פרשת
ויגש - ממה חשש יעקב – טרם הירידה למצרים?
מאת: אהובה קליין .
יצירותיי לפרשה:
ציורי תנ"ך/ יהודה ניגש אל יוסף/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ פרעה מציע את כל טוב מצרים ליוסף ומשפחתו/ ציירה: אהובה קליין (c)
ציורי תנ"ך/ יעקב ופמלייתו יורדים מצרימה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]
"ולא יכול יוסף להתאפק לכל הניצבים עליו..וייתן את- קולו בבכי.."
[בראשית מ"ה.א-ב]
[שמן על בד]
ציורי תנ"ך/ יעקב מברך את פרעה/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]
פרשה זו , היא המשך
לכל שרשרת המאורעות הדרמטיים מהזמן בו נמכר יוסף לישמעאלים ובסופו של דבר הגיע
למצרים ושם בתום ייסוריו הרבים – פרעה - מלך מצרים - חולם את חלומותיו והכל בשליטה
מדויקת - מהקב"ה המכוון שבאותה שעה בדיוק – גם שר המשקים נזכר ב: "עבד עברי"- הלוא הוא יוסף ששר המשקים בגאוותו כה בז לו !
זה הרגע שיוסף יוצא מאפלה לאורה - ונהפך מאסיר בבית האסורים לאדם מכובד , משנה
למלך פרעה במצרים. הכל במטרה אלוקית להגשים את הבטחת ה'- לאברהם
אבי האומה: "...
יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ
אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית
ט"ו, י"ג]
יעקב אבינו הדואג
לבניו שהתורה לא תשתכח מהם בארץ מצרים ,שולח את יהודה לגושן - כדי להקים שם בית
מדרש ללימוד תורה .
כפי שנאמר : "וְאֶת-יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו,
אֶל-יוֹסֵף, לְהוֹרֹת לְפָנָיו, גֹּשְׁנָה; וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה גֹּשֶׁן". [בראשית מ"ו, כ"ח]
יוסף שמעמדו הגיע לדרגה
כה גבוהה - משתף פעולה עם אביו יעקב ,מכין את השטח להתבססותם בגושן - אשר במצרים ,
כפי שהכתוב מתאר:
"וַיֹּאמֶר
יוֹסֵף אֶל-אֶחָיו וְאֶל-בֵּית אָבִיו, אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה; וְאֹמְרָה
אֵלָיו, אַחַי וּבֵית-אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ-כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי. וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן,
כִּי-אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ; וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם,
הֵבִיאוּ. וְהָיָה, כִּי-יִקְרָא לָכֶם
פַּרְעֹה; וְאָמַר, מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם.
וַאֲמַרְתֶּם, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ
וְעַד-עַתָּה--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם –אֲבֹתֵינוּ : בַּעֲבוּר, תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן,
כִּי-תוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כָּל-רֹעֵה צֹאן" [בראשית מ"ו, ל"א- ל"ד]
"ַויָּבֹא
יוֹסֵף, וַיַּגֵּד לְפַרְעֹה, וַיֹּאמֶר אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם
וְכָל-אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנָּם, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.
וּמִקְצֵה אֶחָיו, לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים; וַיַּצִּגֵם, לִפְנֵי פַרְעֹה. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל-אֶחָיו,
מַה-מַּעֲשֵׂיכֶם; וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, רֹעֵה צֹאן
עֲבָדֶיךָ--גַּם-אֲנַחְנוּ, גַּם-אֲבוֹתֵינוּ.
וַיֹּאמְרוּ אֶל-פַּרְעֹה, לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ, כִּי-אֵין מִרְעֶה
לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וְעַתָּה
יֵשְׁבוּ-נָא עֲבָדֶיךָ, בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יוֹסֵף לֵאמֹר:
אָבִיךָ וְאַחֶיךָ, בָּאוּ אֵלֶיךָ.
אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ
וְאֶת-אַחֶיךָ: יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ
גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה
עַל-אֲשֶׁר-לִי". [שם מ"ז, א-ז]
השאלות הן :
א] מדוע
שלח יעקב את יהודה לארץ גושן ?
ב]
כיצד שיתף יוסף את פרעה - במטרת ישיבת אחיו בגושן ?
תשובות
יהודה נשלח לארץ גושן
רש"י מביא שני פירושים:
א]
לפי אונקלוס - יהודה נשלח לגושן ,כדי להכין ליעקב מקום להתגורר בו ולהורות באיזה אופן יקבע מושבו בארץ זו – היות וזה הדבר הראשון שמתבקש לפני בואו של יעקב לשם.
ב]
מדרש אגדה:- דרשו חז"ל: כי היה צורך להקים שם מרכז תורני שמשם יצא לימוד דינים והלכות .
מכאן,
שיעקב שלח את יהודה אל יוסף – במטרה שיוסף ייתן הוראות לגושן - לפנות את המקום - למשפחתו יחד עם זאת לדאוג באיזה אופן ליישב אותם שם.
רבינו
בחיי
מסביר: מדוע שלח יעקב דווקא את יהודה לגושן?
תשובתו:
יהודה היה גיבור וזריז לעומת שאר האחים.
ודקדקו חכמים - שתפקידו של יהודה היה: להתקין בית מדרש - שמשם תצא הוראת התורה
אל כל השבטים. הרי ידוע שיוסף בזמן פרישתו
מאביו - למד אתו את נושא: "עגלה ערופה" וכאשר ראה יעקב את העגלות – נזכר
בפרשת: "עגלה ערופה".
"חיזקוני" סבור: כי יהודה נשלח על ידי אביו ,תחילה
אל יוסף במטרה שיראה לו את הדרך לגושן טרם ירידה למצרים.
ניתן להבין את חששו של יעקב, טרם ירד מצרימה. הסבר יפה מבהיר:
"נתיבות שלום" : שעיקר מוראו של יעקב היה: שידע מה גזר
הקב"ה על אברהם:
" יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ
בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה." [בראשית ט"ו,
י"ג] ומזה לא נתיירא כי יש לישראל את הכוח לשאת את כל הצרות, אך כאשר
הבין יעקב שהם יורדים למצרים- ארץ אשר אליה יגלו, אז החל מתיירא-
שהרי מצרים היא: אבי אבות הטומאה, וחשש
שמא חלילה ישקעו בניו בזוהמת מצרים וטומאתה הרבה ולמרות שידע על גזרת הגלות, היה
סבור שיגלו לארץ אחרת ולא העלה בדעתו גלות כזו, לכן ה' אמר ליעקב במראות הלילה:
"......יַעֲקֹב
יַעֲקֹב ; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.
וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ; אַל-תִּירָא מֵרְדָה
מִצְרַיְמָה, כִּי-לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם. אָנֹכִי, אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה,
וְאָנֹכִי, אַעַלְךָ גַם-עָלֹה.."
[שם, מ"ו, ב-ד]
הקב"ה הרגיע
במילים אלה את יעקב- לפי שהבטיח שהשכינה תרד איתם לשם ואף יזכה להיקבר בארץ, כי
הקב"ה לעולם אינו נוטש את בניו ,אפילו
כשהם נתונים בגלות.
יוסף פונה
אל פרעה בבקשת סיוע לאחיו.
יוסף מבשר לאחיו כי
ילך לספר לפרעה שהם רועי צאן.
רש"י מסביר: יוסף מספר לפרעה שאחיו הם רועי צאן וכל זה במטרה לשכנע את פרעה
שיושיב אותם בארץ גושן והיא מתאימה להם וראויה לצרכיהם - היות והיא ארץ מרעה -
שופעת עשב למאכל בהמה, וראויה לרעיית צאן. לכן יוסף תחילה הנחה את אחיו שיאמרו
לפרעה שאין הם בקיאים במלאכה אחרת - מלבד רעיית צאן ,וכך ישתכנע פרעה וירחיקם ממנו
ויושיב אותם בארץ גושן. עוד סיבה טובה שפרעה
ירחיק את אחיו - כי רועי הצאן נחשבים כבזויים בעיני המצרים, לפי שהצאן - משמש למצרים אלוהות
ורעיית הצאן מגונה בעיניהם.
כדי לשכנע את פרעה -
לוקח יוסף חמישה מאחיו רועי הצאן אשר היו פחותים שאינם גיבורים וגם אינם
משדרים גבורה ומה הטעם בדבר ? למנוע מפרעה שייקח אותם לצבאו.
האחים שיוסף הציג
לפני פרעה הם : ראובן, שמעון , לוי , יששכר ובנימין. מנין לנו, מי הגיבורים ומי
אלה שאינם גיבורים?
התשובה: בפרשת:
"וזאת הברכה" אנו למדים: שאותם השבטים
שמשה לא הזכיר את שמותם במכופל,
אלא הזכירם בשמם –פעם אחת - בזמן שבירך
אותם - אלה היו פחותים בגבורה, לעומתם, את שמות הגיבורים בזמן שברך אותם - הזכיר כל אחד מהם פעמיים כפי שנאמר:
"וְזֹאת
לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ;
יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה". [דברים ל"ג, ז]
"וּלְגָד
אָמַר, בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד.." [שם, ל"ג, כ]
"ולדן
אמר דן וכן לזבולון: "וְלִזְבוּלֻן אָמַר, שְׂמַח
זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ.." [שם,
ל"ג, י"ח] וכן לאשר: "וּלְאָשֵׁר אָמַר, בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר.." [שם, מ"ז, כ"ד]
זהו לשון בראשית רבה, שהיא אגדת
ארץ ישראל [תלמוד ירושלמי]
דברי יוסף משכנעים את
פרעה והוא עונה:
"אֶרֶץ
מִצְרַיִם, לְפָנֶיךָ הִוא--בְּמֵיטַב הָאָרֶץ, הוֹשֵׁב אֶת-אָבִיךָ
וְאֶת-אַחֶיךָ: יֵשְׁבוּ, בְּאֶרֶץ
גֹּשֶׁן--וְאִם-יָדַעְתָּ וְיֶשׁ-בָּם אַנְשֵׁי-חַיִל, וְשַׂמְתָּם
שָׂרֵי מִקְנֶה עַל-אֲשֶׁר-לִי".
על פי רש"י- אנשי חיל- הם אנשים הבקיאים באומנותם- אומנות רעיית הצאן הם בעלי
חכמה ובקיאות במלאכת הרעייה – הביטוי "אנשי
חיל" מזכיר את דברי שלמה המלך על האישה הבקיאה במעשיה:
"אֵשֶׁת-חַיִל,
מִי יִמְצָא" [משלי ל"א, י] לכן
פרעה מציע שישימו שרי מקנה גם על צאנו.
רבינו בחיי מסביר רעיון מעניין:
בדברי יוסף: "וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן"- מתכוון להבהיר לפרעה: כי אחיו הם רועים על הצאן שלהם ולא על
צאן של אחרים . לכן הדגיש - כי אנשי מקנה היו משל עצמם - היות ועשירים גדולים היו.
והם בחרו דווקא באומנות זאת משני טעמים:
א] שיש בהם רווח גדול
בגיזת הצמר. בחלב ובהתרבות הצאן . זוהי אומנות שאינה צריכה יגיעה רבה.
ב] האחים ידעו שיגלו
למצרים - הם וזרעם וכי המצרים עבדו לצאן כאלוהיהם, לכן דווקא, רצו שזרעם יעסקו
במרעה צאן וכך יתרחקו מעבודת הצאן האלילית של המצרים , בדומה לכך-ניתן לראות שצדיקים, נביאים היו גם כן רועי צאן.
רש"ר סבור: כי בתשובתו זו של פרעה - יש מסר ליוסף: כי האחריות לפרנסת האחים
מוטלת עליו.
לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי יעקב- חשש מאד מכך שבניו יהיו מעורבים בחיי המצרים שהם בגדר- מ"ט
שערי טומאה. לכן תחילה שלח את יהודה לארץ גושן - להכין את המקום לישיבתם. ואחר כך הטיל על יוסף לשכנע את פרעה, להושיב את הבנים
בארץ גושן, מקום בו מוגנים מפני הטומאה.
אכן הדבר עלה בידו בסייעתא דשמיא.
ההפטרה:
יחזקאל ל"ז, ט"ו- כ"ז
ציורי תנ"ך/ חזון אחדות עם ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)
