ממדבר לארץ חמדה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)
ארבעים שנות
נדודי מדבר
אלוקים ישמרם
מכל משמר
כנשר הנושא
גוזליו
כן ינצור
בניו.
מזון על מגש
הכסף
אש וענן ללא
הרף
בגדיהם אינם
בלים
כעור לגופם
תואמים.
אך בהיכנסם
לארץ חמדה
לא עוד זרי
דפנה
עמל ויגע מנת
חלקם
ישתו בצמא
מעיין תורתם.
יחסו בצל
השכינה
יאכלו רימון
ותאנה
דבש חלב בכל
פינה
יודו למלך רם
ונישא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה