יום ראשון, 18 במרץ 2012

קריאה/ שיר מאת: אהובה קליין.(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
קריאה/ שיר מאת: אהובה קליין. (c)

יש ואלוקים יקרא למנהיג
משכמו ומעלה נאמן וצדיק
כקריאה למשה גדול הנביאים
מבין שני הכרובים  המוזהבים.

יש ויקרא  לעם שלם
בדברי כיבושין אותם ירגיעם
כים רוגע ומימיו צלולים
ישיט ספינה לחוף מבטחים.

יש אדם קורא לאלוקים
מעמקי בור גדוש ייסורים
שערי שמים  יפתחו לפניו
"כי קרוב ה' לכל קוראיו"

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקרא [חומש ויקרא]
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקרא-משמעות האות אלף הזעירא/ מאמר: מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ויקרא- משמעות האות אלף  הזעיראמאמר מאת: אהובה קליין

פרשת ויקרא היא הראשונה  הפותחת את חומש ויקרא , סך הכול ישנן  עשר פרשיות.
חומש ויקרא הוא השלישי מבין חומשי  התורה והוא נקרא גם בשם: תורת כוהנים- לפי
דברי חז"ל  היות ועוסק בתורת הקורבנות ובענייני כהונה .
הפרשה  פותחת במילים:"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאוהל מועד לאמור אל בני ישראל ואמרת אליהם..." [פרק א, א-ב]
הקורא פסוק זה מבחין מייד באות אלף הקטנה במילה:"ויקרא", מעניין מהי המשמעות המיוחדת לכך?
לפי מדרש רבה: היה נהוג בדורות רבים שמלמדי תינוקות פותחים בלימוד  תורה דווקא בחומש ויקרא ולא בחומש  בראשית- כדברי האמוראי  ר' אשי:
"מפני מה מתחילין לתינוקות בתורת כוהנים[ויקרא] ואין מתחילין  בבראשית"? אמר הקב"ה הואיל והתינוקות טהורים [שלא חטאו עדיין] והקורבנות טהורים יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים"
לפי הכלי יקר:יש כאן מטרה להשוות את נבואת משה לנבואת בלעם, אבל אין הכוונה ששניהם היו שווים בעוצמת הנבואה, אצל בלעם נאמר:"ויקר" [במדבר כ"ג,ד] לגבי משה נאמר[דברים ל"ד,י]"לא קם כמשה עוד", אבל באומות כן קם נביא והוא בלעם , אבל אין משתווה בלעם למשה- כי משה השיג יותר ממה שהיה ראוי ע"פ הכנתו כמו שנאמר:" [דברים]" אשר ידעו ה' "- ה' נתן למשה תוספות שפע בזכות ישראל.
לעומת נביאי  ישראל שלא השיגו יותר מכדי  הכנתם, אבל באומות העולם קם אחד שהשיג יותר ממה שהיה ראוי להשיג על פי הכנתו, אבל ידוע שכל מה שהשיג במידת הכנתו- נבואה זו הייתה  דבוקה בו, אבל אם הוא השיג יותר מכדי הכנתו זהו אצלו במקרה וזה בגדר מתנת אלוקים לכן על בלעם נאמר:"ויקר" ואצל משה:"ויקרא"- עם אלף קטנה- כדי להוכיח שהיו שווים בהשגה מקרית בנוסף לכמות הראויה  להם.
רש"י אומר:המילה:"ויקר" אצל  בלעם- לשון ארעי ולשון טומאה, כמו שנאמר:
"ויקר אלוקים אל בלעם"
ועוד מביא הכלי יקר הסבר: אלף- לשון לימוד, כמו שנאמר:[איוב ל"ג, ל"ג] "ואאלפך חכמה" כמו שהלימוד מתקיים רק במי שמקטין את עצמו וכאן יש רמז למשה שהיה עניו מאד, הוא הקטין עצמו וברח מן השררה , כאשר  אלוקים רצה להטיל עליו מנהיגות, משה ניסה ל סרב לכך בדבריו: "לא איש דברים אנוכי".
גם האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחה אומר : האות אלף הקטנה אצל משה- היא מרמזת על הענווה שבו, למרות שהקב"ה קרא לו והשרה עליו  את שכינתו והוא הגיע לדרגה רוחנית כה גבוהה, נשאר בכל זאת  צנוע ועניו,
והוא מסביר זאת על ידי משל: כמו שישנו אדם עולה לפסגת ההר ומשם הוא מצליח להשקיף  לכל הנוף ולמרחקים, הרי  הוא עלול לטעות שכל אשר ראה- נובע  מפאת חוכמתו וגדלותו, אך במידה והוא חכם יבין שכל המראות שראה- הן כתוצאה מעמידתו  על הר גבוה.
המילה:"ויקרא" בגימטרייא: "אברהם אבינו". הוא היה הראשון שנאמר עליו:
"ויקרא בשם ה' "
לסכום: עלינו להסיק שבכל יהודי נמצא ניצוץ של משה והוא חייב לשאוף  לעלות בסולם
הרוחני- שמירת מצוות בין אדם למקום ובין אדם לחברו ועם זאת לשמור על מידת הענווה , על ידי כך תשרה השכינה עליו כמו שנאמר:"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומתוך השראת השכינה- בע"ה-  בוא תבוא הגאולה -
במהרה על כל עם ישראל כאיש אחד בלב אחד אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שבת, 17 במרץ 2012

פרשת פקודי-לשם מה נוצרו הכרובים על ארון העדות?מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת פקודי-לשם מה נוצרו - הכרובים על ארון העדות ?/
מאמר מאת: אהובה קליין.
פרשת פקודי חותמת את חומש שמות ומביאה סקירה כללית על המשכן וכליו, מדגישה שוב את  אומני המלאכה- חכמי הלב: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה ואהליאב בן- אחיסמך משבט דן.
כמו כן ,מוזכרים החומרים בהם  השתמשו  ומפורטים גם הכלים, אחד מהם הוא ארון העדות ומעליו הכרובים.
אומנם בפרשה שלנו, אין הסבר מפורט על הכרובים, אך התורה מתארת את הנושא בפרשות הקודמות:
"ועשית שניים כרובים זהב, מקשה תעשה אותם, משני קצות הכפורת ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב- אחד מקצה מזה, מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה סוככים בכנפיהם על הכפורת ופניהם איש אל אחיו, אל הכפורת יהיו פני הכרובים.. ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות- את כל אשר אצווה אותך אל בני ישראל" [שמות  כ"ה, י"ח-כ"ב] בהמשך התורה מדגישה את עשיית הארון והכרובים על ידי בצלאל:"ויעש בצלאל את – הארון עצי שיטים....ויעש שני כרובים זהב..." [שמות ל"ז,א-י]
השאלות המתעוררות הן:
א] מדוע התורה מזכירה את בצלאל לבדו בעשיית ארון העדות והכרובים?
ב] מדוע פני הכרובים היו מופנים איש לרעהו-
וכנפיהם כלפי מעלה?
ג] כיצד עניין הכרובים מסתדר עם האיסור:"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה"?
ד] כיצד נראו פני הכרובים ומדוע?
התשובה לשאלה א]
על כך עונה רבי פינחס  הורביץ בספרו: "פנים יפות" מכאן ניתן ללמוד כי בצלאל עשה את עיקר הדברים במשכן ואת אהליאב צרפו אליו מהסיבה:  כי חכמים קבעו ש"אין עושין שררות[שלטון בענייני כספים] על ציבור פחות בשניים" [בבא בתרא ח,ע"ב]
לדעת רש"י: לפי שבצלאל עשה זאת במסירות נפש בהשוואה לשאר החכמים.
לפי:"בעל הטורים":  בצלאל מוזכר  בהקשר לארון העדות- מהסיבה שהיה  בעל ידע ובקיאות- בסוד הארון והמרכבה ,שהרי הארון היה כנגד כיסא כבודו של ה'.
"משך חוכמה" אומר: כי בצלאל מוזכר במלאכת הארון לפי ששאר כלי המשכן נעשו שוב בבית המקדש הראשון והשני, ואילו ארון העדות שהכיל את הלוחות נעשה פעם אחת- על ידי בצלאל במדבר ומאז שנגנז  הארון על ידי יאשיהו מלך יהודה[סמוך לחורבן בית ראשון] לא נעשה שנית- מהסיבה: כי לא ניתן לעשות לוחות אחרים במקום הלוחות המקוריים שמשה ירד איתם מהר סיני.
התשובה לשאלה ב]
תשובתם של חז"ל היא:
א] על ידי שהכרובים  פורשים כנפיים כלפי מעלה- יש בכך רמז לכל יהודי לשאוף  להתרומם  כלפי מעלה- כלומר לקיים אורח חיים קדוש וטהור.
בכך שהכרובים מתבוננים זה בזה כאן- טמון  הרמז לכל אחד לחשוב גם  על  הזולת, להתבונן לסביבה ואם יש  צורך לעזור  למישהו – יש לעשות כן.
דעה נוספת של חז"ל-בכך שהכרובים פורשים כנפיהם כלפי מעלה- זהו רמז לקיים את המצוות בן אדם למקום- לפי שבצד אחד של לוחות הברית ישנם מצוות בן אדם  למקום.
עצם ההתבוננות של  שני הכרובים  זה בזה רומזת : על החלק השני של לוחות הברית – מצוות בן אדם לחברו.
בגמרא [בבא  בתרא  צ"ט,ע"א] מעלים חכמים שאלה: כיצד יתכן שבתורה מתוארים הכרובים שפניהם איש אל אחיו ואילו בדברי הימים [ג,י"ג] נאמר:"ופניהם לבית" ? על סתירה זו – משיבה הגמרא: כאשר עם ישראל עושים רצונו של ה'- פניהם איש לרעהו,כי הדבר מוכיח שהם דואגים גם לזולת ומושיטים לו עזרה במקרה הצורך. אך כאשר אין הם  נוהגים כך- פניהם אל הקיר כי הדבר מרמז שכל אחד דואג  לצרכיו שלו ואינו מתעניין בסביבתו,  הוכחה היא -שאינם עושים רצונו של מקום.
התשובה לשאלה ג]אברבנאל שואל בכבודו ובעצמו את השאלה:כיצד ציוותה התורה ליצור דמות וצורה? והוא משיב על כך:אלא  הכוונה שלא יעבדו לכרובים ,שהרי נאמר שאסור לעבוד ולהשתחוות לפסל, אבל מלאכת המשכן הייתה לשם שמים- הכרובים נעשו  כדי לסמל הקשר הנצחי בן ישראל לקב"ה - המטרה הייתה כאן צוו אלוקי להזכיר את השפע האלוקי, לכן אין כאן עניין של עבודה זרה.
הכוזרי אומר:שחטא העגל נעשה מתוך כוונה טובה, בני ישראל לא עשו את הדבר מתוך כפירה בה', אלא
רצו לעבוד את ה' באמצעות משהו מוחשי, אבל היות והם המחישו בדבר שאסור להמחיש, מסיבה זו נענשו, אך בעניין הכרובים הדבר הותר מראש  במיוחד מהקב"ה.
"המשך חוכמה" אומר: כי הטעות של עם ישראל במעשה העגל הייתה שהם היו מייחסים את משה – דמות מרכבה לאלוקים וכאשר ראו  כי משה בושש לרדת מהר סיני חיפשו לעצמם משענת מוחשית – באמצעותה לעבוד את ה', לכן  לכרובים  היו פני תינוק- כדי שעם ישראל יבין כי משה  הוא בעצמו בשר ודם ודרישתו של הקב"ה שעם ישראל -  יהיה קדוש, כמו שנאמר:" ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם" וכל עניין הכרובים הוא: לסמל את הקשר בן  ה' לעמו ,הוא היה-
מעין תורן כדי לראות לאן הרוח נושבת, אם בני ישראל עושים רצון המקום, הכרובים מסתכלים זה בפני זה, אך אם פני הכרובים אל הקיר- אין הם עושים רצונו של מקום, מסיבה זו  הכרובים מעל הארון ולא
בתוך הארון- מקום  הלוחות.
התשובה לשאלה ד] על כך דעות שונות של  מפרשים:
פני הכרובים היו- פני תינוק, על כך אומר ר' שמחה זיסל מקלם:כי חכמים צריכים ללמוד לקח מוסרי ולדעת-  כי הם  עדיין בדרגת נערים ולא מימשו את כל כוחם הרוחני ,משום כך הם  תלמידי  חכמים ואינם נקראים בשם: חכמים.
האברבנאל אומר: לכרובים היו פני ילדים קטנים שאין בהם מום ומעולם לא חטאו, האחד בדמות  זכר והשני בדמות נקבה- הדבר בא לסמל שכל  איש ואישה כבר מגיל הילדות- חייבים לחיות בעולם של תורה ומצוות.
ר' ברוך  אפשטיין אומר: הטעם כי לכרובים היו פני תינוק: במטרה לעורר רחמי שמים, כמו שנאמר בילקוט בהושע י"א:"כי נער ישראל" הכרובים באו להבליט את האהבה בן ה' לעם ישראל, לכן היו פרצופיהם כמו של תינוק לחבבם יותר.
לפי : שפתי כהן הטעם הוא:"כי ההדגשה על ערכם של ילדים באה להשריש את חשיבות הלימוד של תינוקות של בית רבן, מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" וכמו שהכרובים ניצבים מעל הכפורת כך לימוד של תינוקות הוא ערך מרומם מאד.
האבן עזרא סובר: כי הכרובים הם צורות ללא הגדרה מפורטת,אלא שם כולל לכל הצורות.
הוא מפרש כך על סמך יחזקאל שראה במעשה המרכבה ארבע פנים לחיה ,אחד מהם פני שור, ובמקום אחר הוא אומר על אותה חיה במקום שור כרוב, מפני שאין קטגור נעשה  סנגור.
לפי דעתו של הרמב"ם: הכרובים הם דמויות של  מלאכים ובאים להשריש את האמונה כי המלאכים תפקידם  לשים את דברי האמת בפי הנביאים.
ולכן הם היו בצורת מלאכים- כדי  לידע את ההמון שהמלאכים קיימים בנוסף לקב"ה  ובכך הרעיון מבטל את העבודה הזרה.
רבינו בחיי , מפרש כי תפקיד הכרובים לסמל את הדבקות בן ה' לבן עמו.
המלבי"ם סובר: כי הכרובים מסמלים את המצוות בן אדם למקום ואת המצוות בן אדם לחברו כפי שהדבר  מופיע בלוחות הברית. להשפעת שתי קבוצות של המצוות ישנם שני מנהיגים: הכהן הגדול - מסמל את העבודה בן אדם למקום ואלו המלך- מסמל את משפט והחוק  בן אדם לחברו. ובכך שהכרובים פונים
 זה  לזה הם מוכיחים כי בניגוד לתקופת בית שני  בו הרשעים הפרידו בן מלכות לכהונה- הם מסמלים את מנהיגי העם  העושים הכול  לשם שמים ופועלים להחדרת האמונה בעם.
בסכומו של דבר, ניתן ללמוד כי הכרובים על פי צורותיהם ופניהם מסמלים את הקשר בן עם ישראל לבורא עולם וכן היו מייצגים את המצוות בן אדם למקום ובן אדם לחברו- כפי שהדבר משתקף בעשרת הדיברות.
על פי מצב הכרובים ניתן היה להבחין מה מצבם הרוחני של עם ישראל במשך כל הזמן.
יהי רצון שעם ישראל יתאחדו יחדיו ויקיימו את המצוות בן אדם לחברו ובין אדם למקום ובכך יתרמו לקירוב גאולת עם ישראל. אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום רביעי, 14 במרץ 2012

ציורי תנ"ך/"ויקהל משה"/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקהל משה את כל עדת בני ישראל..."[שמות  ל"ה,א]
הטכניקה: שמן על בד.j490hh5y93jo1scq36j7.jpg
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"ויקהל משה.." /שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
"ויקהל משה..."
שיר מאת: אהובה קליין ©

יום חדש הפציע
שכינה תאיר רקיע
גרגירי עפר שלובי זרוע
אוזניהם יטו חוכמה  לשמוע.

משה ייקהל העם
מגדול ועד קטן
חדורי סקרנות להאזין
נשמתם בקדושה להזין.

דברי תורה מים חיים
זורמים בעורקיהם כנחלים
מרוממים נפשם כהר הלבנון
משמחים חושיהם עד שיכרון.

הערה: השיר בהשראת פרשת ויקהל.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

יום שני, 12 במרץ 2012

פרשת ויקהל-פקודי: מדוע משה מקהיל את העם?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת ויקהל – פקודי: מדוע משה מקהיל את העם?
מאת: אהובה קליין.
פרשת הקהל פותחת בפסוק:"ויקהל משה את כל- עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת.."
השאלות הן:
א]  מדוע היה צורך להקהיל את העם?
ב] באיזה תאריך התרחש הדבר?
ג] באיזו מצווה משה פותח ומדוע?
התשובה לשאלה א]
לפי דברי חז"ל: כמה טעמים לדבר:
1] היה צורך לאסוף את כל עם ישראל-כדי להודיע להם על מגבית כללית למען המשכן אשר נועד להיות  להם מוקד רוחני –היות וכל העם היה  שותף בהקמתו.
2] הייתה כאן מטרה נוספת: להדריך את עם ישראל כיצד עליהם לארגן את  חייהם בצורה נכונה -למען  ייכון העם לנצח.
3] לאחד את כל העם כאיש אחד - כפי שהדבר מוזכר במסכת: יומא[ט,ע"א] הסיבה לחורבן בית המקדש השני הייתה שנאת חינם.
כדי למנוע בעתיד חורבן נוסף- היה צורך ללכד מחדש את העם על כך מרמז משה לעם: כי רק  על ידי אחדות בעם   ניתן לשרוד  ובכך מותנה גם קיום המשכן וזאת למרות שישראל מחולקים לשנים עשר שבטים- הם חייבים לראות עצמם כמכלול אחד של:
"עדת בני ישראל".
4] הסיבה הנוספת בצורך לאחד את כל העם- רק כאשר כל העם מאוחד כאיש אחד בלב אחד- הוא מסוגל לעמוד כנגד כל האויבים.
המלבי"ם  מסביר: כי בזמן מעמד הר  סיני כל העם היה מאוחד  והוא מסתמך על הפסוק:"ויחן שם ישראל נגד ההר" [שמות י"ט, ב]
ומדוע כתוב :"ויחן" בלשון יחיד ולא רבים? מלמד שכל העם היה מאוחד כאיש אחד בלב אחד,אך כאשר חטאו בעגל, השטן שהיה מקטרג -גרם למחלוקת ופירוד  בתוך שבטי ישראל.
לכן כאשר  משה מקהיל את העם-
הוא גורם לתיקון בעם ומאחד מחדש את כולם  בדומה ליום מתן תורה.
התשובה לשאלה ב]
על כך עונה רש"י:משה הקהיל את העם למחרת יום הכיפורים כאשר ירד עם הלוחות השניים[שמות ל"ד,כ"ט]
כדי למסור להם על ענייני המשכן,היות וכולם היו במצב של קדושה ומתוקף כך קל להם להזדרז במצוות.
מכאן שמשה ניצל את המצב הרוחני הגבוה שהיה לעם.
התשובה לשאלה ג]
משה פותח דווקא במצוות שמירת השבת.
לפי בעל חידושי- הרי"ם ז"ל:בפרשת כי תישא התורה הקדימה את צווי המשכן לשמירת שבת -כי לפני חטא העגל היו מלאכות החולין  בקדושה וששת ימי השבוע היו כעין הכנה לשבת,אך לאחר חטא העגל מלאכות החולין היו פשוטות וחומריות ורק באמצעות השבת היה אפשר לתקן אותן- מסיבה זו כאן בפרשת ויקהל- התורה הקדימה את עניין שמירת שבת למלאכת המשכן ,ובאופן זה מלאכות החולין עשויות להתרומם לדרגת הקדושה של מלאכת המשכן.
לפי דברי רש"י:התורה הקדימה את עניין השבת לנושא מלאכת המשכן - כדי להודיע שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת.
לפי שמות רבה: השבת שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.
 הקב"ה אמר לעם ישראל :שאם יקפידו על שמירת השבת , ה' יחשיב זאת כאילו שמרו את כל המצוות שבתורה.
אך אם חס ושלום- יחללו את השבת ,ה' יחשיב זאת כאילו חיללו  את כל המצוות.
לאור האמור לעיל,המטרה המרכזית באיסוף העם, לאחד את כולם לעם אחד מאוחד- ממש כמו במתן תורה, להביא לפניהם את נושא מלאכת המשכן, אך להדגיש את חשיבות שמירת השבת שהיא שקולה כנגד כל מצוות התורה.
יהי רצון וגם בימינו עם ישראל יתלכד יחדיו וירבה באהבת חינם ויקפיד בשמירת השבת- למען נזכה בכלל ובפרט לגאולה במהרה.
אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ויקהל פקודי-מה המיוחד בכיור המשכן?/מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)
פרשת : ויקהל פקודי- מה המיוחד בכיור המשכן ?
מאמר מאת:אהובה קליין.

התורה מתארת את מלאכת הכיור במשכן:
 ויעש את הכיור נחושת ואת כנו נחושת במראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד"[שמות ל"ח, ח]
מעניין שהתורה מציינת רק לגבי הכיור מאיזה  מקור הובא? ממראות של נשות המדבר, המראות היו עשויות נחושת, השאלה: מדוע התורה מזכירה דווקא את מקור חומר הגלם של הכיור בעוד שבשאר כלי המשכן אין  פירוט מעין זה, לדוגמא: לא מצוין מי תרם את הזהב עבור המנורה, או מקור התרומה של עצי השיטים.
רק לגבי הכיור  התורה מדגישה את מקור  התרומה , השאלה המתבקשת היא: מדוע?
על כך ישנם כמה תשובות:
א] רש"י אומר: בנות ישראל היו משתמשות במראות כשהן מתייפות ומקשטות עצמן לפני בעליהן,
משה היה מואס במראות לפי ששימשו את יצר הרע, אמר לו הקב"ה:כי עליו כן לקבל את המראות לתרומת הכיור- היות  והן חביבות עליו במיוחד לפי שעל ידי המראות הנשים העמידו צבאות במצרים, הן היו מתקשטות  לפני בעליהן, מתעברות ויולדות,לכן חשוב לציין את מקור הכיור היות והוא שימש שלום בן הבעל  לאישה.
ב] לפי דעתם של אונקלוס ואיבן עזרא, התורה מעוניינת לידע לדורות שהכיור נעשה מתרומתן של הנשים שהיו באות להתפלל פתח אוהל מועד,
ראוי לציין זאת - היות ואת הקדושה שלו שאב הכוהן מרחיצת ידיו ורגליו מתוך הכיור, אומנם לפני כן הוא היה טובל גופו במקווה וכך מוציא את הטומאה, אך הכיור שימש לו
להתקדש ולעבוד אחר כך במשכן, שורש קדושה זו נעוץ בתפילתן של הנשים, והיה זה  הדבר החשוב והמיוחד  במשכן.
ג]לעניות דעתי-  התורה רוצה להדגיש את מסירות הנפש והרצון הגדול של הנשים למען המשכן.
בזמן שהמקדש היה קיים למרות שהיו מקריבים קורבנות, עיקר הקדושה נבעה מהתפילה, מסיבה זו על כל קורבן שמקריבים, כדי לכפר על חטא- חייב המקריב גם להתוודות לפני ה', אפילו בקורבן שלמים שאין הוא משמש ככפרה על חטא-  מתפלל[לפי הרמב"ם] דברי שבח.
התפילה כה חשובה שהיא יסוד הקורבן .
לכן הייתה חשיבות כה גדולה לתרומת המראות- לפי שהיא נבעה  מכוח התפילה, הנשים התפללו, הגיעו להתרוממות רוח ואחר כך תרמו.
אך, יתכן שלפני התפילה הן לא היו מגיעות לדרגה כה  גבוהה של נתינה- התפילה שינתה את הלב.
ידוע שבזכות  נשים צדקניות  נגאלו עם ישראל. בע"ה גם בגאולה הקרובה נראה ניסים ונפלאות.
היום כאשר  מוקפים אנו אויבים מכל עבר- מזכירים אנו בתפילתנו את  נס גאולתנו  ממצרים.
 עלינו לבקש מבורא עולם שיגאלנו  שנית בקרוב מכל הייסורים העוברים עלינו בכלל ובפרט:"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" [מיכה ז, ט"ו] במהרה בימינו אמן ואמן.
*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

הרב אבינר