ציורי תנ"ך/ בריאת האור/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור: וירא אלוקים את- האור כי טוב ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך..." [בראשית א,ג]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האור/שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

האור/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

מאז ימי בראשית

נגנז  האור לאחרית

יצפו כולם  בכיליון עיניים

לאוצר הנכסף מתנת שמים.

האור מקור השמחה

דר בצל השכינה

בכוחו להביס אפלה

להאיר להאדיר נשמה.

הוא מציץ מהחרכים

מתבונן במעשה הברואים

כהרף עין יופיע

עם ישראל יפתיע.

הערה: השיר בהשראת  פרשת בראשית.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית- מדוע נגנז האור?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת בראשית-מדוע נגנז האור?/ מאת: אהובה קליין.

פרשת בראשית פותחת בפסוקים:"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ:והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים: ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור: וירא אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך:ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" [בראשית א,א-ה]

השאלות הן:

א] למי ה' גנז את האור ומדוע?

ב] מדוע היה צורך להבדיל את האור מהחושך?

ג] מדוע   כתוב:"ויקרא אלוהים לאור יום" ובהמשך כתוב:"ולחושך-- קרא לילה" ולא הוזכר  ליד הלילה:"אלוהים"?

התשובה לשאלה א]

לפי  דברי רש"י:ראה הקב"ה שאין האור ראוי לרשעים, לפיכך גנז את האור לצדיקים לעתיד לבוא, ובאיזה אור מדובר?

התשובה לכך היא: כאשר ה' ברא את שני המאורות- השמש והירח, מיעט את אורה של הלבנה-כי אין שני המאורות ראויים להשתמש בכתר אחד.

רש"י מסתמך על[הגמרא,חגיגה י"ב,וב"ר,י"א,ב']

האור הנותר מהלבנה נגנז:

"אור שברא הקב"ה ביום הראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו,כיון שנסתכל הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן,שנאמר:"וימנע מרשעים אורם"[איוב ל"ח,ט"ו]

ולמי גנזו? לצדיקים לעתיד לבוא וכו'"

התשובה לשאלה ב]

גם על שאלה זו עונה רש"י:הקב"ה ראה שהאור טוב,לכן הסיק שאין זה מן הראוי שהחושך והאור ישמשו בערבוביא.

לכן האור תחומו ביום ואילו החושך תחומו בלילה, גם כאן רש"י מסתמך על הגמרא[ברכות,פ"ח,ה"ו וכן-בב"ר,פ"ג,ו']

וזה לשון הירושלמי:"משלו משל:למה הדבר דומה?למלך שהיו לו שני איסטרטיגין. זה אומר:אני משמש ביום,וזה אומר:אני משמש ביום.קרא לראשון ואמר לו:פלוני היום יהא תחומך.קרא לשני ואמר לו:פלוני,הלילה יהא תחומך.הדא הוא דכתיב:"ויקרא אלוהים לאור יום וגו'.

לאור אמר לו:היום יהא תחומך.ולחושך אמר לו:הלילה יהא תחומך"

התשובה לשאלה ג]

ישנו מדרש המסביר:"קרא אלוהים לילה אין כתיב כאן אלא קרא לילה,שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה.הדא הוא דכתיב:"ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שריא".

לפי דברים אלו, אין הקב"ה מייחד את שמו על הרעה שהיא - החשכה.

ובהמשך כתוב:"מאתו לא תצא הרעות" לפי זה- גם מה שנראה בעין האדם כדבר רע,הרי בעיני ה' הדבר לטובה,אולי מהסיבה להגדיל  לאדם את שכרו בעולם הבא,או  מהטעם- שיקבל את העונש בעולם הזה ולא בעולם הבא.

לכן אין ה' מייחד את שמו על הרעה, מפני שלגבי ה' הכול "טוב".

 ואין כל "רע" מתקיים לפניו,רק בעיני האדם נדמה דבר זה או אחר שהוא:"רע"

רק אלוקים יודע מה בדיוק צפון בחשכה, מה המטרה בצרה- לפיכך אצל הבורא הכול  לטובה.

לכן הקדים הכתוב:אור לפני החושך מהסיבה שאין הקב"ה יהיה סמוך לחושך-:"שאין הקב"ה מייחד שמו על הרעה"[על פי- להב אש בשם הה"ק מזיכלין ז"ל]

לאור כל הנאמר לעיל:

לומדים אנו: כי אלוקים ראה שהאור אינו ראוי לרשעים,לכן גנז את האור לצדיקים לבוא.

מעניין,כי המילה:"אור" מופיעה בתחילת הפרק 5 פעמים, לעניות דעתי ,יש כאן רמז לחמישה  חומשי תורה שמקרינים ללומדים הרבה אורה.

יהי רצון ובקרוב מאד,בע"ה, יתגלה האור הגנוז ויאיר את כל עם ישראל בגאולה הקרובה.

אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ציור דגל שמחת תורה לצביעה/ציירה: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/"תורה ציווה לנו משה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"תורה ציווה לנו משה,מורשה קהילת יעקב" [דברים ל"ג,ד]
הטכניקה: שמן על בד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה-במה קשורה לשמחת תורה?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה- במה קשורה לשמחת תורה?

מאת: אהובה קליין.

הפרשה פותחת במילים:"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים את בני ישראל לפני מותו... תורה ציווה לנו משה.."

תוך כדי  עיון בפרשה מתעוררות כמה שאלות:

שאלה א] מדוע הפרשה פותחת בוו החיבור-"וזאת הברכה" הרי לא כתוב לפני כן משפט אחר, מה ההיגיון שבדבר?

שאלה ב] מה הקשר בין הברכה לתורה?

שאלה ג] מהי מטרת לימוד התורה?

שאלה ד] מה הקשר בין שמחת תורה לבין פרשת וזאת הברכה?

התשובה לשאלה א] האות וו ברגע שהיא מתחברת למילה:"זאת" היא מוסיפה חיים לעולם- עץ חיים נדבק באות וו וכאשר עם ישראל אינו מיטיב את דרכו- אזי האות וו חסרה, לכן בפרשת מצורע נאמר:"זאת  תהיה תורת המצורע -

[ללא וו] כי המצורע נחשב למת.

דוגמא  נוספת:"זאת התורה אדם כי ימות באוהל" גם כאן חסרה האות וו במילה:"זאת".

התשובה לשאלה ב] הקשר בן הברכה לתורה, המילים: "וזאת הברכה"- היא התורה הקדושה והטהורה המתחילה בברכה ומסתיימת בברכה והראיה לכך: חומש בראשית מתחיל באות ב' ועל כך נאמר בזוהר הקדוש:ר' אליעזר בן ר' שמעון בר יוחאי טוען: כי לפני שהעולם נוצר באו לפני הקב"ה כל האותיות, אך הקב"ה בחר דווקא באות ב'- כי היא מרמזת על ברכה ממנה נוצר העולם ועל כן  וזאת הברכה- היא התורה ובהגדה של פסח אנו אומרים מידי שנה:"והיא שעמדה לאבותינו.." והכוונה לתורה הקדושה, אלא שהאות ב' אינה מופיעה  לבדה וכל התורה כולה מורכבת מעשרים ושתיים אותיות, ללא התורה לא היה נוצר עולם ולא היו חיים על פני האדמה.

מכאן שהתורה נבראה טרם בריאת העולם.

התשובה לשאלה ג] מטרת לימוד התורה: התורה היא מלשון הוראה- היא סוללת לאדם את הדרך בחיים- היא מעניקה לו את דרך גילוי האמת ,על ידי האמת האדם זוכה לתקן את נפשו.

התורה נותנת חיים ללומדיה ולמקיימי מצוותיה- בעולם הזה וגם בעולם הבא-

כפי שנאמר במסכת אבות[פרק חמישי ז]" גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא" וההוכחה לך:

[ משלי ד] "כי חיים הם למוצאיהם וכל  בשרו מרפא" ועוד נאמר שם:

"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"

וכן:"כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך"

גם דוד המלך דיבר רבות בשבחה  של  התורה:"טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" [תהילים קי"ט]

ובמסכת אבות נאמר[פרק  חמישי י"ד]"אמר ר' חנניא בן עקשיא: רצה המקום לזכות את ישראל- לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר[ישעיה מ"ב]

"ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"

התשובה לשאלה ד] הקשר בן הפרשה: וזאת הברכה לבין שמחת תורה- דבר זה מרומז בפסוק:"תורה ציווה לנו משה.." פרשה זו אנו נוהגים תמיד לקרוא בשמחת תורה ולא בשבת.

 בחג זה- עולים כל המתפללים ,כולל הילדים, גם אלה שלא הגיעו לגיל מצוות- קוראים את רוב הפרשה  וזאת במטרה לזכות כל אחד ואחד מתוך עם ישראל בברכות התורה- היות וחג שמחת תורה מסמל את ייחודו של עם ישראל כעם יחיד ומיוחד הנבחר על ידי הקב"ה- לקבל את התורה.

יהי רצון, שאחדות זו של עם ישראל תתקיים גם לאחר החג לאורך כל השנה כשם שהתרחשה  במעמד הר סיני- כל העם היו מאוחדים כאיש אחד בלב אחד במתן תורה.

בע"ה הדבר יזרז את הגאולה ממש בתקופה הקרובה . אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה- מאין לנו כי ישראל נתברכה לדורותיה?/אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת וזאת הברכה-מאין לנו כי ישראל נתברכה לדורותיה?

מאמר  מאת:אהובה קליין.

פרשת: "וזאת הברכה" נקראת בחג שמחת  תורה ולא בשבתות כדוגמת שאר פרשיות התורה.

השאלות הן:

א] מדוע קוראים  בחג  פרק ראשון מחומש בראשית בנוסף לפרשת:"וזאת הברכה"?

ב] מאין לנו כי עם ישראל נתברך בברכות לאורך כל הדורות?

ג] מדוע זכה בנימין בברכה: שבית המקדש יבנה דווקא בחלקו?

התשובה לשאלה א]

לפי שפרשת:"וזאת הברכה" היא האחרונה  המסיימת את חומש דברים.

וכדי לא לקיים הפסקה בין סוף חמישה חומשי תורה לבין תחילת התורה.

מיד קוראים גם פרק בחומש בראשית.

זאת לומדים  חז"ל מהמשפט האחרון בפרשה:"לעיני כל בני ישראל"

ומהמשפט הראשון בחומש בראשית: המתחיל במילה:"בראשית"

שתי האותיות הראשונות : במשפט המסיים את התורה והמשפט הפותח את התורה הן:לב.

 כשם שלב האדם פועל כל ימי חייו ובלעדיו אינו יכול להמשיך לחיות- כך גם עם ישראל אינו רשאי להפסיק את לימוד וקיום התורה.

 בהיות התורה סם חיים הזורם בעורקיו לנצח והוא המעניק לו את היתרון המיוחד- כעם נבחר בתוך אומות העולם.

התורה  משמשת ברית נצחית בין עם ישראל לאלוקים ,ובזכות קיומה עם ישראל מתברך ואין האויבים יכולים להביסו לנצח.

כל יהודי הדבוק לתורה ומקפיד לקיים את מצוותיה- הלכה למעשה, נפתחים לפניו שערי שמים וגם אם הוא עובר קשיים ומשברים  הדבר נעשה כדי להעמידו בניסיון כמו שנאמר:"למען ענותך  לנסותך"- האם למרות מורדות אלו ימשיך לעלות ולהתעלות במעלות התורה?

אשרינו שזכינו באוצר כה יקר- התורה הקדושה שהיא מקור החוכמה.

כפי שאמר דוד המלך:"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי" [תהלים  י"ט,ח] ועל מצוותיה אומר:"הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים"[שם  י"ט,י"א]

ועל  כך השמחה הגדולה השורה על כולנו ביום חגינו זה- חג שמחת תורה.

התשובה לשאלה ב]

על כך עונה: רבי חנוך צבי לווין בספרו:"יכהן פאר" והוא מסתמך על דעת חז"ל:

נאמר:"וזאת הברכה" , המילה:"וזאת" באה להמחיש שביום מותו של משה, ה' הראה לו את כל דורות עם ישראל עד אחרית הימים.

לכן, כאשר  משה בירך את העם הוא כלל את כל הדורות לאורך העתיד.

מסיבה זו קיים המנהג: כי בשמחת תורה כל  קהל המתפללים עולה לתורה,כולל ילדים שעדיין לא הגיעו לעול מצוות.

התשובה לשאלה ג]

על בנימין  נאמרה הברכה:"ידיד ה' ישכון לבטח עליו,חופף עליו כל- היום ובין כתפיו שכן" [דברים  ל"ג,י"ב]

רש"י מפרש : כי בית המקדש מגן על שבט בנימין, ומעולם משנבנתה ירושלים  לא שרתה השכינה במקום אחר.

והוא  מסתמך על המקור [מכילתא ריש פר' בא]:"עד שלא נבחרה ירושלים הייתה  כל ארץ ישראל ראויה לשכינה משנבחרה יצתה א"י. שנאמר כי בחר ה' בציון"[תהלים קל"ב,י"ג]

ובספרי נאמר:כי בנימין זכה שבחלקו יבנה המקדש -לפי שכל אחיו  נולדו בחוץ לארץ ואילו הוא נולד בארץ ישראל.[בראשית ל"ה,ט"ז- י"ח]

פירוש אחר:היות וכל אחי יוסף השתתפו במכירת יוסף לעבדות ובנימין לא לקח חלק בדבר.

לכן אמר הקב"ה :שאינו משרה את שכינתו עליהם היות ולא גילו  רחמים על יוסף בעת השלכתו לבור ואחר כך במכירתו לישמעאלים.

כמו שנאמר [בראשית רבה צ"ט,א]

בשעה שעמד שלמה המלך לבנות את בית המקדש היה ויכוח בין השבטים:

זה אומר: בתחומי יבנה וזה אומר: בתחומי יבנה, אמר להם ה' אתם לא גילתם רחמים במכירת יוסף,אלא הייתם שותפים לכך,פרט לבנימין שלא השתתף, לכן ה'  השרה עליו את שכינתו,כמו שנאמר:"ההר חמד אלוקים לשיבתו"

 [תהלים ס"ח,י"ז]

לסיכום,לאור הנאמר לעיל:

מגיעים למסקנה: כי הברכות שבירך משה ביום מותו את עם ישראל  יחולו על העם לדורותיו עד אחרית הימים.

ובנימין זכה לברכה מיוחדת במינה: שבחלקו יבנה המקדש.

עם ישראל זכה בתורה הקדושה המעניקה לו כוח חיות לעד וכך שרד לאורך כל הדורות ,מי ייתן ונמשיך כאיש אחד להתאחד ולהיות דבוקים בתורה לאורך ימים  ושנים ,כפי שנאמר:"ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל"

[דברים ל"ג,ה]ואז מובטח לנו כי: נזכה להגנה מבורא עולם תמיד.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)