יום שני, 8 ביולי 2013

מה צופן לנו חודש אב?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
מה צופן לנו  חודש אב?
מאמר מאת: אהובה קליין
על פי עיון במקורות התנ"ך,מתברר כי בחודש אב העצב והשמחה  מככבים בשני מוקדים שונים:
הראשון  :תשעה באב-  יום צום  ואבל על חורבן בתי המקדש-הראשון והשני.
המועד השני: ט"ו באב-היום בו בנות ישראל יוצאות במחולות  לבושות צחורים  בכרמים –יום שמח במיוחד.
בתשעה באב אירעו כמה אירועים קשים:
א] בעבור עוון המרגלים שהוציאו דיבה על ארץ ישראל ובכו– נגזר על אבותינו למות במדבר וכל אותו הדור לא זכה להיכנס לארץ הקודש.
על כך אמרו חז"ל: אמר להם הקב"ה : "אתם בכיתם בכייה של  חינם,ואני קובע בכייה לדורות"[מסכת תענית כ"ט,מ]
ב] בית ראשון חרב-מפני שלושה דברים:עבודה זרה,גילוי עריות,ושפיכות דמים.
ג] בית שני חרב -מפני שנאת חינם,מכאן לומדים כי שנאת חינם שקולה כנגד שלוש עבירות:עבודה זרה,גילוי עריות ושפיכות דמים.
ד] נלכדה ביתר - אשר שימשה מבצר בימי מרד  בר כוכבא-על ידי  הרומאים.
ה] עיר הקודש- ירושלים נחרשה על ידי הרומאים-כפי שניבא זאת הנביא ירמיהו:"ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה"[ירמיהו כ"ו,י"ח]
יום זה מבטא את שיא העצב הלאומי בהיסטוריה היהודית של עמנו,אך
אל לנו לשקוע בייאוש,חלילה,  לעתיד לבוא- העצבות תפלס דרכה לשמחה,כפי שמבשר  לנו הנביא זכריה:
"צום רביעי [תמוז] וצום החמישי[אב] וצום השביעי[תשרי] וצום העשירי[טבת] יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים"[זכריה ח,י"ט]
בגמרא מסופר על רבי עקיבא וחבריו שהתהלכו קרוב להר הבית,לפתע יצא שועל מהמקום שהיה בעבר קודש הקודשים ,מיד חביריו פרצו בבכי עז,ואילו רבי עקיבא שתק,שאלו אותו חבריו:מדוע הנך שותק? שאל אותם רבי עקיבא מדוע אתם בוכים?
ענו לו:"שועל יוצא מקודש הקודשים ולא נבכה"?
אמר להם:"אוריה בשעתו התנבא על החורבן- ציון שדה תחרש-ואילו זכריה הנביא התנבא על הבניין.
כשם שראיתי קיום דברי אוריה ביחס לחורבן,כך מאמין אנוכי כי יתקיימו דברי זכריה הנביא שהבטיח את הגאולה והבניין.ענו לו מרעיו:"ניחמתנו ברגלי המבשר"
מהו ט"ו באב?במסורת ישראל היו שני איסורי חיתון בעם.
הראשון בתקופת משה רבנו :נקבע כי בת היורשת נחלה תוכל להינשא רק
לבחור מאותו שבט .
השני- בתקופת השופטים:בעקבות מעשה:"פילגש בגבעה"-"ואיש ישראל נישבע במצפה לאמור, איש ממנו לא-ייתן בתו לבנימין לאישה"[שופטים כ"א, א]
איסורים אלו היו עשויים לגרום לפילוג העם.
לכן קבעו חז"ל: כי מרגע כניסת עם ישראל לארץ יבוטלו איסורי החיתון ומאז הותרו השבטים להתמזג זה בזה  והיום הזה נקבע ליום : ט"ו באב.
בנות ישראל היו יוצאות במחולות בכרמים והגברים היו מסתתרים בין הגפנים ולוקחים להם נשים למטרת נישואין.



ציורי תנ"ך/ בנות ישראל מחוללות בכרמים/ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

מי ייתן ודברי חז"ל יתקיימו בקרוב:"כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה"

וירבו שמחות בישראל.אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

בין המצרים

שיר מאת: אהובה קליין©
אומה  בודדה – בין העמים
בוכייה בימי בין המצרים
מתבוססת בדמה  תלקק פצעים
דורות שנים  לילות כימים.

ככבשה בין שבעים זאבים
מאוימת סביב – מכל האויבים
רחל  מבכה בכי תמרורים
נהי - על בניה הגולים.

תחנוניה כמים לים נשפכים
לפני מלך  מלכי המלכים
תפילתה בוקעת רקיעים
כהרף עין  שבים גאולים.

אהבת חינם –הכול מגבירים
כמנורת זהב בנפש מתאחדים
במהרה- פעמי גואל נשמעים

לבית המקדש ישראל זוכים.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שישי, 5 ביולי 2013

חנייה באילים/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
חנייה באילים/שיר מאת: אהובה קליין©

ישראל חונים באילים
בהנחיית מלכי המלכים
מרגוע בין מסעות
גן עדן עלי אדמות
זיו פניהם כחמה
עיניהם בורקות כלבנה.

שנים עשר מעיינות
למען השבטים מגדנות
שבעים עצי תמרים
כמניין זקני חכמים
חכמתם כמעיין המתגבר
כקטורת העם תרומם.

הצאן שותה  לרוויה
מרווה צימאונו בהנאה
ענני שכינה סוככים
ממרחבי רקיע מהללים
עם למוד סבל וניסיונות
כהרף עין זוכה לישועות.


הערה: השיר בהשראת פרשת מסעי/חומש במדבר.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 3 ביולי 2013

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים באילים/ ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויסעו ממרה ויבואו אילימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[ל"ג,ט]
הטכניקה:שמן על בד.w3nrikipyrcs1z9omq1a.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שלישי, 2 ביולי 2013

פרשת מטות-מסעי,מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?/מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת מטות מסעי- מה גנוז במסעי בני ישראל במדבר?
מאת: אהובה קליין.
פרשת מסעי –היא הפרשה האחרונה המסיימת את חומש במדבר ומתארת את מסעות וחניות בני ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון:ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאיהם..."[במדבר ל"ג,א-ג]
השאלות הן:
א] מדוע מתוארים כל מסעות העם-מה החשיבות לכך?
ב] מהם הגילויים  המופלאים  הגנוזים במילים המתארות את המסעות?
ג] באילו מקומות מיוחדים חנו בני ישראל בין המסעות?

ציורי תנ"ך/ בני ישראל חונים במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]

התשובה לשאלה א]
התורה מפרטת את כל המסעות והחניות של העם מהטעמים הבאים:
רש"י מביא שני פירושים:
פירוש 1] לפי רבי משה הדרשן :מטרת תיאור המסעות היא: להדגיש את חסדי ה', אשר למרות הנדודים במדבר במשך ארבעים שנה ,בין מסע למסע הייתה להם גם מנוחה.
בסה"כ ארבעים ושניים מסעות עברו בני ישראל,מתוכם י"ד מסעות במשך השנה הראשונה-לפני הגזירה בעקבות חטא המרגלים אשר הוציאו דיבה על ארץ ישראל.
ושמונה מסעות אחרי מותו של אהרון-מהר ההר עד ערבות מואב-בשנת הארבעים,לפי חישוב זה במשך שלושים ושמונה שנות הנדודים-נסעו עשרים מסעות.
פירוש 2] לפי דברי תנחומא:"משל  למה הדבר דומה? למלך שהיה בנו חולה,הוליכו למקום אחר לרפואתו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות ואמר לו:כאן ישננו,כאן התקררנו,כאן חששת את ראשך,כך אמר לו הקב"ה:משה מנה להם את כל המקומות היכן הכעיסוני,לכך נאמר מסעי בני ישראל"
לפי המדרש הראשון התורה הייתה צריכה לתאר רק את עשרים המסעות מרתמה לקדש ברנע,להודיע את חסדי ה' שבמשך שלושים ושמונה שנים נסעו עשרים מסעות בלבד.
לפי מדרש תנחומא:משה היה צריך להזכיר רק את המסעות הראשונים.
 במרה:"וילונו העם על משה לאמור מה נישתה"[שמות ט"ו,כ"ד]
במדבר סין:"וילונו כל עדת בני ישראל על משה ואהרון"[שם ט"ז,ב]
ברפידים:"וירב העם עם משה"[שם י"ז,ב]
ממש כאותו מלך שהזכיר לבנו שהתרפא-את כל התחנות שעברו יחדיו.
לפי ספורנו: כל תיאור המסעות בפרשה בא במטרה: לשבח את עם ישראל
בלכתם אחרי ה' בארץ לא זרועה כדברי ירמיהו הנביא:"...כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"
[ירמיהו ב,ב]
התשובה לשאלה ב]
חז"ל מגלים לנו עניין מדהים:
תוך כדי קריאת הפסוק:"אלה מסעי בני ישראל.."[שם ל"ג,א]
באמצעות ראשי תיבות של  האות הראשונה בכל מילה,-רמוזים ארבעה מסעות גדולים שאותם עברו בני ישראל מאז צאתם ממצרים:
לה"- אדום- גלות אדום[רומי]
סעי"- מדי- גלות פרס.
ני "- גלות בבל.
"ישראל" - גלות יון.
דעה מעניינת מביאים לנו הקדמונים,לפיה:"אלה מסעי בני ישראל"
יש במילים אלה רמז כי: גאולה ראשונה מארץ מצרים הייתה בידי בשר ודם ולכן לא היה באפשרותה להיות נצחית ובעקבותיה - בני ישראל  עתידים לעבור כמה גלויות,כנאמר בהמשך:"אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון"
אך לעתיד לבוא עתידים בני ישראל להיגאל ביד אלוקים שהיא גאולה נצחית.
חז"ל מביאים עוד רמז נפלא:המילה- "ואלה" בגימטרייא ארבעים ושניים,
כלומר מסעי עם ישראל היו כמניין האותיות:"ואלה"
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות לחניית בני ישראל במדבר:
אילים-"..ויבואו אלימה ובאילים שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם"[במדבר ל"ג,ט]
לפי דברי הכלי יקר: באילים היו שנים עשר מעיינות מים כנגד שנים עשר השבטים.
והיו שבעים עצי תמרים כנגד שבעים הזקנים הצדיקים,כפי שנאמר על הצדיק:"צדיק כתמר יפרח"[תהלים]
רתמה-"..ויחנו ברתמה"
לפי דברי רש"י: רתמה היה מקום בו המרגלים חטאו בלשון הרע על ארץ ישראל,
שנאמר :"מה ייתן לך ומה יוסיף לך לשון רמייה חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים"[תהלים ק"כ]
רפידים-"..ויחנו ברפידים ולא היה שם מים לעם לשתות"[שם ל"ג,י"ד]
לפי דברי הרמב"ן:במרה לא הוזכר נס המים ובמדבר סין לא הוזכר נס המן,אבל ברפידים קרה   דבר גדול,לא היה לעם מים ושם ניסו את ה'  ונקרא המקום: "מסה ומריבה" ושם הוציא להם משה- מים מהסלע וחטא בכך שלא דיבר אל הסלע,אלא היכה,ובמקום זה באה עליהם מלחמת עמלק.
לכן הכתוב הזכיר בקצרה כי במקום זה לא היה לעם-מים לשתות.
לסיכום,לאור האמור לעיל- נראה כי כל המסעות והחניות במדבר- יש בהם בנוסף לגילויים המופלאים, גם מסרים חשובים בכלל ובפרט לגבי מסעות ותחנות בחיי-האדם אשר להם  תכלית והיא: לעלות בסולם הערכים ולהגיע לעתיד טוב ומבורך ,כמו שאמר ה' למשה טרם קריעת ים סוף :"דבר אל בני ישראל ויסעו"[שמות י"ד, ט"ו]
המטרה תמיד לנוע קדימה וללכת מחיל אל חיל עד הגשמת המטרה הנכספת.
וכאשר עם ישראל נע קדימה ודבוק בתורה הקדושה- האויבים נסים מפניו.

כנאמר:"ויהי בנסוע אהרון ויאמר משה,קומה ה' ויפוצו אויבך וינוסו משנאיך מפניך"
[במדבר י,ל"ה]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום חמישי, 27 ביוני 2013

ציורי תנ"ך/ אליהו הנביא מחיה את הילד/ציירה: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

".....ויתנהו לאימו ויאמר אליהו ראי חי בנך"

[מלכים-א- י"ז,כ"ג]

הטכניקה: שמן על בד.uxlc9bb8d47lp8stgk2k.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 26 ביוני 2013

פרשת פינחס-מי היה יהושע ובמה ייחודו?/מאת: אהובה קליין .

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פינחס- מי היה יהושע ובמה ייחודו?
מאת: אהובה קליין.
בפרשתנו מוזכר יהושע כממשיך דרכו של משה,בציווי ה' - משה  סומך עליו את ידיו ומקדיש אותו למנהיג ישראל.
כנאמר:"ויאמר ה' אל משה קח—לך את—יהושע בן-נון איש אשר רוח-בו וסמכת את—ידך עליו:והעמדת אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה וציוותה אותו לעיניהם,ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל.."
 [במדבר כ"ז,י"ח-כ"א]
השאלות הם:
א] מי היה יהושע?
ב] במה ייחודו?
התשובה לשאלה א]
יהושע היה משרתו של משה,ככתוב:"יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האוהל"
[שמות ל"ג,י"א]
רבינו בחיי מציין: כי יהושע חי- 110 שנים,מתוכם 40 שנה  כשבני ישראל הלכו במדבר,14 שנה  בארץ,מתוכם 7 שנים שנכבשה ו-7 שנים שחילקוה.
ולכן שואל רבינו בחיי, מדוע הכתוב מכנה אותו:"נער"? הרי היה בן 56שנה כאשר שירת את משה?
ותשובתו: כי המילה:"נער" מבטאת= משרת-היות והאדון נקרא איש והמשרת נקרא נער,כמו שכתוב[אסתר ב]"נערי המלך משרתיו"
הרמב"ן עונה על שאלה  זו בדומה לתשובתו של  רבינו בחיי,אלא שהוא מביא דוגמאות נוספות מהמקרא:
"יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו"[שמואל-ב,ב,י"ד]
ובהמשך אומר הרמב"ן: כי משמעות השם:בן-נון - נבון:"כי אין נבון וחכם כמוהו"
יהושע מלווה את משה גם להר סיני,כפי שהכתוב מציין זאת:"ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל- הר האלוקים"[שמות כ"ד,י"ב]
כאשר משה חוזר מהר סיני עם לוחות הברית ובני ישראל משתחווים לעגל- הזהב,יהושע  שומע את רעש קולות העם,הוא טועה בחשיבתו:"ויאמר אל- משה קול מלחמה במחנה.."
אך משה מבין שאין זו מלחמה ועונה לו:"אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אני שומע"[שם ל"ב,י"ז-י"ח]משה מבחין שאין זה קול של מנצחים במלחמה ואין זה קול של מנוצחים,אלא קול רינה וצהלה של העם.
טרם שולח משה את המרגלים לתור את הארץ,הוא משנה את שמו של יהושע.
כפי שהכתוב מציין:"ויקרא משה להושע בן- נון יהושע"[במדבר י"ג,ט"ז]
רש"י אומר על כך: משה התפלל על יהושע-שה' יושיע אותו מעצת המרגלים.
מתברר כי תפילה זו התגשמה.
ההוכחה:כאשר משה שולח את המרגלים לתור את הארץ,יהושע לוקח גם חלק בריגול,אך הוא וכלב בן יפונה מדברים באופן חיובי על הארץ בניגוד ליתר ראשי- השבטים:"ויהושע בן-נון וכלב בן יפונה מן-התרים את הארץ קרעו בגדיהם:ויאמרו אל-כל—עדת בני ישראל לאמור הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד,מאד:אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חלב ודבש:אך בה' אל- תמרודו ואתם אל- תיראו את- עם הארץ..."[במדבר י"ד,ו-י]
יהושע השתתף גם במלחמות ישראל,כגון המלחמה בעמלק:
"ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הילחם בעמלק מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה ומטה אלוקים בידי,ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להילחם בעמלק..ויחלוש  יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב"[שמות י"ז,ח-י"ג]
מעניינת גישתם של אנשי גבעון כאשר שמעו על מלחמותיו של יהושע ביריחו והעי,הם חששו גם להיפגע,כפי שמתואר בתנ"ך:"ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע  ליריחו ולעי:ויעשו גם המה בעורמה וילכו ויצטיירו וייקחו שקים בלים לחמוריהם ונאודות יין בלים ומבוקעים...וילכו אל-יהושע אל המחנה הגילגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל: מארץ רחוקה באנו ואתה כרתו לנו ברית.."[יהושע ט]יהושע באמת ובתמים מאמין לאנשים רמאים אלה- המתחפשים לדמויות שבאו ממרחקים- וכורת איתם ברית-לפיה הוא לא יפגע בהם לרעה.
לבסוף, התרמית התגלתה ובני ישראל לא נלחמו בהם,היות וכיבדו את השבועה בברית.
יהושע קרא לאנשי גבעון ,הוכיח אותם וכעס עליהם:"למה רימיתם אותנו"?
תשובתם הייתה:כי ידעו שארץ ישראל תיכבש מידי העמים והיות והם היו חלק
מאותם יושבי הארץ חששו לגורלם,עתה לפי ההסכם החדש יהושע הפך אותם לחוטבי עצים ושואבי מים לעדת ישראל ולמזבח.


cx2kclhwvpqzr86r0xky.jpg
ציורי תנ"ך/ יהושע  ואנשי גבעון/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
התשובה לשאלה ב]
ייחודו של יהושע היה בכך: שבזמן מלחמותיו התרחשו ניסים גלויים,
כשנלחם נגד חמשת מלכי האמורי נפלו אבני ברד גדולות מהשמים:"ויהי בנוסם מפני ישראל הם במורד בית-חורין וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד-עזקה וימותו רבים אשר- מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב"
[יהושע י,י"א-י"ב]
ובהמשך התרחש נס שני:
 השמש והירח נדמו בזמן מלחמתו נגד האמורי,כפי שכתוב:"וידום השמש וירח עמד עד ייקום אויביו הלוא היא כתובה  על ספר הישר ויעמוד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא יום תמים:ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמוע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל"[שם י,י"ג-ט"ו]
יהושע היה מנהיג לדוגמא,הוא היה מחובר לאלוקים ומקיים את כל הציוויים.
לסיכום,ניתן להסיק: יהושע היה ממשיך דרכו של משה-בעל רוח אחרת,במילים אחרות-נילחם נגד הזרם כמו כלב בן יפונה ,לא הלך בדרך חבריו המרגלים.
הוא זכה להנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל ובימיו התרחשו ניסים שלא היו כדוגמתם מעולם -לפני כן ולא יהיו בעתיד.
במותו כונה בשם:"עבד ה' "
התנ"ך גם מגלה לנו היכן קבורתו.

"וימת יהושע בן-נון עבד ה' בן מאה ועשר שנים ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש"[יהושע- כ"ד, כ"ט]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר