בין המצרים
שיר
מאת: אהובה קליין©
אומה בודדה –
בין העמים
בוכייה בימי
בין המצרים
מתבוססת בדמה תלקק פצעים
דורות שנים לילות כימים.
ככבשה בין
שבעים זאבים
מאוימת סביב –
מכל האויבים
רחל מבכה בכי תמרורים
נהי - על בניה
הגולים.
תחנוניה כמים
לים נשפכים
לפני מלך מלכי המלכים
תפילתה בוקעת רקיעים
כהרף עין שבים גאולים.
אהבת חינם –הכול
מגבירים
כמנורת זהב
בנפש מתאחדים
במהרה- פעמי
גואל נשמעים
לבית המקדש
ישראל זוכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה