פרשת קורח - תגובת בני ישראל לעונשם של קורח ועדתו !
מאת: אהובה קליין .
היצירות שלי לפרשה.
היצירות שלי לפרשה.
ציורי תנ"ך/ קורח לוקח את עצמו וחבריו לצד המחלוקת-כנגד משה ואהרון/ציירה:
אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ קורח ועדתו לפני משה ואהרון/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ קורח ואנשיו ואהרון הכהן עם מחתות הקטורת בפתח אוהל מועד/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ מטה אהרון פורח מוצג בפני עם ישראל/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ משה קורא לדתן ואבירם,הם מסרבים לבוא/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך// מנוסת בני ישראל מהמקום בו נבלעו קורח ועדתו/ ציירה: אהובה קליין.(c)
ציורי תנ"ך/ טקס פדיון הבן הבכור /ציירה: אהובה קליין(c)
ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול המלך לפני עם ישראל בגילגל/ מתוך ההפטרה/ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ שמואל מציג את שאול המלך לפני עם ישראל בגילגל/ מתוך ההפטרה/ציירה: אהובה קליין (c)
פרשה זו פותחת
במחלוקת קורח ועדתו :
"וַיִּקַּח
קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב,
וְאוֹן בֶּן- פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן.
וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים
וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. וַיִּקָּהֲלוּ עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן,
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם רַב-לָכֶם--כִּי כָל-הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם
יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה. וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, וַיִּפֹּל עַל-פָּנָיו". [במדבר ט"ז, א-ה]
העונש:
"וַתִּבָּקַע
הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם. לב
וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ, וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-בָּתֵּיהֶם, וְאֵת
כָּל-הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח, וְאֵת כָּל-הָרְכוּשׁ. לג וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם,
חַיִּים--שְׁאֹלָה; וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל". [שם ט"ז, ל"א- ל"ד]
תגובת עם ישראל:
"וְכָל-יִשְׂרָאֵל,
אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם:
כִּי אָמְרוּ, פֶּן-תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ". [שם ט"ז, ל"ד]
השאלות
הן:
א] כיצד צמחה
המחלוקת?
ב] מהי מחלוקת לשם
שמים?
ג] כיצד הגיבו בני
ישראל לעונש הנורא?
תשובות
צמיחת
המחלוקת
בחוברת: "באר
הפרשה"- מאת דברי הרב אברהם אלימלך בידרמן ישנו הסבר מעניין:
הקב"ה ברא עולם שכולו טוב
ולא חסר בו דבר, לכל בריה ובריה נתן לקיים שליחות בעולם הזה, ואם האדם מקיים את
שליחותו הספציפית בעבודת ה' לפי מה שהועידו לו מלמעלה - נחשב הוא לאדם רם מעלה
בפני ה', רבי דוד מלעלוב אמר: שאם קורח
היה יודע שאפשר לעבוד את ה' בשליחות
המיוחדת המיועדת לו, עבודתו הייתה נחשבת
לעבודת הכהן הגדול ,אז לא היה פותח כלל במחלוקת. וכל המחלוקת שלו עם משה ואהרון
הייתה מחמת שחשב שישנו פער גדול בתפקידים בינו וביניהם.
הרמב"ן מסכים , כי בין המתקוממים נגד משה
ואהרון – היו אלה שחשו שקיפחו את זכויותיהם, אך הרמב"ן מתמקד בגורם העיקרי
שלדעתו הצמיח את עניין המחלוקת וזה - העונש הקשה על חטא המרגלים. דור המדבר- נענש בכיליון ואיבד את זכות כניסתו
לארץ ישראל והנשיאים נענשו במגפה- מתוך כך פרצה החוצה מרירות שהצטברה בתוך ליבם - שהיו מאוכזבים מהציפיות ועד כה לא
העזו לצאת כנגד משה ,אך כעת כאשר המצב היה כל כך נואש בעיניהם- הם ניצלו את הרגע-
לבוא בתרעומות כנגד משה ואהרון וזה ,למרות שכל אחד היה לו את הכעס הספציפי האישי שלו.
קורח היה מאוכזב בגלל נשיאותו של אליצפן
וקינא בכהונת אהרון,
דתן
ואבירם
התרעמו על עצם היציאה ממצרים במטרה להמיתם במדבר. הבכורים - כעסו על עצם
הרחקתם מעבודת האלוקים.
כול
הקבוצה הזו התלכדה- מתוך אכזבה וייאוש
כאיש אחד נגד משה ואהרון.
ספורנו
מסביר את חוצפתם
של דתן ואבירם באומרם: "אף לא אל ארץ
זבת חלב ודבש הביאתנו"- הם התכוונו כי משה נתן להם ארץ ישראל של מעלה ולא ארץ ישראל של
מטה- כלומר נתן להם רק מצוות בהליכות של שדה וכרם הכול רק מבחינה רוחנית ,הבטחות
של דמיון, אך לא הבטחות שמתגשמות באופן מוחשי.
האדמו"ר
מלובאוויטש טוען: כי טעותם של המרגלים הייתה במחשבתם : שאם עולים לארץ ישראל ,הרי
שם כל החוקים משתנים, אין יותר לחם מן
השמים אלא- הם כביכול- יורדים ממדרגתם השמימית- אל עולם המעש.
משה
שכנע אותם כי הדרך הנכונה היא: לרדת לעולם המעשה ולקדש את העבודה על ידי תורה
ומצוות.
ראיתי
רעיון יפה בספר: "באר משה על התורה"- הוא ממשיך את הרעיון של קדושת עולם המעשה בחיי היום יום של
היהודי ולהמחשת הרעיון מביא את סמל מנורת הזהב במשכן ומאוחר יותר במקדש
, למרות שהייתה עשויה מקשה אחת של זהב - היה צורך להשתמש בה עם הקורנס - כדי
ליצור את צורתה והדבר מרמז על: היגיעה הרבה של כל עם ישראל כולל אנשי המעלה
שהרי הנשמה קרויה :"נר" - כמו שנאמר: "נר ה' נשמת אדם" [משלי כ', כ"ו] על כן גם
אנשים רמי מעלה -בדומה למנורת הזהב זקוקים
לעמל רב כדי לנסוק לשלמות.
רבי שמואל דוד לוצטו [שד"ל] סבור: שהמחלוקת קשורה להקמת המשכן במדבר, משהוקם המשכן
ונודעו משפטי הקורבנות ודרכי העבודה לפי צוויי ה' - מכאן ואילך היה יכול להיות כל
אחד כוהן ונביא ללא משה ואהרון ,לכן קורח ועדתו פונים
למשה במילים: "רַב-לָכֶם"! כלומר, שלטתם עלינו
מספיק עד היום!
מחלוקת לשם
שמים?
חז"ל
אומרים:
"איזו מחלוקת שאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא כתוב: "קרח
ומשה" מהטעם שקורח ועדתו היו מפולגים בינם לבין עצמם- אך מאוחדים בדעותיהם
כנגד משה.
"כָּל
מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵיּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם
שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם
שָׁמַיִם ? זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ
מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ": [מסכת אבות ה, י"ז]
רבינו יונה מסביר: בית שמאי ובית הלל – לא נחלקו למען הגדולה שלהם ,אלא מטרתם
הייתה:" להוציא דבר לאמיתו ולהעמיד הדברים על בוריין - נמצאו שניהם מתכוונים
לדבר אחד- לעבודתו של מקום"- במילים אחרות, בית שמאי ובית הלל - לא חיפשו
כבוד ולא התנשאו- אלא חתרו לאותה מטרה- לעבוד את ה' בדרך ישרה.
דעת מקרא סבור:
כי מחלוקת זו- של קורח הייתה הראשונה שפורצת על רקע רעיוני –רוחני- ולא גשמי. וזאת
גם אם ברור לגמרי שהסיבות היו אחרות.
לא הושם הדגש על מזון, מים, אלא על קדושה.
נראה שחטא המרגלים ומחלוקת קורח ועדתו -היו
המשברים הקשים- שבאמצעותם חושל עם ישראל שיצא ממצרים והוכשר לקראת ירושת הארץ
המובטחת.
תגובת בני
ישראל לעונש קורח ועדתו.
כתוצאה מהעונש הקשה
של קורח ועדתו בני ישראל נסו מרוב פחד- כמו שהכתוב מציין: "כָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר
סְבִיבֹתֵיהֶם--נָסוּ לְקֹלָם.."
דעת מקרא סבור: שבני ישראל נבהלו מהקולות בעת שהחוטאים נבלעו באדמה.
רבינו בחיי מביא את דברי רז"ל, בני ישראל היו שומעים את קולם של היורדים
למעמקי האדמה – צועקים: משה אמת ותורתו אמת"! וידוע כי כך משפט הרשעים בגיהינום
לצעוק מתוך ייסורים ולהצדיק עליהם את הדין.
מעשה שהיה: אמר רבה בר חנה: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגשתי ערבי אחד שאמר לי: בוא
ואראה לך היכן נבלעו קורח ואנשיו ? והנה התגלה לפניי-שני בקעים שיוצא מהם עשן, לקח
הערבי גיזת צמר הרטיב אותה במים שם אותה בראש החרב והכניס זאת לשם והחרב נחרכה, זה הוכיח כמה לוהט היה אותו מקום ואמר אותו
ערבי: בוא תקשיב לקולות והנה נשמע: "משה
אמת ותורתו אמת" והמשיך אותו ערבי ואמר: כל
שלושים יום הגיהינום מחזיר אותם למקום זה בדומה לבשר שמתבשל בסיר ואומרים: "משה
אמת ותורתו אמת" והם בדאים- כלומר בהתנהגות שלהם כשחטאו- הם שיקרו.! [גמרא,
מסכת סנהדרין ק, י]
לסיכום, החטא של קורח ואנשיו היה כה גדול- עד כי הוא גרם להתנתקות מהדבקות
באלוקים - ולכן העונש היה כבד ותוצאותיו גרמו לזריעת פחד בקרב עם ישראל אשר נסו
לכל עבר.
ההפטרה השבת:
שמואל-א,י"א.
הנה קטע מההפטרה:
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה. וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד. .....
ההפטרה השבת:
שמואל-א,י"א.
הנה קטע מההפטרה:
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם, לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל; וּנְחַדֵּשׁ שָׁם, הַמְּלוּכָה. וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל, וַיַּמְלִכוּ שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי יְהוָה בַּגִּלְגָּל, וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים, לִפְנֵי יְהוָה; וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עַד-מְאֹד. .....
