פרשת שלח- בכי המרגלים והשפעתו לדורות- כיצד?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת שלח - בכי המרגלים והשפעתו לדורות - כיצד?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

בפרשת שלח אנו קוראים על חטא המרגלים- שמאסו בארץ המובטחת ודיברו בגנותה ועל כך נענשו קשות: בהשפעת דבריהם גרמו לכך שכל העדה בכתה, כפי שהכתוב מתאר: "ותישא כל- העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא: וילונו על משה ועל אהרון כל בני ישראל ויאמרו אליהם כל- העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו- מתנו.." [במדבר  י"ד, א-ג]

ציורים מתוך הפרשה:

 ציורי תנ"ך/ המרגלים בנחל אשכול/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המרגלים שבים  אל המדבר/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ בכיים של  המרגלים ועדת ישראל בליל תשעה באב/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מצוות  ציצית/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יהושע שולח מרגלים/ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד] [מתוך ההפטרה]

 השאלות הן:

 א] כיצד התנהל הבכי ומה הייתה השפעתו?

 ב] היכן מוצאים אנו- דוגמאות לבכי בתנ"ך?

 תשובות:

הבכי  בעם.

רש"י מסביר: הכוונה לסנהדראות ויש גורסים- ראשי סנהדראות, רש"י מבסס את ההסבר על דברי תנחומא:"ויאמרו אליהם כל העדה אלו סנהדראות"  הכוונה שבבכי השתתפו כל העדה ואילו אל משה באו הסנהדרין בלבד ואמרו: "לו מתנו במדבר.."

 רבינו בחיי מפרש:

לפי הפשט:  הבכי היה לעת ערב, בסוף היום, כאשר המרגלים שבו ממשימתם. היות ובערב באו והביאו חושך לעולם וזו הכוונה שנאמר: "ויבכו העם בלילה ההוא" כפי שכתוב  גם: "בכה תבכה בלילה",[איכה א] ומתברר שאותו לילה- ליל תשעה באב היה וזה על פי חישוב שעשו חז"ל.

"אמר רבי יוחנן אותו היום תשעה באב היה, אמר הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם אני אקבע אותו לכם בכייה לדורות"

מתברר שגם בית המקדש הראשון וגם השני- נחרבו בתשעה באב ולכן הנביא מיכה כפל בלשונו: "בכה תבכה" ועל כך דרשו רז"ל- בכי בחורבן בית ראשון ובכי בחורבן בית שני.

ועוד דרשו: בכי על  ממלכת ישראל ובכי על ממלכת יהודה, בכה על ירושלים תבכה על ציון, בכי על עשרת השבטים ובכי על יהודה ובנימין. ומאין שחורבן בית ראשון היה דווקא בלילה?

לפי שכתוב: "ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך"[ירמיהו ל"ט] וכן התנבא ירמיהו: "קומו ונעלה בלילה"[ שם ו']

ומאין שחורבן בית שני גם התרחש בלילה? שנאמר:" אוי נא לנו כי פנה היום כי יינטו צללי ערב"[שם]

כשהגיע טיטוס הרשע החריב והצית את ירושלים ,יצאו ישראל מירושלים ובאו למחנה טיטוס ובאותו מקום היו בני ישמעאל ולקחו איתם ארבע מאות ילדים וילדות  דרך הים בלילה  והוליכו אותם בשבי לארצם, והילדים במצוקתם אמרו זה לזה כי ישליכו עצמם לים, אך אמרו אלו לאלו  שמתייראים הם שמא לא יהיה להם חלק לעולם הבא, ובאותה נשימה השיבו זה לזה, הרי כתוב: "אמר ה' מבשן אשיב ממצולות ים"[תהלים ס"ח] ואז השליכו עצמן הילדות לים והילדים למדו ממעשיהן קל וחומר: "ומה אלו שדרכן בכך כך, אנו על אחת כמה וכמה"

ועוד התרחשויות קשות בעקבות הבכי הזה: בלילה הזה נגזר החורבן והפיזור של ישראל לירידה בגלות כפי שכתוב: "וירגנו באוהליהם  לא שמעו בקול ה' ויישא להם להפיל אותם במדבר ולהפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות"[שם  בתהלים]

ועוד כתוב: "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות"[יחזקאל כ]

מכאן ההוכחה מהכתובים ומהנביאים - שבכייה זו גרמה בנוסף לחורבן גם לגלות ישראל במשך דורות.

ובמדרש נאמר על הכתוב: "ותישא כל העדה ויתנו קולם"- על כך אמר הנביא ירמיהו: "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה"[ירמיהו י"ב] שאותו קול של בכי הביא עליהם ללקות על ידי ה'.

ועל אותו דור אמר הנביא ישעיהו: "ביום ניטעך תשגשגי ובבוקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש, עד שלא בא השרב פרחתם"[ישעיהו י"ז]  ההסבר- נד קציר ביום נחלה- ביום שעברתי  לתת לכם את נחלת אבותיכם נעשיתם כרוז  בעולם, וכאב אנוש, הפורענות שנטלתם היא- ירושה לדורות שבכו כל העדה בליל תשעה באב, לכן אמר ה' אתם בכיתם בכיית חינם אני קובע לכם בכי לדורות.

באותה שעה נגזרה הגזרה שבית המקדש יחרב, ויש כאן מידה כנגד מידה.  כנגד נשיאות  קול של המרגלים נשיאות קול של ה'.

וישנו מדרש המתאר את אופן בכיים של המרגלים:  לאחר ששבו המרגלים הם התפזרו בכל שבטי ישראל, כל נשיא שבט בתוך שבטו וניגש לתוך כל פינה בביתו וצווח ובוכה כאדם שיש לו מישהו שמת.

הוא גורם לבכי בקרב כל משפחתו ומשם הבכי מתרחב אל השכנים ומשם הבכי מתפשט ממשפחה למשפחה עד שמגיע לכל השבט. עד שכל השבטים בכו כחבורה אחת של שישים ריבוא איש.

דוגמאות של בכי בתנ"ך.

הגר בוכה על ישמעאל- "ותישא קולה ותבך" - אך מעניין שה' שומע דווקא את בכיו של הנער.

אברהם בוכה על שרה לאחר מותה.

יעקב בוכה על יוסף לאחר שחשב שנטרף על ידי חיה רעה .

  רש"י אומר: שגם יצחק בכה, אבל לא התאבל כי ידע בוודאות שיוסף חי.

יוסף בוכה כשפוגש את אחיו במצרים, ועוד כאשר פוגש את בנימין- הוא בוכה על צוואריו.

עשיו בוכה כאשר נודע לו שיעקב קיבל ראשון את הברכה מיצחק אביהם.

עשיו ויעקב בוכים בפגישתם- כאשר יעקב שב מחרן עם פמלייתו לכוון כנען.

יעקב בוכה כאשר נפגש עם רחל לראשונה, לפי שראה ברוח הקודש שלא יזכה להיקבר אתה.[על פי רש"י]

"רחל מבכה על בניה" רחל ובניה מיצגים את העולם הנגלה ושואפים לגלות את כל הדברים הטובים הנסתרים.

לסיכום לאור האמור לעיל, ניתן להסיק: כי הבכי של המרגלים השפיע לטווח רחוק- עד ימינו- בכיים בליל תשעה באב ללא סיבה- גרם לחורבן בית ראשון ושני ולכל גלויות ישראל בתבל, ומכאן המסקנה: כי אדם צריך לבחון כל דבר בעין טובה ולחשוב באופן חיובי תמיד- כי מחשבות טובות גורמות לתוצאות טובות.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בכי המרגלים/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בכי המרגלים

שיר מאת: אהובה קליין©

עת שקעה לה החמה

המרגלים העלו חימה

התעלמו מסהר וכוכבים

התמקדו בערפילים וצללים.

 

 כחרב חדה לשונם

 המיסה כשלג לבבם

 ליל עתיר דמעות

 הותיר שובל גלויות.

 

דיבה על ארץ מובטחת

נשיאותם מהם נלקחת,

חרונם להם יביא

חורבן בית ראשון ושני.

 

 הערה: השיר בהשראת פרשת שלח [ חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ מרים מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ותיסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים.."
 [במדבר י"ב,ט"ו]

 הטכניקה: שמן על בד

* כל הזכויות שמורות לי על  היצירה(c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים ללא רחמים?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בהעלותך, מדוע נענשה מרים ללא רחמים?

 מאמר מאת: אהובה קליין.




ציורים מתוך הפרשה

ציורי תנ"ך/ המנורה במשכן/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך / בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליי ן(c) שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ איסוף השלו במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ בני ישראל אוספים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עמוד הענן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשה של מרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ תקיעה בחצוצרות הכסף והעם מתאסף/ציירה: אהובה קליין(c) ][שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ המתאוננים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ יתרו מסרב -לבקשת משה- להיכנס לארץ/ציירה: אהובה קליין(c)

עצם שם הפרשה בא ללמדנו: כי על האדם לשאוף לעלות ולהתעלות מבחינה רוחנית- דוגמת העלאת הנרות  במנורה, אך לקראת סוף הפרשה קורה דווקא משהו בניגוד גמור לכך:  חטאה של מרים שהייתה בדרגה רוחנית כה גבוהה ואחת המנהיגות של ישראל ובזכותה היה להם מים במדבר- דווקא היא מועדת וחוטאת בלשון הרע:

 וכך הכתוב מתאר את חטאה:

"ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה הכושית אשר לקח כי אישה כושית לקח: ויאמרו הרק- אך...במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר וישמע ה' " [במדבר י"ב, א-ב]    ובהמשך  הכתוב מציין: "והאיש משה ענו מאד מכל  האדם אשר  על פני  האדמה"

תגובת ה' :"ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרון ואל מרים צאו שלושתכם אל—אוהל מועד ויצאו שלושתם: וירד ה' בעמוד ענן ויעמוד פתח האוהל ויקרא אהרון ומרים ויצאו שניהם: ויאמר שמעו- נא דבריי אם יהיה נביאכם ה' במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו לא כן  עבדי משה בכל- ביתי נאמן הוא: פה אל—פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה?[שם י"ב, ד-י]

התוצאה: מרים נענשת בצרעת ונשלחת מחוץ לשלושת המחנות-  מחנה שכינה, לוויה וישראל ומשה מתפלל עליה אל ה'. " אל נא רפא נא לה " [שם י"ב פסוק י"ג ]

השאלות הן:

א] מהו  עוון לשון הרע?

ב]  כיצד  חטאה מרים בעוון לשון הרע ומדוע נענשה ללא רחמים?

תשובות.

עוון לשון הרע.

רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין  הנקרא בכינוי: "החפץ חיים" מונה שלושים ואחת מצוות מן התורה, שגם המדבר לשון הרע  וגם המאזין לו - עלולים להיכשל בעבירות אלה מהן :מצוות עשה ומצוות לא תעשה- ועל כן  חובה על כל אדם להתרחק מעוון זה – כי על ידי רכילות גורמים לשנאת  חינם והרס בחיי הפרט והכלל.

נאמר: "לא  תלך רכיל בעמיך"[ויקרא י"ט, ט"ז] אדם המדבר לשון הרע על זולתו  דומה לרוכל המוכר את סחורתו בשוק, או מפיץ את סחורתו בבתים- בדומה לכך אדם העוסק ברכילות -הולך ממקום למקום מלקט שמועות רעות ומפיץ זאת בקרב החברה- בכך הוא גורם נזק עצום לזולת.

על עוון זה ישנה אזהרה בתורה: "הישמר  בנגע- הצרעת לשמור מאד ולעשות" [דברים כ"ד, ח] מכאן הסיקו חז"ל: כי בעבור רכילות נענשים בנגע הצרעת.

ועוד נאמר: "ולפני  עיוור לא תיתן מכשול"[ויקרא י"ט, י"ד]

הכוונה לאדם שמכשיל את חבריו במכשול רוחני וכך אותו חוטא בדיבור לשון הרע  בנוסף  לחטאו-  גורם לשומע לחטוא.

כמו כן כתוב: "הישמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך" [דברים ח', י "א]זוהי אזהרה לבעלי גאווה ולגסי רוח, אשר נוהגים ללעוג לזולת, אנשים אלה מחשיבים עצמם למושלמים ומחפשים את החסרונות אצל האחרים . חכמים קובעים [במסכת סוטה ה].חטא הגאווה כה חזק שהוא נחשב לעבודה זרה ומי שחטא בעוון כבד זה- אינו זוכה לקום בתחיית המתים.

והחומרה של חטא זה גדל יותר כאשר אדם מנסה להגדיל את כבודו- על ידי שמוריד מערכו של הזולת, על כך נאמר  בירושלמי[חגיגה פ"ב, ה"א] : "המתכבד בקלון חברו אין לו חלק  לעולם הבא"

 מתוך האמור לעיל – אנו לומדים כמה עוון לשון הרע הוא גדול ובהתאם לכך העונש על עבירה זו.

 חטאה של מרים ועונשה המהיר.

רש"י מסביר: כי עצם המילה: "ותדבר"- מרמז לנו על לשון קשה והוא מבסס את דבריו על ספרי המביא דוגמאות לכך  ממקורות אחרים במקרא, כגון : "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות"[בראשית מ"ב, ל]   או: "וידבר העם באלוקים ובמשה" [להלן כ"א, ה]

כוונת מרים הייתה להגיד : כי משה גירש את אשתו- ציפורה ומאין ידעה את הדבר ? רבי נתן אומר: כי מרים הייתה ליד  ציפורה כאשר נאמר למשה שאלדד ומידד מתנבאים במחנה וכאשר שמעה זאת  ציפורה אמרה:  אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה -הרי הם חיים בנפרד מנשותיהם ממש באופן שמשה פרש ממני.

כאשר שמעה זאת מרים - היא סיפרה זאת לאהרון וכאן לומדים קל וחומר: למרות שמרים לא התכוונה לגנות את משה נענשה, קל וחומר לאדם שמדבר בגנות זולתו.

על פי ספרי: שניהם גם אהרון וגם מרים דברו על משה, אלא מרים הראשונה שפתחה בדבר והיא לא הייתה רגילה לדבר אתו, אלא מפני צורך השעה, כאשר ראתה מרים שציפורה- אשת משה אינה מקשטת עצמה  בתכשיטים, שאלה אותה: מדוע אינה מתקשטת בתכשיטיה, ענתה  לה: שמשה פרש ממנה, וכך מרים סיפרה זאת לאהרון ושניהם דיברו על משה. ומכאן לומדים קל וחומר: מה מרים שלא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא לשבח- שהוא מנהיג כה מסור לעמו עד כי התרחק מאשתו.  ועל כך נענשה, ברור שאדם המתכוון לדבר על חברו גנאי ולא לשבח בוודאי שנענש.

הנקודה השנייה שחטאו מרים ואהרון בלשון הרע: לפי שאמרו  שדיבור ה' עם אדם אינו סיבה שיתרחק מאשתו. הרי גם ה' דיבר  איתם והם לא פרשו מחיי המשפחה שלהם.

על פי  ספורנו: כאן הם מנסים לומר ,כביכול, כי הקב"ה אינו מבחין ברמת הנביאים שלפניו.

לכן אחר כך ה' בתגובתו אומר: כי משה שונה משאר הנביאים ברמתו ועל ידי דיבור ישיר עם  הקב"ה.

הכינוי לציפורה: "האישה הכושית" – על פי רש"י- התכוונה מרים להגיד: כי הכול מודים ביופייה של ציפורה כשם שמודים בצבע עורו של הכושי.

על פי ספרי: ומדוע נאמר: פעמיים :"אישה כושית"? כי יש לך אישה שהיא יפה חיצונית אך לא כן במעשיה, ויש אישה שבמעשיה היא יפה, אך לא בחיצוניותה. כמו שנאמר: "נזם זהב באף חזיר אישה יפה וסרת טעם"[משלי י"א, כ"ב] וזו יפה גם במראיה וגם במעשיה .

אם כן מדוע נענשה מרים – באופן מידי ללא רחמים- על כך שני טעמים:

א] על מנת להזהיר את המרגלים שהלכו לתור את ארץ ישראל- כמה עליהם להיזהר מלדבר בגנות הארץ הקדושה, עליהם היה ללמוד זאת מעונשה הכבד של מרים שכלל לא התכוונה לדבר בגנות משה, אלא בשבחו. לכן פרשת המרגלים צמודה לפרשת בהעלותך.

ב] נאמר בפרשת זכור : "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים, בדרך בצאתכם ממצרים" [דברים כ"ד, ט] ועל כך אומר הרמב"ם:" התבוננו מה אירע למרים הנביאה שדברה באחיה, שהייתה גדולה ממנו בשנים , גידלתו על ברכיה וסיכנה עצמה להצילו מן הים , והיא לא דיברה בגנותו, אלא טעתה, שהשוותו לשאר הנביאים, והוא גם לא הקפיד על כל הדברים האלה, שנאמר: " והאיש משה ענו מאד " ואף על פי כן מיד נענשה בצרעת , קל וחומר לבני אדם הרשעים והטיפשים, שמרבים לדבר גדולות ונפלאות, לפיכך ראוי למי שרוצה לכוון אורחותיו להתרחק מישיבתן ולדבר עמהן, כדי שלא ייתפס אדם ברשת רשעים וסכלותם" [סוף הלכות טומאת  צרעת]

 לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד מה גודלו של עוון לשון הרע- כמה יכול לפגוע בזולת ואף להרוס לאנשים את חייהם, ולכן  העונש המידי היה: צרעת- שזו מידה כנגד מידה: אדם המרכל על חברו- גורם לו שיתרחקו ממנו אחרים וכך נשאר בודד בחברה.

כך גם עונשו של הרכלן: בעקבות הצרעת הוא נהפך טמא ומורחק מחוץ לכל המחנות.

מרים שהייתה מנהיגה  בישראל בצד משה ואהרון, הייתה חייבת להיזהר על שמירת לשונה- על מנת לשמש דוגמא אישית לעם, אך היא נכשלה בכך וגם אם לא בכוונה, אלא מצורך לשבח את משה, אך  עם זאת -מרים   על ידי עונשה קידשה שם שמים למען ידעו הדורות הבאים כמה יש להיזהר מעוון חמור זה.

 מי ייתן והדבר ישמש אות ואזהרה לנצח לעניין הקפדה על שמירת הלשון.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים -חטאה ועונשה/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

מרים- חטאה ועונשה.

 שיר מאת: אהובה קליין©

 

מנהיגה ברמ"ח איבריה

מרובת חסדים במעשיה


שמרה  למשה אמונים

 מתקופת רכותו בשנים.

 

שותפה לגאולת מצרים

זכויותיה  כמרחבי שמים

 בתוף  ומחול חוללה

שירת מרים נקראה.

 

דאגותיה לאחיה המנהיג

כנהר אותה יציף

רגע חטאה בלשונה

על כך בצרעת שילמה.

 הערה:

 השיר בהשראת פרשת בהעלותך[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הטמא יושב מחוץ למחנה/ציירה: אהובה קליין (c) [ציור לפרשת נשוא]

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"וידבר ה' אל-- משה לאמור:צו את- בני ישראל וישלחו מן המחנה כל- צרוע...."

[במדבר  ה,ב]
 הטכניקה: שמן על בד

* כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה(c)

Biblical paintings by Ahuva Klein.

He sits alone outside the camp

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בדד ישב/שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בדד  ישב/ שיר מאת: אהובה קליין©

 

עתה יושב בדד

בעבור  דיבורו החד

כזאב בודד בכלוב

החפץ למרעיו לשוב.

 

מתייסר בחשבון נפש

על מילותיו עתירי הרפש

 בנשמת חברו פגע

בתאווה וגאווה שגה.

 

שוהה מחוץ למחנה

 בלב דואב ונדכא

חולה במחלת הצרעת

בהעדר בינה ודעת.

 

משתוקק להסיר הטומאה

להיטיב דרכו הרעה

חיש לפתוח דף חדש

כי את עברו נטש.

 הערה: השיר בהשראת פרשת נשוא[חומש במדבר]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)