ציורי תנ"ך/ עם ישראל מושל בגויים/ ציירה: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

"רק  אם- שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את- כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום... כי ה' אלוקיך ברכך כאשר דיבר-- לך ...ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו"

[ דברים ט"ו, ה-ו]

 הטכניקה: שמן על בד.

ציורי תנ"ך/ ישראל מושל בגויים/ ציירה: אהובה קליין(c)

Biblical paintings by Ahuva Klein-  The people of  Israel are like a  lion.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה, מאין כי ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל המצוות?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ראה- מאין כי: ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל מצוות התורה"?

 

 מאמר מאת: אהובה קליין     

בפרשה זו ישנן ברכות וקללות , הברכות ניתנות לעם ישראל בתנאי שיקיימו את המצוות,

 והקללות – כעונש לעבירות.

 ציורים מתוך הפרשה:

ציורי תנ"ך/הר גריזים- הר הברכה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ הטובה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ השלום המובטח בארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עם ישראל שולט ועליון על כל האויבים/ ציירה:  אהובה קליין

(c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ הריסת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ עונשה של עיר נידחת/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ הבאת קורבנות לבית המקדש/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מצוות השמיטה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/  ספירת העומר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ "ושמחת בחגך"- מצוות ניסוך המים בבית המקדש /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

אחת המצוות החשובות היא: ישוב ארץ ישראל ,כמו שנאמר: "כי אתם עוברים את הירדן לבוא לרשת את הארץ אשר ה' אלוקיכם נותן לכם וירשתם אותה וישבתם בה: ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנוכי נותן  לפניכם היום":[דברים י"א, ל"א-ל"ב]

 בהמשך נאמר:"...וישבתם בארץ אשר ה' אלוקיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל אויביכם מסביב וישבתם- בטח":[שם, י"ב, י]

ועוד נאמר: "שמור ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלוקיך: כי יכרית ה' אלוקיך את הגויים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אותם וישבת בארצם.."[שם, י"ב , כ"ח -ל]

"רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום: כי ה' אלוקיך ברכך כאשר דיבר  לך והעבטת גויים  רבים ואתה לא  תעבוט ומשלת בגויים רבים ובך לא ימשלו" [ שם ,ט"ו, ה-ז]

השאלות הן:

א] מאין- כי הישיבה בארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות?

ב]מהו המתכון לשבת  בארץ המובטחת- בשלום ובשליטה על האויבים סביב?

 תשובות.

הישיבה בארץ ישראל.                             

בספרי מסופר:" מעשה ברבי יהודה בן ביתרא ורבי מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי רבי יהושע ורבי יהונתן שהיו יוצאים חו"ל , הגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל.זקפו עינהם זלגו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא, "וישבת בארצם", חזרו ובאו למקום, אמרו : ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל מצוות התורה. ומעשה ברבי אליעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר, שהיו הולכין לנציבין ללמוד תורה אצל ר' יהודה בן בתירא והגיעו לצידון. זכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם, זלגו דמעותיהם, קרעו דמעותיהם, קרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה: "וירשת אותם וישבת בארצם" חזרו ובאו למקומם.

אמרו: ישיבת ארץ ישראל שקולה נגד כל המצוות שבתורה"

 הרמב"ן מתמקד ברעיון זה בתרי"ג  מצוות [דברים, פרשת מסעי ל"ג, נ"ג] "והורשתם את הארץ וישבתם בה, לכם ניתנה הארץ" מכאן הוא מסיק: כי מצוות עשה שישבן בארץ וירשו אותה בכל הדורות ובכל המצבים וכל מה שאמרו חז"ל בנוגע למצוות ישוב ארץ ישראל כולל הדינים- שכופים את האישה, או האיש שאינם רוצים לעלות- נובע מדבר אחד: מצוות יישוב ארץ ישראל. לכן הרמב"ן קבע: כי מצוות ירושת הארץ כלולה בתוך תרי"ג  מצוות.

 הרמב"ן מביא  לכך שתי הוכחות:

א] כאשר המרגלים לא רצו לעלות הארץ והוציאו את דיבתה רעה. נאמר  עליהם: "ותמרו את פי ה' " ועוד נאמר: "ולא שמעתם"

ב] חז"ל קראו למלחמת כיבוש: "מלחמת מצווה", והרמב"ן טוען שזו מצווה שהייתה קיימת במשך כל הדורות וההוכחה: שהם קראו לה: מצוות ישיבת ארץ ישראל.

 הר"ן, בסוף מסכת  כתובות מביא בשם הראב"ד שאף הנשים חייבות במצוות ישוב ארץ ישראל, וגם עבדים כנענים יכולים יכולים לכוף את רבם לעלות לארץ ישראל.

 הריב"ש פוסק: שרק משום ישיבת ארץ ישראל התירו שבות של קניית שדה על ידי נוכרי בשבת ,אבל מטעם של עליה- לא התירו שבות, משום שהיא אך ורק הכנה למצווה.

 רש"י אומר בנוגע לישוב ארץ ישראל: היינו - לגרש עובדי כוכבים וליישב ישראל בה"[מסכת גיטין דף  ח'] מכאן, שרש"י סובר, כי מצוות כיבוש וישוב ארץ- ישראל נוהגת תמיד.

 בנושא: "מלחמת רשות": כל מלחמה נקראת רשות, חוץ ממלחמת  יהושע שהייתה לכבוש את ארץ ישראל. הרי שמצוות כיבוש ארץ ישראל-  מלחמת מצווה היא.[מסכת סנהדרין דף ב']

 מעניינים דבריו של האורח חיים בפרשת מסעי: על הפסוק :"וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה" הוא אומר דברי נבואה על עתידה של ארץ ישראל עם  כיבוש הארץ באופן חלקי כך שיישאר חלק עוין במדינה בחלקים שונים בארץ ועל כך הוא אומר:" לא בלבד שיחזקו בחלק מהארץ שלא זכיתם בו, אלא גם חלק שזכיתם בו אתם וישבתם בו, וצררו אתכם!

הרמב"ם פוסק בהלכות עבדים[פ"ח, ה"ט]- עבד שאמר לעלות לארץ ישראל כופין את רבו לעלות עמו, או ימכור אותו למי שיעלהו  לשם, רצה האדון לצאת לחו"ל אינו יכול להוציאו עד שירצה העבד, ודין זה נוהג בכל אפילו בזמן שהארץ בידי עכו"ם, ובאותו פרק: אם ברח העבד מחו"ל לארץ מפקעין בי"ד שעבודו מעליו [בגמרא כתובות דף ק"י מנמקים דין זה במצוות ישוב ארץ ישראל]

לחיות בארץ מתוך שלום ושלווה.

על המילים: "כי יכרית  ה' אלוקיך את הגויים"- רבינו בחיי מביא מדרש:

"מלך שנטע כרם בתוך שדהו והיו בתוכו ארזים גדולים, הלך המלך וקיצץ את הארזים והניח את הקוצים, אמרו עבדיו: אדוננו המלך הקוצים שהיו נאחזין בבגדינו וקורעין אותם הנחת וקצצת את הארזים, אמר להן: אילו קצצתי את הקוצים והנחתי את הארזים במה הייתי גודר כרמי, ולא יפה עשיתי, אלא יעמוד הכרם על עמדו ואני מצית בהן את האור.

 הנמשל:"כך ישראל כרמו של הקב"ה שנאמר[ישעיהו  ה]:"כי כרם ה' צבאות בית ישראל, הכניס ישראל לארץ וקיצץ הארזים שבה שנאמר:[עמוס ב]ואנוכי השמדתי את האמורי מפניכם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, והניח את בניהם ובני בניהם שם כדי שישמרו את הכרם, שנאמר :"[שופטים ג] ואלה הגויים אשר הניח ה' לנסות גם את ישראל, וכתיב[שם ב]"למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם, וכשיעמוד הכרם על עמדו במשמרת התורה[ישעיהו ל"ג] "והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים כאש יצתו."

לאור האמור לעיל: ניתן ללמוד-

  כי על מנת לשמור על חיים טובים בארץ ישראל- שלווה ושלום  מהאויבים סביב, המתכון  הוא:  קיום התורה ככתבה ולשונה וכל זה לאורך כל הדרך וכך  התוצאה תהיה שעם ישראל יזכה לכל הברכות המובטחות בפרשה – עד כדי כך שהוא  יזכה לשבת בבטחה בארצו וישלוט על כל העמים סביב.

ולאור דברי המפרשים, רמב"ן, רש"י ורמב"ם- ישוב ארץ ישראל נחשב- למצוות עשה מן התורה.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם נושא מלוכה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

עם נושא מלוכה/ שיר מאת: אהובה קליין ©

עם למוד  ייסורים

צומח מתוך שורשים

ראשיתו באבי האומה

 בחכמתו בורא גילה.

 

בארץ ניכר שהה

עבדות ומרורים שבע

מכור הברזל יצא

בחוזק יד וזרוע נטויה.

 

בתום שנות נדודים

במדבר עתיר ניסים

זוכה לארץ חמדה

עורג  לשלווה ונחלה.

 

נאחז בשושלת אבות

דבק בעשרת דיברות

מתעלה במעלות גבורה

 כאריה  נושא מלוכה.

 הערה: השיר בהשראת  פרשת ראה [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב/ מאין לנו כי הבטחת ה' לאברהם תתקיים?/ מאמר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת עקב, מאין לנו כי הבטחת ה' לאברהם תתקיים?

מאת : אהובה קליין

בפרשה זו התורה מזכירה לנו את טיבה של ארץ ישראל ואת איכותה המיוחדת וכיצד יש לשמרה באופן  שנוכל לחיות בה בעודנו מבורכים: "כי ה' אלוקיך מביאך אל- ארץ טובה ארץ נחלי מים עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ- זית שמן ודבש: ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת:" [דברים ח, ז-י]
ציורי ם מתוך הפרשה:



ציורי תנ"ך/"ברוך תהיה"/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ מפרי הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ יבול הארץ/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ "ואספת דגנך.."- ציירה: אהובה קליין [שמן על בד]



ציורי תתנ"ך/ הארץ הטובה / ציירה : אהובה קליין (c) [שמן על בד]





ציורי תנ"ך/ ארץ עיינות ונחלים/ ציירה: אהובה קליין (c)



ציורי תנ"ך/ לא לשכוח את האלוקים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


ניסים שקרו לעם ישראל טרם הכניסה לארץ:





ציורי  תנ"ך/  בני ישראל מלקטים את המן במדבר/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי  תנ"ך/ משה מפסל את הלוחות השניים/ ציירה: אהובה קליין (c)[שמן  על בד]

 השאלות  הן

א] מאין לנו כי הבטחת ה' לאברהם בברית בן הבתרים עתידה להתקיים?

ב] מה המשמעות במילים: "ארץ טובה" ?

ג] מדוע עם ישראל לא יוכל  לכלות את אויביו במהירות?

תשובות

הבטחת ה' לאברהם אבינו.

בברית בן הבתרים נאמר : "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד  הנהר הגדול נהר  פרת: את הקיני ואת- הקנזי ואת הקדמוני: ואת החיתי ואת הפריזי ואת הרפאים: ואת האמורי ואת- הכנעני ואת הגרגשי ואת- היבוסי": [בראשית ט"ו, י"ח- כ"א]

המפרשים מסבירים: כי המילה: "ארץ" מוזכרת שבע פעמים בפרשתנו [דברים  ה, ז-י] מתוכם  שש פעמים המילה: "ארץ" ופעם אחת המילה: "הארץ" מכאן הרמז, שבני ישראל עתידים לרשת את ארץ של שבעת העמים בהתאם להבטחת הקב"ה – בברית בן הבתרים- לאברהם אבינו.

רבינו בחיי  גם מדגיש , כי המילה: "ארץ" המופיעה בפרשה  שש פעמים ובפעם השביעית: "הארץ"- כנגד הנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך"

שש פעמים הכתוב מזכיר את המילה: "ארץ" כנגד שישה סוגי אקלים בכדור הארץ- היוצאים ומתפשטים   מנקודתה של עולם - שהיא ארץ ישראל והאקלים השביעי- הוא בירושלים, עליו אמר דוד המלך: "יפה נוף משוש כל הארץ" . המילה: נוף מוסברת על ידי רבינו בחיי- במובן- אקלים, כל נוף שונה ממשנהו, לפי קרבתו לגלגל החמה, והעובר מאזור אחד לאחר- ניזוק, אך ירושלים מורכבת מכולם, ולכן האקלים שלה טוב ובריא במיוחד ועל זה נאמר: "וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה"

ארץ טובה- המשמעות.

על פי חז"ל - לאחר שהתורה מזכירה את שבעת המינים- היא  מסבירה מה המשמעות של ארץ טובה-"ארץ אשר לא במסכנות [בעניות ובצמצום]- תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה" מכאן שבארץ ישראל ,לא חסר דבר.[ על פי מסכת ברכות ל"ו, "ב]

 ה"כלי יקר" מסביר: כי לעומת מצרים- ששם  היה צורך לאגור מזון במחסנים לשנות הרעב- הרי ארץ ישראל אינה זקוקה לערי מסכנות -כי יש בה שפע מזון  תמיד והיבול בה מבורך תמיד.

אור החיים נותן הסבר מעניין: בדרך כלל העשירים מקמצים בכספם וזאת משני טעמים:

א] אינם רוצים להראות  למכריהם, או לילדיהם שהם בעלי אמצעים- מהחשש שיבקשו מהם, או יתקנאו בהם.

ב] חוששים שמא, באחד הימים יתהפך עליהם הגלגל והם יתמוטטו.

אולם בארץ ישראל האדמה נחלקת באופן שווה בין התושבים והחברה לא תהיה מחולקת בין עשירים לעניים.

אין שום סיבה שאחד יצליח יותר מרעהו בענייני  מסחר ויבוא- מהטעם: שזוהי ארץ: "לא  תחסר כל בה"

בארץ ישראל ישנם אוצרות באדמתה- נחושת וברזל- ועל כן העשיר במקום כזה לא יצטרך  לאכול "במסכנות" הוא יוכל להראות את עושרו - כי יתר התושבים- מצבם יהיה דומה.

"שפתי כהן" מסביר: לחמה של ארץ ישראל  - צפוי להיות עשיר בטעם ולא יהיה צורך להוסיף עליו מזונות אחרים.

עם ישראל יתקשה להשמיד אויביו במהירות.

נאמר:" ונשל ה' אלוקיך את הגויים האלה מפניך מעט, מעט: לא תוכל כלותם מהר, פן תרבה עליך חית השדה" [ז, כ"ב]

 רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ  מתפלא: מדוע אין אפשרות להרוג את כל האויבים במהירות? היד ה' תקצר להתגבר על חית השדה שתתרבינה במקומות העזובים- כפי שעשה ניסים לעם ישראל במצרים?

אלא הסיבה היא: ההודעה שעם ישראל לא יוכל לכלות את אויביו במהירות- היא לטובתו שאילו היו נכחדים האויבים בבת אחת- היה הדבר  גורם לעם ישראל להידבק בקשיחות ואכזריות- תכונות הטבועות בבעלי חיים שבשדות ולכן בזמן שהקב"ה יעשה דין באויבים- מנגד ישמור על בניו באופן שתדבק  אצלם מידת הרחמים כלפי האחר וזאת בניגוד לתכונה  הקיימת בחיות השדה.

 הרמב"ן מסביר: בסופו של דבר ה' ישמיד את כל האויבים ואלה שיישארו- הוא ישלח בהם את הצרעה, אבל לא יכלה אותם ביום אחד ולא יגרש אותם בשנה אחת- כי אז צפוי שהארץ תהיה שממה וירבצו בה חיות השדה. וגם אם הם יושמדו, הרי לא יכלו  לגמרי עד שעם ישראל ינחל את הארץ.

וישנו פירוש מעניין על פי –אור צדיקים השם [המגיד מקוזניץ זצ"ל]

 הרי הקב"ה יכול הכל- כולל גם לדאוג שחיות השדה לא יזיקו ,אלא אנחנו רואים כי לא תמיד התפילה שלנו נענית כולל תפילתם  של צדיקים, המטרה היא לבחון את עניין הבחירה החופשית, היות ואם התפילה שלנו הייתה נענית מיד- התוצאה תהיה שכולם יהפכו לצדיקים ולא  תהיה עוד בחירה חופשית כלל.

 וחז"ל אומרים:  בשעה שמשה עלה למרום לקבל את התורה, באו מלאכי השרת  לפני הקב"ה ואמרו מה יילוד אישה- עושה בתוכנו? הרי התורה הייתה קיימת  קודם ארבעה דורות לבריאת העולם ,הייתכן להעניק את התורה לבשר ודם?

מיד אמר ה' למשה להחזיר  למלאכים תשובה: אמר משה: כי עם ישראל יצא ממצרים, לאחר שהשתעבד שם - הוא מצווה לא לעבוד אלילים ,הוא מצווה לשמור שבת, כתוב בתורה: ,לא תישא" וכי  המלאכים נוהגים במשא ומתן ביניהם? האם מצוות כיבוד  הורים ,או כל עשרת הדיברות  מתאימה למלאכים?, מיד השתכנעו והודו לה'.

 מכאן ,שאלמלא הייתה בחירה  חופשית לאדם ,היו המלאכים מנצחים בטענתם: שאין בשר ודם ראוי לקבל את התורה ,לכן נאמר: שעם ישראל ידע שלא תהיה באפשרותו לכלות את האויבים במהירות ללא קשיים, שהרי אם יחסלו את הקמים עלינו באופן חלק ומהיר, מיד תתבטל הבחירה החופשית – כי יראו שהכל מתנהל באופן ניסי ואז ממילא: "תרבה עליך חיית השדה"- כלומר כל חיות הקודש, שרפים ואופנים ינצחו באמירתם כי אין לתת את התורה לבן אנוש.

לסיכום, לאור האמור לעיל: הבטחת הקב"ה לאברהם ולבניו אחריו- קורמת עור וגידים וכיום יש לנו ארץ משלנו- ארץ זבת חלב ודבש וגם אם יש קשיים ומהמורות בדרך , בסופו של דבר יבואו ימים טובים ובא לציון גואל. אמן ואמן

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ מבורכת/ שיר מאת: אהובה קליין(c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

ארץ מבורכת.

מאת: אהובה קליין ©

ברית בן הבתרים

 קורמת עור וגידים

עם ישראל נצבים

בפני גדול השערים.

 

הפתח לארץ קדושה

מרוממת נשגבה ושונה

גדושת פירות מגדים

מבורכת תירוש ודגנים.

 

כנהר העולה על גדותיו

נערמים בה דבש וחלב

ארץ רבת פלאים

ישראל ברגביה נאחזים.

 

עשרת הדברות מקיימים

אור לגויים משמשים

 מעשיהם בספר נכתבים

לשלום ושלוה נכספים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת  עקב [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שכחה/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

שכחה

שיר מאת: אהובה קליין©

אוי לאדם שחרב עולמו

לפתע איבד חלקי  זיכרונו

כעיוור המגשש  באפלה

תר אחר   האור בבהלה.

 

נתון במערבולת קטלנית

חונקת מאיימת אימתנית

מרחף בין קרקע לרקיע

 זועק לאלוקיו שיושיע.

 

אוי לעם ששכח חסדים

היותו במדבר מוקף בנסים

את כור ההיתוך במצרים

אלוקיו שנשאו על כפיים.

 

על כך מוזהר בתורה

למען   יישמר משכחה

אז יזכה בעיינות ונחלים

ארץ טובה בצל אלוקים.

 הערה: השיר בהשראת פרשת ואתחנן [חומש דברים]

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- ממה נובע החשש לעבודה זרה?/ מאמר מאת: אהובה קליין.

בס"ד *כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)

פרשת ואתחנן- מהו מקור החשש לעבודה זרה?

 מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשה זו נקראת  מידי שנה בשנה שבת לאחר תשעה באב-:היא  מכונה בשם "שבת נחמו" על פי ההפטרה שאנו קוראים אחריה.

הטעם לקריאת הפרשה דווקא לאחר  יום קדוש זה הוא: לפי שבתשעה באב לא נוהגים ללמוד תורה- היות והתורה גורמת לשמחה כפי שנאמר:" פקודי   ישרים משמחי לב"[תהלים י"ט, ט] ועל כן לפי ההלכה אין לשמוח ביום האבל הלאומי.

ולכן אנו  קוראים בפרשתנו  את  נושא מתן תורה כדי להדגיש: כי אנחנו ,למרות הפסקת הלימוד ביום אחד- מקבלים עלינו מחדש עול מלכות שמים ומצוות. - הסבר דעה זו, על פי: המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ בספרו "עבודת ישראל"
ציורים על הפרשה:

ציורי תנ"ך/ משה משקיף על ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]







ציורי תנ"ך/ התורה מזהירה:לא לשכוח את ה' /ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

ציורי תנ"ך/ מעמד הר סיני/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ הכניסה לארץ המובטחת/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ ניפוץ האלילים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]



ציורי תנ"ך/ שריפת עבודה זרה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

 אחד האיסורים  מתוך עשרת הדיברות: איסור עבודה זרה וכך התורה מתארת זאת בפרשה:

"לא יהיה לך אלוהים אחרים  על- פני: לא תעשה לך פסל כל- תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ: לא תשתחווה להם ולא תעבדם כי אנוכי ה'..."[דברים  ה, ז-ט]

התורה חוזרת על האיסור בהמשך: "לא  תלכון אחרי אלוהים אחרים מאלוהי העמים אשר סביבותיכם :כי אל קנא  ה'אלוקיך בקרבך פן יחרה אף ה' אלוקיך בך והשמידך מעל  פני האדמה"[שם ו, י"ד- ט"ו]

הכתוב  מדריך כיצד להשמיד את עבודת האלילים הקיימת בארץ: "כי –אם כה תעשו להם מזבחותיהם תתוצו ומצבותם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש" כי עם קדוש אתה לה' אלוקיך.."[שם ז, ה-ו]

השאלות הן:

א]  מאין נובע החשש שבני ישראל יעבדו אלילים לאחר מתן תורה?

ב]  על אילו סוגי עבודה זרה מדובר?

ג] מה העונש הצפוי לאדם העובר על איסור עבודת אלילים.

 תשובות.

מקור החשש לעבודה זרה.

רבינו בחיי מסביר: ממה  עשוי לנבוע החשש שבני ישראל ירצו לעסוק בעבודה זרה, דווקא ,לאחר מתן תורה- בזמן שהם יודעים מהם המצוות? התשובה לכך היא: שהם יתחילו לחשוב שלכל מצווה חייב שיהיה מעין סמל כדי שהדבר לא ישכח אצלם, כדוגמת : מצוות ישיבה בסוכה- לזכר :"כי בסוכות הושבתי אתכם.." אנו מצווים לבנות סוכה לזיכרון הנס.

וזאת - במטרה לשמר את הזיכרון של  דאגת ה' לעם ישראל במדבר  שהקים להם קורת גג- סוכות.

או אכילת קורבן הפסח- על  שפסח  ה' על בתי היהודים במכת בכורות, או אכילת המצה שאנו מצווים לאכול במשך שבעת ימי הפסח- כדי לזכור שהבצק של עם ישראל לא  הספיק להחמיץ  בטרם יצאו ממצרים ולכן אפשרי שיחשבו בעתיד כי ניתן לעשות כל פסל ותמונה על כל  מצווה המעידה על שורש דבר אלוקים שעשה בעבר – על כן התורה אסרה את העבודה הזרה כי אם יצר כבר פסל ותמונה קיים החשש שהוא ישתחווה לזה וגם בסופו של התהליך הוא גם יעבוד לאלילים, כמו שנאמר: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב.."[תהלים א]

 על כך הזהירו רז"ל- לומר לך שאם כן הלך סופו לעמוד ועם עמד סופו לשבת ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ נאמר עליו:"ולצת לבדך תישא אחרון אחרון.."[משלי ט]- והכוונה שאותו אדם נמנה עם קבוצת לצים שאינם מקבלים את פני השכינה כמו  שנאמר:" ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם"[ישעיהו כ]

לפי דברי רבי עקיבא [שמות כ, כ] שם נאמר: "לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב" האיסור לעבוד אלילים נובע מהחשש שמא ינהגו עם הקב"ה כדרך שאחרים  נוהגים באלוהיהם- כשטוב להם- הם מכבדים את אלוהיהם וכשפורענות מגיעה אליהם הם מקללים את אלוהיהם, לעומת זאת אצל ה' – יש להודות על הרעה כשם שמודים על הטובה.

רעיון זה אומר  דוד המלך: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"[תהלים קט"ז, י"ג]

"צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא"[שם ג'-ד]

איוב אומר: "ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך"[איוב א, כ"א]- יש כאן הבעת תודה לה'- הן על מידה טובה והן על מידה של פורענות.

סוגי עבודה זרה.

רבינו בחיי אומר: שישנם אלילים שמסמלים דברים רוחניים בשמים, כגון פסלים ותמונות בצורת מלאכים שבשמים- אופנים, חיות קודש ושרפים, לא יעשה פסלים   בדמות יצורים על פני הארץ, כגון: צורת אדם, צורת בהמה, חיה, עוף וכן לא יעשה יצורים החיים מתחת למים, כגון דגים לוויתנים וכדומה. לא יעשה צורות של שדים החיים במי  תהום ומכאן שהכתוב מלמד אותנו : כי הארץ עומדת על המים, כמו שכתוב גם בתהלים[,קל"ו]:"לרוקע הארץ על המים" וידוע כי ישנם שלושה  סוגים של שדים:

א] כאלה השוכנים באוויר  והם מופיעים אצל האדם בחלומות הלילה.

ב] שדים השוכנים בקרב בני האדם והם מחטיאים אותו.

ג] שדים השוכנים בתהומות ים ואם היו מקבלים רשות מהקב"ה- היו  מחריבים את העולם.

אסור לעבוד את השמש ,הכוכבים והירח, מזלות ומלאכי השרת.

אסור להשתחוות ואף לעבוד אותם, אסור לעבוד אותם- לא מתוך רצון ואף לא מתוך אונס. ובמצב של אונס- ייהרג ואל יעבור- כמו שנהגו חנניה ומישאל ועזריה ומסרו עצמם לכבשן האש.

אל יעבוד לאלילים בין שהתכוון ובין שאינו מתכוון.

לדוגמא: אם נתקל בקוץ מול עבודה זרה- שלא ישתחווה ולא יתכופף להוציא את הקוץ- מחשש מראית עין- כאילו משתחווה  לאלילים, אלא ישב על הקרקע וכך יוציא את הקוץ.

האלילים נקראים בשם: אלוהים אחרים- משום שהם מקבלים כוח  מהאחר ואין להם שום כוח מעצמם!

דבר אחר, היום הם עשויים כסף, מחר מזהב, או מעץ.

 אלא יש לעבוד רק את אלוקים שכל כוחו בא ממנו.

העונש לעובד עבודה זרה.

לפי  הסברו של רבינו בחיי: מי שעובר על איסור עבודת אלילים, הי  יפקוד עליו עוון זה עד ארבעה דורות, ואין בכך למרק את העוונות בדומה ל: י"ג מידות, אלא-"להשמיד ולאבד את הכול"

ויש לדעת שלא נמצא את עניין הקנאה אצל הקב"ה, אלא רק  בעבודת גלולים וזאת מהטעם שהם קיבלו את אלוקותו במתן  תורה- לכן ישראל הם העם היחיד הנמצאים ברשותו שהוא היחיד להם.

לכן,

העובד ע"ז כדרכה או במלאכות שעובדים בהן לה' וכן המגדף, המכשף, המסית, הנותן מזרעו למולך, בעל אוב וידעוני והמדיח חייבים סקילה אם היו עדים והתראה, במזיד בלא עדים והתראה חייב כרת, ובשוגג חייב חטאת. ארץ ארץ ישראל- היא ארץ מיוחדת וקדושה, היא איננה מקבלת את המים ממקור ים, או נהר באופן קבוע- כמו מצרים- ששם הם מקבלים את מימיהם מהנילוס.

אלא ארץ  קודש התלויה במטר השמים, לכן  התורה מזהירה:

  "הישמרו לכם, פן יפתה לבבכם; וסרתם, ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחוויתם, להם.   וחרה אף-יהוה בכם, ועצר את-השמיים ולא-יהיה מטר, והאדמה, לא תיתן את-יבולה; ואבדתם מהרה, מעל הארץ הטובה, אשר ה'נותן לכם..." [דברים י"א]

לסיכום, לאור האמור לעיל: המסקנה היא: כי  תמיד קיים חשש שעלולים  להגיע לחטא עבודה זרה מפני הרצון לשמר זיכרון, או סמל לאיזה מאורע שקרה לעם ישראל בעבר.

ולכן אין זה פלא שהארץ הנבחרת אינה סובלת עבודת אלילים ועל כן באה התורה להזהיר: כי הפניה לעבודת אלילים- גוררת בעקבותיה עונש של סילוק העם מארצו.

 יהי רצון שנזכה לחיות בארצנו  מתוך קדושה ויראה לעד. אמן ואמן.

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין (c)