבר מקבל את המשמעות: שאין המצב
כמו בעבר- שהם היו ברשות עצמם- אלא מעכשיו
– הם משועבדים לציבור.
גם בפרשת קדושים
מדובר על משפט צדק:
"בְּצֶדֶק,
תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" [ויקרא י"ט, ט"ו] אלא ששם מצווה זו נאמרה
לכל עם ישראל ולאו דווקא אל השופטים. שהרי
כתוב:
"דַּבֵּר
אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל", [ויקרא י"ט, ב]
רש"י מסביר את המילים:
"וּשְׁפַטְתֶּם
צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ".
באמצעות
שני פירושים:
א] "גֵּרוֹ"- זה בעל דינו שאוגר עליו
דברים.
ב]
אף על ענייני דירה בין חלוקת אחים- אפילו בין תנור לכיריים.
בפירוש
זה- רש"י מבסס את הסברו על [ מסכת סנהדרין ז] לפיו ישנה ירושה - בית עם עלייה
,לכן יש להעריך את הבית והעליה בכסף- ולבצע חלוקה שווה בין שני האחים היורשים.
וכך
גם "גרו" מרמז על תנור וכיריים - לשון מגיר- דברים השייכים לדירה-אם יש בירושה- תנור
וכיריים, הרי –התנור בעל ערך רב יותר מאשר
הכיריים, לכן מעריכים יחד את שווים הכספי ומחלקים בין שני האחים את הסכום באופן
שווה.
לגבי
המילים-: "לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט "מסביר
רש"י: אותו אדם הממונה להושיב את
הדיינים, אל יאמר: פלוני- הוא נאה, או גיבור- לכן אושיב אותו כדיין, איש פלוני הוא
קרוב שלי- לכן אושיב אותו דיין בעיר ,למרות שאינו בקי בדינים- כתוצאה מזה- יכול
להיווצר מצב שהדיין
נותן פסק דין שגוי- מחייב את הזכאי ומזכה את החייב.- וזו הכוונה שאותו אדם
שמינה את הדיינים האלה בדרך זו- נחשב שעבר על האיסור:
"לֹא-תַכִּירוּ
פָנִים בַּמִּשְׁפָּט"
"כַּקָּטֹן
כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן" – על כך רש"י מביא שלושה פירושים:
א]
בעיני הדיין צריך שיהיה חביב עליו דין פרוטה כדין מאה, שלא יסלק את ההוא עם הסכום הקטן שבא ראשון לפניו - כדי להיות אחרון.
ב]
שלא יעשה הדיין חישובים- זה עני ואילו חברו עשיר ולכן מצווה לפרנס את העני – לכן יזכה את העני ונמצא שהוא מתפרנס בנקיות.
ג]
או שאומר: איך אני פוגם בכבודו של העשיר –זה בשביל דינר אזכה אותו עכשיו וכשיצא
החוצה- אגיד לו שייתן לעני את מה שחייב לו.
"לֹא
תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ"
על
כך שני הסברים: רש"י מסתמך על הספרי:
א]
לא תראו - "שאם באים שניים לדין
לפניך- עד שלא תשמע את דבריהם אתה רשאי לשתוק, משתשמע את דבריהם אי אתה
רשאי לשתוק " [מסכת סנהדרין ו]
ב]
"לא תגורו מפני איש" שמא תאמר: מתיירא אני מפני פלוני שמא יהרוג את בני,
או שמא ידליק את גדישי, או שמא יקצוץ את נטיעותיי- תלמוד לומר- לא תגורו מפני
איש"
הכוונה
שהדיין לא ישאיר את פסק הדין אצלו ואל ימנע לזכות את הזכאי ולחייב את החייב.
"כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא";
הלמד של לאלוקים מובנה כמו:
"לַיהוָה
הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" [תהלים כ"ד, א]
אונקלוס
תירגם: דין ה' הוא!
ההסבר
הוא: כשהשופט אינו פוסק דין צדק ומטה משפט וגורם
לאדם שלא חייב באמת - שישלם סכום מסוים- דבר זה גורם שבסופו של דבר אלוקים
ישלם לאותו אדם!
"וְהַדָּבָר
אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו".
הסברו של רש"י : משה פונה לשופטים ואומר להם: כי דבר
שהשופטים מתקשים בו - ייגשו אליו.
הספרי
מביא מדרש:
היות
ומשה אמר לשופטים:
"תַּקְרִבוּן
אֵלַי
וּשְׁמַעְתִּיו" ולא דייק בלשונו
-היינו- לא אמר: תקריבון אלי כדי שאפנה לה'?
לכן בזמן שבאו בנות צלופחד אליו - לתבוע נחלה
בארץ ישראל- נסתלקה ממשה ההלכה והיה צריך
לפנות אל ה' בשאלתן- כיצד לפסוק ?
כך
היה גם עם שמואל הנביא שהלך למשפחת ישי לבחור מלך לישראל והוא היה בטוח- שאליאב
ראוי להיבחר למלך- בגלל מראהו החיצוני , לכן אמר לו ה':
"אַל-תַּבֵּט
אֶל-מַרְאֵהוּ וְאֶל-גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ--כִּי מְאַסְתִּיהוּ: כִּי לֹא, אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם--כִּי
הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב". [שמואל-א, ט"ז,
ז]
הרמב"ם
בהלכות סנהדרין [כ, ז] מונה שבעה דברים החייבים להופיע אצל השופטים והדיינים
א]
חוכמה [בקיאות בתורה], ב] ענווה, ג] יראת שמים.
ד] שנאת ממון, ה] אהבת האמת. ו] אהבת הבריות. ז] בעלי שם טוב.
כל
הנקודות האלה מופיעים בפרשת יתרו [חומש
שמות י"ח, כ"א]
משה
אומר בהמשך דבריו:כי ציווה את השופטים לשפוט משפט
צדק. לא להכיר פנים , הכוונה שאינם רשאים לפסוק את הדין על פי הבעות הפנים
של בעלי הדין ולא על פי המראה החיצוני, אלא להוציא פסק דין על פי עובדות בדוקות
.[רבי ליבוש חריף]
יהי רצון שתפילתנו –תתגשם במהרה : "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ
כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן
וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה ה' לְבַדְּךָ בְּרַחֲמִים, בְּצֶדֶק
וּבְמִשְׁפָּט. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט"
