יום שלישי, 29 במאי 2018

ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

Biblical paintings


 Moshe and the Mishkan on the day of its establishment


"וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".


 [במדבר ז, א]





ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן בשמן המשחה/ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 22 במאי 2018

פרשת נשא- מדוע נקרא המשכן על שם משה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת נשא - מדוע נקרא המשכן על שם משה?

מאת: אהובה קליין 



הציורים שלי לפרשה:

העלאת תמונות



ציורי תנ"ך/ בני גרשון נושאים את יריעות המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה מקדש את המשכן ביום הקמתו/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ הנזיר /ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ מתנות הנשיאים ביום הקמת  המשכן/ ציירה: אהובה קליין(c)

ציורי תנ"ך/ ברכת הכוהנים/ ציירה: אהובה קליין(c)

העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שילוח הטמאים אל מחוץ למחנה/  ציירה: אהובה קליין (c)


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/הנזיר מביא קורבן לכהן/ ציירה: אהובה קליין [שמן על בד(c)


פרשת נשא - היא הגדולה מבין פרשיות התורה ומונה-176 פסוקים - שמונה פעמים כמספר האותיות - א' ב'. ומעניין –כי בספר תהלים אנו מוצאים במזמור  קי"ט- הארוך ביותר בספר תהלים - 176 פסוקים.

מדהים ,שגם בתורה שבעל- פה, מסכת בבא בתרא- שהיא המסכת הגדולה במסכתות הש"ס שבתלמוד הבבלי- ישנם : 176 דפים.

חז"ל טוענים: שאין זה מקרה שפרשת נשא כה  ארוכה, הטעם הוא: שברוב השנים, פרשה זו נקראת  מיד לאחר  חג השבועות, חז"ל לימדו אותנו לחבב את התורה - כאילו –בכל יום ניתנה לנו , כמו שכתוב:  "בכל יום  תהיה בעינך כחדשה" [מסכת  ברכות ט', ע"ב] אך ניתן להבין כי סמוך למעמד הר סיני השתוקקו בני ישראל להשביע נפשם בה במידה רבה במיוחד ושאיפה זו של עם ישראל- באה  לידי ביטוי- באורך המיוחד של פרשה  זו.

אחד הנושאים בפרשה: יום סיום הקמת המשכן- כפי שהכתוב  מציין:  "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".

השאלות הן:

א]  מה המשמעות: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן"?

ב]  כיצד נתקדש המשכן?

תשובות.

"בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן"

על פי פירוש רש"י: ישנו דגש על המילה:" כַּלּוֹת"- והמשמעות: יום הקמת המשכן- היו ישראל ככלה הנכנסת אל חופתה.

שואל רש"י- מדוע תלה הכתוב את הקמת המשכן במשה?- הרי  התורה מספרת לנו  כי חכמי הלב: בצלאל בן- אורי ואהליאב בן אחיסמך בנו את המשכן וכליו, אלא לפי שמשה נהג במסירות נפש יתרה לגבי  בדיקת כל פרט ופרט במשכן - כדי שיהיו הדברים  תואמים את צווי ה' אל משה בהר סיני- להורות לבעלי המלאכה , בדומה לכך אנו מוצאים אצל דוד המלך שגם הוא מסר את נפשו על בניין המקדש – כפי שנאמר: "זְכוֹר-יְהוָה לְדָוִד--    אֵת, כָּל-עֻנּוֹתוֹ.  אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַיהוָה"; [תהלים קל"ב, א- ב]

לכן בית המקדש נקרא על שמו וההוכחה לכך: נאמר: "עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד"  [מלכים א, י"ב, ט"ו]

מלמד, שבמשך כל שבעת ימי המילואים היה משה מעמיד את המשכן ומפרקו ואילו ביום השלמת הקמת המשכן - הוא העמיד את המשכן ולא  פרקו.

אותו יום שהושלם המשכן- היה ר"ח ניסן.

רבינו בחיי: מבהיר  רעיון  דומה לדברי רש"י: על פי דבריו: נאמר : "נֹצֵר תְּאֵנָה, יֹאכַל פִּרְיָהּ;    וְשֹׁמֵר אֲדֹנָיו יְכֻבָּד". [משלי   כ"ז, י"ח]- מכאן, שאין הקב"ה מקפח שכר לכל בריה- כלומר כל דבר שאדם יגע עליו במסירות נפש- הקב"ה נותן לו שכרו , שהרי בפועל שלמה המלך  הקים את המקדש, אבל היות ודוד נתן נפשו עליו- לכן המקדש  נקרא על  שמו של דוד המלך, לפי שנאמר: "מִזְמוֹר:  שִׁיר-חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד".[תהלים ל, א] ולא צוין כאן שמו של שלמה.

לפיכך- היות ומשה מסר את נפשו למען הקמת המשכן- נקרא המשכן על שמו.

רבינו בחיי מביא עוד פירוש מעניין: אומנם הקמת המשכן נרשמה  על שמו של משה, אך למעשה המשכן הוקם מעצמו בידי שמים כפי שנשמר: "וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית--בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:  הוּקַם, הַמִּשְׁכָּן". [שמות מ, י"ז]

במדרש  נאמר: "להקים את המשכן זהו שאמר הכתוב: מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל".[במדבר כ"ד, ה]

אם אוהלך, למה משכנותיך? ואם משכנותך למה אוהלך? אלא אהלך  אלו האוהלים, משכנותיך-אל תקרא  משכנותך , אלא משכונותיך, אמר לו הקב"ה למשה: שיעשו לו משכן, שאם יחטאו יהא מתמשכן על ידיהם, תדע לך שהוא כן, [שזה אכן קרה]שכיון שחטאו, מה כתוב?

"שָׁמַע אֱלֹהִים, וַיִּתְעַבָּר;    וַיִּמְאַס מְאֹד, בְּיִשְׂרָאֵל- וַיִּטֹּשׁ, מִשְׁכַּן שִׁלוֹ"!  [ תהלים ע"ח, נ"ט]  זה המשכן שלא נעשה, אלא שאם חטאו יהא מתמשכן על ידיהם"

פירוש נוסף של רבינו בחיי: מדרש: אמר רבי סימון בזמן שה' ציווה לישראל על הקמת  המשכן -רמז למלאכי השרת שגם הם יקימו  משכן , לכן בזמן שהוקם משכן למטה על האדמה- הוקם משכן גם למעלה ומהו אותו משכן למעלה?- זהו משכן של הנער בשם מטטרון שהוא מקריב  את נפשות הצדיקים כדי לכפר על עם ישראל בתקופת גלותם-  וההוכחה לכך, שכתוב: "מָכוֹן  לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ, יְהוָה"; [שמות  ט"ו, י"ז] [פסוק- מתוך שירת הים]

האופן בו נתקדש המשכן.

נאמר: וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם".

רש"ר [הרב  שמשון רפאל הירש] מסביר: "מגיד שלא קידש אחד מהם עד שנמשחו כולם" כלומר, הפעולה של: "וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו", הושלם רק כאשר משה עשה את הפעולות הבאות:

"וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם"

.רק כאשר התקדש כל המשכן נתקדשו כליו הנפרדים. שהמקדש באופן כללי מהווה רעיון אחד מאוחד ורעיון מקיף זה מעניק - לכל פרט ופרט את משמעותו הקדושה. כי כל פרט ופרט הוא  אינו שלם וחד צדדי, הקדושה של כל חלק וחלק תלויה בכך שאותו חלק יושלם על ידי שאר החלקים, באותו אופן אמור על הכלל שלא יוכל לפעול  במידה ויחסר לו אפילו פרט פחות חשוב בתוכו.  לכן המקדש מבטא את רצון ה': "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם". [שמות כ"ה, ח]

למה הדבר  דומה?  למשפט - אם חסרה בו מילה ,או, אות הוא איננו שלם. לעומת זאת , אין שום משמעות לאות, או להברה  בודדת, כך גם המקדש הוא שלם - רק כאשר מורכב מכל החלקים הקדושים – הכלל זקוק לכל חלק וחלק ומנגד כל חלק בודד  זקוק לכלל.

"המשכן וכל כליו" מסמלים את התפקיד" .ו"המזבח וכל כליו" [החצר]- מסמלים את הדרך למלא את התפקיד הזה.

הרמב"ן טוען: שמשה קידש את המשכן וכליו על ידי שמן המשחה-  זה התרחש לאחר שבעת ימי המילואים- ביום הקמת המשכן.

לסיכום, לאור האמור לעיל: המשכן נקרא על שמו של משה, למרות שהוא נעשה על ידי - אומני המשכן, אלא שמשה  נטל את האחריות המלאה על כתפיו  מתוך מסירות  נפש - לעמוד על כך שכל פרט ופרט במשכן יעשה על  פי צווי ה' באופן מדוקדק, לכן אין זה פלא שהמשכן נקרא, דווקא על שמו.

יהי רצון שעם ישראל  יהיו קדושים- כאיש אחד בלב אחד ואז ממילא נהיה ראויים להבטחה: "וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם".
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הקמת המשכן/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום הקמת המשכן



 שיר מאת: אהובה קליין ©

ויהי היום  בו הוקם המשכן

העת הזאת ר"ח  ניסן

שמחת ישראל מרוממת

ככלה אל  חופתה נכנסת.

 

על שם משה יקרא  המקום

בו צופים מלאכי מרום

נֹצֵר תְּאֵנָה יֹאכַל פִּרְיָהּ

אלוקים ישלם לכל בריה.





משה נושא רגליו למשכן

לאלוקיו ישמש עבד נאמן

מקום בו תשרה השכינה

חיש יקדשהו בשמן המשחה.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נשא [חומש במדבר].
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 21 במאי 2018

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings 

Moses and Aaron count the people of Israel in

the desert

"וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר. שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.   מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן".
[במדבר א, א- ד]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 14 במאי 2018

פרשת במדבר- הקשר בין היהודי, לתורה ולמדבר/ מאמר מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת במדבר- הקשר בין היהודי- לתורה והמדבר.

מאמר מאת: אהובה קליין.


הציורים לי לפרשה:


ציורי תנ"ך/ במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ משה ואהרון מונים את  בני ישראל במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)



העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ מחנה לוויה / ציירה: אהובה קליין (c)


ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין(c)



ציורי תנ"ך/ בני ישראל נודדים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הלוויים נושאים את כלי הקודש/ ציירה: אהובה קליין (c)

.


העלאת תמונות

ציורי תנ"ך/ שבט יששכר- לומדי תורה/ ציירה: אהובה קליין (c)



חומש במדבר נקרא גם בשם: "חומש הפקודים"- מהטעם: שבראשיתו ולקראת סופו קוראים אנו - על מפקד מקיף שנערך לעם ישראל בצווי ה' וכך התורה מתארת את המפקד הראשון במדבר:  "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד:  בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם--לֵאמֹר.  שְׂאוּ, אֶת-רֹאשׁ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפְּחֹתָם, לְבֵית אֲבֹתָם--בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת, כָּל-זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם.  מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, כָּל-יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל--תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם, אַתָּה וְאַהֲרֹן.  וְאִתְּכֶם יִהְיוּ, אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה--אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית-אֲבֹתָיו, הוּא". [במדבר א, א-ה]

השאלות הן:

א] מדוע  מופיע הציווי  למשה ואהרון למנות את  ישראל?

ב] מה הקשר  בין –היהודי לתורה והמדבר?

תשובות.

הציווי למנות את עם ישראל:

על פי רש"י: מרוב  שהקב"ה מחבב את בניו – הוא מונה אותם בכל שעה, כשיצאו ממצרים- ספר אותם וגם לאחר שנפלו רבים בעונש בעקבות חטא העגל- זאת כדי לדעת כמה נותרו בחיים. וכן כשבא ה' להשרות שכינתו על ישראל , באחד  בניסן כשהוקם המשכן ובאחד באייר- ספר אותם.

רש"ר-[הרב  שמשון רפאל הירש] סובר: מטרת הספירה: אינה נובעת ממניעים כלכליים, מדיניים, אלא למען התורה אשר עם ישראל קיבל בסיני ועול המצוות הם מקבלים באוהל מועד. התורה  ניתנה לישראל כהוכחה שנטהרו מחטא העגל ובחודש אייר ימנו כל השבטים והמשפחות והאנשים למען התורה ומפה יצעדו קדימה , יקבלו את התורה במטרה לשמור ולקיים את מצוותיה הלכה – למעשה.

נאמר [שמות ,ל, י"ב]: "כל העובר על הפקודים ייתן מחצית השקל, וכל הסכום של הכסף שייאסף יינתן לצורך אחזקת המקדש- "על עבודת אוהל מועד" מכאן שכל אדם מישראל  נמנה ונחשב רק על פי מחויבותו  לתורה - לכן כל מפקד   מתבצע לצורך המקדש ומטרותיו.

ה"חיזקוני" סובר: כי הספירה הייתה למטרה צבאית: כי באותה תקופה הם ראויים לצאת  ולבוא בצבא המלחמה.

על פי של"ה הקדוש: המפקד גרם לכך- שהשכינה תשרה על עם ישראל ,היות ובתוך העם ישנו חשבון מדויק ויש חשיבות לכל אחד ואחד, לפי שהיחיד עלול  להכריע את גורל העולם כולו, כדברי חז"ל: "לעולם יהא אדם רואה את עצמו ואת העולם חציו זכאי וחציו חייב,  עשה מצוה אחת- אשריו- שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו- לכף זכות, עבר  עבירה אחת-  אוי לו  שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה"

חשבון זה שכל יהודי ויהודי הוא אחד מתוך רבים- מביא לשני דברים:

 א] לתשובה.

 ב] להשראת השכינה.

החיד"א  מסביר רעיון דומה, נאמר: "מחצית השקל בשקל"[שמות ל- י"ג]- חייב אדם מתוך ישראל לדעת שעל ידי קדושתו מכריע את כל העולם אשר משקלו תמיד במחצה- והרמז במילים : "מחצית השקל"

"חידושי- הרי"ם- מעלה רעיון מעניין:

"דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל" הקב"ה- לא מעוניין שבניו יהיו בטלים בתוך אומות העולם לכן ציווה למנות אותם וכך עשאם ל"דבר שבמניין" שאינו בטל בתוך הרוב. ומוסיף ומדגיש: "כי אף שדין זה אינו אלא מדרבנן, הרי מניין שהתורה גופה ציוותה- עליו , אינו בטל אפילו  מן התורה.

 ה"שפת אמת" מסביר: עצם הספירה של עם ישראל מוכיחה  שלתבונת הקב"ה אין מספר, לכל אדם יש ידיעה ובינה מיוחדת האופיינית רק לו – ובכך מתגלה גדולתו של בורא עולם. ולמרות שכולם נטבעו בחותמו  של האדם הראשון,  אף על פי כן-לכל אחד פנים שונות וגם הדעות משתנות מאדם לאדם וכל אחד יש לו כישרון  שונה מחברו- ומכאן שאין מספר לתבונת אלוקים. ולכן הם נמנו לגולגלותם לבית אבותם- היות והאבות כוללים את דעות הבנים- באופן כללי ואחר כך - זה מתפשט לפרטים.

התורה והמדבר.

החיד"א מבהיר: ש"במדבר סיני"- הוא בגימטריא: "בשלום" [378] וחז"ל אמרו כאשר עם ישראל התאחדו במעמד הר סיני- כאיש אחד שהרי נאמר: "ויחן שם ישראל" [שמות י"ט, ב] התאחדו כאיש אחד בלב אחד וכך זכו אבותינו למעמד  קבלת התורה  מפי הגבורה , ומהטעם שברוב השנים נוהגים לקרוא את  פרשת במדבר בשבת -טרם חג השבועות מן הראוי להרבות שלום בין אדם לחברו -עוד טרם  חג מתן  תורה ,כפי שנהוג סמוך לימים הנוראים.

מדרש רבה, שואל: מדוע "במדבר סיני" ?  לומר לך: כל מי שאינו עושה עצמו הפקר כמדבר [ במילים אחרות: מי שאינו מוכן  לוותר על הונו ורכושו למען התורה] אינו  יכול לקנות את התורה והחכמה.

רבי  מנחם מנדיל העיר על מדרש זה: רק אדם השם עצמו כמדבר, השמח בחלקו ואינו דורש למענו דבר מהזולת -מן הראוי שהשכינה תשרה עליו וראוי להתבשם מאור התורה ,למה הדבר דומה? לאדם הנודד לבדו במדבר וחייב להישען על כוחות עצמו ואינו יכול להסתמך על עזרתם של אחרים- באופן  זה האדם חייב לעמול בתורה –וכך יגלה את צפונות התורה ורזיה.

גם ההוגה בתורה ביום ובלילה - חייב לדעת שעדיין לא נגע ממש בתורה הקדושה וזאת בדומה למדבר שלא נגע בו יד האדם- לא נחרש ולא נזרע. ועל כן הוא  לא שלם.

לסיכום, פרשת במדבר נקראת תמיד  סמוך לחג  השבועות- חג מתן תורה וגם  בסמיכות ליום ירושלים- והדבר המשותף לשני האירועים החשובים: אחדות העם וכך ישנו קשר אדוק בין היהודי- המדבר והתורה.

יהי רצון, שעם ישראל יזכה תמיד לעסוק בתורה ולהיות מאוחדי – כאיש אחד בלב אחד ומעוצמה זו נזכה לכך שהשכינה תשרה על עם ישראל ונזכה במהרה  לבוא הגאולה  ולדברי ה' – "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מניין ישראל במדבר

 שיר מאת: אהובה קליין ©

 ויהי היום ציווי משמים

למשה ואהרון השניים

חיש לפקוד כל יוצא צבא

מבן עשרים שנה ומעלה.



אלוקים אוהב בניו

מאהבה מונה אוהביו

כאיש הסופר מעותיו

מחשיבם כמאור עיניו.



משה ואהרון  כאיילים

בחולות המדבר  מהלכים

נעצרים על אחד הסלעים

 יחדיו עדת ישראל מונים.



ענני שכינה מחוללים

אורות גנוזים מתגלים

ברקיעים חוגגים שרעפים

ברכות כמים מרעיפים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר [חומש במדבר]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבטחת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)



Biblical paintings 

God promises peace to Israel

".....אֲנִי יְהוָה, אֱלֹהֵיכֶם.   אֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ:  אֲנִי, יְהוָה.  
 אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ; וְאֶת-מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם.  וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, בְּעִתָּם; וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ.   וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם.   וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה, מִן-הָאָרֶץ, וְחֶרֶב, לֹא-תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".

[ ויקרא כ"ו, ב-ו]

ציורי תנ"ך/ ברכת השלום לישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר