פרשת
בהעלותך- מי היה האספסוף ובמה חטא?
מאמר מאת: אהובה קליין.
אחד הנושאים בפרשה: נתינת בשר לעם במדבר, לאחר התאווה
הגדולה שהייתה
להם,כפי שהכתוב מציין:"והאספסוף אשר בקרבו התאוו
תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו:מי יאכלנו בשר"?[במדבר י"א,ד]
ובהמשך נאמר:"ורוח נסע מאת ה' ויגז שלווים מן הים וייטוש
על- המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתיים על- פני הארץ:ויקם העם
כל- היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את- השליו הממעיט אסף עשרה
חמרים.."[במדבר,י"א,ל"א-ל"ג]
ציורי תנ"ך/השליו במדבר/ציירה: אהובה קליין (c)[שמן על בד]
השאלות הן:
א] מי היה האספסוף שהתאוו תאווה במדבר,ומה הייתה הסיבה
האמיתית להתנהגותם?
ב] מה טיבו של השליו, ובאיזה אופן מיוחד הגיע אל עם
ישראל?
ג] באיזה עונש נענשו בני ישראל,ומדוע משה לא התפלל
עליהם?
התשובה לשאלה א]
לפי רש"י: האספסוף-היו הערב רב בתוך בני ישראל שהצטרפו אליהם
כאשר יצאו ממצרים.
לפי רבי אייזיל חריף- [רבה של סלונים]:הכוונה לאותם עסקני ציבור-שכוחם מתבטא בעיקר בפיהם ולא במעשיהם.הם נוהגים לקיים
כינוסים בקרב העם,אך בפועל חוץ מדיבורים,אינם עושים דבר.
לפי רש"י:הסיבה האמיתית להתנהגות האספסוף הייתה -לחפש סיבה איך לפרוש
מהקב"ה ולא הייתה להם בעיה של רעב.
רש"י מבסס את דבריו על הכתוב,שהרי
נאמר:"וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר
מקנה כבד.."[שמות י"ב,ל"ח]האם יתכן שהם אכלו את כל הבשר שברשותם
עוד בהיותם במדבר?לא יתכן!הרי נאמר:"ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני
גד.."[במדבר ל"ב,א]
חז"ל אומרים:המן שירד להם מהשמים איפשר לטעום ממנו כל מיני
טעמים,כולל טעם בשר,כפי שכתוב במסכת יומא[ע"ה,ע"א]:"כל המינים טעמו
במן"
הרמב"ן אומר: כי לא היה להם חיסרון במזון, המן היה משביע אותם והיו
מכינים ממנו מיני מטעמים,פשוט הייתה להם תאווה רעה...
רבי אברהם מנחם רפא מפורט[בעל:"מנחה בלולה"]אומר: האספסוף רצה בשר
שיהיה לו טעם של דגים,היות ונזכר כי במצרים אכלו דגים שדגו במי הנילוס,לכן גם
אמר:" זכרנו את הדגה.."מסיבה זו הקב"ה הסכים להוריד להם את השליו –עוף
שכנראה היה לו טעם של דגים.
תשובה לשאלה ב]
השליו הוא עוף
ממשפחת התרנגולים,כנראה שבשרו הזכיר את טעם הדגים ובכך היה ייחודו.
לפי דברי רש"י:ה' הפריח להם את השלווים באוויר,רש"י מבסס את דבריו לנאמר
בתהלים:"כי גז חיש.."[תהלים צ,י]
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת כגיזים האלו של צמר"[צ"ז]
רש"י מדגיש כי:העופות היו פורחים בגובה נוח-כנגד ליבו
של האדם כך שלא היה צריך לטרוח במיוחד כדי ללכוד אותם.
לפי הספרי:"מלמד שהייתה פורחת ועולה על רום מן הארץ שתי אמות,כדי שלא יהיו
מצטערים עליה בשעת לקיטתה"[צ"ז]
התשובה לשאלה ג]
לפי דברי רבינו בחיי:בני ישראל נענשו במגפת הדבר, ומדוע לא התפלל עליהם משה
כמו בהרבה מקרים קודמים?
יתכן והסיבה היא: כי משה חש בושה מפני החטא
הגדול-היינו- התאווה הגדולה לבשר בזמן שלא היו רעבים כלל,ובכך הם הביעו את כפיות
הטובה שלהם כלפי ה' והוסיפו עוון על עוונם בכך שמתאוננים, והגבירו את תאוותם ולא
למדו לקח מאותם אנשים שנענשו בעבר ונשרפו באש מהשמים.
ומשה, כנראה ,התבייש גם על התנהגותו שלו ,לפי שהתרעם
לפני הקב"ה באומרו:"למה הרעות לעבדך.."היות והיה ירא מאד ממידת
הדין על דבריו אלו.
לסיכום,לאור האמור לעיל, ניתן להגיע למסקנה:
כי האספסוף, כלל לא היה רעב,אלא הייתה לו תאווה גדולה
לאכילת בשר.
וזה היה עיקר חטאו,תאווה זו הייתה כפיות טובה כלפי ה'
וגם כלפי משה,הרי באמת לא חסר להם דבר– כי המן כלל את כל הטעמים שרצו.
מכאן ניתן להבין, מדוע
משה לא התפלל עליהם כאשר החלה המגפה.
על עניין התאווה ניתן ללמוד מתוך מסכת אבות:"רבי
אלעזר הקפר אומר:הקנאה, והתאווה והכבוד מוצאין את האדם מן העולם".
[אבות,פרק ד,כ"א]
מי ייתן ועם ישראל ישכיל להתרחק ממידות רעות אלו וידבק אך רק במידות הטובות,כגון:ענווה,צניעות,הסתפקות
במועט ויתמיד להודות לקב"ה על כל
הטוב שמיטיב עימנו.
